מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
טַיֶּבּ طَيّب וברבים טַיְּבִּין طَيّبين – טוב, נעים; יפה; טעים; בריא; חי; בסדר, אוקיי (במדוברת יכול להופיע גם בצורה טַבּ طب)
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
qaisnasr11
Qais nasr | قيس نصر
לקַיְס נַצְר יש מעל 85,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
Nablus
Football player 
الشغل الصح كلّو بالانستجرام 
שחקן כדורגל משכם
העשייה הנכונה כולה באינסטגרם
הסרטון פורסם ב- 25.2.24, וכותרתו:
استعمالات كلمة “طيب” بالفلسطيني
لهجتنا بسيطة بنقدر نعبر عن كلشي بكلمة
השימושים של המילה “טיב” בפלסטינית.
הלהג שלנו פשוט, אנו יכולים להביע כל דבר במילה (אחת)
אסתעמאלאת כלמת טיב באללהג’ה אלפלסטיניה.
עדוא ע אידכם:
טיב בתיג’י במענא תמאם או חאצ’ר, מת’לן: “תנסאש תאח’ד אח’וכ מעכ, ימא!” בתג’אוב הון, בתחכי להא: טיב.
ובתיג’י במענא שו אעמל לכ?, או שו דח’לני?, מת’לן חדא ביחכי לכ: “אנא ג’בת סיארה מודיל סנת-” פאנת בתחכי לה: טיב, יעני איש אעמל לכ?”
ובתיג’י במענא בפרג’יכ או בהדדכ. מת’לן חדא ביחכי לכ אשי, בתחכי לה: “טיב, מאשי! טיב” פהמתו כיף? תהדיד.
ובתיג’י במענא כמל, פמת’לן ביכון חדא ביחכי לכ קצה ואנת מנדמג’ מעה. פבתחכי לה: טיב, במענא “כמל, אה, שו צאר בעדהא? טיב?”.
פאהמין כיף? טבען, ולסה, מא ח’לצוא אלאסתח’דאמאת.
בתיג’י במענא לד’יד’ או זאכי. פאנת מת’לן בתיג’י ען אכל, בדכ תחכי ענה אנה לד’יד’ או זאכי. בדכ תחכי: “הדא אלאכל טיב”, במענא לד’יד’ או זאכי.
ובתיג’י במענא עלא קיד אלחיאה, פאנת בתסאל, מת’לן: “פלאן לסתה טיב?” יעני פלאן לסתה עאיש? או עלא קיד אלחיאה?
פצראחה, אנא מש עארף כיף אחנא בנקדר נעיש בדון כלמת טיב.
טבען ע’יר אלאסתח’דאמאת אללי אנא נאסיהא ומש ד’אכרהא,
פאד’א אנתו תד’כרתו אשי אכתבוא לנא איאה תחת.
استعمالات كلمة طيّب باللّهجة الفلسطينيّة.
عدّوا ع ايدكم:
طيّب بتيجي بمعنى تمام أو حاضر، مثلًا: “تنساش تاخد أخوك معك، يمّا!” بتجاوب هون، بتحكي لها: طيّب.
وبتيجي بمعنى شو أعمل لك؟، أو شو دخلني؟، مثلًا حدا بيحكي لك: “أنا جبت سيّارة موديل سنة-” فانت بتحكي له: طيّب، يعني ايش أعمل لك؟
وبتيجي بمعنى بفرجيك أو بهدّدك. مثلًا حدا بيحكي لك اشي، بتحكي له: “طيّب، ماشي! طيّب” فهمتو كيف؟ تهديد.
وبتيجي بمعنى كمّل، فمثلًا بيكون حدا بيحكي لك قصّة وانت مندمج معه. فبتحكي له: طيّب، بمعنى “كمّل، اه، شو صار بعدها؟ طيّب؟”.
فاهمين كيف؟ طبعًا، ولسّة، ما خلصوا الاستخدامات.
بتيجي بمعنى لذيذ أو زاكي. فانت مثلًا بتيجي عن أكل، بدّك تحكي عنه إنّه لذيذ أو زاكي. بدّك تحكي: “هدا الأكل طيّب”، بمعنى لذيذ أو زاكي.
وبتيجي بمعنى على قيد الحياة، فانت بتسأل، مثلًا: “فلان لسته طيّب؟” يعني فلان لسته عايش؟ أو على قيد الحياة؟
فصراحة، أنا مش عارف كيف احنا بنقدر نعيش بدون كلمة طيّب.
طبعًا غير الاستخدامات اللي أنا ناسيها ومش ذاكرها،
فإذا انتو تذكّرتو اشي اكتبوا لنا ايّاه تحت.
השימושים של המילה טיב בלהג הפלסטיני.
ספרו על אצבעותיכם:
לטיב יש משמעות של “בסדר”, או “אין בעיה”. למשל: “אל תשכח לקחת את אחיך איתך, אמא!” אתה עונה ואומר לה: בסדר/טוב.
יש לה משמעות של “אז מה אני יכול לעשות?”, או “מה הקשר שלי?”, למשל מישהו אומר לך: “קניתי מכונית מודל-“, אז אתה עונה לו: בסדר, כלומר מה אני יכול לעשות?
