יומן רישום

יומן רישום
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on יומן רישום

יומן רישום

יומן רישום

פורסם לראשונה ב- 6.6.21

מרחבא
שלום לכולם,
המילה מופיעה בזכותו של אחד מתלמידיי, שהביא לידיעתי את הכתבה המעניינת הבאה, בה (גם) נעסוק היום.
אז מילת היום היא –
סִגִ’לּ سِجِلّ וברבים סִגִ’לַּאת سجلّات – תיק (קייס), יומן, רישום, קטלוג, מחברת. בצורת הרבים: ארכיון
המילה מופיעה במונח:
סִגִ’לֶּ אלְאַחְוַאלֶ אלְמַדַנִיַּה سجلّ الأحوال المدنيّة – מִרְשַם האוכלוסין (מיל’: רישום המצבים האזרחיים)
שמופיע בכתבה שכותרתה:
מֻוַאטִנוּן בִּלַא מֻוַאטַנַה.. וּמֻסְתַקְבַּל מַגְ’הוּל مواطنون بلا مواطنة.. ومستقبل مجهول – אזרחים ללא אזרחות… ועתיד בלתי ידוע
رام الله – الحياة الجديدة – لينا نصر ووفاء الطّريفي، 2.5.21
ראמאללה – (אתר/עיתון) אֶלְחַיַאה אֶלְגַ’דִידַה – (הכַּתָּבות) לינא נַצֶר ו- וַפַאאֶ’ אלטַּרִיפִי
לפני שאציג פה בקצרה את תוכן הכתבה, חשוב לי להדגיש עניין תרגומי:
המונח מֻוַאטֶן פירושו אזרח.
בקרב ישראלים דוברי עברית קיימת המלצה לתרגמו “תושב” כאשר מדובר בערביי איו”ש ורצועת עזה, מכיוון שאין להם מדינה רשמית, ולכן אינם יכולים להיחשב אזרחים.
ועם זאת, ובניגוד להרגלי, שלא לומר: ודאי בניגוד להנחיות החד-משמעיות בהן אני מנחה את תלמידיי, אתרגם פה בפוסט “אזרח”, שכן כל הכתבה עוסקת בענייני אזרחות, והכתבות עצמן, מתוקף היותן כפופות לשלטון הרשות, רואות עצמן אזרחיות של מדינתן, בין אם זה מתאים לאג’נדה שלנו ובין אם לא.
אז ניקח כדור קטן נגד סחרחורת, ונתמודד…
צמד הכַּתָּבות מספרות בכתבתן שכל ילד שנולד בשטחי הרשות (במקור: המדינה) נרשם במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, אולם רבים אינם יודעים שישנם תינוקות שהם חסרי זכויות בסיסיות מכיוון ששמם אינו מופיע במרשם.
הסיבות שתינוקות אלו אינם רשומים הן: הזנחה ובורות מצד ההורים; חוסר יכולת של ההורים לשלם את דמי הרישום; חששות לגבי הייחוס המשפחתי של התינוק; לידה בבית שאינה גוררת אחריה דיווח לרשויות.
תינוקות שאינם רשומים גם אינם מופיעים בסטטיסטיקות רשמיות, הם אינם מוכרים כפרטים בחברה ואיש אינו יכול להבטיח להם חינוך, שירותי בריאות, שירותים בסיסיים נוספים או עתיד בטוח.
הרשויות אינן יודעות מהו מספרם של חסרי הרישום.
הדיל היא בחורה בת 26, שאינה רשומה במרשם, שכן נולדה בבית.
צעירה אחרת, ששמה הוא ה.ת, אינה יכולה להירשם ללימודים בבית ספר תיכון מכיוון שגם היא אינה רשומה במרשם. כל ניסיונותיהם של הוריה לרשום אותה נכשלו. אין לה שום מסמכים רשמיים.
התינוקת ל.ע לא נרשמה מכיוון שלהוריה לא היה כסף לנסוע מהכפר המבודד שלהם אל העיר הקרובה לשם רישום בתם, וכל זה קרה גם בתקופת הקורונה, בה הכנסות המשפחה קטנו עוד יותר. עלות הרישום, שעשויה להיראות סמלית לאחדים, היא גבוהה מאוד למי שאין בכיסו כסף רב.
