כלוא

כלוא
פעלים שמות תוארLeave a Comment on כלוא

כלוא

כלוא

פורסם לראשונה ב- 18.1.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי (ומצורף לתגובה הראשונה).
אז מילת היום היא –
מַחְבּוּס مَحْبُوس – כלוא
אמת’אל שעביה ג’דידה טלעת בזמאן אלכורונא:
מחג’ור דהר ולא מכורן שהר
אד’א אלכורונא וצלת לג’ארכ, אועא תטלע מן דארכ
יא מאשי עלא אג’ריכ, מא בתערף מין ביעטס חואליכ
טול נהארכ באלבית מחבוס, מא בתערף מן וין אג’תכ אלכורונא, יא מנחוס
أمثال شعبيّة جديدة طلعت بزمان الكورونا:
محجور دهر ولا مكورن شهر
إذا الكورونا وصلت لجارك، أوعى تطلع من دارك
يا ماشي على إجريك، ما بتعرف مين بيعطس حواليك
طول نهارك بالبيت محبوس، ما بتعرف من وين أجتك الكورونا، يا منحوس
פתגמים עממיים חדשים שיצאו בתקופת הקורונה:
להיות בבידוד לנצח/זמן ממושך ולא חולה קורונה במשך חודש
אם הקורונה הגיעה לשכן שלך, היזהר פן תצא מהבית שלך
הו ההולך על רגליך, אינך יודע מי מתעטש סביבך/לידך
כל היום אתה כלוא בבית, ואינך יודע מאיפה באה לך הקורונה, יא מנחוס/חסר מזל
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, וכן, בערבית זה נשמע טוב יותר)
=-=-=-=
היה לנו פוסט על המילה במשכננו הקודם:
כותבת לנו חרות שטרית: אפשר ללמוד ערבית גם מהביטוי “אין *חָבוּש* מתיר עצמו מבית האסורים” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות)
אז מילת היום היא –
מַחְבּוּס محبوس וברבים מַחְבּוּסִין محبوسين או מַחַאבִּיס محابيس – כלוא, חבוש, אסיר
השורש הערבי ח.ב.ש עוסק בבתי כלא, בדיוק כמו מקבילו ח.ב.ש העברי, שעוסק, בין השאר, גם בחבישת פצעים:
* הפועל חַבַּס حبس בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – כָּלָא, אָסַר, חָבַש (בכלא); חסם; עיקל; אגר
* מַחְבּוּסִיֶּה محبوسيّة – תקופת המאסר
* הפועל חַבַּّס حبّس בבניין השני – כלא, אסר
* הפועל אִנְחַבַּס בבניין השביעי انحبس – נעצר, נכלא; נלחץ, נתקע
* הפועל אִחְתַבַּס احتبس בבניין השמיני – נכלא, נעצר; נרתע; נמנע מעשייה; עיקל, החרים, הפקיע
* חַבְּס حبس וברבים חֻבּוּס حبوس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, או מַחְבַּס محبس וברבים מַחַאבֶּס محابس, במשקל המקומות – בית כלא, מחבוש (מילה צבאית בעיקרה, בעברית), מאסר, מעצר. חבס היא גם פעולת הכליאה עצמה
מעניין לציין, ש- מחבס זה גם טבעת נישואין. מישהו מנסה לקשור בין מוסד הנישואין לכלא?…
* חַבִּיס حبيس וברבים מַחַאבִּיס محابيس – בדיוק כמו מחבוס: אסיר
* חַבַּסַה حبسة – כופר
* חַבְּסְחַ’אנֶה حبسخانة או מַחְבַּסֶה محبسة – בית סוהר
* אִחְתִבַּאסֶ אלְבַּוְל احتباس البول (מונח רפואי. המילה אחתבאס היא צורת שם הפעולה של הבניין השמיני) – אצירת השתן (חוסר היכולת להשתין, כמו עצירות, רק של שתן)
* אִחְתִבַּאסֶ אלנַּפַס احتباس النّفس – עצירת הנשימה
* אֶלְחַבֶּס לִלרְּגַ’אל الحبس للرّجال – לא בושה להיכלא! (מיל’: הכלא הוא לגברים)
* יַאמַא פִי אלְחַבֶּס מַטַ’אלִים! ياما في الحبس مظاليم! – הכלא מלא אנשים חפים מפשע (מיל’: הו כמה הרבה יש בכלא חפים מפשע/עשוקים)
שימו לב: בעברית הפרי חַבּוּש, וברבים חבּושים, זה שמכינים ממנו ריבה, הוא עם בית דגושה. שמו ה”רשמי” אַסְפַּרְגֵּל. בערבית סַפַרְגַ’ל سَفَرْجَل.
תגובות קוראים מהפרסום הראשון:
כתבה מירי בר-זיו לוי:
את המשחק מחבוסה משחקים כמו שמשחקים שש בש בשני הבדלים:
1. סידור הלוח בתחילת המשחק: כל שחקן מניח את כל 15 הכלים שלו מולו, במקום שממנו בשש בש מכניסים חייל כשיש אחד בקוביה.
2. תפיסת החיילים: אם חייל שחור למשל תופס חייל לבן לא מוציאים את הלבן מהלוח. החייל השחור מונח על הלבן ולוכד אותו. אי אפשר להתקדם עם הלבן עד שלא מזיזים את השחור. וכמובן כך גם להיפך.
=-=
כתב יוסי דאיה:
על ריבת החבושים אותה נוהגים לאכול בסדר ליל ראש השנה מברכים: ״שיצאו חבושי עמך ישראל ממאסרם לאורה״
=-=
הוסיפה חרות שטרית:
עוד אזכור לחבוש בתלמוד במסכת ברכות בהקשר של ברכת הגומל: “ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא”
=-=
כתב אביעד שטייר:
המשמעות הבסיסית של השורש היא לקשור – מכאן גם חבישת פצעים, ולכן גם חובשים כובע: בתקופת המקרא הכובעים היו בד שנכרך סביב הראש, כמו טורבן בימינו. וכשאברהם אבינו מתכונן לעקידת יצחק נכתב “ויחבוש את חמורו”, כלומר, קשר אליו את האוכף ואת שקי המטען.
מוסיף בנושא בוריס גורליק:
כמו גם המילה ״אסור״, ״איסרו חג״ – יום שאסור, קשור, לחג. והתלוצצו רבנן בשלט בכניסה לגינה ציבורית ״כלב מותר – אסור. וכלב אסור – מותר״.
=-=
התמונה: “כאן”
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top