חמסין

חמסין
ביטויים ופתגמים פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on חמסין

חמסין

חמסין

פורסם לראשונה ב- 18.4.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Renee Hirsch.
אז מילת היום היא –
חַ’מְסִין خَمْسِين או אַיַּאםֶ אלְח’מסין أيَّام الخَمْسِين (ימי החמסין) – חמסין, שרב, רוח מדברית חמה
בספרותית: רִיַאחֶ אלְחַ’מַאסִין رياح الخماسين או הַוַאא’ ח’מאסינִיּ هواء خماسينيّ (ריאח – רוחות. הואא’ – אוויר או רוח)
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.מ.ס עוסק במספר חמש, בדיוק כמו בעברית:
* חַ’מְס خمس – חמש
* חַ’מְסֶה خمسة – חמישה; קמע נגד עין הרע, וראו בהמשך
* הפועל חַ’מַּס خمّس בבניין השני – הכפיל בחמש; סימן ח’מסה נגד עין הרע; ותרגומים רבים פחות שימושיים בספרותית, בעיקר בשירה קלאסית
* חַ’מֶּס! خمّسْ, בציווי! – תעשה מיד ח’מסה נגד עין הרע!
* חֻ’מְס خُمس וברבים אַחְ’מַאס أخماس – חמישית, חומֶש
* חַ’מִיס خميس – צבא גדול המורכב לפי המתכונת הישנה מחמישה חלקים: חלוץ, מרכז, מאסף, אגף ימני ואגף שמאלי
* יוםֶ אלְחַ’מיס يوم الخميس – יום חמישי (נו, מי יהיה הראשון לשים לנו קישור לשיר הפופולארי בשנים האחרונות, “הַלַא בִּאלְחַ’מיס” هلا بالخميس? שלום יום חמישי)
* חַ’אמֶס خامس – חמישי (מספר סודר)
* אֶלטַּאבּוּרֶ אלְחַ’אמֶס الطّابور الخامس – גיס חמישי
* חַ’מַּאס خمّاس, במשקל בעלי המלאכה – מי שגובה את מס החומש (ונא לא להתבלבל עם השורש ח.מ.ס, העוסק בהתלהבות וממנו שמה של תנועת חמאס)
* חֻ’מַאסִיּ خماسيّ – של חמש, מחומש (צורה הנדסית)
* מֻחַ’מַּס مخمّس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מחומש
מה אומרת ויקיפדיה בנושא?
“חַמְסִין (בערבית خمسين – ח’מסין) או שרב הוא רוח מדברית חמה ויבשה המנשבת באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון, בדומה לסירוקו וסמום. התופעה נגרמת בשל שקעים ברומטריים שנעים ממדבר סהרה מזרחה לאורך חופיו הדרומיים של הים התיכון בתקופה שבין חודש פברואר לחודש יוני.
החמסין מנשב בעיקר במצרים, שם הוא מופיע בסביבות חודש אפריל, ומביא עמו כמויות אדירות של אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין הרוחות מגיעות למהירות של 140 קמ”ש והטמפרטורה עולה בשיעור של עד 20 מעלות צלזיוס על פני פרק זמן של שעתיים.
על פי האמונה הערבית העממית, מספרם של ימי החמסין בשנה הוא חמישים, ומכאן שמה של תופעה זו. זאת, אף על פי שהחמסין אינו מנשב בדרך כלל בתדירות של יותר מפעם בשבוע. ישנה סברה נוספת שחמישים ימי החמסין מקבילים לחמישים הימים שבין חג הפסחא לחג הפנטקוסט.
במהלך מסעו של נפוליאון במצרים התקשו החיילים הצרפתים לעמוד בפני החמסין. בעת שהמקומיים הלכו לתפוס מחסה, החיילים הצרפתים התעלמו מהמתרחש עד שכבר היה מאוחר מדי. באופן דומה, גם במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה נאלצו החיילים הגרמנים וחיילי בעלות הברית לעצור באמצע הקרב בשל חסימת שדה הראייה וההפרעות האלקטרו-מגנטיות. הפרעות אלו נגרמו כתוצאה מהחמסין והוציאו מכלל שימוש את המצפנים.
בעברית החמסין הוא שם נרדף לשָׁרָב – גלי חום ויובש, אשר מופיעים בארץ ישראל בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו”.
