פורסם ב- 28.9.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
אִנְדַמַל اِنْدَمَل – הגליד; התאושש ממחלה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/bgCy5
בחרתי לחזור לדרשת יום שישי של אלח’טיב, שהוצגה כאן בפוסט אלענקאא’ (עוף החול) לפני מספר ימים.
את הדרשה שלח לי, כזכור, יהושע.
הפעם נתמקד בדקות הראשונות שלה, שפשוט ריתקו אותי. כידוע, אני מעריץ גדול של אלח’טיב, של כל מה שהוא אומר… המממממ… פרט לתוכן האנטי ישראלי. הוא רטוריקן דגול עם שפה ערבית מ ש ו ב ח ת.
כותרת הדרשה והסרטון, כפי שכבר ראינו:
غزة جابرة الخواطر في الماضي وفي الحاضر || خطبة الجمعة للشيخ كمال خطيب 12/8 /2022
עזה מאחה את שברי (האומה) בעבר ובהווה || דרשת יום השישי של שיח’ כמאל ח’טיב, 12.8.22
הקטע מתחיל בדקה 02:03
לעל אצעב אלג’ראח תציב אלאנסאן הי ג’ראח אללסאן.
מא אשתהר בינ אלנאס אנ אלג’רח הו ג’רח אלסנאן, יעני ג’רח אלסיף או אלסכינה או, לכנ הנאכ ג’ראחן אכת’ר אילאמן, אנהא ג’ראח אללסאן.
ליס אנ ג’רח אללסאן פקט יוג’ע ויאלם ואנמא לעלה לא ינדמל אבדן. ג’רח אלסכינה מדה וביטיב ואלח’נג’ר וביטיב ואלסיף וביטיב. ג’ראח אללסאן לא תנדמל.
קאל אלשאער: פי ד’לכ ג’ראחאת אלסנאן, סיף יעני, להא אלתאאמ, ולא ילתאמ מא ג’רח אללסאן.
אללי בינג’רח באלסכין ובאלסיף בילתאם ג’רחה ולכן מן יג’רח באללסאן לא ילתאם אלג’רח. יט’ל. לה את’רה אלדאאם.
קיל לאעראביה חכימה: מא אלג’רח אלד’י לא ינדמל. שו אלג’רח אללי בינדמלש אבדן.
קאלת: אלג’רח אלד’י לא ינדמל הו חאג’ה אלכרים אלא אללאים פלא יעטיה.
ואחד טול עמרה כרים וביתה מפתוח ואידה ממדודה, יעטי ללנאס, תדור אלאיאם, יתע’יר חאלה לט’רף, יצבח הו בחאג’ה פימד ידה אלא לאים פלא יעטיה.
הד’א ג’רח ולא לא? ג’רח צעב, לא ינדמל.
הד’א ג’רח משאער, ליס פקט ג’רח ג’סד. הד’א כסר ח’אטר להד’א אלכרים אלד’י מא אעתדא אלא אלעטאא’.
لعلّ أصعبَ الجراحِ تصيبُ الإنسان هي جراحُ اللّسان.
ما اُشْتُهِرَ بين النّاس أنّ الجرحَ هو جرح السِّنان، يعني جرح السّيف أو السّكّينة أو، لكنّ هناك جراحًا أكثر إيلامًا، إنّها جراحُ اللّسان.
ليس أنّ جرحَ اللّسانِ فقط يُوجع ويُؤلم وإنّما لعلّه لا يندمل أبدًا. جرح السّكّينة مدّة وبيطيب والخنجر وبيطيب والسّيف وبيطيب. جراحُ اللّسان لا تندمل.
قال الشّاعر: في ذلك جراحاتُ السّنانِ، سيف يعني، لها التئامٌ، ولا يلتئم ما جرح اللّسانُ.
اللّي بينجرح بالسّكّين وبالسّيف بيلتئم جرحه ولكن من يُجرح باللّسان لا يلتئم الجرح. يظلّ. له أثره الدّائم.
قيل لأعرابيّةٍ حكيمة: ما الجرحُ الذي لا يندمل. شو الجرح اللّي بيندملش أبدًا؟
قالت: الجرحُ الذي لا يندمل هو حاجةُ الكريمِ إلى اللّئيم فلا يعطيه.
