כברת אדמה

כברת אדמה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on כברת אדמה

כברת אדמה

כברת אדמה

פורסם לראשונה ב- 29.9.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
בֻּקְעַה بُقْعَة וברבים בִּקַאע بِقاع או בֻּקַע بُقَع – כברת אדמה שנבדלת ממה שנמצא סביבה, חבל ארץ, בקעה, עמק; שטח, אזור, חֶלקה, מקום; כתם, רבב, נקודה; אזור שצבעו נבדל מסביבתו
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
יהושע שלח לי הקלטה שעברה ב- 12.8.21, וזו לשונה:
הד’ה אלדעוה מוג’הה מן חמאת אלחרם אלאבראהימי לאהאלי מחאפט’ה אלח’ליל עאמה ולאהאלי מדינת אלח’ליל ח’אצה
ללמשארכה פי צלאת פג’ר אלג’מעה אלקאדמה, פג’ר אלאצראר
נחנ נדעו אלג’מיע ללרבאט פי אלמסג’ד אלאבראהימי לאנה הד’ה אלבקעה הי בקעת תמאס מבאשרה מע אלאחתלאל אלאסראאילי
והד’א אלחרם חרם פלסטיני לא יקבל אלקסמה עלא את’נין.
נחנ נוג’ה אלדעוה אלא אלג’מיע לתואג’דהם ואלרבאט פי הד’ה אלמנטקה ועדם תרכהא נהאאין ללאחתלאל פקט.
هذه الدّعوة موجّهة من حُماة الحرم الإبراهيميّ لأهالي محافظة الخليل عامّة ولأهالي مدينة الخليل خاصّة
للمشاركة في صلاة فجر الجمعة القادمة، فجر الإصرار
نحن ندعو الجميع للرّباط في المسجد الإبراهيمي لأنّه هذه البقعة هي بقعة تماس مباشرة مع الاحتلال الإسرائيلي
وهذا الحرم حرم فلسطيني لا يقبل القسمة على اثنين.
نحن نوجّه الدّعوة إلى الجميع لتواجدهم والرّباط في هذه المنطقة وعدم تركها نهائيًّا للاحتلال فقط.
הקריאה הזו מופנית ממגיני מערת המכפלה לתושבי מחוז חברון בכלל ולתושבי העיר חברון בפרט
להשתתף בתפילת השחר(ית) ביום שישי הבא, שחר ההתעקשות
אנו קוראים לכולם לעשות רבאט (הגנה על מקומות קדושים לאסלאם. שָלֵו) במסגד של מערת המכפלה שכן כברת האדמה הזו היא שטח מגע ישיר עם הכיבוש הישראלי
המקום הקדוש הזה הוא מקום קדוש פלסטיני, שבלתי ניתן לחלקו לשני חלקים.
אנו מפנים את הקריאה לכולם כדי שיבואו לעשות רבאט באזור הזה ולא יפקירו אותו (כך שיהיה) אך ורק ובאופן מוחלט של הכיבוש.
=-=-=-=
פג’ר אלאצראר? שחר ההתעקשות? מה זה?
מזל שיש גוגל.
בזכות גוגל הכרתי את דף הפייסבוק:
חמאת אלחרם אלאבראהימי
حماة الحرم الإبراهيمي
מגיני מערת המכפלה
שהמוטו שלו:
לאנהא אלח’ליל בלד אלנח’וה ואלשהאמה וארצ’ אלאנביאא’ ואלמרסלין ודרתהא חרם סידנא אבראהים אלח’ליל
נחנ חמאת אלחרם אלאבראהימי כלנא פדאא’ ללחרם
لأنّها الخليل بلد النّخوة والشّهامة وأرض الأنبياء والمرسلين ودرّتها حرم سيّدنا إبراهيم الخليل
نحن حماة الحرم الإبراهيمي كلّنا فداء للحرم
מכיוון שחברון היא עיר אצילות הנפש ועוז הרוח וארץ הנביאים והשליחים, והפנינה שלה היא מערת המכפלה (מיל’: המקום הקדוש של אדוננו אברהם החבר)
אנו מגיני מערת המכפלה, כולנו מקריבים עצמנו למען המקום הקדוש
באתר הופיעה תמונה עם התוכן הבא:
וג’ה בוצלתכ נחו
אלחרם אלאבראהימי
13.8.21
ג’מעת פג’ר אלאצראר
وجِّه بوصلتك نحو
الحرم الإبراهيمي
١٣.٨.٢١
جمعة فجر الإصرار
הפנה את המצפן שלך לעבר
מערת המכפלה
13.8.21
יום שישי של שחר ההתעקשות
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
כך שנראה המינוח הזה הוא יוזמה מקומית חברונית.
למה מתכוון הדובר באומרו שמערת המכפלה היא שטח מגע ישיר עם ישראל?
נעיין בקטע הרלוונטי הבא מויקיפדיה:
“המבנה נתון לשליטת ישראל והוא נמצא בחלק H2 של חברון, הנמצא בשליטה ביטחונית ישראלית. את המבנה מאבטחים שוטרי מג”ב, ובמקרים רבים ניסו ערבים לדקור שוטרים בשער הכניסה למוסלמים. האתר נמצא במוקד הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון.
את מערת המכפלה פוקדים מדי יום מאמינים רבים, יהודים ומוסלמים. מתקיימות בו שמחות רבות – חגיגות ברית מילה, בר מצווה ובת מצווה, חתונות ועוד.
לאחר טבח מערת המכפלה, ובעקבות המלצת ועדת שמגר, מתחם המערה חולק לשניים, והשערים שבין החלקים נעולים. כניסת יהודים מתאפשרת מרחבת מערת המכפלה בלבד דרך אולם יוסופיה. האולמות הפתוחים לכניסת יהודים הם אוהל אברהם ושרה, אוהל יעקב ולאה והחצר המרכזית. כניסת מוסלמים למבנה מתאפשרת משביל גישה העובר מצדו המערבי של המבנה, דרך מסגד אל-ג’וואלי ומשם לאולם יצחק. כניסת נוצרים מותרת לשני המתחמים.
במשך 20 ימים בשנה סדרי החלוקה במערה מתבטלים: בעשרה ימים (שני ימים של ראש השנה, יום אחד בעשרת ימי תשובה, יום הכפורים, יומיים בחול המועד סוכות, שבת חיי שרה, יומיים בחול המועד פסח וערב ראש חודש אלול) המבנה כולו פתוח ליהודים, ובכעשרה ימים (מוולד א-נבי, לילת אל-מעראג’, ימי שישי של הרמדאן, לילת אל-קדר, עיד אל-פיטר, חג הקורבן וראש השנה ההג’רית) המבנה כולו פתוח לכניסת מוסלמים”.
=-=-=-=
השורש הערבי ב.ק.ע עוסק בבקעות ובכתמים.
בעברית הוא עוסק בבְקָעים (רבים של בֶּקַע), בְּקָעות (רבים של בקעה) וביקועים.
* הפועל הספרותי בַּקִעַ بّقِعّ בבניין הראשון – היה מכוסה חברבורת/כתמים; הורטב בגופו בכמה מקומות
* הפועל הספרותי בַּקַּע بقّع בבניין השני – הכתים את-
* הפועל תַבַּקַּע تبقّع בבניין החמישי – הוכתם
* בֻּקְעַת זֵית بقعة زيت – כתם שמן
* בֻּקְעַת נַפְט بقعة نفط – כתם נפט
* בֻּקְעַה מַיִּתַה بقعة ميّتة – שטח מת
* בֻּקְעַת עַמַל بقعة عمل – שטח פעולה
* בֻּקְעַה מֻתַוַתִּרַה بقعة متوتّرة – שטח מריבה (מיל’: אזור מתוח)
* בֻּקְעַה שַמְסִיַּה بقعة شمسيّة – כתם שמש
* בֻּקְעַה עַמְיַאא’ بقعة عمياء – נקודה מתה, blind spot
* בֻּקְעַה זַרְקַאא’ بقعة زرقاء – סימן כחול, שטף דם
* מֻזִיל לִלְבֻּקַע مزيل للبقع – מסיר כתמים
* לִחַאםֶ אלְבֻּקְעַה لحام البقعة – ריתוך נקודות
* בִּקַאע بقاع או בַּקְעַה بقعة – מישור באזור הררי
* בַּקִיע بقيع – מקום רחב ידיים, או גן, עם עצים מִזנים שונים
* סַנַה בַּקְעַאא’ سنة بقعاء – שנה עם גשמים מעטים והפסקות ממושכות של בצורת
אומר ויקימילון:
“בִּקְעָה
ר’ בְּקָעוֹת, בִּקְעוֹת־
מפלס קרקע נמוך ושטוח, מוקף גבעות והרים”
“בֶּקַע
ר’ בְּּקָעִים
1. מקום עמוק בפני השטח.
בקעים ונקעים
2. לשון המקרא: חצי.
3. מידת משקל קדומה.
”בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ“ (שמות לח, פסוק כו)”
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
הבקאע (בערבית: وادي البقاع, ואדי אלבקאע, בעברית: “העמק” – מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון, ממערב לסוריה ובקצהו הצפוני בדרום טורקיה, הממוקם כ-19 ק”מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות). כשמו כן הוא – בקעה, שטח נמוך המוקף רכסי הרים מסביבו – הרי הלבנון במערב והרי מול הלבנון במזרח.
