פורסם לראשונה ב- 8.1.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
מַהְיוּבּ مَهْيُوب – אדם מרשים, כריזמטי
השורש הערבי ה.י.ב (בגזרת ע”י) עוסק בהטלת אימה וביראת כבוד. תודו שיש קשר ביניהם.
אגב, אין זה מפתיע שבערבית (ובתרבות בה התעצבה) יראת הכבוד יוצרת בהכרח פחד אצל הזולת.
השורש הוא ספרותי מאוד, ואלו עיקרי מופעיו:
* הפועל הַאבַּ هاب בבניין הראשון – חשש, פחד; התמלא הערכה ויראת כבוד ל-
* מהיוב, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפעול של הפועל, ולא מצאתיה בשום מילון בו חיפשתי
* הפועל הַיַּבַּ هيّب בבניין השני – הפך מישהו לבעל יראת כבוד; גרם למישהו להיות מפחיד
* הפועל תַהַיַּבַּ تهيّب בבניין החמישי – פחד, חשש; חש יראת כבוד כלפי-, העריך; הפחיד
* מֻתַהַיִּבּ متهيِّب, בצורת הבינוני הפועל – פחדן
* מֻתַהַיַּבּ متهيَّب, בצורת הבינוני הפעול – כינוי לאריה (כי פוחדים ממנו)
* מַהַאבּ مهاب, במשקל המקומות – מקום מפחיד
* מַהוּבּ مهوب – מכובד; שמפחדים ממנו
* מַהִיבּ مَهيب – מפחיד, מבעית, מבהיל; מכובד
* מֻהִיבּ مُهيب, צורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, שאינו בשימוש – פילדמרשל, בצבא עיראק (מיל’: מעורר אימה)
* הַיְבַּאן هيبان – פחדן, ירא; מפחיד, מטיל אימה
* הַיְבַּה هيبة, בספרותית, הֵיבֶּה במדוברת, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – יראה, מורא, פחד; כבוד, יוקרה; פרסטיז’ה, יראת כבוד; הופעה חיצונית מרשימה ומעוררת כבוד
* צַאחֶבּ הֵיבֶּה صاحب هيبة – אדם מרשים, מטיל מורא ויראת כבוד
* כַּתְ’רַתַ אלצַּ’חֶכּ בִּתְקַלֶּלֶ אלְהֵיבֶּה كثرة الضّحك بتقلّل الهيبة – עדיף לשמור על פאסון וריחוק (מיל’: ריבוי הצחוק מקטין את החזות המרשימה)
בחרתי במילת היום כדי להציג בפניכם את אחד השירים המרקידים ביותר שיש, אז מראש, הכינו את הכפיים!
השיר הוא
يا أسمر يا حلو יַא אַסְמַר יַא חִלוּ – הו, שחרחר נאה
המוכר גם בשם:
أسمر يا الشّبّ المهيوب אַסְמַר יַא אלשַּבֶּّ אלְמַהְיוּבּ – שחרחר, בחור מרשים
זהו שירה של הזמרת סַמִירַה תַוְפִיק سميرة توفيق.
תופיק, ילידת 35′, היא זמרת לבנונית ששרה בעיקר בניב הבדואי. מיטב המשוררים והמלחינים הלבנונים, הסורים והירדנים כתבו לה, והיא אף השתתפה כשחקנית במספר סרטים.
היא נולדה בכפר אם חארתין במחוז סוידאא’ בדרום מערב סוריה למשפחה ארמנית.
עוד בעודה בת 13 היא שרה על בימות העיר בירות, בה אביה עבד כעובד נמל.
