מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בהקלטות שחבר שלח לי.
אז מילת היום היא –
טַפַא طَفَى – כבה, נכבה; כיבה את-
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Ce5iT
החבר שלח לי חמש הקלטות עם דיווחי תנועה. תאריך ההקלטה שלהן אינו ידוע.
(1)
שבאב, יעטיכו אלעאפיה.
אללי מתג’ה מן סהלת אלבקעה עלא מדח’ל אלכסארה, מן אלאלתפאפי, עלא טריק אלמצאנע, סיארת אלסוברב צאפה וטאפיה אללואחאת וואקפה באלצ’בט קבל אלמדח’ל ב 50 מתר.
אללי בדה יעדי מן ע’אד ידיר באלה.
(2)
שבאב, יסעד מסאכו.
כריאת ארבע טאפיה, כליאתהא. ואלשארע טאפי.
למוא, למוא, למוא, למוא, ח’לץ כרת אלכהרבא ענדהם, למוא.
(3)
אללה יסעד מסאכו, יא שבאב.
שבאב, בדנא נע’לבכם. בדי רקם שופיר באצ, 50 ראכב, מן אלח’ליל, חלחול, סעיר.
(4)
שבאב, יעטיכם אלעאפיה.
אלאזמה מוצלה מן אלכונתינר ללכאזיה אלג’דידה, תחת. ואלמשכלה ואללה אנהא אזמת אח’לאק.
אזמת אח’לאק מן אלשופיריה אללי בתתג’אוז, קאעדה בתעמל תלת סאידאת.
לא חול ולא קוה אלא באללה.
(5)
יא שבאב, פי אשי בדה יציר אליום בבאב אלעאמוד, ביג’הזוא בחאלהם בתג’היזאת, בבאב אלעאמוד, אשי מש טביעי.
אלח’יול ואלמאתוראת ואלבוחאניה ואלשרטה ואלג’יש. מליאן, מליאן, באב אלעאמוד חכומה, יא שבאב.
פי אשי מש מצ’בוט בבאב אלעאמוד בדה יציר. ביג’הזוא בחאלהם קאעדין.
אלקואת אלח’אצה, ואל יס”ם ואלשרטה וכל אלדניא.
(1)
شباب، يعطيكو العافية.
اللّي متّجه من سهلة البقعة على مدخل الكسّارة، من الالتفافي، على طريق المصانع، سيّارة السوبرب صافّة وطافية اللّوّاحات وواقفة بالضّبط قبل المدخل ب ٥٠ متر.
اللّي بدّه يعدّي من غاد يدير باله.
(2)
شباب، يسعد مساكو.
كريات أربع طافية، كليّاتها. والشّارع طافي.
لمّوا، لمّوا، لمّوا، لمّوا، خلص كرت الكهربا عندهم، لمّوا.
(3)
الله يسعد مساكو، يا شباب.
شباب، بدّنا نغلّبكم. بدّي رقم شوفير باص، ٥٠ راكب، من الخليل، حلحول، سعير.
(4)
شباب، يعطيكم العافية.
الأزمة موصّلة من الكونتينر للكازيّة الجديدة، تحت. والمشكلة والله إنّها أزمة أخلاق.
أزمة أخلاق من الشّوفيريّة اللّي بتتجاوز، قاعدة بتعمل تلت سايدات.
لا حول ولا قوّة إلّا بالله.
(5)
يا شباب، في اشي بدّه يصير اليوم بباب العامود، بيجهّزوا بحالهم بتجهيزات، بباب العامود، اشي مش طبيعي.
الخيول والماتورات والبوحانيّة والشّرطة والجيش. مليان، مليان، باب العامود حكومة، يا شباب.
في اشي مش مضبوط بباب العامود بدّه يصير. بيجهّزوا بحالهم قاعدين.
القوّات الخاصّة، والיס”ם والشّرطة وكلّ الدّنيا.
(1)
אנשים, תהיו בריאים.