ראש מחלקת שלום הילד במשרד לעניינים החברתיים, מֻחמד אלכרם, מציין שהיעדר מסמכים רשמיים כמו תעודת לידה אינו מאפשר לילדים ללמוד במערכת החינוך. הוא הוסיף, כי רוב הילדים חסרי המסמכים מגיעים ממשפחות הרוסות או ממשפחות שהזניחו את הנושא. סוגיה נוספת היא סוגית “הילדים הבלתי חוקיים”, כלומר כאלו שהובאו לעולם שלא לפי ההלכה (ממזרים וכד’, שָלֵו).
אלכרם הוסיף כי קיימות משפחות שלמות ללא מסמכים, וכי משרדו נתקל מדי שנה בכ- 15 מקרים חדשים של “ילדים בלתי חוקיים”. באשר לילדים שלא נרשמו בשל עניינים משפחתיים או הזנחה – אין בידיהם נתונים. המשרד, מצידו, רושם כל מקרה שמובא לידיעתו, כאשר הקנס על פיגור בדיווח הוא 25 דינארים ירדניים.
מַאלֶכּ טַהַ, ראש מחלקת רישום התושבים במשרד לעניינים אזרחיים, מציין כי הבעיה האמיתית צצה כשהאדם מגיע לגיל 16, הגיל בו הוא אמור להוציא תעודת זהות. במקרים כאלה הבעיה מוחמרת מכיוון שהישראלים מתערבים ומערימים קשיים בדורשם מסמכים של איחוד משפחות וכו’, שגוזלים זמן ומאמץ. עקב כך, במקרים רבים משפחות חסרות מסמכים אינן יכולות לנסוע בתוך איו”ש או לצאת מחוצה לה (לירדן. שלו).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות, בסוף 2020 היו רשומים כ- 13.7 מיליון איש לפי החלוקה הבאה:
5.2 מיליון חיים במדינת פלסטין (כך במקור, והכוונה לשטחי איו”ש והרצועה. שלו), שהם 37.7% מכלל הפלסטינים בעולם
1.6 מיליון הם ערבים ישראלים, שהם 12%
6.2 מיליון חיים במדינות ערב, והם מהווים 44.9%
740 אלף חיים בשאר מדינות העולם, והם 5.4%
אחוז הגידול הטבעי הכללי באותה השנה היה 2.5%, כאשר באיו”ש הוא עמד על 2.2% וברצועה 2.9%.
=-=-=-=-=-=-=
התייחסנו לשורש באריכות בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Roi Levy, שכתב לנו:
“היי שלו,
יש לי שאלה ברשותך.
נתקלתי במילה סג’יל سجّیل. חבר אמר לי שהתרגום יכול להיות חימר, אך לא מצאתי לכך אזכור בגוגל.
לפי גוגל סג’יל אלו אבנים מיוחדות שנפלו מהשמיים, אך אין ציון שזה חימר. אוסיף גם שמבחינת ההיגיון יכול להיות קשר לחימר, כי השורש מורה על לרשום או לכתוב, ובעבר רשמו על לוחות חרס. מה דעתך?
תודה רבה!!”
אז מילת היום היא –
תַסְגִ’יל – تَسْجِيل – הקלטה
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
אנו בעיצומם של שבועיים בהם נעסוק במילים מתמרורים ושילוט, זאת לבקשתו של הקורא Dmitry Melnichansky:
מילת היום היא –
תַסְגִ’יל تَسْجِيل – רישום, כתיבה, הרשמה; הקלטה
היא מופיעה בתמונה ששלח דמיטרי, בה כתוב בעברית: “לשכת המפקח על רישום המקרקעין”
השורש הערבי ס.ג’.ל עוסק בסוגים שונים של רישום ותיעוד:
* הפועל סַגַּ’ל سجّل בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – רשם, העלה על הכתב; כתב פרוטוגול; הקליט. סַגַּ’ל הַדַף سجّل هدف – הבקיע גול בכדורגל (מיל’: רשם מטרה)
* סַגַּ’ל נֻקְטַה سجّل نقطة – זכה בנקודה, במשחק
* סַגֶּ’ל עִנְדַכּ! سجّل عندك! – רְשום אצלך! גם במובן: כשאבצע תזכור שהבטחתי… אלה לא היו רק דיבורים
* פִילְם תַסְגִ’ילִי فيلم تسجيليّ – סרט תיעודי
* מֻסַגִּ’ל مسجِّل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רושם; רַשָּם. בצורת הנקבה, מֻסַגִּ’לַה مسجّلة או מֻסַגֶּ’לֶ אלצּוֹת مسجِّل الصّوت – טייפ, רשמקול
* מֻסַגַּ’ל مسجَّل, בצורת הבינוני הפעול – רשום, כתוב
* בַּרִיד מֻסַגַּ’ל بريد مسجّل – דואר רשום
* אִחְ’תִרַאע מֻסַגַּ’ל اختراع مسجَّل – פטנט רשום
* עַלַאמַה תִגַ’ארִיַּה מֻסַגַּ’לַה علامة تجاريّة مسجّلة – סימן מסחרי רשום
* סַגְ’ל سجْل וברבים סִגַ’אל سجال – דלי מלא מים
* סִגִ’לּ سجِلّ וברבים סִגִ’לַּאת سجلّات – תיק (קייס), יומן, רישום, קטלוג, מחברת. בצורת הרבים: ארכיון
* סִגִ’לּ תִגַ’ארִיּ سجِلّ تجاريّ – סמל מסחרי
* סִגִ’לֶּ אלזִּיַארַאת سجِلّ الزّيارات – ספר אורחים
=-=-=-=
זה היה בזמנו.
