להקה
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on להקה

להקה

להקה

פורסם לראשונה ב- 6.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“יש תזמורת ישראלית בשם: “פִרקת אל נור”, שמעת עליהם?
תזמורת ישראלית שניגנה קונצרט לכבוד הסכם השלום עם איחוד האמירויות.
מה פירוש פרקת אל נור?”
גם הקורא Eldar Alahverdiev ביקש שנתייחס לשורש.
אז מילת היום היא –
פִרְקַה فِرْقَة וברבים פִרַק فِرَق – להקה; קבוצה, חבורה, צוות; דיוויזיה צבאית, אוגדה; קורס
לשמיעה:

השורש הערבי פ.ר.ק עוסק בהפרדות, בשוני, בצמתים ובהתפזרות לכל עבר.
בעברית הוא עוסק בשדה סמנטי דומה של פירוקים, מפרקים וכו’.
* הפועל פַרַק فرق בבניין הראשון – שינה; פנה בצומת
* פַרְק فرْق וברבים פֻרוּק فروق בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבדל, שוני, פער; הפרש, עודף, יתרה; שביל בשיער
* פַרְקֶ אלסַּמַא וּאלְאַרְצ’ فرق السّما والأرض – הבדל של שמיים וארץ
* פֻרְקַה فُرقة, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – פרידה, היפרדות
* פַרַאק או פִרַאק فراق, שם פעולה נוסף – פרידה, עזיבה, הסתלקות
* פַארֶק فارِق וברבים פַוַארֶק فوارق, בצורת הבינוני הפועל הראשון של הבניין – הבדל, פער, שוני; סימן היכר; מחיצה. כפועל: מְשַנֶּה
* מֻש פַארְקַה מַעִי مش فارقة معي – זה לא משנה לי
* מַא בִּפְרִקֶש/בְּתִפְרִקֶש ما بفرقش / بتفرقش – זה לא משנה, זה לא חשוב, זה לא עקרוני
* מַא בִּפְרִקֶש בֵּינֶ אלְאַלִף וּכּוזֶ אלדֻּרַּה ما بفرقش بين الألف وكوز الدّرّة – אינו מבחין בין ימינו לשמאלו, אינו מבחין בין משהו טוב לשאינו טוב (מיל’: אינו מבחין/מבדיל בין האות אלף [שצורתה קו] ובין קלח תירס)
* הפועל פַרַּק فرّق בבניין השני – הפריד, פילג, פיזר, חילק; חילק קלפים; הבחין; סכסך; סרק שער
* פַרִּקְ – תַסֻדְ! فرِّقْ تسُدْ – הפרד ומשול (עם מבנה פעלים בציווי המקביל רעיונית למשפטי תנאי בספרותית)
* תַפְרִיק تفريق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבחנה, הבדלה, הפרדה; חלוקה, הפצה, פיזור
* בִּאלתַּפְרִיק بالتّفريق – במפורט; (מכירה) בקמעונאות
* תַפְרִקַה تفرقة, צורת שם פעולה נוספת – אפליה. תַפְרִקַה עֻנְצֻרִיַּה تفرقة عنصريّة – גזענות
* מֻפַרַּק مفرَّق, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מפוזר, מחולק
* אֶלְבֵּיע בִּאלִמְפַרַּק البيع بالمفرّق – מכירה בקמעונאות
* הפועל פַארַק فارَق בבניין השלישי – עזב את-, נטש את-, נפרד מ-
* מֻפַארַקַה مفارقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פרדוכס, סתירה, אבסורד, פליאה; מחלוקת; הבחנה; היפרדות
* הפועל תְפַרַּק تفرّق בבניין החמישי – התפרק; נפוץ
* הפועל תַפַארַקוּא تفارقوا בבניין השישי – נפרדו אלו מאלו
* הפועל אִנְפַרַק انفرق בבניין השביעי – התפזר, נפוץ לכל עבר; נקרע
* הפועל אִפְתַרַק افترق בבניין השמיני – נפרד מ-; התפזר, נפוץ
* מֻפְתַרַק مفترق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צומת
* פַרוּק فروق – פחדן (לא בשימוש)
* פַארוּק فاروق – אדם חד אבחנה, חכם, מלומד; כינויו של הח’ליפה השני עֻמַר בּן אלְחַ’טַּאב; שם פרטי
* מַפְרַק مَفرق וברבים מַפַארֶק مفارق, במשקל המקומות – צומת; מקום הפרדה; שביל בשער
* פֻרְקַאן فُرقان – הבחנה בין טוב לרע ובין אמת לשקר; הוכחה, ראיה; כינויו של הקוראן; כינויה של תורת משה; שם הסורה שמספרה 25
* פִרְקַה فِرْقَة, היא מילת היום, מופיעה בצירופים רבים, ביניהם:
* פִרְקַה מוּסִיקִיַּה فِرْقَة موسيقيّة – תזמורת, להקת מוזיקה
* אֶלְפִרְקַה אֶלְאַגְ’נַבִּיַּה الفِرْقَة الأجنبيّة – לגיון הזרים (זו הדרך הפחות מקובלת להגיד את המונח)
* אלפִרְקַה אֶלְחַ’אמִסַה الفِرْقَة الخامسة – גיס חמישי (כנ”ל)
* פִרְקַת מֻשַאה فِرْقَة مشاة – דיוויזיית חי”ר
* פִרְקַת דֻרוּע فِرْقَة دروع או פִרְקַה מֻדַרַּעַה فِرْقَة مدرّعة – דיוויזיית שריון
המסר שלי: מתרגם טוב חייב לשים לב אם הוא מתרגם בהקשר נתון דיוויזיה צבאית או להקה, שכן המסר הסופי המתקבל שונה לגמרי…
* פַרִיק فريق וברבים פֻרַקַאא’ فرقاء או אַפְרִקַה أفرقة – קבוצה, צוות; צד במו”מ; דרגה צבאית המקבילה לרב-אלוף
* פַרִיק עַמַל فريق عمل – צוות עבודה
* עַמַל פַרִיק عمل فريق – עבודת צוות
