מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
אִכְּרַאמִיֶּה إِكْرَامِيّة – שכר טרחה; שכר; מתנה; טיפ, תשר; בקשיש
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/uk5Nt
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק לבנוני ששמו:
شوف وضحك معنا
צְפה וצְחק איתנו
שיש לו 2.7 מיליון עוקבים.
הסרטון פורסם ב- 28.6.23 וכותרתו:
اذا خطفوا مرتك وطلبو فدية
אם יחטפו את אשתך ויבקשו כופר
– אד’א ח’טפוא מרתכ וטלבוא פדיה פיהא, קדיה בתדפע פיהא?
– ח’טפוא מרתי וטלבוא פיהא פדיה?
– איה
– יא זלמה, אנא אטלב פדיה
– ליה? לאנה ח’טפוהא?
– איה, יא זלמה, אנא אטלב פדיה לאנה הנן ח’טפוהא
– בשרפכ?
– איה!
– יעני אנת בדכ תעטיהן מצארי פוק מרתכ?
– איה לכן!
– שו עם בתחכי?
– איה! אכראמיה!
– כמאן?
– ח’דמוני! אההההההה אכראמיה, חביבי
– חביבי אנת
– אד’א ח’טפוא מרתכ וטלבוא פדיה פיהא, קדיה בתדפע פיהא? שו?
– בשרפכ, הננ ביח’טפוהא ואנא ברתאח
– בחיאת אח’תכ!?
– בחיאת אח’תי!
– אההההה ללג’מהור! ללג’מהור! ללג’מהור! שו קלת לי?
– חאאכל סכרבינה אנא בס ארג’ע ע אלבית!
– אההההה
– אד’א ח’טפוא ג’וזכ וטלבוא פדיה פיה, קדיה בתדפעי פיה?
– שבשב
– שבשב?
– איה
– איה יעני שבשב?
– צנדל הידא
– צנדל, בערף. קדיה יעני כביר, זע’יר? קיאס 45?
– ארח’צ שי
– ארח’צ שי?
– היכ, מא ביסוא
– מין, הו ג’וזכ מא מניח יעני ולא כיף?
– לא הלק, אד’א ג’וזי מניח לא
– אנא סורי יעני, הד’א אללי בקול לכ ענה. שו, אד’א ג’וזכ מניח
– פג’עתני, צראחה
– לא, ען ג’ד, אד’א ג’וזכ מניח
– אלמניח
– טלבוא פדיה פיה, קאלוא לכ נחנא בדנא פדיה הלק. קדיה בתדפעי פיה?
– אללי מעי כלה
– אללי מעכ?
– אללי ביסוא
– יעני מא בתקולי להן: בעטיה רוחי, בעטיה קלבי, בעטיה?
– לא לא לא, אללי מעי, אללי בקדר עליה אוכי, אד’א כאן מניח יעני. אכתר מן היכ לא
– עם תמזחי?
– איה
– לא, ולכ, בשרפכ, חראם! ט’למתיה בתכוני, שו?
– ח’לצ אוכי ת’נק יו
– מרסי כתיר
– إذا خطفوا مرتك وطلبوا فدية فيها، قديه بتدفع فيها؟
– خطفوا مرتي وطلبوا فيها فدية؟
– ايه
– يا زلمة، أنا أطلب فدية
– ليه؟ لأنّه خطفوها؟
– ايه، يا زلمة، أنا أطلب فدية لأنّه هنّن خطفوها
– بشرفك؟
– ايه!
– يعني انت بدّك تعطيهن مصاري فوق مرتك؟
– ايه لكن!
– شو عم بتحكي؟
– ايه! إكراميّة!
– كمان؟
– خدموني! اههههههه إكراميّة! حبيبي
– حبيبي انت
– إذا خطفوا مرتك وطلبوا فدية فيها، قديه بتدفع فيها؟ شو؟
– بشرفك، هنن بيخطفوها وأنا برتاح
– بحياة أختك!؟
– بحياة أختي!
– اههههه للجمهور! للجمهور! للجمهور! شو قلت لي؟
– حآكل سكربينة أنا بس أرجع ع البيت!
