יסמין
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on יסמין

יסמין

יסמין

פורסם לראשונה ב- 25.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
פֻלּ فُلّ – יסמין (פרח לבן וריחני)
לעיתים גם יתורגם כ- (עץ/אלון) שעם, בהשפעת פִלִּין
לשמיעה:

לפני כמה ימים שלחו לי סרטון טיק טוק קצרצר עם מישהי ששרה לצלילי שיר מרקיד שלא הכרתי.
לקח לי שעה (!!!) להבין באיזה שיר מדובר, גם מכיוון שהייתי בטוח שמדובר בזמרת ולא בזמר…
אז הכירו את השיר:
בַּרְמִי אֶלסַּלַאם برمي السّلام – אני אומר שלום (מיל’: אני “זורק” שלום)
הזמר הוא מְחַמַּד הֶלַאל محمّد هلال, המוכר בשם הבמה חַמַאדַה הֶלַאל حمادة هلال, שהוא זמר, שחקן ומלחין מצרי, יליד 1982.
גם בשיר הזה הפניה לאהובה, כמו בשירה הקלאסית, היא בלשון זכר, מסיבות צניעות. התרגום שלי הוא לגוף נקבה.
הכינו את הכפיים ואת כל הגוף, כי זה מרקיד…
برمي السّلام عالكلّ يا ليل وبقول صباح الفلّ ברמי אלסלאם עאלכל ובקול צבאח אלפל
برمي السّلام عالكلّ يا عين وبقول صباح الفلّ ברמי אלסלאם יא עיני ובקול צבאח אלפל
אני אומר/מוסר שלום לכולם ואומר בוקר של יסמין
فلّ الفلّ يا عيني! פל אלפל יא עיני!
מושלם!
يا حبيبي بيك مشغول، مشغول، وإن كان ما بينّا عزول יא חביבי ביכ משע’ול, משע’ול, ואן כאן מא בינא עזול
خليه يقول ويقول ח’ליה יקול ויקול
يا حبيبي بيك مشغول، مشغول، وإن كان ما بينّا عزول יא חביבי ביכ משע’ול, משע’ול, ואן כאן מא בינא עזול
بكرا العزول هيملّ لي בכרא אלעזול הימל לי
אהובתי, את מעסיקה את מחשבתי, ואם יש בינינו מפריד
תני לו לדבר ולדבר
אהובתי, את מעסיקה את מחשבתי, ואם יש בינינו מפריד
מחר המפריד ישתעמם
برمي السّلام عالكلّ وبقول صباح الفلّ
أنا وانت مهما كان عمري الّي بينا ما هان אנא ואנת מהמא כאן עמרי אלי בינא מא האן
يلّي نويت تهرب أنا لسه زيّ زمان ילי נוית תהרב אנא לסה זי זמאן
وحبيبي جنب مني زي القمر بيهلّ لي וחביבי גנב מני זי אלקמר ביהל לי
אני ואת, לא משנה מה קרה, מה שהיה בינינו לא היה עניין של מה בכך
(למרות ש)התכוונת לברוח, אני עדיין כמו פעם
כשאהובתי לידי, כמו הירח מופיעה/זורחת
برمي السلام عالكل وبقول صباح الفل
يا أبو العيون السّود حبّك ملهش حدود יא אבו אלעיון אלסוד, חבכ מלהש חדוד
وأنا في الهوا قلبي ادّ الكلام وادود ואנא פי אלהוא קלבי אד (קד) אלכלאם ואדוד (וקדוד)
يلّي انت بتكلّمني اسأل عليّا وطلّ لي ילי אנת בתכלמני אסאל עליא וטל לי
הו בעלת העיניים השחורות, לאהבתך אין גבולות
אני באוויר/באהבה, הלב שלי כמו הדיבור ואף יותר
מה שאת אומרת לי, שאלי עלי והביטי בי
برمي السلام…
(התרגום שלי. שָלֵו)
מי שכתב את המילים, או רק העלה אותן לרשת, ממחיש יפה את הקושי של כתיבה מעשית של ערבית מדוברת.
ברוב המקרים הוא כתב את האות קאף בצורתה הספרותית ق, על אף שהיא נהגית בשיר כאלף, כהגייתה בניב הקהירי (ולא רק בו).
אבל כשהוא הגיע לביטוי קד וקדוד הוא כתב פונטית: אד ואדוד… ادّ الكلام وادود עם אלף (ככל הנראה אין לו מושג שהמקור עם קאף).
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי פ.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר בהבסה ובהנסה של חיילי האויב, וגם בהשחזת חרבות וסכינים.
והוא עוסק גם בצמח היסמין, אבל נראה שמדובר במקריות בלבד (המתינו לסוף הפוסט).
בעברית השורש הזה עוסק בשני תחומים שונים-בעיקרון: תפילה, תפילין, להתפלל וכו’ מצד אחד, ופלילים מצד שני.
אומר בנושא ויקימילון:
“גיזרון:
* לשון המקרא. בניין התפעל בשורש פ־ל־ל, הבא תדיר בהוראת משפט או דיבור (ר’ פלילים). למשל: ”אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים, וְאִם לַ- ה’ יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ“ (שמואל א׳ ב, פסוק כה).
