כמיהה

כמיהה
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on כמיהה

כמיהה

כמיהה

פורסם לראשונה ב- 18.2.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor, שכתב לנו:
“נס ציונה מזוהה עם ואדי חנין, שהפירוש המקובל של שמו הוא עמק השושנים.
כאשר חיפשתי את המילה חנין במילון מצאתי את התרגומים געגוע, ערגה, רחמים, אך לא מצאתי אזכור לשושנים.
כן מצאתי, אצל אליחי: חנּון – כלנית.
האם אתה יכול לעזור?
האם חנין זה שושנים או אולי כלנית או גם וגם?”
אז מילת היום היא –
חַנִין حَنِين – כמיהה, נוסטלגיה, תשוקה, געגועים, כיסופים; טוֹב לב, אדם בעל לב טוב, חנון; שם פרטי של אישה, למשל הח”כית לשעבר חנין זעבי
בעבר הרחוק התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
חנין – נוסטלגיה
השורש הערבי הספרותי ח.נ.ן (בגזרת הכפולים) עוסק ברחמים ובגעגועים.
הוא קיים כמובן גם בעברית, בה הוא עוסק בחנינה, לדברים שניתנים בחינם, לאל רחום וחנון, לנתינה (“חונן לאדם דעת”), לאנשים מחוננים (שזכו לקבל שכל וכישורים) ולתחנונים.
מה יש לנו בערבית?
* הפועל חַןּ حنّ בבניין הראשון – התגעגע, השתוקק; שָׁרַק, הדהד (דברים בטבע, כמו רוח). במדוברת גם: עורר רחמים
* חַןּ עַלַא- حنّ على- – ריחם על-
* חַןּ حنّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חמלה
* חַנַאן حنان – רחמים, חמלה; געגוע, ערגה; שם פרטי של אישה בערבית (בניגוד לחנן העברי)
* חַנוּן حنون (שם תואר לזכר ולנקבה) – רחום וחנון
* צוֹת חַנוּן صوت حنون – קול ערב ונעים
חַנִין זה גם נוסטלגיה, וגם תשוקה, כמיהה או כיסופים.
איזה שם יפה.
=-=-=-=
כל זה היה מזמן.
על כלניות התפרסם אצלנו הפוסט הבא, בו הוזכר השם חנון:
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* הפועל חַנַּן حنّن בבניין השני – פָּרַח, הוציא פרחים
* חַנַּן עַן- حنّن عن- – התרשל ביחס ל-
* חַנַּן קַלְבֹּה עַלַא- حنّن قلبه على- – ריכך את ליבו, גרם לו להתרכך; ריחם על-
* הפועל הספרותי אַחַנַּ أحنّ בבניין הרביעי – טעה
* הפועל תַחַנַּן تحنّن בבניין החמישי – ריחם על-
* הפועל הספרותי תַחַאנּוּא تحانّوا בבניין השישי – השתוקקו אלו לאלו
* הפועל הספרותי אִסְתַחַנַּ استحنّ בבניין העשירי – השתוקק ל-, ערג ל-; גרם ל- להתגעגע
* אַבּוּ אלְחִןּ أبو الحِنّ – אדום-החזה (ציפור שיר). שמו הרשמי הוא: אַבּוּ אלְחִנַּאאֶ’ אלְאוּרוּבִּיּ أبو الحنّاء الأوروبيّ
* חַנַּאן حنّان, במשקל בעלי המלאכה – רחום וחנון; עורג; אוהב-שלום, פייסן; אחד מכינויו של האל
* חַנּוּנַה حنّونة – פרח, ניצן; כלנית
* תַחְנַאן تَحنان – געגועים; רחמנות
* עַ’זְוַת חֻנַיְן غزوة حُنَيْن – פלישת חֻנַיְן, שהתרחשה בשנה השמינית להג’רה (630 לספירת הנוצרים) בין המוסלמים ובין השבטים הַוַאזֶן هوازن ו- תַ’קִיף ثقيف בואדי שנקרא חנין, שנמצא בין העיר מַכַּה مكّة והעיר אֶלטַּאאֶף الطائف.
=-=-=-=
באשר לנס ציונה,
“ואדי חנין (בערבית: وادي حنين) היה כפר ערבי בנפת רמלה ששכן בצמוד למושבה נס ציונה (ממזרח לרחוב ויצמן). הכפר, שהוקם בשנות העשרים של המאה ה-20 ותושביו התפרנסו בעיקר ממסחר ושירותים, ננטש במהלך מלחמת העצמאות ורוב בתיו נהרסו. חלק מקרקעות “ואדי חנין” נרכשו על ידי מייסדי המושבה נס ציונה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. […]” (ויקיפדיה)
“מקור השם נס ציונה
נס ציונה נקראה בתחילה “נחלת ראובן” ו”ואדי אלחנין” (בערבית: “עמק השושנים”).
מקור השם נס ציונה הוא ציטוט מפסוק בספר ירמיהו, פרק ד’, פסוק ו’: “שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו”. השם התנוסס על דגל ה”כחול לבן”, שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרן, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים “נס ציונה” “. (שם)