يا أسمر يا حلو יַא אַסְמַר יַא חִלוּ
يا أسمر ما أجملك יא אסמר מַא אַגְ’מַלַכּ
يا بدر ضاوي יא בַּדֶר צַ’אוִי
بِأعلى فلك בּאַעְלַא פַלַכּ
شو ما طلبت منّي يا ريم الفلا שוּ מַא טְלַבֶּת מִנִּי יַא רִיםֶ אלְפַלַא
مالي وحياتي وعاطفتي إلك מַאלִי וּחַיַאתִי וּעַאטֶפְתִי אִלַכּ
הו, שחרחר נאה
שחרחר, מה יפה אתה
הו, ירח מאיר
בשמיים הגבוהים ביותר
מה לא ביקשת ממני, הו עופר המִדְבָּר (ביטוי ספרותי-פיוטי שגור)
הוני, חיי ורגשותיי הם עבורך
أسمر يا حبيب القلب אסמר יא חַבִּיבֶּ אלְקַלְבּ
يا شيخ الأشبهيّة יא שֵיחֶ’ אלְאַשְבַּהִיֶּה
يا معيّشني بجوّ الحبّ יא מְעַיֶּשְנִי בְּגַ’וֶּ אלְחֻבּ
من عبكرة لعشيّة מִן עַ בֻּכְּרַה לַעַשִיֶּה
שחרחר, אהוב הלב
הו שיח’ הגיבורים
אתה מחייה אותי באווירת האהבה
מהבוקר עד הערב
أسمر يا الشّبّ المهيوب אַסְמַר יַא אלשַּבֶּّ אלְמַהְיוּבּ
كرمال عيونك رح دوب כִּרְמַאל עְיוּנַכּ רַח דוּבּ
عن حبّك مش ممكن توب עַן חֻבַּכּ מֻש מֻמְכֶּן תוּבּ
لو صفّى عمري ميّة לַוְ צַפַّא עֻמְרִי מִיֶּה
שחרחר, בחור מרשים
למען עיניך אני אמס
מאהבתך לא אוכל לחזור בי
גם כשאגיע לגיל מאה
حدّك بدّي ابقى هون חַדַּכּ בִּדִּי אִבְּקַא הַוְן
يا أحلى شبّ بهالكون יא אַחְלַא שַבּ בְּהַאלְכַּוְן
لون عيونك أجمل لون לַוְן עְיוּנַכּ אַגְ’מַל לַוְן
يا بو عيون العسليّة יא בּוּ עְיוּנֶ אלְעַסַלִיֶּה
לידך אני רוצה להישאר פה
הו, הבחור הטוב בעולם
צבע עיניך הוא היפה ביותר
הו, בעל עיני הדבש
أسمر يللّي عندك قلب אסמר יַללִּי עִנְדַכּ קַלְבּ
ما تعوّد إلّا عالحبّ מא תְעַוַּד אִלַּא עַאלְחֻבּ
بين الشّرق وبين الغرب בֵּינֶ אלשַּרְק וּבֵּינֶ אלְעַ’רְבּ
إنتَ أحلى شبوبيّة אִנְתַ אַחְלַא שְבּוּבִּיֶּה
שחרחר, שיש לך לב
שרגיל אך ורק לאהבה
בין המזרח למערב
אתה הנעורים הטובים ביותר
عنّك مهما يقولوا النّاس עַנַּכּ מַהְמַא יְקוּלוּא אֶלנַּאס
بعرف قلبك شو حسّاس בַּעְרֶף קַלְבַּכּ שוּ חַסַּאס
في عندك حبّ وإخلاص פִי עִנְדַכּ חֻבּ וּאִחְ’לַאץ
العيشة معك هنيّة אֶלְעִישֶה מַעַכּ הַנִיֶּה
לא משנה מה יגידו האנשים
אני יודעת כמה לבך רגיש
יש בך אהבה ונאמנות
החיים איתך מהנים/מבורכים
(התרגום שלי. שָלֵו)
היה לנו בעבר פוסט על אסמר:
מילת היום היא –
סַמְרַא سَمْرَا – שחרחורת
בספרותית: סַמְרַאא’ سَمْرَاء (במלרע)
צורת הזכר היא אַסְמַר أسمر – שחרחר, שחום, וברבים סֻמֹר سمر
בזכר גם: אַסְמַרַאנִי أسمراني
זהו הֶלְחֵם של אַסְוַד (שחור) أسود ו- אַחְמַר (אדום) أحمر, כמו ש- שחום בעברית זה הלחם של שחור וחום.
