כיבד

כיבד
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on כיבד

כיבד

כיבד

פורסם ב- 4.4.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא מיכאל מואטי.
אז מילת היום היא –
חַטּ עַ רַאסֹה حَطّ عَ رَاسه – כיבד (מיל’: שם על הראש שלו)
מקור הביטוי:
עַלַא רַאסִי عَلَى رَاسِي – בחפץ לב, עם כל הלב, ברצון רב (מיל’: על רֹאשי)
והמהדרין יגידו: עַלַא רַאסִי וַעַלַא עֵינִי عَلَى رَاسِي وعلى عيني (מיל’: על ראשי ועל עיני), או: עַלַא רַאסִי מִן פוֹק عَلَى رَاسِي من فوق (מיל’: על ראשי מלמעלה)
ולכן: הכוונה של הביטוי “שם מישהו על הראש שלו” היא שהוא כיבד אותו מאוד, הפך אותו לעטרת ראשו,
ואולי יש כאן התכתבות עם: חַטֶּ אלתַּאג’ עַלַא רַאס- حَطّ التّاج عَلى رَاس- – שם כתר על ראשו של-
=-=
מיכאל שלח לי הקלטה של שיחת טלפון שעברה בווטסאפ. במקור היא שודרה כנראה ברדיו, אין לי מושג מתי.
חזור??? אלסלאימה, סלאם עליכם, אמין עאם דיואן אלעשאא’ר.
יסעד מסאכ אבו ג’מאל
יעטיכ אלעאפיה. טמנא, שו צאר מעאכם פי אלעטוה פי אלראם?
אול אשי, לו סמחת, יא אבו ג’מאל, אני אתוג’ה באסמכ ובאסם כל אעצ’אא’ דיואן פלסטין אלאול באלתעזיה לאח’ואננא ואהלנא, אהל אלעיסויה עאמתן ואלא אהל דרויש ח’אצתן, מנעזיהם עזאא’ בהד’א אלמצאב אלג’לל ואנא ללה ואנא אליה ראג’עון. כמאן אעטיני מג’אל באסמכ ובאסם כל אעצ’אא’ אלדיואן אנה אשכר אהל אלעיסויה אללי כאנוא עלא קדר כביר מן אלמסאוליה וכאנוא עלא קדר כביר מן אלתפאהם, אשכרהם עלא הד’א אלמוקף, כאן מוקף ג’יד. אלעטוה מא אח’ד’ת, יא אבו ג’מאל, אכת’ר מן רבע סאעה ל- 20 דקיקה
כל אלאחתראם, כל אלאחתראם
אלג’מאעה כאנוא עלא קדר אלמסאוליה, אלנא ולאח’ואננא אהל אלעיסויה, עמי אבו מעמר דרויש כאן זלמה מחתרם ומתפאהם, והו מן אלהאמאת אלעשאא’ריה אלכבירה ענא פי אלקדס, יא אבו ג’מאל
צחיח, צחיח
כאן זלמה עלא קדר אלמסאוליה. אח’ד’נא עטוה לסנה, ולאול מרה עטות דם תאח’דש 20 דקיקה אבו ג’מאל!
כל אלאחתראם. בס פסר ללאח’ואן אלמסתמעין בין אי עילה ועילה?
כאנת עילת אבו סנינה ועילת דרויש מן אלעיסויה. וכאנוא מתפאהמין, אהלנא ואח’ואננא דאר דרויש באלעיסויה, כאנוא מנתזהין וע קדר אלמסאוליה. כמאן כאן עדד כביר כביר כביר מן שבאב וח’תיארית אלעיסויה וכאנוא ע קדר אלמסאוליה. ומא חדא פיהם ח’רבש ולא חדא פיהם רפע צותה ולא חדא קאל לי ימד באי כלמה וואפי (?)
כל אלאחתראם
… נאס מחתרמין. אח’ד’נא עטוה לסנה, אבו ג’מאל, דפענא 50,000 דינאר, 30,000 אנדפעוא אליום כאש ו- 20,000 למת’ל אליום שהר, יאמנוא להם כמאן 20,000, ואח’ד’נא עטוה לסנה, וכאנוא נאס עלא קדר אלמסאוליה ונאס מחתרמין, ואנא באסמכ ובאסם דיואן אלעשאא’ר בשכר כל אהל אלעיסויה אללי אחתרמונא וקדרונא וחטונא ע ראסהם, ובשכר עמי אבו מעמר דרויש אללי הו כבירהם וזלמה ע’אנם וזלמה האמה עשאא’ריה כבירה באלקדס, בשכרהם ג’מיען, ובשכר טביעי, עמי אלחאג’ מוסא תים, עמיד אלאצלאח פי מחאפט’את אלוטן, ואלחאג’ עבד אלסלאימה, ובשכר אבו מוסא אלטרוי ואבו עבדאללה אבו פרחה ועלי אבו צביח, אללי כאנוא מענא, ובשכר כל אללי כאנוא מענא, בהד’ה אלעטוה, אללי כאנת עטוה מחתרמה ועלא קדר כביר מן אלמסאוליה. ובארכ אללה באלג’מיע, ואן שאא’ אללה הד’ה בתכון אאח’ר אלאחזאן.
