יום הולדת

יום הולדת
פעלים שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on יום הולדת

יום הולדת

יום הולדת

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עִיד מִילַאד عِيد مِيلَاد – יום הולדת
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
rawad.elsanti
Rawad El Santi
יש לו 141,000 עוקבים. הוא כותב על עצמו:
هون بحاوِل انكّت واتعصبن ، بالإنستا انا كاتب بكتب مشاعر.
احبّكم
פה אני מנסה למתוח ביקורת ולהתעצבן, באינסטה אני כותב רגשות.
אני אוהב אתכם.
בדקתי. באינסטגרם יש לו 103,000 עוקבים, ושם הוא כותב על עצמו:
رواد السّانتي.
شويّة مشاعر، شويّة حكي، شويّة امل.
انا مِش مؤثّر، انا بس كمان انسان، وانتم مش “مُتابعيني”، انتم حبايبي.
كتابي “سوا” للتوصية
רואד אלסאנתי
קצת רגשות, קצת דיבור, קצת תקווה.
אני לא משפיען, אני רק עוד אדם, ואתם לא “עוקבים שלי”, אתם אהוביי.
הספר שלי “יחד” להמלצה (ואז יש קישור לספר. לא נכנסתי. יש לו דף פייסבוק בשם “בואו נחשוב יחד”).
מהתכנים שלו עולה שהוא גר בישראל, אבל אני לא יודע איפה בדיוק. תמונת הפרופיל שלו באינסטוש כוללת את המילה “ג’נין”.
הסרטון פורסם ב- 25.8.23 וכותרתו:
بومرانياران
פומרניאן
אה, אנא תערפת ע בנת. תערפת ע בנת.
בס אלמשכלה בהאי אלבנת אללי אנא תערפת עליהא אנהא ערפתני מן אלתכתוכ, ואבצר מין חאטט בראסהא פכרה אנה אללי בינזל פידיו ע אלתכתוכ מעה מצארי. מן וין ג’איבתהא האלפכרה?
בס מש מהם, בדכ תכמל מעהא. צאר לי תלתשהר אחכי מעהא, וכל אשי חלו ובינאתנא, אג’א עידהא.
קלת להא: אסמעי, יא בנת אלחלאל, אנא בערפש שו אשתרי לכ ובערפש איש אג’יב. עשאן היכ קולי אנתי איש בדכ ואנא בג’יב לכ.
ואנא מא בחס ולא תקול לי: כלב.
אי! בדכ כלב בג’יב לכ כלב! באטל עליכי! צח, מעיש מצארי, בס בג’מע עשאנכ, עיד מילאדכ ואנא לאזם אעטיכי. באטל עליכי.
תטלעת היכ שפת אסעאר אלכלאב, אלהאסכי ב 1500, ואבצר שו ב- 1700. אח’דת מעי 2000 שיכל, הלכת ואנא אג’מע פיהן, אסתקרצ’ת מן צחאבי, מן אבוי, מן אמי, אלפין שיכל וטלעת אנא ואיאהא.
בתקול לי: בערף מחל אללי ביביע כלאב נט’אף.
אוהו! נט’אף! טיב, מנחממהן! מנג’יבהן וסח’ין ומנחממהן. בדהאש. בדהא כלב נט’יף.
טיב. וצלנא, ואנא מן ברא עם בסמע אלכלב ביקול: או או או.
איה? בקול לכ אלכלאב אלת’אניה עם בתקול האו האו וחקהא 1500. טיב, אללי בקול או או שו בעדין יכון? 400, 500.
מסכתהא, פתנא לג’וא, היכ שפת, היכ אשי, היכ כלב, האלקד. בקול לכו האלקד, יעני אד’א בתחטה באלפרן יעני רבע כבאית רז ובתכפי, עשאן בתכפי לחמאתה.
והיכ! היכ כלב!
קאל: שו הד’א אסמה?
פרומננריאן? פרומנריאן? שו ביערפני? אברובו? שו ביערפני שו אסמה? פומרניאן?
וקפנא היכ, אנא מכיף, בקול להא: קדיש האצ’?
קאלת לי: 6000
בקול להא: קדיש?
6000
עמלת היכ, אד’אני, נט’פתהן. חשית פרדת אד’אני עשאן הי תפתח אד’אני, ימכן מא סמעתש מניח. בקול להא: קדיש?
בתקול לי: 6000 והסא עליה הדיה.
איש אלהדיה?