واحد طول عمره كريم وبيته مفتوح وإيده ممدودة، يعطي للنّاس، تدور الأيّام، يتغيّر حاله لظرف، يصبح هو بحاجة فيمدّ يدَه إلى لئيم فلا يعطيه.
هذا جرح ولّا لا؟ جرحٌ صعب، لا يندمل.
هذا جرح مشاعر، ليس فقط جرح جسد. هذا كسرُ خاطر لهذا الكريم الذي ما اعتدى إلّا العطاء.
אולי הקשָה שבפציעות/פגיעות שפוגעות באדם היא פציעת/פגיעת הלשון.
מקובל לחשוב בקרב האנשים שפציעה היא פציעה ממכשיר החד, כלומר פציעה מחרב או מסכין, אבל יש פציעה כואבת יותר, שהיא פציעת הלשון.
פציעת הלשון אינה רק פוגעת ומכאיבה, היא עשויה שלא להגליד לעולם. פציעת הסכין מחלימה תוך כמה ימים, וכך פציעת הפגיון והחרב. פציעת הלשון אינה מגלידה.
אמר המשורר: “פציעות החודים”, כלומר של החרב, “מחלימות, אך פציעת הלשון אינה מחלימה”.
מי שנפצע מסכין או מחרב – הפציעה שלו מחלימה, אך מי שנפצע מהלשון – פציעתו אינה מחלימה. היא נשארת, יש לה שריד/צלקת קבוע/ה.
נשאלה ערביה חכמה: “מה הפציעה שאינה מחלימה לעולם?”.
ענתה: “הפציעה שאינה מגלידה היא ההזדקקות של הנדיב לאדם הבזוי, שאינו נותן לו דבר”.
אדם שכל חייו היה נדיב, ביתו היה פתוח וידו רחבה, הוא העניק לאנשים, אך עם חלוף הימים מצבו השתנה מסיבה מסוימת, הוא הפך לנזקק, הוא הושיט ידו לאדם בזוי, וזה האחרון לא נתן לו דבר.
האין זו פציעה? זו פציעה קשה, שאינה מחלימה.
זו פגיעה ברגשות, לא פגיעה בגוף. זה שובר את הלב של אותו נדיב, שכל חייו היה רגיל לתת.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ד.מ.ל עוסק בפצעים מוגלתיים, בהחלמתם/הגלדתם ובדשן:
* הפועל דַמַלַ دَمَلَ בבניין הראשון – ריפא (פצע); דישן
* הפועל דַמִלַ دَمِلَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הגליד, הבריא
* הפועל תַדַאמַלוּא تداملوا בבניין השישי – השלימו ביניהם
* הפועל אִנְדַמַל اندمل בבניין השביעי, הוא מילת היום – הגליד; התאושש ממחלה
* בִּדִּי אַדַמֶּל חַיַאתַכּ بدّي أدمّل حياتك, במדוברת, עם פועל בבניין השני – אני רוצה להרוס לך את החיים (קוראים כותבים לי, ובצדק, שאין מדובר במילה מהשורש של היום, אלא במילה שרק נראית כזו: יש כאן חילוף פונטי למנ”רי של הפועל הנפוץ דַמַּר – הרס, החריב)
* דַמַאל دمال – דֶּשֶן (פחות שימושי)
* דַמַּאל دمّال, במשקל בעלי המלאכה – מדשן, מי שעובד בדישון האדמה
* אַדְמַל أدمل, במשקל בעלי המום – ביישן (לא בשימוש)
* דֻמַל دُمَل או דֻמַּל دُمَّل וגם בצורות הנקבה (של הפרט הבודד) דֻמַלַה دُمَلة או דֻמַּלַה دُمَّلة, וברבים דַמַאמֶל دمامل או דַמַאמִיל دماميل – מוגלה, פצע מוגלתי, מורסה; בהקשרים מסוימים יבלת, או דבר מציק שיש להסירו
* גַא עַלַא עֵינֶ אלדֻּמַּל וּפַקַּעֹה جا على عين الدّمل وفقّعه (במדוברת מצרית) – נגע בנקודה רגישה, פגע בדיוק במקום הכואב (מיל’: בא למרכז הפצע המוגלתי ופוצץ אותו)
זה היה הפוסט ה- 1,842 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