טיב סאאל: ע איש כאן אלשג’אר, יא ח’אלי, ע איש כאן אלשג’אר?
מא כאן שג’אר, ח’אלי! ואחד מן דאר אבו סנינה בג’רב במותוסיכל דעס אלזלמה אללי הו מן אלעיסויה, באלח’ליל! אלזלמה ראיח כאן ע אלח’ליל זיארה או ישתרי אע’ראצ’, או זיארה, אנא מא בערף, וצ’רבה אלמותוסיכל ואעטאכ עמרה. וצאחב אלמותוסיכל בוצ’ע מח’טר באלמסתשפא, אבו ג’מאל, לאנה קלב אלמותוסיכל פיה 3-4 קלבאת ואג’א ע וג’הה, ואלזלמה כמאן אבן אבו סנינה בין אלחיאה ואלמות פי אלמסתשפא, יא עמי
אללה ישפיה ויעאפיה. טבען אנא בדורי בתשכרכ אנת וכל מן קאם פי הד’ה עמלית אלאצלאח. כל אלאחתראם אלכ ולכל רג’אל אלעשאאר אללי כאנוא מעאכ. ויעטיכ אלף עאפיה ובארכ אללה בג’הודכ, מא שאא’ אללה ענכ
חיאכ אללה אבו ג’מאל, כלנא ואחד
אחנא דאימן בנרפע ראסנא פיכ! אנת עלם מן אעלאם אלקדס
אללה יבארכ פי עמרכ. ואנא ברפע ראסי פיכ כראיס ללדיואן, וברפע ראסי בכל אעצ’אא’ אלדיואן, כלהם שבאב מנתזהין וחבאיבי, ואנא בקול לכ, אבו ג’מאל, צדקני, אלא יכון אלהם באלמסתקבל באע כביר באלעשאאר, ונד’כר בעצ’ אד’א עשנא
אלחמד ללה רב אלעאלמין. אנא פח’ור פיכ וכליאתהם. אלחמד ללה רב אלעאלמין, ברפע ראסי באלכל
חיאכ אללה אבו ג’מאל
חביבי, כל אלאחתראם ואלתקדיר
יסעד מסאכ יא חביבי
ומסאכ
– حزور؟؟؟ السّلايمة، سلام عليكم، أمين عامّ ديوان العشائر
– يسعد مساك أبو جمال
– يعطيك العافية. طمّنّا، شو صار معاكم في العطوة في الرّام؟
– أوّل إشي، لو سمحت، يا أبو جمال، إنّي أتوجّه باسمك وباسم كلّ أعضاء ديوان فلسطين الأوّل بالتّعزية لإخواننا وأهلنا، أهل العيسويّة عامّةً وإلى أهل درويش خاصّةً، منعزّيهم عزاء بهذا المصاب الجلل وإنّا لله وإنّا إليه راجعون. كمان أعطيني مجال باسمك وباسم كلّ أعضاء الدّيوان إنّه أشكر أهل العيسويّة اللّي كانوا على قدر كبير من المسؤوليّة وكانوا على قدر كبير من التّفاهم، أشكرهم على هذا الموقف، كان موقف جيّد. العطوة ما أخذت، يا أبو جمال، أكثر من ربع ساعة ل- ٢٠ دقيقة
– كلّ الاحترام، كلّ الاحترام
– الجماعة كانوا على قدر المسؤوليّة، إلنا ولإخواننا أهل العيسويّة، عمّي أبو معمّر درويش كان زلمة محترم ومتفاهم، وهو من الهامات العشائريّة الكبيرة عنّا في القدس، يا أبو جمال
– صحيح، صحيح
– كان زلمة على قدر المسؤوليّة. أخذنا عطوة لسنة، ولأوّل مرّة عطوة دمّ تاخدش ٢٠ دقيقة أبو جمال!