לפני שנדבר על המילה שרועי שאל עליה, הנה שתי שורות שגם הופיעו אצלנו:
* אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל العصف المأكول – עלי צמחים (או קש) אכולים על ידי חרקים מזיקים. זהו ביטוי שחותם את סורת הפיל בקוראן ומתייחס לכישלון של צבאות גדולים, ומכאן:
* מַעְרַכַּתֶ אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל معركة العصف المأكول – כינויו של מבצע “צוק איתן” (2014) בפי תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה, גדודי עז אלדין אלקסאם
לענייננו: סִגִּ’יל سِجِّيل היא אבן מטיט יבש; טיט יבש; ספר שבו כתובים סוגי העינויים בהם יעונו הכופרים בעולם הבא
“סורת אל-פיל (בערבית: سورة الفيل), או סורת הפיל, היא סורה מספר 105 בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ’רַיְס, פַצָ’אאִ’יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא’ אלחֻ’ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-כאפרון ולפני סורת אל-פלק.
שמה של הסורה נגזר מקבוצת אנשים אליהם מתייחסת הסורה, שנקראו בשם בעלי הפיל. בסורה מוצגת יכולתו הניסית של אללה, המסוגל להשמיד קבוצת אנשים באמצעות שליחת ציפורים (“אבאביל”) אשר הטילו עליהם אבנים קטנות. בהתאם לכך, מטרתה העיקרית של הסורה הייתה לחזק את האמונה בקרב המוסלמים בתקופת הרדיפות בעיר מכה, ולהציג את אללה ככוח עיקרי אשר יכול להתערב לטובתם ולהשמיד את אויביהם. בתקופת התגבשות ספרות הפרשנות הדתית לקוראן, התחילו חכמי הדת לקשור את הסורה עם רצונו של אברהא מושל תימן מטעם קיסרות אקסום הנוצרית, אשר בנה לערבים כנסייה בצנעאא’ כדי להסיט את העלייה לרגל ממכה לכנסייה החדשה אשר בנה. מסורת זאת ראתה בבעלי הפיל, עליהם הטילו הציפורים את האבנים, את צבאו של המושל החבשי של תימן אשר זמם להרוס את מקדש הכעבה ובכך נקשרו פסוקי הקוראן עם המסורת המוסלמית החדשה. קשירת המסורת עם חבש הנוצרית הייתה על רקע המאבק הדתי והפוליטי בין המדינה המוסלמית ובין המדינה הביזנטית, ונועדה להראות כי הנוצרים ניסו לנצח את הערבים עוד בתקופה הטרום-אסלאמית. כמו כן, יש במסורת רעיון אפוקליפטי אשר מתאר את מאורעות אחרית הימים כמאבק דתי בין המוסלמים ובין הנוצרים, שבו הנוצרים ינסו להרוס את הכעבה.
עם זאת, לא כל פרשני הדת המוסלמים ראו את הסורה כחלק מן הקוראן. חכמי דת שהשתייכו לזרמים התאולוגיים של המועתזילה ושל הח’וארג’ ואשר ניסו לפרש את הפסוקים באופן רציונלי, טענו כי לא ניתן לקבל את הסורה משום שהיא מנוגדת להיגיון האנושי – ציפורים אינן יכולות להשמיד צבא באמצעות אבנים. כדי ליישב בעיה זו, פרשנים מסורתיים טענו כי האבנים היו קטנות מעדשים בגודלן, אך היה ביכולתן לחדור לתוך כל עצם”.