בתעטיכ שאמבו ב 140, ביכפי לג’מעה, בתעטיכ כיס אכל ב 250, ביכפי לג’מעה. 6000 שיכל.
ולכ, אד’א אנא בעטי צאחבי מג’ד 200, בדכ תשריני כלב פומנריאן, שו אסמה? פומרניאן, הד’א, הו היכ צורתה, אד’א בעטי צאחבי מג’ד 200 שיכל, ביט’ל יעוי מן הון לבכרא אלצבח, וביקעד שהר צאים ושהר מש מתחמם.
בדכ איאני אנא אשתרי להא כלב ב 6000?? היכ כלב? שו, מג’נונה? רוחי אנקלעי!
اه، أنا تعرّفت ع بنت. تعرّفت ع بنت.
بس المشكلة بهاي البنت اللي أنا تعرّفت عليها إنّها عرفتني من التكتوك، وأبصر مين حاطط براسها فكرة إنّه اللي بينزّل فيديو ع التكتوك معه مصاري. من وين جايبتها هالفكرة؟
بس مش مهمّ، بدّك تكمّل معها. صار لي تلتشهر أحكي معها، وكلّ اشي حلو وبيناتنا، أجا عيدها.
قلت لها: اسمعي، يا بنت الحلال، أنا بعرفش شو أشتري لك وبعرفش ايش أجيب. عشان هيك قولي انتي ايش بدّك وأنا بجيب لك.
وأنا ما بحسّ ولّا تقول لي: كلب.
اي! بدّك كلب بجيب لك كلب! باطل عليكي! صحّ، معيش مصاري، بس بجمّع عشانك، عيد ميلادك وأنا لازم أعطيكي. باطل عليكي.
تطلّعت هيك شفت أسعار الكلاب، الهاسكي ب ١٥٠٠، وأبصر شو ب- ١٧٠٠. أخدت معي ٢٠٠٠ شيكل، هلكت وأنا أجمّع فيهن، استقرضت من صحابي، من أبوي، من أمّي، ألفين شيكل وطلعت أنا وايّاها.
بتقول لي: بعرف محلّ اللي بيبيع كلاب نظاف.
اوهو! نظاف! طيّب، منحمّمهن! منجيبهن وسخين ومنحمّمهن. بدّهاش. بدّها كلب نظيف.
طيّب. وصلنا، وأنا من برّا عم بسمع الكلب بيقول: او او او.
ايه؟ بقول لك الكلاب الثّانية عم بتقول هاو هاو وحقّها ١٥٠٠. طيب، اللي بقول او او شو بعدين يكون؟ ٤٠٠، ٥٠٠.
مسكتها، فتنا لجوّا، هيك شفت، هيك اشي، هيك كلب، هالقدّ. بقول لكو هالقدّ، يعني إذا بتحطّه بالفرن يعني ربع كبّاية رزّ وبتكفّي، عشان بتكفّي لحماته.
وهيك! هيك كلب!
قال: شو هذا اسمه؟
فرومننريان؟ فرومنريان؟ شو بيعرّفني؟ ابروبو؟ شو بيعرّفني شو اسمه؟ فومرنيان؟
وقفنا هيك، أنا مكيّف، بقول لها: قدّيش هاض؟
قالت لي: ٦٠٠٠
بقول لها: قدّيش؟
٦٠٠٠
عملت هيك، أذاني، نظّفتهن. حشّيت فردة أذاني عشان هي تفتح أذاني، يمكن ما سمعتش منيح. بقول لها: قدّيش؟
بتقول لي: ٦٠٠٠ وهسّا عليه هديّة.
ايش الهديّة؟
بتعطيك شامبو ب ١٤٠، بيكفّي لجمعة، بتعطيك كيس أكل ب ٢٥٠، بيكفّي لجمعة. ٦٠٠٠ شيكل.
ولك، إذا أنا بعطي صاحبي مجد ٢٠٠، بدّك تشرّيني كلب فومنريان، شو اسمه؟ فومرنيان، هذا، هو هيك صورته، إذا بعطي صاحبي مجد ٢٠٠ شيكل، بيظلّ يعوّي من هون لبكرا الصّبح، وبيقعد شهر صايم وشهر مش متحمّم.
بدّك ايّاني أنا أشتري لها كلب ب ٦٠٠٠؟؟ هيك كلب؟ شو، مجنونة؟ روحي انقلعي!
הכרתי בחורה. הכרתי בחורה.
