טֶבַע

טבע
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on טֶבַע

טֶבַע

טבע

פורסם לראשונה ב- 19.8.20

כתב לנו לפני מספר ימים הקורא @Hagai Fodor:
“בעקבות הסכם השלום הנרקם עם האמירויות, האם יכול להרחיב על המילה תטביע, נירמול?”
הנה פוסט ממוחזר נוסף, השלישי שמוקדש להסכם השלום עם האמירויות, אך לפניו “מִרקור” של מה שחגי שאל על-אודותיו:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית.
אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידם של גורמים אנטי-ישראליים במדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום.
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
=-=-=-=-=
מרחבא
שלום לכולם,
ידידי יפתח גץ שלח לי, כהרגלו בתקופה האחרונה, הקלטה מקבוצות הווטסאפ הערביות (אזור ירושלים, יהודה ושומרון) שמדווחות דיווחי תנועה און ליין.
הדיווחים נכתבים, מוקלטים או מצולמים (סטילס או וידאו), והם קצרים וענייניים, מה שהופך אותם לפיקנטריות-מידע מרתקות ומרנינות.
יפתח שלח לי מסר בן שלושה חלקים:
1. טביעה ואקפה? מה זה?
2. תמונה לא איכותית של איזשהו טנדר, בצילום חזית (כך היא הופיעה בקבוצה)
3. הקלטה קולית (שגם היא הופיעה בקבוצה, באותו הקשר)
אז מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע
ישר נדרכתי; מה יש לנו פה?
טביעה ואקפה, מילולית, זה “טבע עומד”, וזה השליך אותי ישר לעולם האומנות האירופאית, עם ציורים שנקראים “טבע דומם”.
אבל מה להקלטה הזו ולמוזיאון הלובר בפריז? לא הרבה…
אז הקשבתי להקלטה, ואלו פרטיה (לצערי אי אפשר להעביר פה הקלטות קוליות):
אלשבאב אללי בדח’לוא עלא עיזריה
טביעה ואקפה, אלטביעה ואקפה קבל מחסום אלכונתינר
פדירוא באלכם אלשבאב, אללי ביצל האנא ידיר באלה
בלאש יקרב עלא מחסום אלכונתינר
ח’צוצן סיאראת אלקדס
אללי ביג’וא מן מעאליה אדומים
מסוין להם וצ’ע מרתב אנא שאיף
الشّباب اللّي بدخلوا على عيزرية
طبيعة واقفة، الطّبيعة واقفة قَبْل محسوم الكونتينر
فديروا بالكم الشّباب اللّي بيصل هانا يدير باله
بلاش يقرّب على محسوم الكونتينر
خصوصًا سيّارات القدس
اللّي بيجوا من معاليه أدوميم
مسوّين لهم وضع مرتّب أنا شايف
החבר’ה שנכנסים לעיזריה
“טבע עומד”, “הטבע עומד” לפני מחסום הקונטיינר (מחסום “הקיוסק”, ואדי אלנאר)
תיזהרו חבר’ה, מי שמגיע לכאן שייזהר
עדיף לא להתקרב למחסום הקונטיינר
במיוחד מכוניות ירושלמיות, שמגיעות ממעלה אדומים
מכינים להם פה “משהו מסודר”, כך אני רואה
מהיכרותי העקרונית עם הנפשות הפועלות, הסקתי שיש פה אזהרה לשאר הנהגים מפעילות אכיפת חוק מצד ישראל.
טבע… מה הכוונה בטבע?
אמרתי ליפתח שאני סבור שהדובר מתייחס במילה אחת לניידת של רשות הטבע והגנים (זהו, להבנתי, הטנדר בתמונה), שפשוט עומדת שם ואורבת לעבריינים.
הרשות נקראת בערבית סֻלְטַתֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַדַאאֶק سُلطة الطّبيعة والحدائق.
המילה טביעה מופיעה בשמה.
המממ…. מעניין…
אנשי הניידת, לשיטתי ולהבנתי, נמצאים שם כדי לעצור הברחות של בעלי חיים, ציפורי שיר נדירות וכו’. כך להבנתי.
הוספתי, שאם יתברר שאני צודק אני מעיף את עצמי על כדור פורח מרוב גאווה ושחצנות על פענוח מהיר של חידה די מאתגרת.
יפתח ענה לי שהוא מכיר מישהו שם והוא מיד בודק.
לאחר שתי דקות על השעון יפתח חזר ואמר, בזו הלשון: “בינגו! מדובר ביחידת “דוד” של רט”ג (רשות הטבע והגנים), אני אפילו מכיר את הנהג שם”
ואלו דברי חברו של יפתח:
“יחידת דוד מופעלת על ידי רט”ג אך מסונפת למנהל האזרחי. מדובר בחבר’ה שיושבים במחסומים ותופסים משאיות שמכניסות פסולת בניה, ברזל וכו’ מישראל ליהודה ושומרון. אנשי היחידה אמורים למנוע את הזליגה של הפסולת”.
=-=-=
הנה תחילת הערך הויקיפדי על אֶלְעִיזַרִיֶּה:
“אלעיזריה (בערבית: ﺍﻟﻌﻳﺯﺮﻳﺔ) היא עיירה ממזרח לירושלים ומצפון לאבו דיס. בעיירה מתגוררים כעשרת אלפים תושבים, רובם המכריע מוסלמים וקיים מיעוט של נזירים ונזירות נוצרים המתגוררים במוסדות דת בעיירה. מאז יישום הסכמי אוסלו העיירה נמצאת בשטח B.
מקור השם
בקרבת מקום לאלעיזריה שכן בתקופת בית שני הכפר היהודי בית עניה. על פי המסופר בברית החדשה החיה ישו את תושב הכפר לזרוס (אלעזר), אחיהן של מרים ומרתא ארבעה ימים לאחר מותו. במקום ישנו בניין המזוהה כביתו של שמעון המצורע. עם השנים שובש שמו של לזרוס ל”לזאר”. בימי הביניים נקראה העיירה “לזאריום” או “לזריון” ומכאן בא שמה כיום. עם זאת במקורות נוצריים קרויה העיירה עד היום גם בשם המשמר את שם הכפר מימי בית שני: “בֵיתָני”. “
ויקיפדיה בערבית גורסת לגבי השם:
הישוב נקרא על שמו של הנביא עֻזַיְר (הוא עזרא התנ”כי, המוכר מהצמד “עזרא ונחמיה”. שלו). המקום הוזכר בתנ”ך ובברית החדשה בשם בֵּית עַנְיָה.
בקיצור, שיחקתי אותה, בגדול. תודה על מחיאות הכפיים בקהל…
זהו. כל כך התמוגגתי מהמידע, מהשפה הערבית, מהערמומיות של נהג המשאית המוקלט (אני מסיק שהוא נהג משאית) ומהממצאים שעלו ביני ובין יפתח תוך דקות ספורות, שהחלטתי לשתף גם אתכם…
על השורש ט.ב.ע היו לנו שני פוסטים בעבר:
מילת היום היא –
טַבִּיעַה طَبِيعَة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים)
לשמיעה:

צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ’ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי
השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:
* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַאבִּעַה طابعة / אַאלַה טַאבִּעַה آلة طابعة, בצורת הבינוני פועל נקבה של הבניין – מדפסת / מכונת כתיבה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* הפועל אִנְטַבַּע انطبع בבניין השביעי – הודפס; הוטבע (חותם); התרשם
* אִנְטִבַּאע انطباع וברבים אִנְטִבַּאעַאת انطباعات, בצורת שם הפעולה של הבניין – רושם, התרשמות
* טֻבְּעַה طبعة – מדבקה
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ’טַא’ מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* תַגְ’רִבַּתֶ אלטַּבְּע/אלטִּבַּאעַה تجربة الطّباعة / الطّبع – הגהה (לשונית). דרך נוספת בערבית היא תַצְחִיח تصحيح
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי; הגיוני, נורמלי
* מֻש טַבִּיעִי مش طبيعيّ – לא טבעי; לא נורמלי
* מַחְמִיֶּה טַבִּיעִיֶּה محميّة طبيعيّة – שמורת טבע
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة, או עֻלוּםֶ אלטַּבִּיעַה וַאלְחַיַאה علوم الطّبيعة والحياة – מדעי הטבע, מדעי הטבע והחיים
* אִללִּי עִנְדוֹ טַבִּיעַה מַא פִיש לַמִין יְבִּיעְהַא اللّي عنده طبيعة ما فيش لمين يبيعها – מי שיש לו טבע (אופי, הרגל), אין לו למי למכור אותו, כלומר קשה להיפטר מהרגלים
* אִללִּי בִּיחֶבּ בִּאלְמַכַּאתִיבּ בִּיחַ’לֶף טַוַאבֶּע إللّي بيحبّ بالمكاتيب – بيخلّف طوابع – מי שאוהב בהתכתבות, במכתבים – בולים הם צאצאיו (יוליד בולים)
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.
ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.
אז מילת היום היא –
כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן
לשמיעה:

אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?
אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: “החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות”.
ושם הציעו את ההצעות הבאות:
כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ’לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ’בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ’לֶּ אלצַּ’בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ’ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח’ ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם
האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל’: כותב/סופר ההקלדה
אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ’תִזַאל كاتب الاختزال
אִחְ’תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.
אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).
וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.
אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:
שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי”ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו’.
זה שבעברית אין עי”ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו “זכות” להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.
זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.
תודה לקוראים שהוסיפו לפוסט זה: Gila Yona, @Yair Gold, מיכה חנונה, @Roi Levy, @Cobi Gothelf
מוסיף @Yuval Berger:
اللي بيعمل حب بالكتابة بيطلعوا اولاده طوابع אללי ביעמל חב באלכתאבה ביטלעו אולאדו טואבע – מי שעושה אהבה בהתכתבות הילדים שלו יצאו בולי דואר. אימרה מהתקופה בה היינו מתכתבים בדואר, שמתייחסת למי שמכלה את זמנו על מכתבי אהבה במקום לחתור לאפיק מעשי יותר.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top