=-=
הערה עדכנית לפרסום הפוסט הנוכחי, יוני 2021: המטוסים הלא מאוישים שחמאס שיגר לעבר ישראל במהלך מבצע “שומר החומות” נקראים שִהַאבּ, והם מבוססים על הכטב”מ אבאביל האיראני.
=-=-=
תגובתו המאלפת בנושא של Ariel Karelin:
כמה עובדות טריוויה חביבות על סורת הפיל:
קודם כל, לפילו של אברהה קראו מחמוד (או בנימה פחות כותרתית, יש בספרות ההיסטוריוגרפית המוסלמית מסורת רווחת שכך קראו לו).
שנית, פן אחד למניין המשמעויות התאולוגיות של הסורה, נוסף על אלה שהוזכרו בפוסט המעולה… המסורת האסלאמית מספרת, כי שנת הפיל (השנה בה התרחשו המאורעות) היא היא שנת לידתו של נביא האסלאם מוחמד. בנוסף, יש במסורת המוסלמית מקורות המזכירים עימות בין סבו של הנביא, עבד אלמטלב, לבין אברהה. לאחר ריב על נאקות שנגמר בטוב, הטיח המושל בסבו של מוחמד, כי הלה לא מגן על עירו מכה. תשובתו של עבד אלמטלב הייתה תאולוגית למדי ונחרצת: העיר איננה שלי. אני הגנתי על נאקותיי, שהאל יגן על עירו.
סיפור זה מייצג מגמה מאוחרת וחשובה מאוד במסורת האסלאמית, שמעניקה למשפחתו וללידתו של הנביא קדושה, ניסיות וצדיקות. ספר קורות חייו של הנביא (السيرة النبوية) (שמחברו היה נתון להשפעה נוצרית חזקה) מתאר את סיפור לידתו באור ישועי משהו, ובמקורות אחרים אף ניתנת למאורע חשיבות קוסמית במופע שמימי מרהיב של כוכבים נופלים. ועוד באותו סגנון, אמו (שאין לנו סיבה להניח שנבדלה מסביבתה השבטית-פגאנית) כבר היא הייתה צדיקה, ולראייה שמה אאמנה آمنة, השורש בר זיהוי ? . כך גם ניתן לאביו השם עבד אללה, ומסופר כי סבו היה ממייחדי האל, קרי מונותאיסט.
נטייה זו מזכירה מעט את האופן בו חז”ל העבירות את הדמויות התנ”כיות תהליך של “רביניזציה” (למשל, סיפורים על דוד שהיה לומד תורה בבית המדרש, וזאת רק טיפה בים). דומה לכך גם הדוקטרינה הכנסייתית שגורסת שלידתה של מרים, אמו של ישוע, הייתה נקייה מחטא גם היא (אף כי הוריה בשר ודם היו).
ולבסוף, רק אציין ששמו של אברהה הנוצרי היה, למעשה, אברהם. הייתה דמות היסטורית כזו שמשלה בתימן משהתמרדה על אדונו קיסר אקסום (הממלכה האתיופית). אולם, דמות היסטורית זו הלכה לעולמה ככה”נ 15 שנה לפני הולדתו (המשוחזרת – להבנתי – על פי המסורת האסלאמית עצמה) של מוחמד. עובדה נוספת שמורידה מההיסטוריות (historicity) של הפלישה היא העובדה ששום צבא גדול, וודאי לא כזה הנישא על פילים, לא העז לצאת למסעות אל לב המדבר הערבי. כך נותרו אזורים אלה תחת השפעה מדינית רופפת בלבד הן של הפרסים, הן של הביזנטים והן של קיסרות אקסום. תחשבו בכמה מים היה צריך לצייד פיל אפריקאי אחד כדי לצאת למסע בן חודשים במדבר ??
=-=-=
מבצע “עמוד ענן” בשנת 2012 מכונה על ידי גדודי אלקסאם: עַמַלִיַּת חִגַ’ארַתֶ אלסִּגִּ’יל عمليّة حجارة السّجّيل.