הבעיה עם הבחורה הזו שהכרתי היא שהיא הכירה אותי מטיקטוק, ואין לי מושג מי הכניס לה לראש את המחשבה שלמי שמעלה סרטון לטיקטוק יש כסף. מאיפה היא הביאה את המחשבה הזו?
לא חשוב, אתה רוצה להתקדם איתה. אני מדבר איתה כבר 3 חודשים, הכל בינינו בסדר, והגיע יום ההולדת שלה.
אמרתי לה: שמעי, יקירה, אני לא יודע מה לקנות לך ומה להביא. לכן תגידי את מה את רוצה, ואני אביא לך.
לא הספקתי לחשוב והיא אומרת לי: כלב.
הו! את רוצה כלב, אביא לך כלב! אל דאגה! נכון, אין לי כסף, אבל אני אאסוף למענך, זהו יום ההולדת שלך ואני צריך לתת לך (מתנה). אל דאגה.
הסתכלתי ככה, בדקתי את מחירי הכלבים, האסקי עולה 1500, אחד אחר 1700. לקחתי איתי 2000 שקל, יצאה לי הנשמה עד שאספתי אותם, לוויתי מחברים שלי, מאבא שלי, מאמא שלי, 2000 שקל ויצאנו אני והיא.
היא אמרה לי: אני מכירה מקום שמוכר כלבים נקיים (גזעיים).
אוהו! נקיים! בסדר, נעשה להם מקלחת! נביא אותם מלוכלכים ונקלח אותם (זה משחק מילים חביב בערבית). היא לא מוכנה. היא רוצה כלב נקי.
בסדר, הגענו, אני מבחוץ שומע כלב נובח: האו האו האו (מחקה כלב קטן ולא מאיים).
מה? אם הכלבים האחרים נובחים האו האו (מחקה נביחות חזקות) והם עולים 1500, אז זה שנובח חלש כמה כבר יעלה? 400, 500?
תפסתי אותה (ביד), נכנסנו פנימה, ראיתי שם משהו כזה, כלב כזה פצפון. אם תשים אותו בתנור תצטרך רק רבע כוס אורז, היא תספיק לכמות הבשר שלו.
כזה, כלב כזה!
איך קוראים לו?
פרומננריאן? פרומנריאן? מאיפה אני יודע? אברובו? מאיפה אני יודע איך קוראים לו? פומרניאן?
עמדנו כך, אני משועשע, אני אומר לה (בקול סמכותי): בכמה זה?
ענתה לי: 6000
אמרתי לה: כמה?
6000
עשיתי כך, ניקיתי את האוזניים שלי. עשיתי כך כדי שהאוזניים שלי ייפתחו, אולי לא שמעתי טוב. שאלתי אותה: כמה?
ענתה לי: 6000, ועכשיו יש עליו מתנה (מבצע).
מה המתנה?
היא נותנת לך שמפו ב- 140, שמספיק לשבוע, ונותנת לך שק אוכל ב 250, שמספיק לשבוע. 6000 שקל.
בוא’נה, אם אני נותן לחבר שלי מג’ד 200, אתה רוצה שאקנה לך כלב פומנריאן, איך קוראים לו? פומרניאן? זו התמונה שלו, אם אתן לחבר שלי מג’ד 200 שקל, הוא ינבח מעכשיו עד מחר בבוקר, הוא יצום חודש ולא יתקלח.
היא רוצה שאני אקנה לה כלב ב- 6000?? כלב כזה? מה, היא משוגעת? לכי חפשי מי…
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
וַלַאוִיד وَلَاوِيد – ילדים (מילת סלנג בלתי רשמית)
מילת היום היא –
וַלַד وَلَد וברבים אַוְלַאד أولاد או וְלַאד ولاد במדוברת – בן, ילד, נער (בעיקר עד נישואיו), בחור; נסיך בקלפים
השורש הערבי ו.ל.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בילדים, בהורים ובכל הקשור ללידות והולדות. בכך הוא זהה לשורש העברי י.ל.ד.
