מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
וַסִים وَسِيم וברבים וֻסַמַאא’ وُسماء – יפה-תואר, יפה-פנים; בעל הופעה נאה; שם פרטי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/gErPz
יהושע שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
khayratblady
خيرات بلادي
הטוב/השפע של ארצי
לחשבון יש מעל 5000 עוקבים, והוא של ירקן מבית חנינא בירושלים, כפי שעולה מתוכן הסרטונים המוצגים בו.
הסרטון הזה פורסם ב- 25.5.23.
– זבאינא וחבאיבנא יעני בס צלוא ע אלנבי. אליום יום אלח’מיס 25.5.2023, והאי וסים ביג’הז פי אלערצ’, שכלה טאחן. איש יא וסים?
– אללה יסעד מסאכו הסה זבאינא, יא ע’אלי. מן סוק ח’יראת בלאדי
– ע’ירנא אלמצטלח!
– ע’ירנא אלמצטלח לחסבת ח’יראת בלאדי
– לחסבת ח’יראת בלאדי, בס צלוא ע אלנבי
– צלי ע אלנבי
– רוח, אטחן. אללהמ צלי עלא סידנא מחמד
– כרתונה בנדורה, 10 כילו, 15 שיכל
– 15???!!!
– 15 שיכל
– ואללה, וסים, האי אבו ליל ביוצי ע אלזבאין. רוח
– שוף לי האן. משטאח, משטאחין, ת’לאת’. אלבטיח’
– 15 אלבנדורה?
– 15 אלבנדורה
– רוח רוח ע אללמון! ע אללמון! ג’איינהם באלבטיח’ אאח’ר אשי. ע אללמון! ביקול לכ איש? ח’לצ אלשתויה
– ביקול לכ ח’לץ אלשתויה, ביקול לכ פש למון, יא ע’אלי. אחנא ענדנא למון
– קדיש?
– 25 שיכל
– 25 שיכל כרתונת אללמון. טאעלה מעכ, יא וסים, טאלעה. בס צלוא ע אלנבי
– תעאל. אלשמאם. שוף, פרק אלשמאם אלאלף
– בס צלוא ע אלנבי
– 25 שיכל
– 25 שיכל. יעני אליום יום אלח’מיס, וסים מולעהא נאר, וסים
– אליום יום אלח’מיס 25 אלשהר יא ע’אלי
– מולעהא נאר, וסים
– אלמלפוף, מש אלמלפוף פיה 6 חבאת, 7 חבאת? 20 חבה כל כרתונה פיהא
– קדיש?
– 15 שיכל
– 20 חבה באלכרתונה בקדיש?
– 15 שיכל יא ע’אלי
– 15. תעאל ע אלח’וח’!
– תעאל ע אלח’וח’, תעאל
– ילא רוח, רוח! אלח’וח’ קדיש?
– תנין כילו בס ב 15 שיכל
– תנין כילו בס עלא 15? משמש?
– אלמשמש, 15 שיכל
– בס פרג’יהם אשי אלחבה, אלחבה אלג’אמבו, אלחבה אלכבירה, פרג’יהם אלבצ’אעה, יא וסים. ענדנא תמיז ותאלק וחרק אסעאר ובצ’אעה. אלח’וח’ הדא?
– אלח’וח’ תנין כילו ב 15
– יעני אלמוז, תעאל ביקול לכ אלמוז
– אלמוז 3 כילו ב 10 שיכל, יא ע’אלי. מולעה
– יא ולדי יא ולדי! 3 כילו ב 10, יעני ולעת! בדכ ע אלח’בר הדא. אלשירי?
– אלשירי יא ע’אלי, בדיש אקול לכ ב- 10 וב 12. 2 כילו וב- 15 שיכל. … צור הון!
– בס צלוא ע אלנבי. משטאח משטאח, בס צלוא אלנבי!