– اههههه
– إذا خطفوا جوزك وطلبوا فدية فيه، قديه بتدفعي فيه؟
– شبشب
– شبشب؟
– ايه
– ايه يعني شبشب؟
– صندل هيدا
– صندل، بعرف. قديه يعني كبير، زغير؟ قياس ٤٥؟
– أرخص شي
– أرخص شي؟
– هيك، ما بيسوى
– مين، هو جوزك ما منيح يعني ولّا كيف؟
– لا هلّق، إذا جوزي منيح – لا
– أنا sorry يعني، هذا اللي بقول لك عنّه. شو، إذا جوزك منيح
– فجعتني، صراحة
– لا، عن جدّ، إذا جوزك منيح
– المنيح
– طلبوا فدية فيه، قالوا لك نحنا بدّنا فدية هلّق. قديه بتدفعي فيه؟
– اللي معي كلّه
– اللي معك؟
– اللي بيسوى
– يعني ما بتقولي لهن: بعطيه روحي، بعطيه قلبي، بعطيه؟
– لا لا لا، اللي معي، اللي بقدر عليه أوكي، إذا كان منيح يعني. أكتر من هيك لا
– عم تمزحي؟
– ايه
– لا، ولك، بشرفك، حرام! ظلمتيه بتكوني، شو؟
– خلص أوكي thank you
– مرسي كتير
– אם יחטפו את אשתך ויבקשו עבורה כופר, כמה תשלם עליה?
– יחטפו את אשתי ויבקשו עבורה כופר?
– כן
– בן אדם, אני אבקש כופר
– למה, כי חטפו אותה?
– כן, בן אדם, אני אבקש כופר כי הם חטפו אותה
– בחייך?
– כן!
– כלומר אתה רוצה לשלם להם כסף תמורת אשתך?
– ברור!
– מה אתה אומר!?
– כן, טיפ!
– גם?
– הם עשו לי שירות! חחחחח טיפ! יקירי
– יקירי אתה
– אם יחטפו את אשתך ויבקשו עבורה כופר, כמה תשלם עליה? מה (למה אתה לא עונה)?
– בחייך, הם חוטפים אותה, ואני מרוצה/נינוח
– (הישבע) באחותך?!
– באחותי!
– חחחחח (תגיד את זה) לצופים! לצופים! לצופים! מה אמרת לי?
– אני אחטוף נעל עקב (בראש) ברגע שאחזור הביתה!
– חחחחחח
– אם יחטפו את בעלך ויבקשו עבורו כופר, כמה תשלמי עליו?
– נעל בית
– נעל בית?
– כן
– מה הכוונה נעל בית?
– סנדל כזה
– סנדל, אני יודע. אבל איזה, גדול, קטן? מידה 45?
– הכי זול
– הכי זול?
– כן, הוא לא שווה
– מי, בעלך לא טוב, או מה?
– לא, עכשיו, האם בעלי טוב – לא
– אני מצטער, זה מה שאני אומר לך עליו. אם בעלך טוב
– פידחת/הבכת אותי, בכנות
– לא, ברצינות, אם בעלך טוב
– טוב-
– ביקשו כופר עבורו, אמרו לך: אנו רוצים כופר עכשיו. כמה תשלמי עליו?
– את כל מה שיש לי
– שיש לך?
– מה שהוא שווה
– כלומר לא תגידי להם: אתן בשבילו את נפשי, אתן בשבילו את ליבי, אתן בשבילו?
– לא לא לא, מה שיש לי, מה שאוכל, בסדר, אם הוא בסדר. יותר מזה לא
– את מתלוצצת?
– כן
– רק זה? מה איתך, בחייך, חבל! את מקפחת אותו, מה זה?
– זהו, טוב, תודה לך
– תודה רבה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי הקורא Idan Lahav.
אז מילת היום היא –
כַּרְם كَرْم או כַּרֶם וברבים כֻּרוּם كروم – כרם, פרדס
לשמיעה:
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Shahar Shiloach, שכתבה לנו:
“היי.
שאלה: האם יש קשר בין השם והמילה כַּרַם, נדיבות, ובין המילה כַּרְם (גפנים, זיתים וכו’) שזהה בעברית ובערבית?”
