ילד
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on ילד

ילד

ילד

פורסם לראשונה ב- 20.12.20

מרחבא
אני חייב לפתוח, עוד לפני הפוסט, עם המלצה:
הסדרה “לבנון” שמשודרת בערוץ כאן11, וכל פרקיה (אלו ששודרו, שניים עד כה, מתוך שישה), זמינים ביוטיוב.
אני עדיין מטולטל ממה שראיתי.
הסדרה מציגה את שכנתנו בצפון, שהיא מדינה שבורכה בכל טוב, וקוללה בכל רע, החל משנות השישים ואילך. כמובן עם השלכה ישירה אלינו.
כישראלים אנו חיים במדינה שחיה על חרבה מיום הקמתה.
אז פַּנו לכם כמה שעות וצפו במדינה שרובנו לא יודעים עליה כלום, והיא גובלת בנו, צמודה אלינו. והיא לקחה את המונח “לחיות על החרב”, או על הקלצ’ניקוב, כמה אלפי צעדים קדימה.
כמה סבל, כמה הרג, כמה חורבן, כמה שנאה וכמה פילוג ארוזים בתוך שטח כל כך זעיר.
כיליד שנת 70′ רבים מהאירועים המוצגים בסדרה זכורים לי, בגדול, אך הייתי ילד, בעידן של ערוץ טלוויזיה אחד, ואני זוכר-לא-זוכר אותם, ובעיקר לא רציתי לשמוע עליהם.
את אירוע אוטובוס הדמים משנת 78′ אני זוכר מכיוון שהוא הכניס אותי שנים לחרדות, ולא אשכח את היום ההוא בקיץ 82′, כשקמתי בבוקר והדלקתי את רדיו שהיה ליד מיטתי (פשוט הסמארטפון היה בתיקון…), ובחדשות הודיעו ש”עד כה לצה”ל יש 28 הרוגים”. רגע, “מה פתאום יש לנו בכלל הרוגים? הרי נכנסנו למבצע של זבנג וגמרנו, לא?”
תמימות של ילד…
בקיצור, אם אתם רוצים לשכוח קצת מהקורונה, ואתם מתעניינים בהיסטוריה, ביחסים בין-לאומיים, בתולדות עם ישראל בעידן המודרני ובכלל רוצים ללמוד לעומק על אירועים שקרו באזורנו לפני כ- 40 שנה בממוצע, כאשר רובנו מעדיפים להתעמק באירועים הרי הגורל ב”האח הגדול” – צפו בסדרה. מובטחת חוויה חזקה, אם כי ממש ממש לא פשוטה.
=-=-=-=-=-=
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו בעקבות הפוסט אנג’אב (הבאת ילדים לעולם):
“האם אפשר פוסטים הקשורים למשפחה? עוד מילים לילדים, הורים”.
=-=
מחובתי לציין שהמשפחה הערבית כוללת שמות קרובי משפחה שזרים לרוב שפות העולם ולתרבויות האחרות, וזאת בשל המבנה המשפחה והחמולה והשוני בהתייחסות למשפחה מצד האב לעומת זו מצד האם.
בכמה מהשמות עסקנו בעבר. בתקופה הקרובה נעסוק בבני המשפחה הגרעינית.
אז מילת היום היא –
וַלַד وَلَد וברבים אַוְלַאד أولاد או וְלַאד ولاد במדוברת – בן, ילד, נער (בעיקר עד נישואיו), בחור; נסיך בקלפים
לשמיעה:

ואי אפשר להמשיך בלי הסרטון הקצר הבא, שסחף את הרשת בתחילת החודש.
בסרטון רואים בחור מצרי, שמכנה עצמו אֶלשַּאעֶר (המשורר) ומטיח בנו את המסרים הבאים:
חטהא חלקה פי ודאנכ
עמכ מש זי אבוכ
ומא פיש חד פי אלכון כלה זי אמכ
וצאחבכ מש אח’וכ
ועמר אלח’אל מא כאן ואלד
וקראיבכ מש סנדכ
ומא פיש כביר ע’יר רבנא סבחאנה ותעאלא
כלהא מסמיאת
ואללה אלעט’ים, וקת אלגד מש התלאקי חד
אחסן חאגה אנכ אנת תכון ראגל וקד חאלכ
ותעתמד עלא נפסכ, ומא תסתנאש חאגה מן חד
מחדש בינפע חד
סלאם
حطّها حلقة في ودانك:
عمّك مش زيّ أبوك
وما فيش حد في الكون كلّه زيّ أمّك
وصاحبك مش أخوك
وعمر الخال ما كان والد
وقرايبك مش سندك
وما فيش كبير غير ربّنا سبحانه وتعالى
كلّها مسمّيات
والله العظيم، وقت الجدّ مش هتلاقي حد
أحسن حاجة إنّك انت تكون راجل وقدّ حالك
وتعتمد على نفسك، وما تستناش حاجة من حد
محدش بينفع حد
سلام
כְּתוב זאת על לוח ליבך (מיל’: שים זאת כעגיל באוזנך):
דודך (מצד האב) אינו אביך
ואין אדם ביקום כולו כמו אמך
חבר שלך אינו אחיך
ומעולם הדוד מצד האם לא היה אב/הורֶה
קרוביך אינם המשענת שלך
ואין גדול פרט לאלוהינו ישתבח ויתעלה
הכל שמות/כינויים.
בחיי אללה, בזמן האמת לא תמצא איש
הדבר הכי טוב הוא שאתה תהיה גבר ככל שאתה יכול
תסמוך על עצמך, ואל תמתין/תצפה לדבר מאיש
איש לא יעזור/יועיל לאיש.
שלום
(התרגום שלי. שָלֵו)
אמא’לה! צפיתם בסרטון? מפחיד הבחור…
מה שהוא אומר! מה שהוא אומר, לא מתווכח…
הסרטון מלווה כתוביות, שכמה חבל שלמרות שהן במדוברת הן עדיין עם שגיאות…
=-=-=-=-=
השורש הערבי ו.ל.ד (בגזרת פ”ו) עוסק בילדים, בהורים ובכל הקשור ללידות והולדות. בכך הוא זהה לשורש העברי י.ל.ד.
הוא נפוץ ביותר ומופיע במילים ובמונחים רבים:
* הפועל וִלֶד ولد במדוברת, וַלַדַ בספרותית, בבניין הראשון – יָלַד, הוליד; המליט(ה); במדוברת גם: נולד
* וִלַאדַה ولادة וברבים וִלַאדַאת ولادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לידה; היווצרות, התחלה
* תַאְרִיחֶ’ אלְוִלַאדַה تاريخ الولادة – תאריך לידה
* לִדַה لِدة, בצורת שם פעולה נוספת – לידה ; שעת הלידה
* וַאלֶד والد ובזוגי וַאלְדֵין والدين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הורֶה, אב, מוליד
* יִרְחַם וַאלְדַכּ / וַאלְדֵיכּ يرحم والدك / والديك – אנא ממך; עשה לי טובה (מיל’: שאללה ירחם על אביך / הוריך)
* מַלְעוּנֶ אלְוַאלְדֵין ملعون الوالدين בצורת סמיכות מדומה – ארור, ששני הוריו מקוללים
* מַוְלוּד مولود וברבים מַוַאלִיד مواليد, בצורת הבינוני הפעול – תינוק, ילוד. בצורת הרבים: לידות
* מִן מַוַאלִיד… من مواليد… – מילידי שנת… / מילידי (שם מקום הלידה)
* הפועל וַלַּד ولّد בבניין השני – יִלֵּד; הוליד; יצר, הפיק
* תַוְלִיד توليد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצור, הפקה; מקצוע המיילדת
* מֻוַלִּד مولّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא מיילד; מיילד (לרוב יופיע בנקבה: מֻוַלִּדֶה مولّدة – מיילדת); מחולל, מייצר, גנרטור
* מֻוַלִּד כַּהְרַבַּאאִיּ مولّد كهربائيّ – גנרטור (ליצור חשמל)
* הפועל תַוַלַּד تولّد בבניין החמישי או אִנְוַלַד انولد בשביעי – נולד
* הפועל הספרותי תַוַאלַדוּא توالدوا בבניין השישי – התרבו, פרו ורבו
* וֻלְד وُلْد – צאצאים
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַלַאל / אלנַּאס ولد / ابن الحلال / النّاس – בן טובים, איש הגון
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַרַאם ولد / ابن الحرام – ממזר, בן לא חוקי; פרחח, נוכל, מנוול
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אִללִּי בִּלְעַבּ מַעַ אלֶוְלַאד לַאזֶם יִסְתַחְמֶל בַּעַאבִּיצְהֹם اللّي بلعب مع الولاد لازم يستحمل بعابيصهم – מי שמתרועע עם נחותים ממנו (מיל’: ילדים) צריך לקחת בחשבון שיזלזלו בו (מיל’: צריך לסבול את המעשים המגונים שלהם). זהו אחד מפורמטי המשפטים שאני יותר אוהב בערבית. הוא מופיע עם חתולים, כלבים ומה שאתם רק רוצים…
* כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كلّنا ولاد تسعة – כולנו נולדנו שווים (מיל’: כולנו בני תשעה [חודשים])
* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני ואי אפשר לסמוך עליו. הוא לא גבר (מיל’: יצא ילד)
* וְלַאדִי ولادي – של ילדים
* קַמִיצֶ וְלַאדִי قميص ولادي – חולצת ילדים