הוא נפוץ ביותר ומופיע במילים ובמונחים רבים:
* הפועל וִלֶד ولد במדוברת, וַלַדַ בספרותית, בבניין הראשון – יָלַד, הוליד; המליט(ה); במדוברת גם: נולד
* וִלַאדַה ولادة וברבים וִלַאדַאת ولادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לידה; היווצרות, התחלה
* תַאְרִיחֶ’ אלְוִלַאדַה تاريخ الولادة – תאריך לידה
* לִדַה لِدة, בצורת שם פעולה נוספת – לידה ; שעת הלידה
* וַאלֶד والد ובזוגי וַאלְדֵין والدين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הורֶה, אב, מוליד
* יִרְחַם וַאלְדַכּ / וַאלְדֵיכּ يرحم والدك / والديك – אנא ממך; עשה לי טובה (מיל’: שאללה ירחם על אביך / הוריך)
* מַלְעוּנֶ אלְוַאלְדֵין ملعون الوالدين בצורת סמיכות מדומה – ארור, ששני הוריו מקוללים
* מַוְלוּד مولود וברבים מַוַאלִיד مواليد, בצורת הבינוני הפעול – תינוק, ילוד; יליד שנת-. בצורת הרבים: לידות
* מִן מַוַאלִיד… من مواليد… – מילידי שנת… / מילידי (שם מקום הלידה)
* הפועל וַלַּד ولّد בבניין השני – יִלֵּד; הוליד; יצר, הפיק
* תַוְלִיד توليد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצור, הפקה; מקצוע המיילדת
* מֻוַלִּד مولّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא מיילד; מיילד (לרוב יופיע בנקבה: מֻוַלִּדֶה مولّدة – מיילדת); מחולל, מייצר, גנרטור
* מֻוַלִּד כַּהְרַבַּאאִיּ مولّد كهربائيّ – גנרטור (ליצור חשמל)
* הפועל תַוַלַּד تولّد בבניין החמישי או אִנְוַלַד انولد בשביעי – נולד
* הפועל הספרותי תַוַאלַדוּא توالدوا בבניין השישי – התרבו, פרו ורבו
* וֻלְד وُلْد – צאצאים
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַלַאל / אלנַּאס ولد / ابن الحلال / النّاس – בן טובים, איש הגון
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַרַאם ولد / ابن الحرام – ממזר, בן לא חוקי; פרחח, נוכל, מנוול
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אִללִּי בִּלְעַבּ מַעַ אלֶוְלַאד לַאזֶם יִסְתַחְמֶל בַּעַאבִּיצְהֹם اللّي بلعب مع الولاد لازم يستحمل بعابيصهم – מי שמתרועע עם נחותים ממנו (מיל’: ילדים) צריך לקחת בחשבון שיזלזלו בו (מיל’: צריך לסבול את המעשים המגונים שלהם). זהו אחד מפורמטי המשפטים שאני יותר אוהב בערבית. הוא מופיע עם חתולים, כלבים ומה שאתם רק רוצים…
* כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كلّنا ولاد تسعة – כולנו נולדנו שווים (מיל’: כולנו בני תשעה [חודשים])
* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני ואי אפשר לסמוך עליו. הוא לא גבר (מיל’: יצא ילד)
* וְלַאדִי ولادي – של ילדים
* קַמִיצֶ וְלַאדִי قميص ولادي – חולצת ילדים
* וֻלוּדִיַּה ولوديّة – ילדותיות
* וַלִיד وليد וברבים וֻלְדַאן ولدان – תינוק שזה עתה נולד, תינוק בן יומו; צעיר, נער; עבד, משרת; תוצר, תוצאה; שם פרטי
* וַלִידִיַּה وليديّة – תקופת הילדות
* מִילַאד ميلاد וברבים מַוַאלִיד مواليد – לידה, הולדת; שעת הלידה
* שַהַאדֶת מִילַאד ميلاد – תעודת לידה
* עִיד / יוֹם מִילַאד عيد / يوم ميلاد – יום הולדת
* עִידֶ אלְמִילַאד عيد الميلاد – חג המולד
* מִילַאדִיּ ميلاديّ – מילה המציינת שתאריך הוא לפי השנה הגרגוריאנית, לפי הולדת ישו (בניגוד ל- הִגְ’רִי)
* מַוְלִד مَوْلد וברבים מַוַאלִד موالد – לידה, הולדת; מקום הלידה, זמן הלידה; יום ציון הולדת של קדוש מוסלמי
* לֻעַ’תֶ אלְמַוְלִד ولد المولد – שפת אם
* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד
* ומכאן, במצרים, וגם בסודאן: מַוְלִד או מוּלִד مولد – כל חגיגה דתית (המואלד מפורסמים גם בזכות חלוקת המאכלים העממיים); יריד עממי, פסטיבל, חגיגה המונית, לונה פארק; בהשאלה: מהומה גדולה. במצרים מתקיימים כ- 3,000 מולדים בשנה, הגדול שבהם לכבודו של הקדוש הצופי אחמד אלבדוי. למולד הזה מגיעים כ- 3 מיליון אנשים
* טִלֶע מִנֶּ אלְמוּלד בַּלַא חֻמֹּץ طلع من المولد بلا حُمّص – יצא בידיים ריקות (מיל’: יצא מחגיגות ציון יום הולדת הנביא, או כל מולד אחר, אפילו בלי גרגר חומוס אחד)
* מוּלִד וּצַאחְבֹֹּה עַ’איֵבּ مولد وصاحبه غايب – הפקרות, אנרכיה, בלאגן, כל אחד עושה מה שהוא רוצה (מיל’: חגיגת מולד ללא בעלים/אחראי)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בהמשך]
* וַלְדַנֶה ولدنة, עם שורש תנייני מרובע ו.ל.ד.ן – ילדותיות, מעשה ילדות, מעשה שטות, התנהגות ילדותית. ומכאן:
* הפועל תְוַלְדַן تولدن, על דרך הבניין השני – התנהג כמו ילד
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ’י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד נשאר ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
הם פגשו ילדים משחקים ב”גולות”. משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל “בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?”