השורש הערבי ס.מ.ר עוסק במקור בשני תחומים: מסמרים, כמו בעברית, ובילוי לילי איכותי. המשמעות של הצבע, כאמור, היא “חדשה” ומקורה בהלחם שורשים:
* הפועל הספרותי סַמַרַ سمر בבניין הראשון – שוחח עם חבר במהלך הלילה
* סַמַר سمر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיחות, סיפורים או ויכוחים בלילה
* סַאמֶר سامر, צורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם שם פרטי – איש שיחה בלילה; מי שמבלה בנשפים (תדמיינו נשפים בחצי האי ערב, לא בוינה או בזלצבורג…)
* סַמִיר سمير (גם שם פרטי. זוכרים את סמיר קֻנְטַאר?) – רע לשיחת לילה
* הפועל סַמַּר سمّر בבניין השני – תקע מסמר; “מִסְמֵר” מישהו או משהו, ריתק למקום; גרם למישהו להתאבן
* הפועל תְסַמַּר تسمّر בבניין החמישי – התאבן במקום, קפא במקום
* הפועל תְמַסְמַר تمسمر, גם הוא בבניין החמישי אך עם שורש תנייני מרובע – כנ”ל
* עַאם אַסְמַר عام أسمر, בספרותית – שנה שחונה, שנת בצורת (מיל’: שנה שחומה)
* אַלְאַסְמַרַאן الأسمران, בספרותית – מים וחיטה, או מים ומלח (מיל’: שני השחומים, ואין לי שמץ שמצו של מושג מה הקשר בין מים, חיטה ומלח לצבע שחום)
* מִסְמַאר مسمار וברבים מַסַאמִיר مسامير – מסמר, בורג
* סַמּוּר سمّور או דַלַק (במלעיל) دلق – דָּלָק (במלרע. סוג של יונק טורף קטן. והמצחיק הוא שיש בעברית יונק קטן אחר שנקרא סַמּוּר, אך הוא בערבית נקרא אִבֶּן עִרְס ابن عِرس. ורגע, לפני שאתם מתפקעים מצחוק ו/או מגיבים: אין לי מושג מה המשמעות המילולית של השם, אבל אין כאן קשר לערסים מהשכונה שלכם, שכן הערס המקורי בערבית הוא עַרְץ عرص, סרסור)
=-=-=-=
אני אוהב את המילים אסמר או סמרא, מכיוון שהם תמיד מחזירים אותי לפערי התרבות האדירים בין הערבים, ממזרח, למערב.
והמערב, חברים וחברות, כולל גם את ישראל היהודית. או אם נדייק: הישראלים היהודים מחשיבים עצמם מערביים, למרות שהם חיים בלב המזרח וחלקם הגדול הגיעו מקהילות שחיו מאות שנים בקרב ערבים והביאו מהם רכיבי תרבות רבים, ששורדים עד ימינו אנו (מאכלים הם הדבר הראשון שעולה לי בהקשר זה).
אז למה אני מתכוון הפעם?
תענו לי בכנות: נניח אתם מלהקים שחקנים לסרטון פרסומת או לקליפ של מוזיקה.
סטטיסטית, האם תלהקו בחורה בהירה, בלונדה, עם עיניים בהירות, או אתיופית?
אני מדבר על סטטיסטיקה, אנשים, לא על טעם אישי או על הליכה ב”הפוך על הפוך”.
או נניח, לצורך הדוגמה, שאתם מצלמים פרסומת למוצר תינוקות חדש. האם תשימו על האריזה תמונה של תינוק תכול עיניים ובהיר שיער, או של ילדה אוגנדית חמודה אך מקורזלת שיער?
התשובות ידועות מראש.
בקיצור, בניגוד למערב, בתרבות הערבית צבע עור בהיר מתקשר עם חולי. נקודה.
“אצלנו”, בערביט, כמו במזרח הקלאסי, אוהבים אותן (וכך גם הראיה הכללית/נשית כלפי גברים) כהות, שחומות, ואם אפשר – ממש לא שדופות.
מודל היופי המערבי, הסוגד לרזון קיצוני ולצבע בהיר, אולי התקבע אצלנו, בישראל, אך בתרבות הערבית הוא רחוק מלהיות ה-מודל הרצוי.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