– كلّ الاحترام. بس فسّر للإخوان المستمعين بين أي عيلة وعيلة؟
– كانت عيلة أبو سنينة وعيلة درويش من العيسويّة. وكانوا متفاهمين، أهلنا وإخواننا دار درويش بالعيسويّة، كانوا منتزهين وع قدر المسؤوليّة. كمان كان عدد كبير كبير كبير من شباب وختياريّة العيسويّة وكانوا ع قدر المسؤوليّة. وما حدا فيهم خربش ولا حدا فيهم رفع صوته ولا حدا قال لي يمدّ بأيّ كلمة ووافي(؟)
– كلّ الاحترام
– … ناس محترمين. أخذنا عطوة لسنة، أبو جمال، دفعنا ٥٠،٠٠٠ دينار، ٣٠،٠٠٠ اندفعوا اليوم كاش و- ٢٠،٠٠٠ لمثل اليوم شهر، يؤمّنوا لهم كمان ٢٠،٠٠٠، وأخذنا عطوة لسنة، وكانوا ناس على قدر المسؤوليّة وناس محترمين، وأنا باسمك وباسم ديوان العشائر بشكر كلّ أهل العيسويّة اللّي احترمونا وقدّرونا وحطّونا ع راسهم، وبشكر عمّي أبو معمّر درويش اللّي هو كبيرهم وزلمة غانم وزلمة هامة عشائريّة كبيرة بالقدس، بشكرهم جميعًا، وبشكر طبيعي، عمّي الحاجّ موسى تيّم، عميد الإصلاح في محافظات الوطن، والحاجّ عبد السّلايمة، وبشكر أبو موسى الطّروي، وأبو عبد الله أبو فرحة، وعلي أبو صبيح، اللّي كانوا معنا، وبشكر كلّ اللّي كانوا معنا، بهذه العطوة، اللّي كانت عطوة محترمة وعلى قدر كبير من المسؤوليّة. وبارك الله بالجميع، وإن شاء الله هذه بتكون آخر الأحزان.
– طيب سؤال: ع ايش كان الشّجار، يا خالي، ع ايش كان الشّجار؟
– ما كان شجار، خالي! واحد من دار أبو سنينة بجرّب بموتوسيكل، دعس الزّلمة اللّي هو من العيسويّة، بالخليل! الزّلمة رايح كان ع الخليل زيارة أو يشتري أغراض، أو زيارة، أنا ما بعرف، وضربه الموتوسيكل وأعطاك عمره. وصاحب الموتوسيكل بوضع مخطر بالمستشفى، أبو جمال، لأنّه قلب الموتوسيكل فيه ٣-٤ قلبات وأجا ع وجهه، والزّلمة كمان ابن أبو سنينة بين الحياة والموت في المستشفى، يا عمّي
– الله يشفيه ويعافيه. طبعًا أنا بدوري بتشكّرك انت وكلّ من قام في هذه عمليّة الإصلاح. كلّ الاحترام إلك ولكلّ رجال العشائر اللّي كانوا معاك. ويعطيك ألف عافية وبارك الله بجهودك، ما شاء الله عنّك
– حيّاك الله أبو جمال، كلّنا واحد
– إحنا دايمًا بنرفع راسنا فيك! انت علم من أعلام القدس
– الله يبارك في عمرك. وأنا برفع راسي فيك كرئيس للدّيوان، وبرفع راسي بكلّ أعضاء الدّيوان، كلّهم شباب منتزهين وحبايبي، وأنا بقول لك، أبو جمال، صدّقني، إلّا يكون إلهم بالمستقبل باع كبير بالعشائر، ونذكر بعض إذا عشنا
– الحمد لله ربّ العالمين. أنا فخور فيك وكلّيّاتهم. الحمد لله ربّ العالمين، برفع راسي بالكلّ
– حيّاك الله أبو جمال
– حبيبي، كلّ الاحترام والتّقدير
– يسعد مساك يا حبيبي
– ومساك
– חַזוּר(?) אלסלאימה, מזכ”ל לשכת השבטים/המשפחות, שלום
– ערב טוב אבו ג’מאל
– תהיה בריא. הַרְגע אותנו, מה קרה אתכם בעטוה (שלב מתן כופר הנפש כחלק משביתת אש בין שבטים) באלראם (ישוב בצפון ירושלים, דרומית לראמאללה. שָלֵו)?