מי שנוסע דרך מישור אלבקעה (כפר שנמצא מזרחית לחברון, צפונית לקריית ארבע ומערבית לכביש 60. שָלֵו) בכניסה למחצבה, מהכביש העוקף (כביש 60), בדרך של המפעלים, מכונית ה(סקודה) סופרב (ניידת משטרה, מוסווית ככל הנראה) חונה ללא האורות, היא עומדת בדיוק 50 מטר לפני הכניסה.
מי שעובר משם שישים לב.
(2)
אנשים, ערב טוב.
קריית ארבע כבויה כולה. והכביש כבוי (כלומר אין תאורת רחובות וכבישים. שלו).
אִספו, אספו, אספו, אספו (כסף), נגמר להם הכרטיס של החשמל, אספו*.
(3)
ערב טוב, אנשים.
אנשים, אני נאלץ להפריע לכם. אני צריך מספר של נהג אוטובוס של 50 נוסעים, מחברון, חלחול או סעיר (שני ישובים צפונית לחברון).
(4)
אנשים, תהיו בריאים.
הפקק נמשך מ(מחסום) הקונטיינר (“הקיוסק”, ואדי אלנאר, שנמצא מזרחית לאבו דיס) ועד תחנת הדלק החדשה, למטה. והבעיה היא בעצם פקק מסיבות מוסריות.
פקק מסיבות מוסריות מצד הנהגים שעוקפים, ויוצרים שלושה נתיבים**.
שלא נדע! האל יעזור!
(5) (זהו חמזה עודת אללה, “הנהג” של הדף ערביט, שאזהה את קולו גם כשאהיה בניו זילנד…)
אנשים, הולך לקרות היום משהו בשער שכם, הם מתכוננים, בשער שכם, משהו לא נורמלי.
סוסים, אופנועים, שוטרי תנועה, שוטרים וצבא (מתכוון למג”ב). מלא, מלא, שער שכם מלא “ממשלה”, אנשים.
משהו לא בסדר הולך לקרות בשער שכם. הם מתכוננים.
כוחות מיוחדים, יס”ם, משטרה וכל העולם.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* אם אני מבין נכון, הדובר המשועשע מקביל פה בין כרטיסי סים נטענים לטלפונים ובין תשלום של הרשויות הישראליות לחברת החשמל.
** המילה הערבית סאיד היא בעצם המילה האנגלית side.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Miko Frantses, שכתב לנו:
“קראתי שהמילה מטפה בעברית הגיעה מהשורש הערבי ט.פ.י.
אשמח אם תכתוב פוסט בנושא ותסביר אומרים מטפה/מטף בערבית.
תודה!”
אז מילת היום היא –
אִטְפַאאִ’יּ إطْفَائِيّ – כבאי, לוחם אש
לשמיעה: https://clyp.it/amziz5r4
השורש הערבי הספרותי ט.פ.א’, שהפך במדוברת ל- ט.פ.י, עוסק בכיבוי אש:
* הפועל טַפִאַ طَفِئَ בספרותית, טַפַא طفا או طفى במדוברת, בבניין הראשון, או אִנְטַפַא انطفى במדוברת בבניין השביעי – כָּבָה, נכבה. במדוברת קיים גם התרגום כיבה, באופן אקטיבי-גורם
* טַפַא אלְמַאתוֹר طفا/طفى الماتور – כיבה/דומם את המנוע
* הפועל טַפַّא طفّى במדוברת בבניין השני – כיבה
* הפועל הספרותי אַטְפַאַ أطفأ בבניין הרביעי – כיבה (אש, מלחמה, מרד)
* אִטְפַאאִ’יּ إطْفَائِيّ, היא מילת היום, המבוססת על צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וברבים אִטְפַאאִ’יּין إطْفَائِيّين – כבאי, לוחם אש
* מַטַאפִא’ مطافئ – מכבי אש, וגם: רִגַ’אלֶ אלְאִטְפַאא’ رجال الإطْفَاء (אנשי כיבוי האש). בארצות רבות שירותי כיבוי האש מכונים ו/או כלולים בתוך אַלדִּפַאעֶ אלְמַדַנִיּ الدّفَاع المدنِيّ – ההגנה האזרחית