=-=
אז שושנים זה כנראה לא… הפרח שושן נקרא בערבית זנבק. יש לי תחושה שמי שהחליט שמדובר בשושנים ידע שמדובר בפרח, ופשוט הדביק בתרגום שם של אחד הפרחים עם שם יפה בעברית.
שם הכפר הוא בכלל ואדי חֻנַיְן, במשקל ההקטנה, שפירושו – אתם יושבים? – קריאת הנאקה (נקבת הגמל) לצאצא שלה.
=-=-=-=
זוכרים את-
“חנאן דאוד ח’ליל עַשְרַאוִי (בערבית: حنان داوود خليل عشراوي, נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא מדינאית ופעילה פוליטית פמיניסטית. עשראווי היא האישה הראשונה שנבחרה לוועד המרכזי של אש”ף והאישה הראשונה שנבחרה למועצה המחוקקת. שימשה בתפקיד שרה בממשלת הרשות. דוקטור לספרות אנגלית בהכשרתה. הייתה חברה במשלחת למשא ומתן עם ישראל. […]” (שם)
=-=-=-=
רַגַ’עַ בִּחֻ’פַّיִּ חֻנַיְן رجع بخُفَّيِّ حُنَيْن – חזר בידיים ריקות
וזה סיפור המעשה, כפי שלמדתיו לפני 32 שנים בתיכון (התרגום שלי):
מעשה בסנדלר בשם חֻנַיְן (חוניין). הגיע אליו אדם שרצה לקנות ממנו שני סנדלים (ח’פין, בצורת הזוגי בערבית).
במהלך המו”מ על העסקה שניהם התרגזו מאוד וחנין רצה ללמד לקח את הלקוח.
כשהלקוח פנה ללכת, חנין זרק בדרכו את אחד הסנדלים, ואת השני השליך לכיוון אחר.
הלקוח זיהה את הסנדל ואמר: הוא ממש דומה לסנדל של חנין, כמה חבל שאני לא יודע איפה השני, כך הייתי לוקח את שניהם.
מאוחר יותר הוא מצא את השני, וכעס על עצמו שלא לקח את הראשון. אז הוא השאיר את הבהמה שלו וחזר לקחת את הסנדל הראשון.
חנין, שראה את כל המחזה מתוך מסתור, לקח את הבהמה של הלקוח ואת כל מה שעליה.
הלקוח חזר לשבטו שם נשאל: מה הבאת מהמסע שלך?
הוא ענה: חזרתי עם שני הסנדלים של חנין.
וכך נוצר הפתגם, שנאמר בזמן ייאוש או אכזבה.
=-=-=-=
והנה, פעם נוספת, אחד הקטעים שאני מלמד מדי פעם מאוקטובר 2007.
באותה שנה ערוץ הטלוויזיה “אלאקצא” של חמאס ברצועה שידר במהלך חודש רמדאן את התוכנית “רַמַצַ’אן וַאלנַּאס” رمضان والنّاس – רמדאן עם האנשים.
שימו לב: לפני 13 שנה רמדאן “יצא” בחודש אוקטובר, אך השנה, 2020, הוא כבר מאחורינו. הכל בשל היותו של לוח השנה המוסלמי מבוסס ירח ולא שמש, ואין בו עיבור. לכן השנה המוסלמית תמיד קצרה יותר מהשנה “של הטבע”.
באחד הפרקים יצא המראיין לשטח, כדי לשוחח עם פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, שצולמו רעולי פנים, זאת תוך כדי שהם עוסקים בפעילות רִבַּאט: שמירה על גבולות האומה האסלאמית, כך לפי ההגדרה הרשמית, כאשר בפועל מדובר בשמירות משעממות כמו שלכל חייל יצא לעשות…
הנה אחד מקטעי הראיונות. אני אוהב אותו מכיוון שהוא שופך נופך אנושי, רך ומרגש לסיטואציה שבעיניים ישראליות היא פעילות חבלנית ומלחמתית עוינת:
– כל מא תטלע ע אלרבאט בתחכי ללואלדה?
– אכיד. תחצ’ר לי אע’ראצ’י ותקול לי: אללה יסהל עליכ ימא, דיר באלכ עלא חאלכ, דיר באלכ עלא אלשבאב אללי מעכ. אד’א בתקצר חאגה ענדכ ברצ’ה תעאל ע אלבית ואנא מסתעדה יעני.
– בתבכי?
– עאדי, מש פי כל מוקף. בס יעני לאזם יעני, קלב אלאם בחן לאבנהא.
– كلّ ما تطلع ع الرّباط بتحكي للوالدة؟
– أكيد. تحضّر لي أغراضي وتقول لي: الله يسهّل عليك يمّا، دير بالك على حالك، دير بالك على الشّباب اللّي معك. إذا بتقصّر حاجة عندك برضه تعال ع البيت وأنا مستعدّة يعني.
– بتبكي؟
– عادي، مش في كلّ موقف. بس يعني لازم يعني، قلب الأمّ بحنّ لابنها.
– בכל פעם שאתה יוצא לשמירה אתה מדבר עם אמא?
– ברור. היא מכינה לי את הדברים ואומרת לי: “שאללה יקל עליך, אמא (ערבים קוראים ל”קטנים” כפי שהקטנים קוראים להם), שמור על עצמך, שמור על החבר’ה שאיתך. אם חסר לך משהו – בוא הביתה ואני מוכנה (להכין לך)”.
– היא בוכה?
– רגיל כזה, לא בכל פעם. אבל ככה צריך, מדובר בלב של אמא, היא מרחמת על בנהּ.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x