הבקאע היא הקצה הצפוני ביותר של השבר הסורי-אפריקאי. היא מהווה המשך ישיר של עמק החולה בישראל ועמק עיון בלבנון. אורכו של העמק הוא כ-120 ק”מ ורוחבו הממוצע הוא 16 ק”מ. האקלים הוא ים תיכוני, החורף ממוזג והקיץ חם ויבש, כמות הגשמים מושפעת מהיות העמק בצל הגשם, ונעה בין 230 מ”מ בצפון ל-610 מ”מ במרכז העמק. שני נהרות יוצאים מן העמק: הליטני, הזורם מערבה, לים התיכון, והאורונטס, הזורם לים דרך צפון סוריה וטורקיה.
זחלה היא העיר הגדולה ביותר בעמק, והיא מצויה צפונית לכביש ביירות-דמשק, החוצה את העמק.
[…]
בשנים האחרונות
החל מתחילת שנות השבעים השתלט על האזור ארגון הפת”ח, והאזור כונה בישראל ה”פתחלנד”. אזור הבקאע נחשב לאזור אסטרטגי עבור סוריה בשל קרבתו לבירתה דמשק. אשר על כן, במשך כל מלחמת האזרחים בלבנון ובתקופת הסדר הסורי בלבנון (עד אמצע 2005) הוצבו בו כוחות סוריים גדולים.
במלחמת לבנון הראשונה נערכו באזור קרבות קשים בין צה”ל ובין צבא הסורי, ובכללם קרב סולטאן יעקוב, ומערך טילי הקרקע-אוויר באזור הושמד במבצע ערצב-19. לאחר כיבוש האזור בידי צה”ל במהלך מלחמת לבנון הראשונה, לא חזר הפת”ח לשלוט באזור, וזה הפך לאחד ממרכזי גידול הסמים הגדולים ביותר בעולם, בשליטה סורית.
כיום, יחד עם רובו של דרום לבנון, נמצא דרום הבקאע בשליטה כמעט מוחלטת של ארגון חזבאללה”. (ויקיפדיה)
(2)
אלבקעה البقعة או אלבקאע البقاع, כלומר “העמק הפתוח”, הוא כפר ערבי שנמצא מזרחית לעיר חברון, בין גבעת החרסינה וקרית ארבע.
בנוסף, קיים גם כפר בדואי בשם אלבקעה البقعة 11 ק”מ דרום מזרחית לראמאללה.
(3)
מחנה הפליטים אֶלְבַּקְעַה مخيّم البقعة הוא הגדול במחנות הפליטים בירדן (בירדן קיימים עשרה מחנות פליטים). הוא אחד מששת מחנות הפליטים שהוקמו בדחיפות ב- 1968 כדי לקלוט את פליטי מלחמת ששת הימים.
הוא נמצא 20 ק”מ צפון מערבית לבירה עמאן וחיים בו כ- 104,000 איש.
הוא ממוקם באזור חקלאי פורה, יש בו אלפי חממות והוא האזור החקלאי החמישי בירדן מבחינת תפוקה.
(4)
בָּקְעַה היא שכונה בדרום ירושלים. שמה מגיע מערבית (بقعة) ומשמעותו: מישור. גבולותיה של השכונה הם רחוב רבקה מדרום, רחוב פייר קניג ממערב, המסילה לתחנת הרכבת ירושלים מצפון מערב ודרך חברון ממזרח. השכונות הסובבות אותה הן תלפיות בדרום, מקור חיים במערב, המושבה היוונית והמושבה הגרמנית בצפון מערב ואבו תור במזרח. לאחר מלחמת העצמאות היה ניסיון לתת לשכונה שם עברי – גאולים, אבל שם זה לא נקלט, ובשלטים שהציבה העירייה נכתב “גאולים (בקעה)”. יחד עם מקור חיים הסמוכה, מתגוררים בשכונה כ-13,000 תושבים. בשכונה מתגוררים דתיים, מסורתיים וחילוניים זה לצד זה. […]” (שם)
(5)
מַקְבַּרַת בַּקִיעֻ אלְעַ’רְקַד مقبرة بقيع الغرقد הוא בית קברות קדום בעיר מדינה (כיום בסעודיה). במקום קבורים בני משפחתו של הנביא, נשותיו ובנותיו, וכן כמה מחבריו (הצחאבה).
לשאלתו של הקורא חגי פודור באשר לכפר הדרוזי בוקעאתא, עניתי:
השם בקעאת’א بقعاثا הוא שם ארמי מהשורש של היום: בקעה.וכתבה לנו גילה יונה:
רק בלהג יהודי עיראק המילה בקיע بقيع او پقيع – עורב (כמעט אין שימוש במילה غراب) וזאת על שום הכתם הלבן שיש לעורב חוץ משאר הנוצות שכולן שחורות.

=-=-=-=

צילום: Ilse
זה היה הפוסט ה- 1,481 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x