* סַיַּארֶת אִטְפאא’ سيّارة إطْفَاء – כבאית, רכב כיבוי אש
* אִטְפַאאֶ אלְאַנְוַאר إطفاء الأنوار – האפלה (מיל’: כיבוי האורות)
* מַטְפִיּ مطفيّ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון, במדוברת מִטְפִיּ – מכובה, גם על אדם “כבוי” או “גמור” מעייפות
* הפועל אִנְטַפַא انطفى בבניין השביעי – נכבה; השתתק, “נכבה”
* טַפַّאיֶה (השם המלא: טַפַّאיֶת חַרִיק طَفَّايَة حَرِيق. חריק זה שריפה) או מִטְפַאַה (מִטְפַאַת חַריק مِطْفَأَة حَرِيق) או מֻטַפִّאַה مطفّئَة (צורת הבינוני פועלת של הבניין השני) – מטפה
* טַפַّאיֶת סַגַאיֶר طَّفَّايَة سجاير – מאפרה (ויש עוד דרכים רבות לומר מאפרה)
* קַלְבֹּה מִטְפִיּ قلبه مطفيّ – אדיש (מיל’: ליבו כבוי)
אה, עוד משהו; מי שסבור שיש קשר בין השורש הזה למילה הבוטה “תְפִי עַלֵיכּ!” تفي عليك, שמביעה בוז וזלזול ומחקה קול של יריקה, אז כפי שראיתם, מקובל לכתוב אותה עם תו, ולמרות הדמיון אין קשר בינה ובין כיבוי שריפות.
באשר לקשר של השורש לעברית, אני מביא פה את מה שמיקו ראה וקרא, ובעקבותיו פנה אלינו.
קבלו את דבר האקדמיה ללשון העברית בנושא, ואיזה כיף לי, היא חסכה לי זמן בדיקה…:
“מטף או מטפה?
השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה.
את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש”ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות ‘כיבוי’ שיש לשורש טפ”י (או טפ”א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ”י בא למשל בתרגום אונקלוס לפסוק “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה” (ויקרא ו, ו) – המילים “לא תכבה” מתורגמות “לָא תִּטְפֵי”.
בערבית השורש הקרוב טפ”א הוא הרגיל בהקשר של כיבוי אש:
طَفِئَ (טַפִאַ) – כָּבָה;إِطْفَائِيّ (אִטְפַאאִיּ) – כַּבַּאי;המונח המקביל למַטְפֶּה הוא مِطْفَأَة (מִטְפַאַה).גם באנגלית שמו של המכל הזה נגזר ממילה שמשמעה כיבוי: extinguisher (מן extinguish – לכבות).
עם השנים צמחה לצד המילה המקורית מַטְפֶּה המילה מַטָּף. איך נוצרה מילה זו אפשר רק לשער: מכיוון שהשורש טפ”י אינו מוכר לרוב דוברי העברית, לא הובן השם מַטְפֶּה כמציין כיבוי אלא כמציין טפטוף והטפה והחלו לקרוא לו מַטָּף. ככל הנראה קרה הדבר בגזירה לאחור מצורת הרבים של מַטְפֶּה: מטפים. צורה זו אמורה להיקרא מַטְפִּים ובנסמך מַטְפֵּי־(כיבוי אש), אך ללא ניקוד נקראה בטעות כריבוי של מַטָּף: מַטָּפִים, מַטְּפֵי־.
ואולם אין כל קשר בין מכל כיבוי האש לטפטוף והטפה: חומר הכיבוי אינו מטפטף מן המכל אלא מותז ממנו בחוזקה, ויתרה מזו: במַטְפִּים הנפוצים ביותר אין כלל נוזל כי אם גז, קצף או אבקה”.
צילום: Ozzie Stern
זה היה הפוסט ה- 2,001 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