=-=-=-=
“סג’יל (בפרסית: سجیل, שפירושו כינוי לאבנים שהושלכו לעבר האויב בסורת אל-פיל) הוא טיל בליסטי דו־שלבי המונע בדלק מוצק, המיוצר באיראן. ככל הנראה, השם סג’יל החליף את השם הקודם של הטיל, “עשוראא'”. לטיל טווח הנאמד בכ-2,300 ק”מ. נכון לפברואר 2010 מקובלת ההערכה כי הטיל אינו מצוי בשירות מבצעי בחיל האוויר של משמרות המהפכה באיראן, וכי הוא נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים.
היתרון המרכזי של טיל בליסטי המונע בדלק מוצק לעומת כזה המונע בדלק נוזלי (דוגמת טילי השיהאב האיראנים) הוא גמישות המבצעית בשיגור הטילים, היות שאין צורך בהכנות ארוכות הכוללות תדלוק, דיחוס גז ועוד טרם השיגור. טילים בליסטיים המונעים בדלק מוצק לרוב החליפו את קודמיהם המונעים בדלק נוזלי במדינות רבות נוספות המצוידות בטילים בליסטיים, דוגמת ברית המועצות (לשעבר), ארצות הברית וסין.
[…] “. (ויקיפדיה)
=-=-=
תוספות הקוראים:
ידידתי הקוראת @Rina Turgeman מציינת שלאחרונה חזר לשיח האקטואלי העיסוק באבני סג’יל לאחר הפיגוע בו נהרג חייל צה”ל עמית בן יגאל ז”ל מאבן שהושלכה עליו בכפר יעבד. האבן הושלכה מעליו, ממש כמו בקוראן (אך בידי אדם).
ידידתי הקוראת עידית בר כתבה לנו:
יש אומרים שעל כל אבן היה רשום שמו של האדם שבו היא עתידה לפגוע… אבן שמיימית…
וכתב הקורא J.J. Hirsch:
אני לגמרי תומך בהשערה של Roi Levy לפיה יש קשר ישיר בין חימר או חימר שרוף לבין השורש س ج ل שמורה על רישום וכתיבה, שכן בעבר בהחלט רשמו על לוחות חרס.
שווה להכיר כי במסורת האסלאמית, קיימת סברה המצוטטת מפי אִבְּן עַבַּّאס (בן דודו של הנביא מוחמד, המכונה גם “אבי פרשנות הקוראן”), לפיה המילה سِجِّيل היא הלחם של שתי מילים בפרסית: سنگ (ٍSang / “אבן”) + گل (Gil / “בוץ”).
דוגמה מתוך התַפְסִיר של אלטַבַּרִי: […] عن ابن عباس { حِجَارَةٍ مِنْ سَجِّيلٍ } قال: سنك وكل.
דוגמה נוספת מתוך התַפְסִיר של אלזמח’שרי: وعن ابن عباس رضي الله عنهما من طين مطبوخ كما يطبخ الآجر. وقيل هو معرب من سنككل.
בערך ” Sidjdjīl” (سِجِّيل) באנציקלופדיה של האסלאם (מהדורה 2), מזכירים את הפירוש הנ”ל, אך טוענים כי החוקרים דווקא סבורים כי מקור המילה הוא אחר:
א. מהמילה سِجِلّ (sidjill) שמגיעה במקור מהמילה Sigillum בלטינית אשר משמעותה בלטינית קלאסית היא “חותם”/”חותמת” (Seal); ובלטינית של ימי הביניים גם “מסמך עם חותמת”.
על-פי דעה זו, המילה התגלגלה מלטינית ליוונית ביזנטית (σιγίλλ(ι)ον / sigíllio), ומשם לארמית (לדוגמה: sygylywn בסיריאנית), וכך היא בעצם חדרה לערבית דרך הארמית.
ב. ממילה שׁוּמֵרִית שהתגלגלה לאכדית בתור sikillu או shigillu במשמעות של “אבן חלקה”; ולארמית של העיר חארטה/אלחצ’ר (Hatra) בתור sgyl או sgl (ככה”נ sigil) במשמעות של “אבן מזבח” / “מזבח”.
על-פי דעה זו, המילה ככה”נ חדרה ללהגי הערבית במדבר הסורי ממסופוטמיה, כך שבתקופת הנביא מוחמד המילה כבר הייתה ידועה בחצי האי ערב במשמעות של “מין סלע קשה / אבן קשה”.
=-=-=
בתמונה: אירוע מספר 9: קמה מדינת ישראל! – בית מורשת משטרת ישראל‎
זה היה הפוסט ה- 1,361 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x