* וֻלוּדִיַּה ولوديّة – ילדותיות
* וַלִיד وليد וברבים וֻלְדַאן ولدان – תינוק שזה עתה נולד, תינוק בן יומו; צעיר, נער; עבד, משרת; תוצר, תוצאה; שם פרטי
* וַלִידִיַּה وليديّة – תקופת הילדות
* מִילַאד ميلاد וברבים מַוַאלִיד مواليد – לידה, הולדת; שעת הלידה
* שַהַאדֶת מִילַאד ميلاد – תעודת לידה
* עִיד / יוֹם מִילַאד عيد / يوم ميلاد – יום הולדת
* עִידֶ אלְמִילַאד عيد الميلاد – חג המולד
* מִילַאדִיּ ميلاديّ – מילה המציינת שתאריך הוא לפי השנה הגרגוריאנית, לפי הולדת ישו (בניגוד ל- הִגְ’רִי)
* מַוְלִד مَوْلد וברבים מַוַאלִד موالد – לידה, הולדת; מקום הלידה, זמן הלידה; יום ציון הולדת של קדוש מוסלמי
* לֻעַ’תֶ אלְמַוְלִד ولد المولد – שפת אם
* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד
* ומכאן, במצרים, וגם בסודאן: מַוְלִד או מוּלִד مولد – כל חגיגה דתית (המואלד מפורסמים גם בזכות חלוקת המאכלים העממיים); יריד עממי, פסטיבל, חגיגה המונית, לונה פארק; בהשאלה: מהומה גדולה. במצרים מתקיימים כ- 3,000 מולדים בשנה, הגדול שבהם לכבודו של הקדוש הצופי אחמד אלבדוי. למולד הזה מגיעים כ- 3 מיליון אנשים
* טִלֶע מִנֶּ אלְמוּלד בַּלַא חֻמֹּץ طلع من المولد بلا حُمّص – יצא בידיים ריקות (מיל’: יצא מחגיגות ציון יום הולדת הנביא, או כל מולד אחר, אפילו בלי גרגר חומוס אחד)
* מוּלִד וּצַאחְבֹֹּה עַ’איֵבּ مولد وصاحبه غايب – הפקרות, אנרכיה, בלאגן, כל אחד עושה מה שהוא רוצה (מיל’: חגיגת מולד ללא בעלים/אחראי)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בהמשך]
* וַלְדַנֶה ولدنة, עם שורש תנייני מרובע ו.ל.ד.ן – ילדותיות, מעשה ילדות, מעשה שטות, התנהגות ילדותית. ומכאן:
* הפועל תְוַלְדַן تولدن, על דרך הבניין השני – התנהג כמו ילד
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ’י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
הם פגשו ילדים משחקים ב”גולות”. משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל “בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?”
ענה לו הילד: “מחירו של הטרבוש היה עשרים גניה (לירה מצרית) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר”.
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו “אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גניה, מה תעשה בהם?”
ענה לו הילד: “אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי”.
צחק עלי באשא ואמר: “הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר”.
=-=-=-=
הבה ניזכר ב-
“סוּרַתֶ אלְאִחְ’לַאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ’בְּריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. […]
סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, “טוהר האמונה”, מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא-אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם.
נוסח
قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ קֻלְ הֻוַ אללָּהֻ אַחַד
اللَّهُ الصَّمَدُ אַללָּהֻ אלצַּמַד
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ לַם יַלְד וַלַם יוּלַד
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ וַלַם יַכֻּן לַהֻ כֻּפֻוַן אַחַד
112.1. אמור: הוא אללה [הוא] אחד
112.2. אללהֻ א (ל)-צַמַדֻ [להלן]
112.3. אינו יולד ואינו נולד
112.4. שווה לו אין אף אחד [אחר]
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
“וליד ג’ונבלאט (בערבית: وليد جنبلاط, תעתיק מדויק: גֻ’נְבְּלַאט, ובשפות מסוימות נהגה: “ג’ומבלאט”) (נולד ב-7 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי לבנוני דרוזי ממוצא כורדי, אשר עומד בראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון. המנהיג הבולט ביותר של הקהילה הדרוזית במדינה. […]” (ויקיפדיה)
=-=
“וליד חאג’-יחיא (ידוע גם בשם וליד צאדק; בערבית: وليد حاج يحيى; 1936, טייבה – 19 במרץ 2015, טייבה) היה פוליטיקאי ומחנך ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מחנה של”י ומרצ, כסגן יושב ראש הכנסת ה-14 וכסגן שר החקלאות בממשלת רבין השנייה (1992-96). […]” (שם)
=-=
בנוסף, כינויו של בכיר חמאס ח’אלד משעל הוא אבו אלְוַלִיד.
=-=-=-=
על “יא ורדי” היה לנו הפוסט הבא:
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top