יש לה משמעות של “אני כבר אראה לך!” או “אני מאיים עליך”. למשל מישהו אומר לך משהו, ואתה אומר לו: “בסדר, טוב, בסדר”, הבנתם, זה איום.
יש לה משמעות של “תמשיך/תסיים!”, למשל מישהו מספר לך סיפור ואתה כולך איתו. אז אתה אומר לו: “בסדר”, במשמעות “תמשיך/תסיים, כן, מה קרה אח”כ? בסדר?”.
אתם מבינים? ועדיין, לא נגמרו השימושים.
יש לה משמעות של עדיין בחיים, למשל אתה שואל: “פלוני עדיין בסדר?”, כלומר הוא עדיין חי? הוא עדיין בחיים?
בכנות, אני לא יודע איך היינו יכולים לחיות בלי המילה טיב.
וזה חוץ מהשימושים שאני לא זוכר אותם,
אז אם נזכרתם במשהו כתבו לנו למטה (בתגובות).
=-=
הסרטון הזה זכה למעל 1000 תגובות, הבולטות שבהן טענו שאין מדובר בעניין ייחודי לניב המקומי, כי כך אומרים גם במדוברת סורית וכו’.
אבל כאשר אתם אתנוצנטריים (כלומר חושבים שהתרבות שלכם היא מרכז העולם), אז… 
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ט.י.ב (בגזרת ע”י) עוסק, כמו בעברית, בדברים טובים:
* הפועל טַאבּ طَاب בבניין הראשון – השתפר, נעשה טוב; נעשה מהנה, נעשה טעים; נעשה טהור ונקי; הבריא
* הפועל טַיַּבּ طيّب בבניין השני – השביח, היטיב, הפך לטוב, שיפר; תיבל, הפך לטעים; בישל; בישם
* מֻטַיֶּבּ مطيِّب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מעודד, מזרז
* מֻטַיִּבַּאת مطيِّبات, ברבות – תבלינים
* מֻטַיַּבּ مطيَّب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מבושם, ריחני
* הפועל אַטַאבַּ أطاب בבניין הרביעי, וגם אַטְיַבַּ أطْيب על דרך השלמים – עשה משהו טוב, היטיב
* הפועל תַטַיַּבּ تطيّب בבניין החמישי – התבשם
* הפועל תַטַאיַבּוּא تطايبوا בבניין השישי – התבדחו, התלוצצו
* הפועל אִסְתַטַאבַּ استطاب בבניין העשירי – מצא את- לטוב; היטהר
* מֻסְתַטַאבּ مستطاب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מדיף ריח ניחוח; טעים; נאה, נעים
* טִיבּ طِيب וברבים אַטְיַאבּ أطياب או טֻיּוּבּ طُيوب, וגם טִיבַּה طيبة – טוּב, נעימוּת; בושם
* טַיּוּבּ طيّوب – אדם טוב-לב
* טַיִּבַּה طيّبة – צורת הנקבה של מילת היום; חסד, מעשה טוב, דבר טוב ונעים
* מַטְיַבַּה مَطْيبة – גורם הנאה (שם עצם)
* אַטַאיֶּבּ أطايب – דברים טובים ונבחרים; מעדנים
* ג’וֹזֶ אלטִּיבּ جوز الطّيب – אגוז מוסקט; ראש בשֹמים
* טוּבַּא לִ- طوبى ل- – אשרי-
* יַא טַיֶּבּ! يا طيّب (לשון פניה) – איש טוב; ידידי הטוב
* וּאִנְתֶ טַיֶּבּ وانت طيّب – תשובה מקובלת לברכה כל עאם ואנת בח’יר/טיב – חג שמח! (מיל’: כל שנה ואתה בטוב)
* אַלצַּבְּרֶ טַיֶּבּ الصّبر طيّب – הסבלנות משתלמת, תהיה סבלני (מיל’: הסבלנות טובה)
* טַיַּבַּ אַללָּהֻ תַ’רַאהֻ طيّب الله ثراه – מי ייתן ואללה ימתיק/יבשם לו את רגבי העפר שלו (בקבר)
* עַן טִיב (או: טִיבַּת) חַ’אטֶר عن طيب خاطر, או: בִּטִיב חַ’אטֶר بطيب خاطر, גם: בִּכֻּלִ חַ’אטר بكلّ خاطر – מרצון, ברצון רב, בחפץ לב, בשמחה; מטוב לב
* טַיַּבּ חַ’אטְרֹה / קַלְבֹּה طيّب خاطره / قلبه – הרגיע אותו, פייס אותו, ניחם אותו
* אֶלְכִּדֶ’בּ עַלַא אלְמַיְּתִין, מִש עַלַא אלטַּיְּבִּין الكذب على الميّتين، مش على الطّيّبين – אפשר להטיח דברי שקר על המתים (שאינם יכולים להגיב), לא על החיים
* אִעְמַלֶ אלְחֵ’יר/אלטַּיֶּבּ וּארְמִיה פִי אלְבַּחֶר اعمل الخير/الطّيّب وارميه في البحر – שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו (מיל’: עשה טוב והשליכו לים)
צילום: Gabriel Dalton
זה היה הפוסט ה- 2,459 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