אז מילת היום היא –
כַּרִים كَرِيم וברבים כִּרַאם كرام – נדיב, אציל, נכבד; מכניס אורחים; חשוב, טוב; סלחן
לשמיעה:
השורש הערבי כ.ר.ם עוסק בנדיבות ובכבוד, ומצד שני בכרמים. מה הקשר? אין קשר, אלא אם מייחסים לכרמים את תכונת הנדיבות…
בעברית קיימת רק המשמעות של כרמים.
כותב לנו בתגובות הקורא Assaf Katz:
מארח שנותן יין לאורחיו הוא נדיב (והיה עוד יותר נדיב במדבר הערבי בו אין כמעט כרמים)
=-=-=-=
* הפועל הספרותי כַּרֻמַ كَرُمَ בבניין הראשון – נעשה נדיב, אציל
* כַּרַם كرم בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אצילות; נדיבות, הכנסת אורחים
* רַגֻ’ל כַּרַם رجل كرم – איש נדיב
* כַּרַאמֶה كرامة, שם פעולה נוסף – חסד, כבוד
* הפועל כַּרַּם كّرم בבניין השני – כיבד, הוקיר, רומם
* תַכְּרִים تكريم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – כיבוד (הפעולה)
* חַפְלֶת תַכְּרִים حفلة تكريم – נשף לכבוד-
* הפועל אַכְּרַם أكرم בבניין הרביעי – כיבד, הוקיר, העריך; הכניס אורחים, אירח בצורה יפה
* אִכְּרַאם إكرام, בצורת שם הפעולה של הבניין – כבוד, אצילות, נדיבות (שמות עצם); כיבוד (שם פעולה)
* אכְּראםֶ אלצֵּ’יף إكرام الضّيف – כיבוד אורחים
* אכראםֶ אלְוַאלְדֵין إكرام الوالدين – כיבוד הורים
* אִכְּרַאמַן לִ- إكرامًا ل – לכבוד, למען (וכך, יש גורסים, נוצרה המילה המדוברת כִּרְמַאל كرمال, באותה המשמעות)
* אַללָּה יִכֶּרְמַכּ الله يكرمك (הבניין הרביעי במופעו במדוברת כבניין ראשון) – תודה רבה! (מיל’: שאללה יוקירך, וגם תשובה מקובלת לאמירה הבאה)
* תִכְּרַם تكرم, תִכְּרַם עֵינַכּ تكرم عينك – בסדר, ברצון, אעשה זאת בחפץ לב; תודה רבה
* ד’וּ אלְגַ’לַאל וַאלְאִכְּרַאם ذو الجلال والإكرام – הנשגב והנערץ (מכינויי האל. מיל’: בעל המעלה והאצילות)
* אִכְּרַאמִיַּה إكراميّة – שכר טרחה; שכר; מתנה; טיפ; בקשיש
* תַכַּרַּםַ עַלַיְנַא בִּחֻצ’וּרִהִ تكرّم علينا بحضوره, עם הפועל בבניין החמישי – כיבד אותנו בנוכחותו
* אַכְּרַם أكرم – שם פרטי לגבר
* כַּרַםֶ אלְבַּחִ’יל גְ’נוּן كرم البخيل جنون – מי שפועל בניגוד למצופה ממנו ובניגוד למנהגו, מי שמשנה עורו פתאום, כמו קמצן שמפזר כספים (מיל’: נדיבות הקמצן היא טירוף)
* כַּרַם גֻ’חַא עַלַא חְסַאבּ עֵ’ירֹה كرم جحا على حساب غيره – נדיב על חשבון אחרים (מיל’: נדיבותו של ג’וחא על חשבון זולתו)
* מַכְּרֻמַה مكرمة – נדיבות לב, חסד, מעשה אצילי, טובה
* כַּרִים كريم, היא מילת היום, היא גם אחד משמותיו של אללה
* כַּרִימַה كريمة, בנקבה, כשם עצם, בספרותית – בת של-
* אַללָּה כּרים الله كريم – יהיה בסדר, האל יעזור, סמוך על האל
* מַעְדִן כּרים معدن كريم – מתכת אצילה
* אַחְגַ’אר כַּרִימה أحجار كريمة – אבני חן
* רַמַצַ’אן כּרים رمضان كريم – רמדאן שמח (ברכה לחודש רמדאן, שאינו חג אלא חודש בעל מעמד מיוחד)
* אַללָּהֻ אַכְּרַם الله أكرم – תשובה לברכה הקודמת (מיל’: אללה מכובד יותר)
* אַלְקֻרְאַאנֶ אלְכַּרים القرآن الكريم – כינוי מקובל לקוראן
* מַרַּ עַלַיְהִ מֻרוּרַ אלְכִּרַאם مرّ عليه مرور الكرام – התעלם ממנו (מיל’: חלף על פניו כחלוף הנדיבים)
* שוּ אלְאִסֶמֶ אלְכַּרים? شو الاسم الكريم שוּ אִסְמֶ אלְכּרים? شو اسم الكريم – מה שם כבודו? (מיל’: מה השם המכובד / שמו של המכובד?)