* פילולוגים וחוקרי שפה מקשרים פועל “התפלל” ואת השורש פ-ל-ל כהליך משפטי בעולם העתיק (ובכך מתקשרת היא סמנטית למילה “פלילים”) כנראה כדברי סנגוריה הנאמרים לה’ עבור צד שלישי ,כפי שנכתב ויעמוד פנחס ויפלל, לא נאמר ויתפלל אלא – ויפלל, מלמד שעשה פלילה (ברור משפטי) עם קונו.
* החוקר ספייזר גזר עפ”י האכדית – palālu במשמעות של שמירה ותיווך. שם זה מופיע גם בשמות עצם פרטיים, בניב האשורי.
* הוולגטה (תרגום התנ”ך ללטינית) מתרגם: “וְנָתַן בִּפְלִלִים” – “et arbitri iudica” = (העביר ל)החלטת שופט.
* פְּלִילָה וברבים פלילים (דין, משפט) – המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים בריבוי, ומופע יחידני נוסף בלשון יחיד”.
=-=-=
על השורש המקביל פ.ר.ר (חילופי למנ”ר) היה לנו פוסט בעבר:
על השורש הדומה-אך-שונה פ.ו.ל, העוסק בקטנייה, היה לנו הפוסט הזה:
ועל פאלולות היה לנו הפוסט הבא:
=-=-=
* הפועל פַלּ فلّ בבניין הראשון – הלך, הסתלק. בספרותית: הניס, הביס, הפיץ לכל עבר; הקהה את חוד החרב
* פַלּ فلّ וברבים פֻלוּל فلول, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פזורה של צבא מובס; תפזורת (למשל של חיטה)
* הפועל פַלַּל فلّل בבניין השני – שחרר, שלח; הבריח; במדוברת: מילא עד הסוף, בעיקר בהקשרי תדלוק בתחנת דלק (המקור נפלא: שם התוא האנגלי full, מלא)
* פַלִּל לִי אֶלסַּיַּארַה! فلّل لي السّيّارة – מלא לי טנק דלק מלא!
* הפועל תַפַלַּלוּא تفلّلوا בבניין החמישי – ברחו לכל עבר
* הפועל הספרותי אִנְפַלַּ انفلّ בבניין השביעי – ברח מהקרב, הובס; חוד החרב קהה או נשבר
* לַא יְפִלֶּ אלְחַדִיד אִלַּא אלְחַדִיד لا يفلّ الحديد إلّا الحديد – נגד כוח יש להשתמש בכוח; נגד חכמה יש להשתמש בחכמה (מיל’: לא יקהה את הברזל אלא הברזל); הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת (ירמיהו ט”ו 12)
* צַבַּאחֶ אלְפֻלּ صباح الفلّ, בדיוק כמו צַבַּאחֶ אלְיַאסְמִין صباح الياسمين, או בצירוף: צבּאח אלפל וּאליאסמין صباح الفلّ والياسمين – בוקר אור! (מיל’: בוקר של יסמין, תשובה לאמירה: צבַּאחֶ אלְחֵ’יר, בוקר טוב)
* פֻלּ فلّ, בנוסף למשמעות הבוטנית – טוב מאוד! מצוין!
* פֻלֶּ אלְפֻלּ! فلّ الفلّ – מעולה!
* מִית פֻלּ! مية فلّ; מִית פֻלּ וּעַשַרַה! مية فلّ وعشرة – מאה אחוז! מושלם! נהדר! (מיל’: מאה פעם יסמין, מאה פעמים יסמין ועוד עשר)
* זַיּ אלְפֻלּ زيّ الفلّ – נהדר, יוצא מהכלל!; לבן וצח כשלג; נקי לגמרי (מיל’: כמו יסמין)
* אַבְּיַצ’ זַיּ אלְפֻלּ أبيض زيّ الفلّ – לבן כשלג; נקי מאוד
כותב לנו הקורא האדוק וידידי היקר Amjad Atamna:
“פֻלּה فُلَّة היא צורת היחיד של הפרח, פרח אחד. הפרח נפוץ במצרים.
בקהיר הייתי רואה ילדים ובנות מוכרים אותם בצורת שרשרת לצוואר.
אגב לאשתי היקרה קוראים فلّة”.
=-=-=-=-=
פִילַא فيلّا או פִלַּה فلّة וברבים פִלַל فِلل או פִלַּאת فلّات (מבוטא בפועל עם הצליל v) – וילה
הו! איזו מילה מרתקת! אני מת עליה!!!
ברור שאין שום קשר בין המילה הזו לשורש של היום, לפחות מבחינת המוצא של המילה, שכן מדובר במילה לטינית מהתקופה הרומית: Villa.
אז למה אני שמח?
שכן בערבית המילה דגושה ומבוטאת בפועל עם דגש: ויללללללללה. דגש ששומעים עד לב רומא.
מדוע ערבים מבטאים עם דגש בעוד שבעברית, אנגלית וכו’ לא?
