פורסם לראשונה ב- 7.6.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בהקלטה שקיבלתי מידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַאכֶּל חַ’רַא مَاكل خَرَا – סובל , “אוכל קש”, “יורק דם” (מיל’: אוכל חרא)
ההקלטה והסרטון נשלחו באחת מקבוצות הווטסאפ ב- 10.5.21 (יום ירושלים, והיום בו התחילו האירועים האלימים האחרונים), וזו לשונם:
בסרטון וידאו, בו רואים חמישה גברים הולכים ביחד ומופיע בתגובה הראשונה, אומר הדובר:
הדול מח’אבראת, יא שבאב, הדול מח’אבראת!
היהם, היהם, תטלעוא עליהם, הדול מסתערבין, היהם
היהם צפוא בסוק אלפלאחין
هدول مخابرات، يا شباب، هدول مخابرات!
هيّهم، هيّهم، تطلّعوا عليهم، هدول مستعربين، هيّهم
هيّهم صفّوا بسوق الفلّاحين
אלו אנשי שב”כ, אנשים, אלו אנשי שב”כ!
הנה הם, הנה הם, הביטו בהם, אלו מסתערבים, הנה הם
הנה, הם חנו בשוק האיכרים
=-=
בהקלטה:
יעטיכם אלעאפיה שבאב
סיארה רינו סכניה, 058, באלנצ 058
אלסיארה פיהא מסתערבין
אלסיארה רינו כאנע’ו מאכלה ח’רא, קזאז אסמר
אלסיארה פיהא מסתערבין, דירוא באלכם
يعطيكم العافية شباب
سيّارة رينو سكنيّة، ٠٥٨، بالنّصّ ٠٥٨
السّيّارة فيها مستعربين
السّيّارة رينو كانغو ماكلة خرا، قزاز أسمر
السّيّارة فيها مستعربين، ديروا بالكم
תהיו בריאים, אנשים
מכונית רנו אפורה, 058, באמצע (מספר הרישוי מופיעות הספרות. שָלֵו) 058
במכונית יש מסתערבים
מכונית רנו קאנגו בת זו נה, עם חלונות מושחרים
יש במכונית מסתערבים, שימו לב
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי ח’.ר.י (בגזרת ל”י) עוסק ב… קקי:
* הפועל חִ’רִי خِري בבניין הראשון, חַ’רִאַ خَرِئَ בספרותית – חרבן, עשה צרכיו; בהשאלה: נכשל
* חִ’רִי תַחְתֹה خِري تحته – חרבן במכנסיים; נכשל
* חַ’רַא خرا וגם חִ’רְיֶה خرية – חרא, לכלוך, טינופת; כשם תואר: גרוע, רע, מחורבן, דפוק, עלוב
* כֹּל חַ’רַא! كلْ خرا! – סתום ת’פה! שתוק! (מיל’: תאכל חרא)
* אַכַּל חַ’רַא أكل خرا – הביטוי של היום עם הפועל בצורת העבר – אכל קש, ירק דם, נדפק
* אַכַּלֶ אלטַּעֶם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומן לו יריבו (מיל’: אכל את הפתיון וחרבן על החכה)
* מַחְ’רַאַה مخرأة, במשקל המקומות – מחראה, בית שימוש
* חֻ’רְא خُرء, בספרותית – צואה
* חַ’רְיַאן خريان – מי שעשה צרכיו במכנסיים, “חריין”. עוד מילת סלנג עברית שמקורה מהשורש הזה בערבית: חריאת, שהוא אדם רע, מחורבן
ומה מצב השורש בעברית? נעיין בויקימילון:
חָרָא
1. פרש, צואה, הפרשות הגוף מפי הטבעת.
”וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם“ (מלכים ב׳ יח, פסוק כז)
”האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות נימא הכי: חרי חמימי בדיקולא בזייא לפומייכו נשי דחרשייא“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קי, עמוד א)
[מי שפגש בהן בנשים כשפניות יאמר כך: צואה חמה בסלים קרועים לפיכן נשות הכשפים.]
2. שפת דיבור: גרוע, רע, נתעב.
אל תהיה חרא, בוא שחק אתי בשש בש.
איזה חרא של יום היה לי היום, חבל שקמתי מהמיטה.
3. שפת דיבור: מילת אכזבה או כעס.
איזה חרא, שכחתי את הארנק בבית!
חרא, שכחתי איפה החניתי את המכונית.
גיזרון
המקור מן אוגריתית חְרַא גם בהוראת ‘בקבוקים-מרוקנים’
המילה מופיעה בתנ”ך שלוש פעמים ובצורת הכתיב בלבד – פעמיים המילה מוחלפת במילה צואה, ופעם אחת מוחלף הצירוף “חרי יונים” ב”דביונים”. השימוש בעברית חדשה מושפע מן הערבית הישראלית המדוברת: חַ’רָא (השווה ערבית ספרותית: خُرْء (חֻ’רְא), “צואה”, خَرِئَ (חַ’רִאַ) “הפריש צואה”).
מַחְרָאָה
מקום לעשיית צרכים.
”וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ לְמַחֲרָאוֹת עַד-הַיּוֹם.“ (מלכים ב׳ י, פסוק כז)
”חַיִּים עַל מָחֳרָאוֹת וְחוֹבְקִים סְחִי אַשְׁפַּתּוֹת.“ (בְּרַהְמָה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
”הנתפסות אולצו לנקות מחראות. פשוט להעביר את הצואה ולנקותה. אבל שום מכשירים לא קבלו. על שאלתן: במה? ענה הנאצי: בכתנותיכן!“ (מגילת יסורין: יומן גיטו ורשה, מאת חיים אהרן קפלן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
מן חרא. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל, ובצורת הכתיב בלבד, הקרי בלשון נקיה הוא “מוֹצָאוֹת”.
עד כאן הפוסט המחורבן הזה.
=-=-=-=
בתמונה: ספר מבית ההוצאה לאור רשימה ט, ועד ברית בני מלאכה
זה היה הפוסט ה- 1,362 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