* אִנְתֶ כַּרים וּאִחְנַא בְּנִסְתַאְהַל انت كريم واحنا بنستاهل – אתה נדיב אבל לנו זה מגיע
* יַא פַתַּאח, יא עַלִים, יא רַזַּאק, יא כַּרִים يا فتّاح يا عليم يا رزّاق يا كريم – הו פותח שערי הפרנסה, יודע הכל, המפרנס, הנדיב.
אמירה זו נאמרת בתחילת יום העבודה, בעיקר בקרב סוחרים, בשאיפה שהיום יהיה מוצלח ופורה כלכלית. אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, שנולד בתוך העיר העתיקה בירושלים וגדל עם ערבים, היה אומר אמירה זו גם כאשר היה מגיע מדי פעם לסף ייאוש ומחוסר ברירה פנה לאלוהים בבקשה לעזרה.
אם כן, אמירה זו נאמרת גם בשעת רוגז ותסכול.
וגם:
* כַּרְם كرم וברבים כֻּרוּם كروم – כרם, פרדס
* כַּרְמַה كرمة – גפן, ענבים
* כַּרְם זַיְתוּן كرم زيتون – מטע זיתים
* כַּרַּאם كرّام, במשקל בעלי המלאכה – כורם, בעל כרם
כותב לנו Yuval Berger:
* לַוְלַא אֶלנַּוַאטִיר כַּאנַתֶ אלֶכְּרוּםֶ תְגִ’יבּ קַנַאטִיר لولى النّواطير كانت الكروم تجيب قناطير – אלמלא השומרים היו הכרמים מניבים קנטארים (מידת משקל) – מקביל ל “לתת לחתול לשמור על השמנת”
הוא גם מזכיר לנו את –
כרמאל עין תכרם מרג’ עיון – בעבור עין תכובד מרג’ עיון
ביטוי שהוקדש לו סיפור שלם בפוסט הבא:
כתב לנו אלי בן-משה:
ויש האמירה המזלזלת: מנין לכ אלכראם אלחאתמי منين لك الكرام الحاتمي
שנאמרת על מישהו קמצן שפתאום מגלה רוחב לב.
והסיפור הוא על חאתם אלטאאי حاتم الطائي שהיה גדול נדיבי ערב, וזה העוקץ לאותו ”נדיב” קמצן, שפתאום שינה את עורו.
ענה לו אבשלום פרג’ון הידען:
אין כאן כל עוקץ לאותו נדיב, שהיה ונשאר סמל ומופת לנדיבות.
זה פשוט לומר: מה קרה שנעשית נדיב פתאום כמו חאתם אל-טאאי?
=-=-=-=
קבלו משפט טריקי שניתן לתלמידי ערבית ספרותית במטרה לאתגרם.
המשפט ניתן תמיד כשאינו מנוקד במלואו:
אנ מֻחַמַּד כַּרִים ان مُحَمَّد كريم
קריאת ברירת המחדל גורסת:
אִנַּ מֻחַמַּד כַּרִים إنَّ مُحَمَّد كَريمٌ – (הרי) מוחמד נדיב. הבעיה היא, שאחרי המילית אִנַּ השם חייב לבוא בספרותית ביחסה שניה, וכאן לא מופיעה המילה מֻחַמַּדַן مُحَمَّدًا (לכאורה מבנה של משפט שמני פשוט)
הקריאה הנכונה והבלתי צפויה היא:
אַנַּ מֻחַמַּד כַּרִים أَنَّ مُحَمَّدٌ كريمٍ – מוחמד גנח/נאנח כצבי (מבנה של נשוא פועלי, נושא ואז תיאור אופן עם כף ההשוואה)
=-=-=-=
הכירו-נא את עַאדֶל כַּרַם عادل كرم, יליד 72′, בעיניי גדול הקומיקאים הלבנוניים בדורנו, והוא גם שחקן ומגיש תוכניות טלוויזיה.
