חסד

חסד
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on חסד

חסד

חסד

פורסם לראשונה ב- 19.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לכבודה של ידידתי הקוראת אסתי ארז איתן.
אחרי שהקדישה את הפוסט אאיה (פסוק) לבתה איה ואת הפוסט סנדיאנה (עץ אלון) לבנה אלון, הגיע הזמן להקדיש פוסט גם לבתהּ נַעֲמָה.
אז מילת היום היא –
נִעְמֶה نِعْمة וברבים נִעַם نِعَم – חסד, טובה, נדיבות, עושר או רווחה
לשמיעה:

פרסמנו בעבר פוסט על השורש, הנה הוא שוב, עם שפע תוספות:
מילת היום מופיעה לבקשתה של אחת הקוראות, שכתבה לנו:
“אהלן 😀
אשמח אם תצליח להסביר לי פירוש של מילה מסוימת שאומרים לי אבל אף אחד לא מצליח להסביר מה זה בדיוק
המילה היא “נעימן”
אומרים את זה למי שיוצא ממקלחת”
אז מילת היום היא –
נַעִימַן نَعِيمًا – ינעם לך!, ספיחס (אמירה די עתיקה שנאמרת למי שזה עתה יצא מהסַפָּר)
לשמיעה:

בנוסף, הקורא מיכאל קיסלוק ביקש שנתייחס למילה נַעַם, שפירושה כן.
היה לנו בעבר פוסט על המילה:
השורש הערבי נ.ע.מ כולו חיוביות ודברים טובים, וגם יענים/בנות יענה. הוא מקביל לשורש העברי הזהה לו, העוסק בנועם, נעימים, נעימוּת וכו’. שימו לב: נעימה מוזיקלית מתכתבת עם השורש הערבי נ.ע’.ם نغم.
* הפועל נִעֶם نعم בבניין הראשון, נַעִמַ نَعِمَ בספרותית – חי חיי נועם ונוחות; היה רך, עדין וענוג, היה נעים ונוח
* נַאעֶם ناعم בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רך, עדין; דק מאוד
* הפועל נַעַּם نعّم בבניין השני – ריכך, עידן, הנעים
* הפועל הספרותי אַנְעַם أنعم בבניין הרביעי – העניק, הרעיף חסדים
* הפועל תַנַעַּם تنعّم בבניין החמישי – חי חיי נועם ונוחות
* נֻעְם نُعْم – נועם, נוחות
* נֻעוּמַה نعومة – רוך, עדינות
* נַעַם نَعَم וברבים אַנְעַאם أنعام – מקנה, צאן, גמלים (השורש פה מתכתב היטב עם השורש הנפוץ פי כמה בהקשר זה: ע’נם)
* נַעַםְ نعمْ – כן. אַיְוַא أيوا זה רק במדוברת
* נִעְמַ نِعْمَ – מה טוב הוא, מה יפה! נִעְמַ אלְוַלַד نِعْمَ الولد – כמה טוב/יפה הילד!
* נִעְמֶה نعمة וברבים נִעַם نعم (במלעיל), וגם נֻעְמַא نُعمى או נַעְמַאא’ نعماء – חסד, טובה, נדיבות, עושר או רווחה, חיי נועם; רכוש
* וּהַאיֶ אלנִּעְמֶה! وهاي النعمة – אני נשבע במזון הזה (בדר”כ לחם)
* בִּנְת נִעְמֶה بنت نعمة – בת עשירים; בת טובים
ביטוי נפוץ ומוכר: נִעְמֶת אללַּה نعمة الله; אכלתם משהו, גם אם קטן ופשוט? קיבלתם משהו, גם אם פעוט או צנוע? תגידו נעמת אללה, שזה חסד האל. אפשר גם להגיד: הַדַ’א מִן פַצֶ’ל רַבִּי هذا من فضل ربّي – זה מחסדו של אלוהיי
* נַעַאמֶה نعامة – יען, בת יענה (העוף)
* וּאֶלנִּעַם! والنّعم – נעים מאוד! (כשמישהו מציג עצמו בפנינו)
המילה של היום (שהיא במעמד תחבירי של תואר הפועל) מבוססת על שם העצם נַעִים نعيم, שמבוטָּא בדיוק כמו בעברית, אבל לא לשכוח את העין הגאה, כן? נעים זה נוחות, נעימים, עונג, תענוג, אושר ואפילו גן עדן.
אז מה זו הנון הזו בסוף, שבכלל אינה נכתבת בערבית, ומה הן שתי הפתחות (שני סימני הניקוד על המים) בסוף? בעלי הזיכרון הטוב מביניכם ידעו כי מדובר בציון של יחסה. דיברנו על יחסות בספרותית לא פעם בעבר, ונתנו אף כמה דוגמאות לשרידים שלהן בעברית.
* גַ’נַּאתֶ אלנַּעִים جنَّات النَّعيم או גַ’נַּת אַנְעַאם جنَّة أنعام – גן עדן (השמימי)
* דַארֶ אלנַּעִים دار النَّعيم – גן עדן
* פִרְדַוְסֶ אלנַּעִים فِرْدَوس النَّعيم – שמו של גן עדן עד שאדם הראשון גורש ממנו
* נַאס פִי אלנַּעים וּנַאס פִי אלְגַ’חִים ناس في النّعيم وناس في الجحيم – יש אנשים בגן עדן ויש בגיהינום, דהיינו: לא כלום שווים
מתי אומרים נעימן? למי שזה עתה יצא מהאמבט או המקלחת; למי שזה עתה יצא/ה מהמספרה; למי שזה עתה התגלח ויצא כולו רענן, נקי ומדיף ניחוחות בושם נעימים…
התשובה המקובלת לברכה היא –
אַללַּה יִנְעַם עַלֶיכּ الله ينعم عليك (לגבר) או עליכִּי (לאישה) – שאללה ירעיף עליך מטובו (במדוברת הפועל בבניין הראשון. במקור הספרותי – ברביעי)
=-=-=-=
על המילה נעמאן היה לנו פוסט נפרד:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top