להנאתך, עלא כיפכ

להנאתך
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on להנאתך, עלא כיפכ

להנאתך, עלא כיפכ

להנאתך

פורסם לראשונה ב- 17.1.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתם של ארבעה קוראים.
כתב לנו Amir Dayan:
“מרחבא ערביט,
תמיד תהיתי לגבי קשר בין שתי מילים. הראשונה, مكيّف (שורש كيف) – נהנה, מְכַּיֵּף. השנייה, مكيّف – מזגן. האם יש קשר בין שתי המילים הללו?
ואולי קצת לא קשור, אבל האם מילת השאלה كيف – איך, קשורה לכל העסק?
תודה רבה😄

כתבה Moran Tal:

“הקדשתם כבר פוסט ל-עלא כיפכ? אם לא אז זה יהיה נחמד במיוחד לאור ההבדל במשמעות בין הסלנג העברי לביטוי המקור.
עלא כיפֹה – איך שמתחשק לו”

גם הקוראות Haya Levy ו- Yifat Aharon Yadger ביקשו שנתייחס ל- עלא כיפכ.

אז מילת היום היא –
עַלַא כֵּיפַכּ عَلَى كيفَك – כרצונךָ, להנאתךָ
היה לנו פוסט על הנושא בעבר:
מילת היום היא מְכַּיֶּף مكيّف, מזגן, “עושה כיף”
השורש הוא כ.י.פ, שנכנס לו בכיף לסלנג העברי.
איזה כיף, נכון?
אז כֵּיף كيف, ובמקור הספרותי כַּיְף, זה נחת רוח, בדיחות הדעת. אבל גם חשיש. אפשר להבין איך התגלגל ונוצר לו הפירוש הזה, אם כי אני, שָלֵו, כותב שורות אלה, יכול רק להסיק זאת, שכן לא עישנתי אפילו סיגריה בחיי (וכן, אני גאה בזה).
מהמילה כיף קיבלנו את הצירוף הנפוץ –
* עַלַא כֵּיפַכּ عَلَى كيفَك – כרצונךָ, להנאתךָ.
רגע, אני רוצה לעמוד דקה דומיה לכבודו של צירוף נפוץ זה, שבורותם (אין כאן ביקורת, רק ציון עובדה) של רוב דוברי העברית גורמת להם לפרק אותו לא נכון, ולכתוב אותו משובש לחלוטין:
על הכיפק.
על? – “על” זה בעברית
הַ ??? – אין כאן שום יידוע עם תגית היידוע העברית ה”א הידיעה
ק בסוף? – זהו כינוי הקניין/שייכות כ, הקיים גם בעברית: ביתך, ילדך, דעתך.
מילולית תרגום הביטוי הוא: על רצונך, כלומר כרצונך.
ועוד משהו; כִּיפַכ, עם פתח מתחת לפ”א (בערבית פתחה מעל ה- פא), זה כשפונים לגבר.
עלא כֵּיפֶכּ – לאישה
עלא כֵּיפְכֹּם – לרבים
אבל דוברי העברית משתמשים בביטוי בצורתו הקפואה גם בפנותם לחתולים, דלתות, רוחות רפאים וחייזרים…
אז מהיום נסו להקפיד יותר…
* כַּיַּף كيّف, הפועל בבניין השני, פירושו שעשע, גרם הנאה. אבל בספרותית, וממש לא בשימוש, התרגום הוא גם נתן, ציין איכות, תיאר, התאים, סיגל, או הכשיר
מילת היום שלנו, מכיף, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין, כלומר (מכשיר ש-) מֵסֵב הנאה. יפה, לא?
* תַכְּיִיף تكييف, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – מיזוג (אוויר)
* תַכַּיַּף تكيّف, בבניין החמישי – נֶהֱנָה (בהווה בעברית: נֶהֱנֶה), עשה מסיבה, אך בספרותית גם הסתגל, התעצב, תיאר לעצמו (לא בשימוש)
ואם כבר עוסקים בשורש החינני הזה, אי אפשר להתעלם ממילת השאלה
כַּיְפַ, בספרותית, או כִּיף במדוברת – איך
כִּיף חַאלַכּ? كيف حالك? איך מצבְךָ? כלומר: מה שלומך?
עוד הערה לשונית, וסיימנו:
בזמנו דיברנו על התופעה הפונטית הבאה: הצליל הספרותי (דיפתונג) ai הופך במדוברת ל- e ארוכה. למשל: בַּיְת הופך ל- בֵּית, זַיְת (שמן) ל- זֵית, צַ’יְף (אורח) ל- צֵ’יף ויש עשרות דוגמאות נוספות.
אז הכלל הזה קיים גם במילת המקור שלנו היום: כַּיְף – כֵּיף.
אבל כשזה נוגע למילת השאלה הספרותית כַּיְפַ, קיבלנו במדוברת כִּיף, עם צליל i ארוך. מוזר, לא? אולי כדי ליצור הבחנה בין המילים. אין לי מושג.
רגע, עוד משהו פצפון…
באחד המערכונים האלמותיים של שלישיית “הגשש החיוור”, מערכון ארוך משנת 1980 (היום ההומור, כמו הרבה דברים בתרבות, חייב להיות קצר ותמציתי. מערכונים באורך של כ- 20 דקות ירדימו את הקהל הצעיר), ששמו “קרקר נגד קרקר”, אומר מר קרקר הלחוץ למוביל הדירות “הליקופטר” הנינוח, שהוא “על קוצים”, “על גחלים”, ו- “על סיכות”. בתגובה עונה לו הליקופטר העממיקו: “תהיה קצת על הכיפכ!”.
ומי אם לא יוסי בנאי המנוח הוא זה שכתב את המערכון הגאוני הזה, ורבים נוספים.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top