ובקשר לח’מסה:
“במיסטיקה, חמסה (מערבית: خمسة – חמישה) היא קמע בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות, האמור להגן מפני עין הרע. על-פי המסורת המוסלמית, היד מייצגת את ידה של פאטמה, בתו של מוחמד נביא האסלאם. חמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: הכרזת האמונה, התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל.
ביהדות, הרב רואי מרגלית כתב בשם החיד”א והבן איש חי שהאות ה היא סגולה נגד עין הרע, ולכן נהגו בקהילות מסוימות לעשות חמסה שהיא כנגד המספר חמש, ערכה הגימטרי של האות. הרב הסיק שאם אין מייחסים לסגולה כוח עצמי, אין איסור בשימוש בה. אך הרב דב ליאור כתב כי “מדובר באמונות טפלות ויש להימנע מהן. מיסטיקה איננה דרכה של היהדות”.
מקורותיה האמיתיים של החמסה הם כנראה עתיקים יותר, ונעוצים בסמלה של תנית, אלת הירח הקרתגנית.
החמסה נפוצה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ונהוג לתלות אותה בעיקר בפתחי הבתים, על הצוואר, במכונית, בארנק, או במחזיק המפתחות.
החמסה מופיעה לרוב במבנה סימטרי, בו האגודל והזרת זהות ומקבילות זו לזו, אם כי קיימות גם חמסות המעוצבות בצורות מדויקות יותר מבחינה אנטומית. בחמסה משולבים לעיתים קרובות סמלים נוספים האמורים לסייע כנגד עין הרע, כגון עיניים, דגים, ומגני דוד ושמו של אללה. הצבע תכלת, הנחשב גם הוא כמגן מפני עין הרע, הוא צבע מקובל לחמסה”.
ואני, שָלֵו, מוסיף: פעם שמעתי שלשטן, הוא האויב הגדול מכולם של האדם, יש חמש עיניים, ולכן כשפותחים את כף היד ועושים ח’מסה, עם קצות אצבעות כפופות קדימה, אנו בעצם מעוורים את חמש עיניו של השטן.
חַ’מְסֶה פִי עֵינֶ אלְעַדוּ خمسة في عين العدوّ – ח’מסה בעיניים של האויב!
=-=-=-=
בואו נחזור, לסיום, לשנת 1957 ולשירה של נעמי שמר ולהקת פיקוד מרכז – “חמסינים במשלט”:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
=-=-=
תוספת חשובה לאחר פרסום הפוסט:
בזכות הקוראת Revital Battat הגעתי לכתבה שעל-אודותיה שמעתי לאחר פרסום הפוסט, אך חששתי שהיא אינה נגישה (עיתון “הארץ” מאפשר רק למנוייו לקרוא את הכתבות שלו). מסתבר שהיא כן נגישה…
זו כותרת הכתבה:
המקור האמיתי של החַמְסִין
נהוג לחשוב שמקור המילה הוא במספר 50, אך נראה שהסברה הזו שגויה
אילון גלעד, 23.4.19
וזה הקטע הרלוונטי ביותר:
“אבל חמסין אינה מילה ארצישראלית במקורה, אלא מצרית. כך קוראים המצרים לרוחות הדרומיות העזות, שנושאות את החום של מדבר סהרה ואת החול שלו. מקובל לחשוב שהרוחות האלה נקראות חַמְסִין — המילה הערבית למספר חמישים — כי הן מנשבות כ–50 ימים בשנה. לפי סברה אחרת, השם הזה ניתן להן כי הן מנשבות בעיקר ב–50 הימים שבין פסחא לחג הפנטקוסט (שבועות). אבל נראה ששתי האטימולוגיות העממיות הללו מוטעות. סביר יותר שחמסין כלל אינה מילה ערבית במקורה ושהיא הגיעה מהמצרית הקדומה, השפה שהיתה בפיהם של תושבי מצרים לפני הכיבוש הערבי במאה השביעית. ככל הנראה בשפה זו שמן של הרוחות הדרומיות היה “חֵמִי סִינֵה”, שמשמעותו בקופטית — גלגול מאוחר של שפת הפרעונים — היא “חום חולף”.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top