– אלבטיח’
– אלבטיח’. ח’ד! וין אלסכין ראחת? רוח ג’ז ואחדה ע אלסכין, ג’ז! אסלח’, ע אלסכין, אסלח’!
– האי אלסכינה, תעאל, חט לי הונה
– אצ’רב! אפתח!
– צלי ע אלנבי!
– אפתח, בס צלוא ע אלנבי, אפתח!
– שוף מא שאא אללה, שוף!
– אפתח נשוף, בס צלוא ע אלנבי יעני אד’א בטיח’תכ מש חלוה תאח’דהאש, רג’עהא. בעדין בטיח’תכ ממנוע תאח’דהא אלא נפתחהא ע אלסכין
– בס ע אלסכין, יא ע’אלי
– בס ע אלסכין
– ואהלא וסהלא באלג’מיע
– אהלא וסהלא בזבאין ח’יראת בלאדי, טבען מן חסבת ח’יראת בלאדי, בית חנינא, מנרחב פיכם ומנקול לכם אהלא וסהלא. יעני אלערצ’ היה בלש יום אלח’מיס חתא נפאד’ אלכמיה. אהלא וסהלא באלג’מיע
– زباينّا وحبايبنا يعني بس صلوا ع النبي. اليوم يوم الخميس ٢٥.٥.٢٠٢٣، وهاي وسيم بيجهّز في العرض، شكله طاحن. ايش يا وسيم؟
– الله يسعد مساكو هسة زباينّا، يا غالي. من سوق خيرات بلادي
– غيّرنا المصطلح!
– غيّرنا المصطلح لحسبة خيرات بلادي
– لحسبة خيرات بلادي، بس صلوا ع النبي
– صلّي ع النبي
– روح، اطحن. اللهم صلّي على سيّدنا محمد
– كرتونة بندورة، ١٠ كيلو، ١٥ شيكل
– ١٥؟؟؟!!!
– ١٥ شيكل
– والله، وسيم، هاي أبو ليل بيوصّي ع الزّباين. روح
– شوف لي هان. مشطاح، مشطاحين، ثلاث. البطّيخ
– ١٥ البندورة؟
– ١٥ البندورة
– روح روح ع اللّمون! ع اللّمون! جايينهم بالبطّيخ آخر اشي. ع اللّمون! بيقول لك ايش؟ خلص الشّتويّة
– بيقول لك خلص الشّتويّة، بيقول لك فش لمون، يا غالي. احنا عندنا لمون
– قديش؟
– ٢٥ شيكل
– ٢٥ شيكل كرتونة اللّمون. طالعة معك، يا وسيم، طالعة. بس صلوا ع النّبي
– تعال. الشّمّام. شوف، فرّق الشّمّام الألف
– بس صلّوا ع النّبي
– ٢٥ شيكل
– ٢٥ شيكل. يعني اليوم يوم الخميس، وسيم مولّعها نار، وسيم
– اليوم يوم الخميس 25 الشهر يا غالي
– مولّعها نار، وسيم
– الملفوف، مش الملفوف فيه ٦ حبّات، ٧ حبّات؟ ٢٠ حبّة كلّ كرتونة فيها
– قديش؟
– ١٥ شيكل
– ٢٠ حبّة بالكرتونة بقديش؟
– ١٥ شيكل يا غالي
– ١٥. تعال ع الخوخ!
– تعال ع الخوخ، تعال
– يلّا روح، روح! الخوخ قديش؟
– تنين كيلو بس ب ١٥ شيكل
– تنين كيلو بس على ١٥؟ مشمش؟
– المشمش، ١٥ شيكل
– بس فرجيهم اشي الحبّة، الحبّة الجامبو، الحبّة الكبيرة، فرجيهم البضاعة، يا وسيم. عندنا تميّز وتألّق وحرق أسعار وبضاعة. الخوخ هدا؟
– الخوخ تنين كيلو ب ١٥
– يعني الموز، تعال بيقول لك الموز
– الموز ٣ كيلو ب ١٠ شيكل، يا غالي. مولّعة
– يا ولدي يا ولدي! ٣ كيلو ب ١٠، يعني ولّعت! بدّك ع الخبر هدا. الشيري؟
– الشيري يا غالي، بدّيش أقول لك ب- ١٠ وب ١٢. ٢ كيلو وب- ١٥ شيكل. … صوّر هون!
