מאדים

מאדים
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)2 תגובות על מאדים

מאדים

מאדים

פורסם ב- 28.9.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת לאה ולנר, שכתבה לנו בפוסט על העיר הלבנונית זחלה, בו ציינו ש: “זֻחַל زُحَل – כוכב שבתאי. הוא נקרא כך בערבית בשל פרישותו וריחוקו מהשמש”:
“אולי אפשר בהזדמנות הזאת להזמין פוסט על שמות כל כוכבי הלכת ומקורם? תודה”
אז מילת היום היא –
אַלְמִרִּיח’ الْمِرِّيخ – מאדים; טיפש, חסר-דעת
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
את מסענו במערכת השמש נתחיל עם מאדים.
השורש הערבי הספרותי הנדיר מ.ר.ח’ עוסק במשיחוֹת ובמריחות, ובכך הוא זהה לשורש העברי השימושי פי כמה מ.ר.ח:
* הפועל מַרַחַ’ مرخ בבניין הראשון או מַרַּחַ’ مرّخ בשני – מרח, משח
* הפועל אַמְרַחַ’ أمرخ בבניין הרביעי – דילל בצק במים
* הפועל תַמַרַּחַ’ تمرّخ בבניין החמישי – מרח על עצמו, משח את עצמו
* מַרִח’ مرِخ – רך, עדין; המרבה למשוח עצמו בשמן
* מַרוּח’ مروخ – שמן, משחה
* אַמְרַח’ أمرخ במשקל בעלי המום – בעל כתמים אדומים, למשל פרה, וזו המילה ממנה נגזר שם הכוכב
וקבלו את הפתגם השוביניסטי הבא:
אַלְמַרַה, לַוְ טִלְעַת עַ אלְמִרִּיח’, אַאחְ’רֶתְהַא בִּאלטַּבִיח’
المرة، لو طلعت ع المرّيخ، آخرتها بالطّبيخ
האישה, גם אם היא תגיע למאדים, סופה בבישולים
=-=-=-=
“כוכב-חמה הוא הקרוב ביותר לשמש. השם “כוכב־חמה” מופיע במקורות עתיקים, ואין פירושו שמדובר בכוכב ששמו חמה. בעברית מוזכר כוכב־חמה לראשונה בתלמוד הבבלי, בשמו המקורי כוכב, בטרם נודעה ההבחנה בין גרמי השמיים השונים – כוכבים וכוכבי־לכת. הוספת המילה “חמה” לשם כוכב־הלכת היא מאוחרת, וכנראה נועדה להדגיש שאינו גרם שמיים רגיל, על־סמך היותו הקרוב ביותר לשמש.
שמו בלועזית הוא מרקורי, על שמו של אל המסחר הרומי מרקוריוס. מכיוון שכוכב־חמה מופיע לסירוגין משני צדי השמש, חשבו הקדמונים בטעות שמדובר בשני כוכבים שונים ואף כינו אותו בשני שמות: “הרמס” כשהופיע בערב מצד אחד של השמש, ו”אפולו” כשהופיע בבוקר מצדה השני. בגלגל המזלות מרקורי מזוהה עם מזל תאומים”. (ויקיפדיה, כמו כל הציטוטים בעברית שיופיעו פה)
שמו בערבית: עֻטַארֶד عُطَارد, מהשורש הערבי ט.ר.ד, שעוסק גם בתנועה מהירה, וזאת בשל מהירות הקפתו את השמש.
=-=-=-=
“כוכב הלכת השני הוא נוגה. כוכב נוגה מוזכר כבר בתלמוד הבבלי. השם “נוגה”, שמשמעותו אור וזיו, ניתן לו כיוון שכוכב הלכת נוגה הוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הנצפה מכדור הארץ.
היוונים קראו לכוכב על שם אלת האהבה והיופי, אפרודיטה (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה ונוס (Venus) הרומאית, וזהו שמו הנפוץ של הכוכב ברחבי העולם”.
שמו בערבית: אַלזֻּהַרַה الزُّهَرَة. משמעות השם היא היופי והלובן המאיר.
=-=-=-=
הכוכב הבא הוא כדור הארץ, אַלְכֻּרַה אלְאַרְצִ’יַּה الكرة الأرضيّة בערבית.
=-=-=-=
“הכוכב הבא הוא מאדים. השם העברי מתייחס לצבעו האדום של מאדים, בפרט בהיותו רחוק יחסית מכדור הארץ. אמנם למעשה צבעו בז’-ורוד, אך עין האדם רואה צבע זה כשהוא קלוש כצבע אדום.
