פורסם לראשונה ב- 2.8.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום,
תוכל בבקשה לכתוב על המילה أبصر אבצר.
האם יש קשר כלשהו לפועל צַאר صار קרה?”
אז מילת היום היא –
אַבְּצַר أَبْصَر – לא יודע
או: אַבְּצַר אֵיש أَبْصَر ايش – לא יודע מה.
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
נתחיל מזה שאין קשר בין מילת היום לפועל צאר, שהוא משורש צ.י.ר.
השורש הערבי הספרותי ב.צ.ר עוסק בראיה ובתבונה (יש קשר, נכון?).
בעברית הוא עוסק בבציר ענבים, בביצורים ובנבצרוּת, והוא מתכתב בעיקר עם ארמית. לא מצאתי קשר סמנטי בין השורשים (הערבי והעברי).
* הפועל הספרותי בַּצֻרַ بَصُرَ בבניין הראשון – נעשה נבון, הבין; ראה
* בַּצַר بصر וברבים אבצאר أبصار, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ראיה, חוש הראיה; הבחנה, ידיעה
* טַוִיל / קַצִירֶ אלְבַּצַר طويل / قصير البصر – רחוק ראיה / קצר ראיה
* בַּצַרִיּ بصريّ, כשם תואר – אופטי
* אַלְעֻלוּמֶ אלְבַּצַרִיַּה العلوم البصريّة / בַּצַרִיַּאת بصريّات – אופטיקה
* הפועל הספרותי בַּצַּרַ بصّر בבניין השני – הסביר, הבהיר (לא שימושי)
* הפועל הספרותי אַבְּצַרַ أبصر בבניין הרביעי – ראה, הסתכל; הבין, ידע
* הפועל הספרותי אִסְתַבְּצַרַ استبصر בבניין העשירי – היה ברור, התבהר
* עַ’אבּ עַנֶ אלְאַבְּצַאר غاب عن الأبصار – נעלם מהעין
* בַּאצִרַה باصرة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין הראשון – עין; כוח ראיה
* בַּצִיר بصير וברבים בֻּצַרַאא’ بصراء – רואה; פיקח, חכם, נבון. אחד מכינוייו של אללה: המבחין
* אֶלְעֵין בַּצִירֶה וּאלְאִיד קַצִירֶה العين بصيرة والإيد قصيرة – אני רוצה לעזור אך איני יכול; קצרה היד מלהושיע (מיל’: העין רואה את הצרה אך היד קצרה)
* בַּצִירַה بصيرة – שכל, פקיחות; יכולת השגה; אמונה; הוכחה; מוסר השכל, לקח
* בַּצַּאר بصّار, במשקל בעלי המלאכה – מגיד עתידות, רואה את הנסתר
ועכשיו לשאלתו של אידוב:
אני מכיר את המילה/ביטוי “אבצר” עשרות שנים, והיא תמיד הציקה לי:
אם המשמעות שלה פועלית – “אינני יודע”, מדוע היא קפואה?
הרי האלף בהתחלה היא אלף האית”ן של גוף מדבר, אז מדוע אין נטייה בגופים אחרים, בזמנים אחרים, בבניינים אחרים…?
ואללה, אבצר! בחיי שאני לא יודע (או יותר נכון: לא ידעתי)
מסתבר שאין פה לא פועל ולא נעליים:
מדובר בצורת ערך היתרון וההפלגה (משקל אפעל) של שם התואר בַּצִיר שזה עתה פגשנו.
התואר בציר מופיע פעמים רבות בקוראן, לצד אללה: אללה הוא המבחין, בעל יכולת ההבחנה/אבחנה בין טוב ורע, וכו’.
אז אַללָּהֻ אַבְּצַר الله أبصر פירושו: אללה הוא הרואה ביותר, החכם ביותר, הנבון ביותר, החריף ביותר בשכלו, המבחין ביותר וכו’.
צורה זו, אגב, אינה מופיעה בקוראן.
כשאנשים לא ידעו משהו, או לא ידעו מה התשובה לשאלה שנשאלו, הם אמרו: אללה הוא היודע ביותר, ומשום מה במקרה זה שרדה רק המילה השנייה, והיא איבדה את זהותה הדקדוקית.
הדבר מפתיע, כי בביטוי הזהה המקביל והנפוץ: אַללָּהֻ אַעְלַם الله أعلم – אללה הוא היודע ביותר, זה לא קרה.
ואם שני הביטויים האלה מזכירים לכם את אללהֻ אַכְּבַּר الله أكبر – אתם אינכם טועים, מכיוון שזהו אותו מבנה דקדוקי.
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“בַּצְרַה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ומונה כ-2,300,000 תושבים. בצרה היא בירת מחוז אלבצרה שבעיראק, היא הנמל הראשי של עיראק ושוכנת על גדת נהר שַטֶּ אלערב (הנהר המתקבל מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל) הנשפך אל המפרץ הפרסי.