יפה שהתעניינתם. בכלל יפה ששרדתם את הפוסט הזה עד פה…
איטלקית היא בצורה זו או אחרת המשך ישיר של לטינית;
ובאיטלקית – שהיא השפה היפה ביותר בעולם, והנושא אינו פתוח לוויכוח, תודה! – מדגישים בפועל רצף עיצורים זהים במילה.
ככל שאני יודע, זו השפה המערבית (אירופאית-מודרנית) היחידה (הקאנונית) בה יש דיגוש של עיצורים.
אתם אומרים פיצה? איטלקי אומר פיצצצצצצצצה Pizza
אתם מפנטזים על בחורה בֵּלָה, כלומר יָפָה? איטלקי חושק ב- בללללללללה Bella
אתם מנשנשים גבינת מוצרלה? איטלקי אוכל מוצצצצצצצרללללללללה Mozzarella
אתם אוהבים ספגטי? איטלקי מת על ספגטטטטטטטטטי Spaghetti, במיוחד של אמא שלו…
המילה ויללללללללללה נכנסה לערבית ישירות מאיטלקית.
וערבים, מה לעשות, הם חדי-אבחנה בשמע פי מיליון יותר מדוברי עברית – לצורך הדוגמה – וכשהם שומעים דגש, הם מיישמים אותו בכל דרך בלשונם (כתיבה והגייה).
ואם צורת היחיד שהתקבלה בערבית היא פִלַּה, צורת הרבים צריכה להיות הגיונית למשקל, לא?
אז אם צורת הרבים –
של עִלַּה (מחלה) היא עִלַל
ושל אֻמַּה (אומה) היא אֻמַם
ושל שַקַּה (דירה) היא שֻקַק
ושל קִצַּה (סיפור) היא קִצַץ
ושל קִטַּה (חתולה) היא קִטַט
ושל גֻ’תַּ’ה (גופה) היא גֻ’תַ’ת’
ושל מִלַּה (אמונה) היא מִלַל
ושל מֻזַּה (בחורה יפה, בסלנג) היא מֻזַז
ושל קֻבַּה (כיפה) היא קֻבַּבּ
ושל כֻּבֶּה (פקעת חוטים; המאכל קובה) היא כֻּבַּבּ
ושל חֻגַּ’ה (אות, מופת; תירוץ) היא חֻגַ’ג’
ושל עֻ’צַּה (מצוקה) היא עֻ’צַץ
ושל עֻ’דַּה (בלוטה בגוף) היא עֻ’דַד
אז צורת הרבים של וילה היא… פִלַל.
נפלא, נפלא! מרנין לב ונפש!
שמישהו יכין לי דחוף איזה פסטה/ספגטי א-לה בולונז עם קינוח טירמיסו (כשר) אם אפשר! תודה
=-=-=-=-=
ונסיים עם זה:
“יַסְמִין (שם מדעי: Jasminum) הוא סוג צמח ממשפחת הזיתיים המונה כ-200 מינים, המשמשים לנוי בגינות ציבוריות ופרטיות, בעיקר בארצות אגן הים התיכון. צמח זה נפוץ הן בשל יופיו והן בשל ריחו הנעים והמיוחד.
בארץ גדל היסמין כצמח בר, בעיקר בגליל העליון, אך גם בשומרון, בגלבוע ובחרמון.
ברפואה העממית ובמקורות היהודיים הוא מוזכר כצמח מרפא המיוחסת לו יכולת הורדת חום, והשפעה מקלה על מערכת הנשימה, ועוד.
בנוסף לכך, צוף פרחי היסמין משמש כתוסף לתה. “תה יסמין” הוא תה מעלי תה ירוק או תה לבן, שספגו צוף יסמין.
יסמין מבוית פורח בעיקר בעונת הקיץ. היסמין בעל עלים גדולים ולבנים בשילוב של צבע צהוב”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
עכשיו לשאלה שמן הסתם הטרידה רבים מכם במהלך קריאת הפוסט:
אם יסמין בערבית הוא גם יאסמין, אז מה זה פל?
הו, טוב ששאלתם; פל הוא מה שנקרא יסמין סמבק, או יסמין ערבי:
“יסמין ערבי (סמבק)
Jasminum sambac
Arabian jasmine, Grand Duke of Tuscany
שיח רב שנתי, מטפס נכרך, ירוק עד, בעל מבנה מעוגל עם גבעולים ארוכים. העלים ירוקים פשוטים ומעוגלים. הפריחה בפרחים מלאים או חסרים, בגודל של כ-2.5 ס״מ, משמעותית, פשוטה, מופיעה בקצות הגבעולים, לבנה ומאוד ריחנית, הפריחה דוהה לגוון ורדרד לפני נשירתה. אינו מתאים לאזורים קרים. יש לגזום את הענפים באביב במידה ומעוניינים לעבות את הצמח. מפרחי היסמין מכינים את תה היסמין. פרח זה הוא הצמח הלאומי של הפיליפינים.
(לקוח מהאתר: www.tokeep.co.il)
בתמונה: יסמין סמבק, עם קריצה לג’זמין מהסרט “אלאדין” של דיסני (1992)
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top