– بس صلوا ع النّبي. مشطاح مشطاح، بس صلوا النّبي!
– البطّيخ
– البطّيخ. خد! وين السّكّين راحت؟ روح جزّ واحدة ع السّكّين، جزّ! اسلخ، ع السّكّين، اسلخ!
– هاي السّكّينة، تعال، حطّ لي هونة
– اضرب! افتح!
– صلّي ع النّبي!
– افتح، بس صلوا ع النّبي، افتح!
– شوف ما شاء الله، شوف!
– افتح نشوف، بس صلوا ع النّبي يعني إذا بطّيختك مش حلوة تاخدهاش، رجّعها. بعدين بطّيختك ممنوع تاخدها إلّا نفتحها ع السّكّين
– بس ع السّكّين، يا غالي
– بس ع السّكّين
– وأهلا وسهلا بالجميع
– أهلا وسهلا بزباين خيرات بلادي، طبعًا من حسبة خيرات بلادي، بيت حنينا، منرحّب فيكم ومنقول لكم أهلا وسهلا. يعني العرض هيّه بلّش يوم الخميس حتّى نفاذ الكميّة. أهلا وسهلا بالجميع
– לקוחותינו ויקירינו, רק התפללו על הנביא. היום יום חמישי, 25.5.23, והנה וסים מכין את התצוגה (של הסחורה), נראה שהוא עסוק(?). מה קורה, וסים?
– ערב טוב ללקוחותינו, יקירי, מ”שוק השפע של ארצי”
– שינינו את השם!
– שינינו את השם ל”שוק (משתמש במילה ערבית אחרת לשוק) השפע של ארצי”
– לשוק השפע של ארצי, רק התפללו על הנביא
– התפלל על הנביא!
– לך, פעל! אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד
– קרטון עגבניות, 10 קילו ב- 15 שקל
– 15???!!!
– 15 שקל
– בחיי, וסים, הנה אבו ליל (שחולף שם) ממליץ לקונים
– תראה פה. משטח, שני משטחים, שלושה. אבטיחים (המילה העברית משטח נכנסה לערבית המקומית)
– עגבניות ב- 15?
– עגבניות ב- 15
– לך, לך ללימונים! ללימונים! נגיע לאבטיחים בסוף. ללימונים! מה אנשים אומרים, שהחורף נגמר
– אומרים שהחורף נגמר ואין לימונים, יקירי. אצלנו יש לימונים
– בכמה?
– 25 שקל
– 25 שקל לקרטון לימונים. אין עליך, וסים, אין עליך. רק התפללו על הנביא
– בוא. המלון, תראה, תציג את המלון (סוג) אלף
– רק התפללו על הנביא
– 25 שקל
– 25 שקל. היום יום חמישי, וסים “בוער”, וסים
– היום יום חמישי 25 בחודש, יקירי
– בוער, וסים
– נכון (בקרטון) כרוב יש 6-7 יחידות? 20 יחידות יש בכל קרטון
– בכמה?
– 15 שקל
– 20 יחידות בקרטון בכמה?
– 15 שקל, יקירי
– 15. בוא לאפרסקים!
– בוא לאפרסקים, בוא
– יאללה, לך, לך! בכמה האפרסקים?
– שני קילו רק ב- 15 שקל
– שני קילו רק ב 15? ומשמש?