האזור סביב בצרה כולל מספר רב של בארות נפט. בעיר קיים שדה תעופה, שלאחרונה החל לפעול מחדש. סביב בצרה אדמות מתאימות לחקלאות למרעה, והיבולים העיקריים מאזור העיר הם אורז, תירס, שעורה, דוחן, חיטה ותמרים. בית הזיקוק בעיר יכול להפיק כ-140,000 חביות נפט ביום.
בעבר היו בבצרה קהילות יהודיות, וכן ידוע שפעל בה רבי שמעון קיירא מחבר הספר הלכות גדולות, אך רובן עזבו אותה בזמן הקמת מדינת ישראל. כיום, על פי הערכות, יש בבצרה כמה עשרות יהודים בלבד.
כמעט כל תושבי העיר הם ערבים, ו-95% הם שיעים, כאשר 5% הנוספים הם סונים. בעיר מתגוררים קהילה קטנה של מנדעים.
העיר הוקמה בשנת 636 כבסיס צבאי של כוחותיו של עומר בן אלח’טאב. בהמשך השנים מצביאים נוספים אשר נלחמו באימפריה הסאסאנית יישבו את האזור ושלטו בו. במהלך העשורים שלאחר מכן העיר נשלטה על ידי בית אומיה. בשנת 740 נכבשה על ידי א-ספאח, הח’ליף הראשון של בית עבאס.
תחת שלטון בית עבאס הפכה בצרה למרכז אינטלקטואלי.” (הערך הויקיפדי ממשיך אך לא מצאתי טעם בציטוט ההמשך).
כל ויקיפדיה גורסת משהו אחר לגבי מספר התושבים בעיר: אם זו באנגלית טוענת שבמטרופולין של בצרה חיים כמעט 3 מיליון אנשים, ויקי בערבית גורסת… רק חצי ממספר זה. מוזר.
לעיר היו שמות רבים, אך בצרה הוא המפורסם והנפוץ מכולם. פירוש שמה: “מגדל שמירה” (“רֶתֶק”, בשפה צבאית מודרנית) כרמיזה לתפקידה של העיר כבסיס צבאי נגד האימפריה הסאסאנית. חוקרים אחרים גורסים שמקור השם בארמית ופירוש “התיישבות של בקתות”.
המילונים מציינים ש- בצרה היא גם אדמת טרשים קשה.
אַלְבַּצְרַתַאנִ البصرتان, בצורת הזוגי הספרותית, “שתי הבצרות” – הערים אלבצרה ואַלְכּוּפַה (אותה פגשנו פה לפני כמה שבועות מכיוון שהמילה כופיה [כאפיה] מקורה בעיר הזו). שתיהן היו ערים ראשיות בראשית האסלאם בעיראק.
=-=-=-=
לסיום, ואני יודע שהפוסט ארוך, הנה קטע שכבר הופיע אצלנו בעבר:
שמעתם על זַרְקַאאֶ’ אלְיַמַאמַה زرقاء اليمامة?
מדובר בדמות ערבית מיתולוגית, אישה שחייתה בחבל נַגְ’ד שבמרכז חצי האי ערב בעידן שלפני האסלאם (תקופת הג’אהליה), במאה הרביעית לספירת הנוצרים.
היא נקראה כך בשל עיניה הכחולות (אַזְרַק – כחול, זרקאא’ – כחולה), ואלימאמה – על שם השבט שלה. כלומר: בעלת העיניים הכחולות משבט אלימאמה.
אבל רגע! היא לא הייתה שבדית; אין הרבה בדואים עם עיניים כחולות. הכוונה הייתה שהיא נהגה לאפר את עיניה באיפור בצבע שחור-כחול.
היו לה יכולות לראות אדם שמרוחק ממנה מרחק שלושה ימי הליכה, ואפילו שבוע. תכונה זו עזרה לה ולשבטהּ בעיקר בכל הקשור למוכנות מפני תקיפה של שבט זר. בני שבטה סמכו עליה רבות בעניין זה.
מסופר עליה שבאחת המלחמות, השבט האויב, שהכיר את יכולותיה, התקדם לעבר שבט אלימאמה בעודו מסתתר מאחורי ענפי עצים גדולים.
מדובר היה בחייליו של המלך חַסַּאן אֶלְחִמְיַרִיּ حسّان الحِمْيَرِيّ, שהגיעו מאזור תימן.
זרקאא’ ראתה זאת בעיני רוחה והזהירה את בני שבטה, שהעצים שמתקדמים לעברם מסתירים חיילי אויב, אך הם לא האמינו לה. כשהאויבים הגיעו לשבט אלימאמה הם החריבו והשמידו אותו: הם הרגו את כל הגברים, עקרו את עיניה של זרקאא’ וצלבו אותה.
הביטוי אַבְּצַר מִן זרקאא’ أبصر من زرقاء פירושו בערבית: (אין) מי שרואה יותר טוב מזרקאא’, והוא נאמר על מי שראייתו הפיזית וגם העל טבעית משובחת.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
