מִשְמָר

משמר
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מִשְמָר

מִשְמָר

משמר

פורסם לראשונה ב- 26.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Benaya Beeno Plotkin, ששאל בפוסט אח’רס (אילם):
“יש ארגון או מיליציה הקשורה לאלקאעִדה בסוריה, שמה ארגון חֻרַּאסֶ א-דִּין.
האם יש קשר?”
אז מילת היום היא –
חַרַס حَرَس וברבים אַחְרַאס أحراس – מִשְמָר
אפתח עם ציטוט מהפוסט אח’רס:
השורש הערבי ח’.ר.ס עוסק בהשתקה ובאילמות, וגם בחרסים.
בעברית הוא מופיע בצורה ח.ר.ש על כל מופעיה המוכרים והזהים: חרשים, החרשה, להחריש, חֶרֶש,
אך גם במשמעויות של חריש ומחרשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ת’ حرث,
וגם במשמעות של חורש וחורשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ש حرش.
השורש ח’.ר.ס אף עוסק בשמו הערבי של הבטון, ופה אני רואה קשר לשורש העברי ח.ר.ס, של חרסים, כלי חרס וכו’ (חרסינה בעברית היא הלחם של חרס + מדינת המוצא סין).
השורות האחרונות ממחישות בצורה נפלאה איך העברית “נחותה” יותר ביחס לערבית (הספרותית) בכל הקשור למספר העיצורים המגולמים בה (ועקב כך, במספר האותיות הקיימות בשפה: 22 בעברית מול 28 בערבית).
הערבית שומרת עד היום על עיצורים פרוטו-שמיים (קדומים) שהעברית ויתרה עליהם (או לפחות על הקצאת אות, סימן גראפי, יחודי/ת עבורם) לא אתמול ולא שלשום, אלא עוד בתקופת התנ”ך ומראשית התיעוד הכתוב שלה.
בערבית קיימים העיצורים ח ح וגם ח’ خ, בעברית רק ח
בערבית קיימים העיצורים ש ش, ת ت וגם ת’ ث, בערבית רק ש ו- ת
בערבית קיימים העיצורים ד د, ז ز וגם ד’ ذ, בעברית רק ד ו- ז
בערבית קיימים העיצורים ע ع, ג ج (ג’) וגם ע’ غ, בעברית רק ע ו- ג
בערבית קיימים העיצורים צ ص, וגם צ’ ض ו- ט’ ظ, בעברית רק צ
לסיכום, לשם המחשה:
השורש העברי ח.ר.ש מתכתב עם ארבעה שורשים במקור:
* ח’.ר.ס خرس, העוסק באילמות ובשתיקה, אך מתכתב מצד אחר עם השורש העברי ח.ר.ס, העוסק בחרסים
* ח.ר.ת’ حرث, העוסק בחריש באדמה
* ח.ר.ש حرش, העוסק בחורשות
* ח.ר.ס حرس, העוסק בשמירה
שימו לב: בערבית בעל המום הוא אח’רס, אילם, אך בעברית בשורש הזה בעל המום הוא דווקא ה… חרש.
=-=-=-=
זה היה אז.
היום אנו עוסקים בשורש הערבי ח.ר.ס, העוסק בשמירה, ואם מתאמצים ניתן לקשור אותו לשורש העברי ח.ר.ש בכל הקשור ל- חֶרֶש: ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.
* הפועל חַרַס حرس בבניין הראשון – שמר, נצר, הגן
* אַללָּה יִחְרֶסַכּ (מִנֶּ אלְעֵין) الله يحرسك (من العين) – שאללה ישמור עליך (מעין הרע)
* חִרַאסֶה حراسة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שמירה
* חַארֶס حارس וברבים חֻרַּאס حرّاس, היא המילה עליה שאל בניה, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שומר, נוטר; אפוטרופוס
* חַארֶסֶ אלְמַרְמַא حارس المرمى – שוער בכדורגל (מיל’: שומר המקום אליו מבקיעים שער)
* חַארֶס קַצַ’אאִיּ حارس قضائيّ – כונס נכסים (מיל’: שומר משפטי)
* הפועל הספרותי אַחְרַסַ أحرس בבניין הרביעי – העמיד שמירה או שומרים על-
* הפועל תַחַרַּס تحرّس בבניין החמישי או אִחְתַרַס בשמיני احترس – נשמר מ-, נזהר מ-
* אַלְחַרַסֶ אלְחַ’אצּ الحرس الخاصّ – המשמר המיוחד
* אלחרסֶ אלְוַטַנִיּ الحرس الوطنيّ – המשמר הלאומי
* אלחרסֶ אלתַּ’וְרִיּ الحرس الثّوريّ – משמרות המהפכה (של איראן)
* אלחרסֶ אלְגֻ’מְהוּרִיּ الحرس الجمهوريّ – משמר ארמון הנשיאות (מיל’: המשמר הרפובליקני, משמר הרפובליקה)
* חַרַסֶ אלשַּרַף حرس الشّرف – משמר כבוד
* חרסֶ אלְמַלִכּ حرس الملك – משמר המלך
* חרסֶ אלרַּאִיס حرس الرّئيس – משמר הנשיא
* חרסֶ אלְחֻדוּד حرس الحدود – משמר הגבול
* חרסֶ אלסַּוַאחֶל حرس السّواحل – משמר החופים
=-=-=-=
בניה שאל על ארגון חֻרַּאסֶ א-דִּין حُرّاس الدّين – “שומרי הדת”.
מדובר בארגון מורדים חמוש, הקשור לארגון אלקאעדה, שלוקח חלק במלחמת האזרחים בסוריה.
ראש הארגון היה אַבּוּ הַמַּאםֶ אלשַּאמִי أبو همّام الشّامي, שהיה בעבר חבר בארגון הַיְאַת תַחְרִירֶ אלשַּאם هيئة تحرير الشّام – הארגון לשחרור אלשאם (סוריה רבתי), שנקרא קודם לכן, בין השנים 2013-2016: גַ’בְּהַתֶ אלנֻּצְרַה جبهة النّصرة – חזית הניצחון, או חזית העזרה (לעם הסורי), שהייתה שלוחה של אלקאעדה בסוריה.
הארגון הוקם לאחר שג’בהת אלנצרה ניתקה את הקשר שלה עם אלקאעדה.
אלשאמי הפך לראש הארגון ב- 2018 אך מאז כבר החליפו חַ’אלֶדֶ אלְעַרוּרִי.
אלשאמי, ששמו האמיתי הוא סַמִיר חִגַ’אזִי, הוא סורי שבילה כשנה במחנה אימונים של אלקאעדה באפגניסטן ואף סיים שני בכיתתו. כל הכבוד!
=-=-=
וממש שלשום כתבה לנו הקוראת Hila Tlumak Shaham:
“כל העניין של הפועל שמר, שומר, שמירה.
למה יש כ”כ הרבה מילים נרדפות בערבית??????????
שמר: חאפט’ حَافَظ (בניין 3), חמא حَمَى, חרס حَرَس, נטר نَطَر (1)
שומר : حارس = ناطور = حَامِي”
אז הנה, היום סימנו עוד וי, והפוסט הבא בנושא, בעוד מספר שבועות יוקדש הן להילה והן לשורש ח.פ.ט’.
=-=-=-=
בתמונה:
קצין משמר הגבול הישראלי בשנות החמישים
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top