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
להלן הפתיח מהערך הוויקיפדי המומלץ (כן, יש דבר כזה, ערך מומלץ) על פעולת כראמה:
“פעולת כַּרָאמַה (בפי צה”ל: מבצע תופת) הייתה פשיטה נרחבת של כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה”ל, ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת”ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן.
במקביל לפעולה זו התקיימה פשיטה נוספת על יעדים של הפת”ח מדרום לים המלח (נקראת מבצע אסותא על ידי צה”ל). כוחות הלגיון הירדני הניעו יחידות למגע עם כוחות צה”ל ופתחו עליהם באש, ובכך הפכה הפעולה לקרב בהיקף מלא. פעולת כראמה הייתה הקרב הצבאי המשמעותי הראשון בין צה”ל וצבא ערבי לאחר תום מלחמת ששת הימים, ואחד האירועים המרכזיים במלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתרחשה במקביל למלחמת ההתשה בתעלת סואץ. למרות האבידות הכבדות שנגרמו לארגון הפת”ח בפעולה, ניצלו דובריו את אבידות צה”ל, שכללו הפלת מטוס ישראלי והשארת טנקים ושריוניות ישראלים בשטח ירדן, והכריזו על הקרב כעל ניצחון שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והירדנית והפל’ בפרט.
התחזקותם של ארגוני המחבלים בעקבות קרב זה הובילה להפיכתם לגורם בעל חשיבות משמעותית בעולם הערבי. התחזקותם של הארגונים בירדן הגיעה בהמשך עד לאיום על קיום המשטר ההאשמי ובסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור ב-1970″.
(2)
“מַגְ’ד אלֶכְּרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.
[…]
בחפירות באזור מג’ד אל כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מחוקרי המקרא מזהים אותו כ”בית הכרם” המוזכר במשנה ובתלמוד”.
זהו חלק מהערך הוויקיפדי על המועצה, והנה תוספת מהערך בערבית:
“הישוב מפורסם מיום הקמתו ועד היום בכרמי התאנים והזיתים, שאף מופיעים בסמל המועצה המקומית: עלה תאנה וראש של יונת שלום שבמקורה ענף זית.
כרמים אלו כיסו 73% משטח הכפר. התאנים שגדלים בכפר מפורסמות בכך שהן מגיעות לשווקים מוקדם מאוד”.
(3)
בית הגפן בחיפה, בערבית בֵּיתֶ אלְכַּרְמַה بيت الكرمة.
הנה עיקרי הערך מוויקיפדיה בעברית, שכן אין ערך מקביל בערבית, משום מה.
“בית הגפן הוא מרכז ערבי-יהודי לתרבות, חברה, נוער וספורט השוכן בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה ומאוגד כעמותה עירונית רשומה.
היסטוריה של המבנה
המבנה הראשי של המרכז נבנה בסוף המאה ה-19, בפינת רחוב הגפן של היום ודרך ההר (שדרות הציונות של היום), שחיברה בין שכונות העיר התחתית לכרמל. בשנת 1910 נפתח במבנה מלון “הרצליה”, שהוקם על ידי משפחת הלוי-אפשטיין אשר עברה מיפו לחיפה.
[…]
בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, המלון הוחרם על ידי השלטון העות’מאני כדי לשכן בו את קציני המטה העות’מאני-גרמני. משפחת לוי-אפשטיין נדרשה לפנות את המלון תוך 48 שעות תוך השארת כל רכושה במלון. עם התחלת המנדט הבריטי, עבר מלון הרצליה למבנה ברחוב אלנבי 7.
בתקופת המנדט הבריטי, ובשנים הראשונות של מדינת ישראל שכן במבנה בית ספר עממי לילדי הסביבה.