ענה לו הילד: “מחירו של הטרבוש היה עשרים גניה (לירה מצרית) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר”.
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו “אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גניה, מה תעשה בהם?”
ענה לו הילד: “אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי”.
צחק עלי באשא ואמר: “הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר”.
כתב יובל ברגר:
* וַלַד בִּסַכֶּר בַּלַד ولد بسكّر بلد – ילד סוגר עיר. ביטוי מימי האינתיפאדה הראשונה שמתאר איך הילדים, בשליחות הארגונים, היו מודיעים לבעלי העסקים בערי הגדה/איו”ש על שביתה כזו או אחרת וכולם היו מצייתים להם.
* אללי בעמל חב באלכתאבה בטלעוא אולאדה טואבע – اللّي بعمل حبّ بالكتابة بطلعوا اولاده طوابع – מי שעושה אהבה בכתיבה ייוולדו לו ילדים בולים
כתב אורי טרוק:
אם מזכירים שופטים וילדים איך אפשר בלי הפתגם: קאצ’י אלאולאד שנק חאלה قاضي الاولاد شنق حاله (השופט של הילדים תלה את עצמו), כלומר אל תנסה להיות השופט של ילדים מתקוטטים כי לעולם לא תצליח להבין מי דובר אמת ומי “התחיל” וממילא אחרי כמה דקות הילדים מתפייסים ושבים לשחק ואז שוב רבים וחוזר חלילה.
=-=-=-=
הבה ניזכר ב-
“סוּרַתֶ אלְאִחְ’לַאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. […]
סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, “טוהר האמונה”, מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא-אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם.
נוסח
قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ קֻלְ הֻוַ אללָּהֻ אַחַד
اللَّهُ الصَّمَدُ אַללָּהֻ אלצַּמַד
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ לַם יַלְד וַלַם יוּלַד
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ וַלַם יַכֻּן לַהֻ כֻּפֻוַן אַחַד
112.1. אמור: הוא אללה [הוא] אחד
112.2. אללהֻ א (ל)-צַמַדֻ [להלן]
112.3. אינו יולד ואינו נולד
112.4. שווה לו אין אף אחד [אחר]
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
“וליד ג’ונבלאט (בערבית: وليد جنبلاط, תעתיק מדויק: גֻ’נְבְּלַאט, ובשפות מסוימות נהגה: “ג’ומבלאט”) (נולד ב-7 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי לבנוני דרוזי ממוצא כורדי, אשר עומד בראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון. המנהיג הבולט ביותר של הקהילה הדרוזית במדינה. […]” (ויקיפדיה)
=-=
“וליד חאג’-יחיא (ידוע גם בשם וליד צאדק; בערבית: وليد حاج يحيى; 1936, טייבה – 19 במרץ 2015, טייבה) היה פוליטיקאי ומחנך ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מחנה של”י ומרצ, כסגן יושב ראש הכנסת ה-14 וכסגן שר החקלאות בממשלת רבין השנייה (1992-96). […]” (שם)
=-=
בנוסף, כינויו של בכיר חמאס ח’אלד משעל הוא אבו אלְוַלִיד.
=-=-=-=
על “יא ורדי” היה לנו הפוסט הבא:
=-=-=-=
צילום: Nathan Dumlao
זה היה הפוסט ה- 2,258 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ומזל טוב ויום הולדת שמח למי שחוגג היום יום הולדת!
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x