השם העברי מתועד בכתובים בתלמוד הבבלי בתקופת חז”ל. ייתכן כי הדבר נובע ממגמה של חז”ל להעניק לכוכבי הלכת שמות הקשורים לתכונות הכוכב שהם שמות ניטראליים מבחינה דתית, בניגוד לשמות האלים שניתנו לכוכבי הלכת על ידי תרבויות אחרות. מקור שמו בלועזית Mars הוא על שם מרס אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, הואיל וצבעו כשל הדם”.
=-=-=-=
“הכוכב הבא הוא צדק. היוונים ואחריהם גם הרומאים קשרו את שמו של הכוכב לשם האל הראשי שבמיתולוגיות שלהם, זאוס ויופיטר בהתאמה, מלכי האלים שהיו ממונים גם על החוק ועל הצדק.
שמו של כוכב הלכת צדק מופיע לאורך ולרוחב ספרות חז”ל, וכן כמובא בתלמוד הבבלי.
מקובל לקשר את צדק ליום חמישי. בלטינית נקרא היום “דיאס יוביס” (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì”.
שמו בערבית: אַלְמֻשְתַרִי المُشْتَرِي. משמעות השם היא מי שמתעצם ודבק במהלכו, מתמיד בו ללא לאות וללא הפסקה.
אגב, משתרי, “בשפת בני האדם” ולא הכוכבים, פירושה קונֶה.
=-=-=-=
“הכוכב הבא: שבתאי. שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס הטיטאן במיתולוגיה היוונית). מאחר ששבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday.
שבתאי נזכר בתלמוד הבבלי. המקור לשמו בעברית מגיע מהמילה שבת, כי יום השבת באסטרולוגיה שייך לשבתאי. יש גורסים שמשמעות השם “שבתאי” מרמזת על כך שכוכב הלכת “שובת”, כיוון שיחסית לכוכבי הלכת שהיו מוכרים בעת העתיקה, כוכב זה הוא המרוחק ביותר מהשמש, ולכן תנועתו קטנה ביותר”.
שמו בערבית, כפי שצוין בתחילת הפוסט: זֻחַל زُحَل.
=-=-=-=
“הכוכב הבא: אוראנוס. האסטרונום יוהאן אלרט בודה בחר את השם אוּרָנוּס. הגרסה הלטינית של שם אל השמיים מהמיתולוגיה היוונית – אוּרָנוּס. בודה טען שמאדים קרוי על שם מרס, צדק קרוי על שמו של יופיטר (אביו של מרס), ושבתאי קרוי על שם סטורן (אביו של יופיטר), כך יש לקרוא לכוכב הלכת החדש על שמו אביו של סטורן דהיינו אוּרָנוּס, למרות שבנקודה זו חל בלבול כיוון שבשונה מהמסורת לקרוא על שם אלים רומיים בחר בודה את אוּרָנוּס היווני ולא את קיילוס הרומאי. הצעה זו התקבלה על ידי מרבית הגופים והאישים המשפיעים בתחום, ההצעה הפכה לאוניברסלית בשנת 1850, ואילו השם “נפטון” – אף הוא על שם אל במיתולוגיה הרומית, נפטון – התקבל מאוחר יותר לכוכב הלכת שנתגלה ב-1846, הוא נפטון”.
שמו בערבית: אוראנוס أورانوس.
=-=-=-=
“הכוכב האחרון הוא נפטון. מיד אחרי גילוי כוכב הלכת החדש, הוא נקרא פשוט “כוכב הלכת שמעבר לאורנוס”. אורבן לה־ורייה הציע (דרך מועצת קו האורך הבריטית) לקרוא לכוכב לכת החדש נפטון. ב־29 בדצמבר 1846, תמך פרידריך פון שטרובה (Friedrich Georg Wilhelm von Struve) בשם זה בפני האקדמיה למדעים של סנקט פטרבורג, ועד מהרה השם נפטון הפך שם המקובל בקהילה הבינלאומית.
במיתולוגיה הרומית היה נפטון אל הים, מקבילו של פוסידון במיתולוגיה היוונית. הדרישה לשם מיתולוגי הסתדרה עם האטימולוגיה של שמות כוכבי הלכת האחרים”.
שמו בערבית: נבתון نبتون.
זה היה הפוסט ה- 1,841 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אסף כ"ץ

בעברית נתנו לאורנוס ולנפטון שמות בעברית – אורון ורהב בהתאמה. יש ניסיונות כאלו בערבית?

Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x