– קודם כל, ברשותך, אבו ג’מאל, אני שולח בשמך ובשם כל חברי “הלשכה הראשונה של פלסטין” את תנחומינו לאחינו ואנשינו, תושבי אלעיסויה (שכונה גדולה בצפון-מזרח ירושלים) בכלל ולמשפחת דרויש בפרט, אנו מנחמים אותם על האסון הכבד, ו”אנו ביד אלוהים, ואליו סופנו לשוב” (אמירת אבל מקובלת המבוססת על פסוק 156 בסורת “הפרה”). כמו כן, הרשה לי בשמך ובשם כל חברי הלשכה להודות לתושבי אלעיסויה שעשו כל שביכולתם, הפגינו אחריות והבנה, אני מודה להם על כך, העמדה שלהם הייתה טובה. העטוה לא נמשכה, אבו ג’מאל, יותר מרבע שעה – 20 דקות
– כל הכבוד, כל הכבוד
– הם הפגינו אחריות, כלפינו וכלפי אחינו תושבי אלעיסויה. אבו מעמר דרויש הוא אדם מכובד ומבין, והוא מבכירי המשפחות אצלנו בירושלים, אבו ג’מאל
– נכון, נכון
– הוא הפגין אחריות. סיכמנו על עטוה לשנה, וזו הפעם הראשונה שעטוה לא נמשכה יותר מ- 20 דקות, אבו ג’מאל!
– כל הכבוד. הסבר למאזינים, באלו משפחות מדובר?
– משפחת אבו סנינה (משפחה חברונית גדולה ומפורסמת) ומשפחת דרויש מאלעיסויה. הם הפגינו הבנה, אנשינו ואחינו ממשפחת דרויש באלעיסויה. הם התנהגו ללא דופי והפגינו אחריות. נכחו גם מספר גדול מאוד מאוד של צעירי אלעיסויה וזקניה, וגם הם התנהגו באחריות. אף אחד מהם לא הפריע או הרים את קולו או אמר לי מילים לא במקום
– כל הכבוד
– … אנשים מכובדים. סיכמנו על עטוה לשנה, אבו ג’מאל, שילמנו 50,000 דינאר היום במזומן, ו- 20,000 לעוד חודש מהיום, ידאגו להם לעוד 20,000, סיכמנו על עטוה לשנה, האנשים הפגינו אחריות והיו מכובדים, ובשמך ובשם לשכת השבטים אני מודה לכל תושבי אלעיסויה שכיבדו אותנו, העריכו את מעשינו ו”שמו אותנו על ראשם” (כיבדו אותנו), ואני מודה לאבו מעמר דרויש, שהוא הבכיר מביניהם והוא אדם יקר (?) והוא איש בעל חשיבות שבטית רבה בירושלים, אני מודה לכולם, ומודה באופן טבעי לחאג’ מוסא תים, ראש משכיני השלום במחוזות המולדת, לחאג’ עבד אלסלאימה, אני מודה לאבו מוסא אלטרוי, לאבו עבדאללה אבו פרחה ולעלי אבו צביח, שהיו איתנו, אני מודה לכל מי שהיו איתנו, בעטוה הזו, שהייתה עטוה מכובדת ואחראית מאוד. שאללה יברך את כולם ומי ייתן וזה יהיה המקרה המצער האחרון.
– טוב, שאלה: על מה הייתה התגרה?
– לא הייתה תגרה, בן אדם! מישהו ממשפחת אבו סנינה עשה סיבוב על אופנוע, והוא דרס בחברון את האדם מאלעיסויה! האדם נסע לחברון לביקור או כדי לקנות דברים, או לביקור, אני לא יודע, והאופנוע התנגש בו והוא מת. בעל האופנוע נמצא במצב קשה בבית חולים, אבו ג’מאל, כי האופנוע התהפך איתו 3-4 פעמים ופגע בו בַּפָּנים, כך שגם האדם ממשפחת אבו סנינה נמצא בין החיים למוות בבית חולים
– שיהיה בריא. גם אני מודה לך ולכל מי שהשתתף בפעולת השכנת השלום הזו. כל הכבוד לך ולכל אנשי השבטים שהיו איתך. תהיה בריא ושאללה יברך את מאמציך, בלי עין הרע
– תבורך, אבו ג’מאל, כולנו איש אחד
– אנו תמיד מרימים ראשנו בגאווה בזכותך! אתה אישיות מאישי ירושלים
– שאללה יברך אותך. ואני מרים ראשי בגאווה בזכותך כראש הלשכה, ובזכות כל חברי הלשכה, כולם אנשים ללא דופי והם יקרים לי, ואני אומר לך, אבו ג’מאל, האמן לי, עוד יהיה להם בעתיד תפקיד מכובד בשבטים, ועוד נזכיר זאת ככל אשר נחיה
– השבח לאל ריבון העולמים. אני גאה בכך ובכולם. השבח לאל ריבון העולמים. אני גאה בכולם
– תבורך, אבו ג’מאל
– יקירי, כל הכבוד וההערכה
– ערב טוב, יקירי
– גם לך
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
שאלה לחדי-אבחנה: איזה מוטיב חברתי-תרבותי חזר בקטע הזה שוב ושוב ושוב?