– משמש 15 שקל
– אבל תראה להם את גודל הפרי, גודל ג’מבו, המשמש הגדולים, תראה להם את הסחורה, וסים. אצלנו יש מצוינות, הצטיינות, מחירים ברצפה וסחורה. האפרסק הזה?
– האפרסק שני קילו ב- 15
– בוא לבננות
– הבננות 3 קילו ב- 10 שקלים, יקירי, “אש”
– יא ורדי! 3 קילו ב- 10, זה אש! הידיעה הזו. (עגבניות) שרי?
– השרי, יקירי, אני לא רוצה להגיד לך ב- 10 וב- 12. שני קילו ב- 15 שקל. … צלם פה!
– רק התפללו על הנביא. משטח, משטח, רק התפללו על הנביא
– האבטיחים
– האבטיחים. קח! לאן נעלמה הסכין? לך תחתוך אחד על הסכין, תחתוך, “תפשוט” אותו, על הסכין, תפשוט!
– הנה הסכין, בוא, שים פה
– אודרוב! פתח!
– התפלל על הנביא!
– פתח, רק התפללו על הנביא, פתח!
– תראה, בלי עין הרע, תראה!
– פתח שנראה, רק התפללו על הנביא, אם האבטיח שלך לא מתוק אל תיקח אותו, תחזיר אותו. אל תיקח אבטיח בלי שתפתח אותו על הסכין
– רק על הסכין, יקירי
– רק על הסכין
– ברוכים הבאים כולם
– ברוכים הבאים לקוחות השפע של ארצי, כלומר שוק השפע של ארצי, בבית חנינא, אנו מברכים אתכם ואומרים לכם ברוכים הבאים. התצוגה/המבחר התחילה מיום חמישי ועד גמר המלאי. ברוכים הבאים כולם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
תקשיבו, מעולם לא ראיתי ירקנים מתלהבים שכאלה!
הייתי קופץ אליהם ועם 100 שקל מאכיל את כל הרחוב שלי! נראה פגז!
=-=-=-=
השורש הערבי ו.ס.ם (בגזת פ”ו) עוסק בהותרת סימנים, וכן בהופעה נאה.
בזכות הקורא בלשנות יהודית אנו למדים שאפשר למצוא קשר לשומה בעברית, שהיא סוג של סימן על העור.
* הפועל וַסַמַ وَسَمَ בבניין הראשון – סימן, הטביע סימן; הוקיע; סימן בהמה באמצעות כוויה; פרסם
* הפועל וַסֻמַ وَسُمَ גם בבניין הראשון אך במשקל שונה – היה יפה-תואר
* וַסְם وسْم וברבים וֻסוּם وسوم או וֻסוּמַאת وسومات – סימן, סימון; סימון/הטבעה בגוף הבהמה באמצעות כוויה; תגית, האשטאג
* וַסְמַה وسمة – סימן, כתם
* וַסְמַת עַאר وسمة عار – אות קלון
* וַסַאמַה وسامة, בצורת שם פעולה נוספת – יופי, אצילות, הדר, הופעה נאה
* סִמַה سِمة וברבים סִמַאת سِمات, בצורת שם פעולה נוספת – תכונה, מאפיין, סימן, סמל; סימן כוויה בבהמות; צלקת
* סִמַה רַאִיסִיַּה سمة رئيسيّة – תכונה אופיינית
* סִמַתֶ אלשַּרִכַּה سمة الشّركة – הסמל המסחרי של החברה
* מַוְסוּם موسوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ידוע כ-, מפורסם ב-, מי שתכונתו היא-
* הפועל וַסַּמַ وسّم בבניין השני – העניק אות כבוד; סימן; נכח בעצרת
* הפועל וַאסַמַ واسَم בבניין השלישי – התחרה עם- ביופיו
* הפועל תַוַסַּמַ توسّم בבניין החמישי – הכיר את-; הסתכל ב-
* הפועל אִתַּסַמַ اتّسم בבניין השמיני – התאפיין ב-; הצטיין ב-
* וַסְמִיּ وسميّ – גשם היורה
* מִיסַם ميسم – יופי, נוי; זימן; מכשיר הסימון בכוויה בבהמות
* וִסַאם وسام וברבים אַוְסִמַה أوسمة – עיטור, אות הצטיינות או כבוד, מדליה; שם פרטי
* וִסַאמֶ אלְחִ’דְמַה وسام الخدمة – אות השירות המצטיין
* וסאמֶ אלְגַ’יְש وسام الجيش – עיטור צבאי
* וסאמֶ אלשַּגַ’אעַה وسام الشّجاعة – אות הגבורה
* מַוְסִם موسم וברבים מואסם مواسم – עונה, תקופה; יבול עונתי; פגרה, חג
* נִהַאיַתֶ אלְמַוסם نهاية الموسم – סוף העונה
* מֻפַאגַ’אַתֶ אלְמוסם مفاجأة الموسم – הפתעת העונה (בספורט)
* מַוְסִמִיּ موسميّ – עונתי; הקשור למונסון
פינת “הידעתם?”