* פַרִיקֶ אלְאִנְקַאד’ فريق الإنقاذ – כך בחרו ברשות השידור הישראלית לתרגם לערבית את שמה של סדרת הפעולה האמריקאית (משנות ה- 80) “צוות לעניין” The A-Team (מיל’: צוות ההצלה)
=-=-=
מַעְרַכַּתֶ אלְפֻרְקַאן معركة الفُرقان – “מלחמת הישועה”, כינויו של מבצע “עופרת יצוקה”, או בשמו הערבי המקובל: המלחמה על/נגד עזה الحرب على غزّة 2008-2009.
בכינוי זה משתמשים פלגי ההתנגדות ברצועה, ובראשם חמאס.
השם נבחר מכיוון שזהו אחד השמות של:
“קרב בַּדְר (בערבית: غزوة بدر) בו נלחמו צבאו של מוחמד מול צבא מכה שהיה מורכב משבטים וחמולות תושבי העיר מכה וסביבתה. הקרב נערך ביום שבת, 13 במרץ 624 (17 בחודש הרמדאן שנה שנייה להג’רה בלוח השנה המוסלמי). שמו ניתן לו על פי המקום שבו הוא נערך – בדר שבאזור חג’אז.
זה היה הניצחון הראשון של הכוחות המוסלמים והוא אחד הקרבות המפורסמים באסלאם. המשתתפים בו זכו ליחס הערכה מיוחד, ונקראו בשם אנשי בדר.
[…]” (ויקיפדיה)
ממליץ להעיף מבט בהקשר זה גם בסוף הפוסט…
=-=-=-=
“המלך פארוק הראשון فاروق الأوّل (11 בפברואר 1920 – 18 במרץ 1965) היה מלך מצרים שירש את אביו, פואד הראשון, ב-1936. הוא הודח מכסאו ביולי 1952 במהפכת הקצינים החופשיים […]”. (ויקיפדיה. סיפור חייו מרתק, ממליץ למתעניינים לקרוא את הערך המלא)
ורבים מכירים גם את הדמות פארוק מהסרט “אלכס חולה אהבה” (יוסף שילוח ז”ל האדיר).
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“העיר מַפְרַק (בערבית: المفرق; בתעתיק מדויק: אלמפרק, ופירוש השם הוא ‘צומת דרכים’) היא עיר הבירה של מחוז מפרק בממלכת ירדן, הממוקמת כ-80 קילומטרים צפונית לבירה עמאן. מפרק מהווה צומת דרכים חשוב בין סוריה בצפון ועיראק במזרח. נכון לשנת 2000 חיו בה 58,954 תושבים.
ב-2019, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, כ-85 אלף פליטים סורים חיו במחנות פליטים שהוקמו באזור”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
“פירקת אלנור (בעברית: תזמורת האור, ובערבית: فرقة النّور) היא תזמורת ישראלית המנגנת מוזיקה ערבית ומזרחית קלאסית. התזמורת הוקמה ב-2013 ומונה כ-20 נגנים, יהודים, ערבים, דרוזים ומוסלמים.
התזמורת הוקמה ע”י חנה פתיה (מנכ”לית, מפיקה ומנהלת אמנותית של התזמורת), אריאל כהן (מנצח ומנהל מוסיקלי, אמן כלי הקשה), ד”ר יהודה קמרי (חוקר כלי דם ונגן עוד) ורוני שלום (מזרחן).
מטרת מקימי התזמורת הייתה “לקומם מחדש את המסורת המוזיקלית המזרחית, המשותפת ליהודים ולערבים בארץ ובעולם” ולהביאה לקדמת הבמה, בהשראת תזמורת קול ישראל בערבית, שפעלה מקום המדינה ועד תחילת שנות התשעים.
התזמורת מנגנת מוזיקה מזרחית קלאסית ממצרים, עיראק, לבנון, ארצות המגרב ושאר מדינות המזרח התיכון. לצד ביצועים לשירים של גדולי המוזיקה הערבית כפריד אל-אטרש, אום כולתום, עבד אל-חלים חאפז ועוד, מבצעת התזמורת פיוטים עבריים שהותאמו ללחנים ערביים וכן מוסיקה עברית על בסיס המסורת המוסיקלית המזרחית קלאסית. התזמורת מופיעה לרוב סביב זמר אורח המתחלף בכל פרויקט; עד כה הופיעה התזמורת עם ריימונד אבקסיס, נטע אלקיים נסרין קדרי, זהבה בן, משה חבושה, עמיר בניון, מאמון זיוד, אמל שאהין ורבים אחרים. בנוסף קיימה התזמורת שיתופי פעולה מוזיקליים עם אמנים ישראלים מז’אנרים שונים, ביניהם לירון עמרם והדג נחש ואמני ספוקן וורד כיונתן בלומנפלד, ג’ימבו ג’יי ופדרו גראס”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
“יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים “יקום פורקן” ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות, הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.
[…]
המקור בארמית ולצידו התרגום, רק של השורות הראשונות:
יְקוּם פּוּרְקָן מִן שְׁמַיָּא / תעמוד ישועה מן השמים,
חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי / חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים,
וּמְזונֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא / ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים,
וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהורָא מַעַלְיָא / ובריאות הגוף, ואור (עיניים) מעולה.
זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא / זרע חי וקיים
[…]”
(ויקיפדיה)
=-=-=-=
בתמונה: הסרט “הלהקה”, 1978
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top