המבנה הוא בית אבן דו-קומתי, בעל צורת צלב וחלונות מקושתים שמעליהם חלונות עגולים קטנים. המבנה מחופה בגג רעפים שלו מספר גמלונים.
בשנת 1963, בתקופתו של ראש העיר אבא חושי ובעידודו, הפך המבנה למרכז יהודי-ערבי שמטרתו לקדם סובלנות ודו-קיום של בני הדתות השונות בחיפה. המרכז הוקם על ידי פרופ’ יעקב מלכין.
[…]
פעילויות המרכז
בבית הגפן מתקיימים סדנאות ומפגשים, תערוכות, ימי עיון וכנסים. המקום משמש גם מרכז קהילתי לנוער ולמבוגרים. המרכז פועל כעמותה הממומנת על ידי עיריית חיפה באמצעות הקרן לחיפה, משרד החינוך התרבות והספורט ותורמים.
המרכז שותף לפסטיבל “החג של החגים”, שבמסגרתו מתקיימות בו תערוכות. מסלול האמנות המתקיים בפסטיבל יוצא מגלריית בית הגפן אל רחובות שכונת ואדי ניסנאס.
[…]
חלק מעובדי המרכז משמשים מנחים במפגשים שהוא מקיים. כמו כן, המנחים אחראים למפגשי ילדים יהודים מוסלמים ונוצרים בבתי הספר בחיפה. יש בו גם מנחים העובדים עם המרכז הרוחני של הדת הבהאית ומסייעים בהנחיית המטיילים בגנים הבהאים”.
בבית הגפן, אגב, הושק ספר הבדיחות המומלץ של Avshalom Farjun ובת’ינה שחאדה, עליו דיברנו פה בזמנו.
=-=-=-=-=-=-=-=
זה היה בפוסט ההוא.
מכיוון שעידן הוא איש שמכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה והוא טַייל מדופלם, הבה נוסיף לכבודו (ולהצעתו…) עוד מספר כרמים בארצנו (ועל הדרך נהפוך פוסט ארוך מאד לפוסט גיגנטי):
(3)
האם שמעתם על כַּרְם אַבּוּ סַאלֶם كرم أبو سالم?
זהו שמו הערבי של-
“כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים – ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל”.
הפרט היחיד שמצאתי לגבי הווריאציה הערבית המעט-תמוהה של שם המקום, הוא המשפט הבא, גם הוא מוויקיפדיה (לאחר תיקון שעשיתי במקור):
“המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם “כרם אבו סאלֶם” […]”.
(4)
עין כרם
“עין כרם (בערבית: عين كارم עין כארם; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים. המקום היה מיושב כבר מן התקופה הכנענית; בין המאה ה-14 ועד למלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי שננטש במהלך המלחמה […]”.
כירושלמי מיום לידתו, שנמצא ביחסי אהבה-שנאה עם העיר המורכבת הזו, אני אוהב מאוד לבקר בעין כרם; מדוע? כי היא פיסת חו”ל במרחק 15 דקות נסיעה מביתי.
שיטוט בשבילי המקום הציורי הזה יכול להיחשב בקלות כשיטוט בטוסקנה או בכל יעד ים תיכוני מיוער ועתיק אחר. תענוג.
(5)
טוּלְכַּרֶם
“טולכרם (בערבית: طولكرم) היא עיר במערב השומרון, כ-16 ק”מ מזרחית לנתניה. תושבי העיר ברובם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים. בהסכמי אוסלו הוגדרה העיר כ”שטח A”, שהשליטה האזרחית והביטחונית בו נתונה בידי הרשות. העיר משמשת כבירת נפת טולכרם.
היסטוריה
העיר ידועה עוד מתקופת התלמוד. מקור שמה ככל הנראה בארמית: תל (או טור) כרמא, המזכיר את ריבוי הכרמים באזור השומרון, כלשון הפסוק בספר ירמיהו: “עוד תטעי כרמים בהרי שומרון, נטעו נוטעים וחיללו” […]” (ויקיפדיה).
אחרים טוענים: טול במובן באר, ויש גורסים ששם הכפר טור כרם, כאשר טור פירושו הר.
צילום: Sam Dan Truong
זה היה הפוסט ה- 2,150 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