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Elinor Rotem:
אז מילת היום היא –
מַחַטַּת בַּאצַאת مَحَطَّة بَاصَات – תחנת אוטובוסים
השורש הערבי ח.ט.ט עוסק בעיקר בהנחה של דברים, ובשל תפוצתו הגדולה הוא מופיע בביטויים רבים מאוד. אלו העיקריים שבהם:
* הפועל חַטּ حَطّ בבניין הראשון – שם, הניח. בספרותית: הוריד (לא שימושי)
* מַחְטוּט مَحطوط, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מונח (שהניחו אותו)
* הפועל הספרותי אִנְחַטַּ انحَطَّ בבניין השביעי – ירד, הדרדר; נעשה שפל
* אִנְחִטַאט انحطاط, שם הפעולה של הבניין – הדרדרות, התנוונות
* מֻנְחַטּ منحَطّ, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נמוך, נבזה
* מַחַטַּה مَحَطَّة וברבים מַחַטַּאת مَحَطَّات – תחנה (מכל סוג)
* מַחַטַּת אִדַ’אעַה مَحَطَّة إذاعة – תחנת שידור, תחנת רדיו
* מַחַטַּת בַּנְזִין مَحَطَّة بنزين – תחנת דלק
* חַטַּה וּעְקַאל حَطَّة وعقال – “כאפיה” ועקאל (חטה – כאפיה לבנה, או לבנה עם פסים שחורים. עקאל – הפתיל הטבעתי השחור, לרוב, שמצמיד את החטה לראש)
* חַטֶּ אלנֻּקַט עַלַא אלְחֻרוּף حطّ النّقط على الحروف – הסביר היטב, באופן ברור (מיל’: שם נקודות [דיאקריטיות, מבחינות] על האותיות [הערביות])
* חֻטּ אִידֵיכּ וּרִגְ’לֵיכּ פִי אלְמַיֶּה אלְבַּארְדֶה حطّ إيديك ورجليك في الميّة الباردة – שים את ידיך ורגליך במים קרים, היה רגוע ושלו
* וגם: חֹטּ פִי בַּטְנַכּ בַּטִּיחַ’ה צֵיפִי حطّ في بطنك بطّيخة صيفي (מיל’: שים בבטנך אבטיח של קיץ!), באותה משמעות של: חֹטּ אִידַכֶּ בְּמַיּ בַּארְדֶה حطّ إيدك بميّ باردة (מיל’: שים ידך במים קרים) – תירגע, אל תדאג!
* מַא תְחֹטֶּש אִידַכ עַלַא- ما تحطّش إيدك على- – אל תיגע ב- (מיל’: אל תשים ידך על-)
הוסיף לנו בזמנו הקורא הנאמן יהודה כץ:
תחנת חלל מאוישת: מַחַטַּה פַצַ’אאִיַּה מַאְהוּלַה مَحَطّة فَضائِيّة مَأْهولة
תחנת כוח: מַחַטַּת טַאקַה مَحَطَّةُ طاقة
=-=-=
תוספות עדכניות של הקוראים:
עופר בריל:
حط فى خرج חט פי ח’רג’. מיל’: שים בשקיים (של החמור או הסוס). תתעלם, תשכח מזה
יאיר גולד:
חט פלאן פי אלצורה حط فلان في الصورة, חטה פי ח’בר אלמוצ’וע حطه في خبر الموضوع – עדכן את פלוני
יובל ברגר:
מן טין בלאדכ חט ע ח’דאדכ من طين بلادك حطّ ع-خدادك (או לטם ח’דאדכ מן בנאת בלאדכ لطّم خدادك من بنات بلادك) –
שים על לחייך מהבוץ של ארצך (או סטור ללחייך עם בנות ארצך) – בשבח הנישואין עם בנות הקהילה ולא עם זרות
אלללי חטיתה פי אלטאקה בתלאקיה اللي حطّيته في الطاقة بتلاقيه – מה ששמת בגומחה אותו תמצא – בשבח החסכון
זה היה הפוסט ה- 1,673 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x