“מוֹנסוּן הוא מונח במטאורולוגיה המתייחס לרוב לזרימות אוויר עונתיות קבועות המתהוות בתת היבשת ההודית עקב הפרשים תרמיים (הפרשי-טמפרטורות קבועים) בין הים ליבשה. ניתן להתייחס גם למונסונים במקומות אחרים בעולם, שכן ההגדרה ההידרולוגית למונסון היא ירידת ממטרים בעונה קבועה ומסוימת.
המונסון יכול להיווצר הן בעונה היבשה והן בעונה הגשומה, במהלך עונת הקיץ מעל הגוש היבשתי, הנוטה להתחמם במהירות, מתהווה מסת אוויר חמה ביחס לאוויר האוקיאני הקריר יחסית, ולכן מתהווה זרימת אוויר מן הים אל היבשה. לרוב זרימה זו נושאת בחובה לחות רבה, אשר עם עלייתה לרום מתעבה וניתכת אל הארץ כ”גשמי מונסון”.
[…]
המקור הראשוני של המילה מונסון הוא המילה הערבית “מַוְּסִם” (موسم) – “עונה”. המונח מונסון היה בשימוש לראשונה באנגלית בהודו כדי לתאר את הרוחות העונתיות במפרץ בנגל והים הערבי שבדרום-מזרח הגורמות לממטרים כבדים באזור. בהידרולוגיה מתייחסים לכל מצב שבו אזור מקבל את מרבית הגשמים שלו בעונה מסוימת כאל “גשם מונסוני”. […]” (ויקיפדיה)
חילופי עיצורי למנ”ר ובומ”פ, מישהו? 
=-=-=
כתב לנו יאיר גולד:
השורש המקביל בעברית לפי חוקי המעתקים הקלאסיים הוא י.ש.מ – שורש שממנו מוכרת המלה יְשִׁימוֹן (מדבר, שממה). לכאורה אין שום קשר בין עברית לערבית, אך בסימון בהמות יש משום פגיעה – ומדבר/שממה הם איזורים “פגועים” מבחינות מסויימות (למשל עקב בצורת וכו’).
לחילופין: הקשר של חום וצריבה בשתי השפות (מדבר – מקום חם, “צרוב”).
כל מה שאמרתי כאן הוא השערה בלבד כמובן.
מוסיפה ורה כהן בסו:
سمة الدخول סמת אלדח’ול – ויזה (באחדות ממדינות ערב)
السمة الروحية אלסמה אלרוחיה – תכונה רוחנית
نظرية السمات נט’רית אלסמאת – תורת התכונות בפסיכולוגיה
منصة السمات العقارية מנצת אלסמאת אלעקאריה – פלטפורמת נדל”ן
=-=
צילום: Artur Tumasjan
זה היה הפוסט ה- 2,110 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
