מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מְרַשְרַש مْرَشْرَش – מדיף ניחוח בושם; שהתיזו עליו נוזל או ריססו אותו
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/E8jyL
משה שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף אשרף מצארוה.
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 15.6.23:
פאעל ח’יר
فاعل خير
עושה טוב
למא בתשופי ג’וזכ טאלע מן אלבית מתכתכ מרשרש וריחה ומש מח’לי ומנעם ומטרי,
קולי לה וקף! ענדכ! אעמלי לו מחסום!
אפחציה, שמשמיה, חקקי מעאה, וין ראיח, אפהמי אלתפאציל, סג’לי ע ורקה, פש אי משכלה. חטי מיזאן וזניה. ע אלפותה וע אלטלעה, שו ביזבזב (ביד’בד’ב) אלוזן, כאן מתעשי הון ולא הון. עמי, אלדניא פש פיהא אמאן.
ליש? לאנה אלזוג’ אלמתעלם, אללי ענדה וט’יפה ומכתב ו-, נסבת אלח’יאנה ענדה אעלא במית מליון מרה מן אללי מש מתעלם, אללי שע’יל יומיה,
לאנה הדאכ דאימן ביחג’: ענדי צפקה ובדי ארוח ואלמכתב, ואג’ת אלשרכה, ודאימן פי נסואן וסב ולת באלמוצ’וע.
אמא ג’וזכ שע’יל עמאר ולא קצאר, שו ביסאוי יום אלסבת ע אלסאעה 4 ע אלעצריאת בביג, בארומה טבריא? שו ביעמל ע’אד? קאעד מע מין האי? אלמהנדסה יעני ג’איה בתפחץ נוע אלטינה? ג’איה אד’א טוב יעני, תפחץ לה אלטין?
אנא נציר אלמראה אלערביה, ואלחמד ללה ואללה יקדרנא נג’מע ראס ע מח’דתין.
יא אחיות שלי.
لما بتشوفي جوزك طالع من البيت متكتك مرشرش وريحة ومش مخلّي ومنعّم ومطرّي،
قولي له وقّف! عندك! اعملي لو محسوم!
افحصيه، شمشميه، حقّقي معاه، وين رايح، افهمي التّفاصيل، سجّلي ع ورقة، فش أيّ مشكلة. حطّي ميزان وزنيه. ع الفوتة وع الطّلعة، شو بيزبزب (بيذبذب) الوزن، كان متعشّي هون ولا هون. عمّي، الدّنيا فش فيها أمان.
ليش؟ لأنّه الزّوج المتعلّم، اللي عنده وظيفة ومكتب و-، نسبة الخيانة عنده أعلى بمية مليون مرّة من اللي مش متعلّم، اللي شغّيل يوميّة،
لأنّه هداك دايمًا بيحجّ: عندي صفقة وبدّي أروح والمكتب، وأجت الشّركة، ودايمًا في نسوان وسبّ ولتّ؟؟؟ بالموضوع.
أمّا جوزك شغّيل عمار ولا قصّار، شو بيساوي يوم السّبت ع السّاعة ٤ ع العصريّات ب ביג، ب ארומה طبريا؟ شو بيعمل غاد؟ قاعد مع مين هاي؟ المهندسة يعني جاية بتفحص نوع الطّينة؟ جاية إذا טוב يعني، تفحص له الطّين؟
أنا نصير المرأة العربيّة، والحمد لله والله يقدّرنا نجمع راس ع مخدّتين.
يا אחיות שלי.
כשאת רואה את בעלך יוצא מהבית “מתוקתק”, מדיף ריח בושם, כשהוא לא השאיר (דבר שהוא לא עשה), והוא מגולח ורענן,
תגידי לו: עצור! שימי בפניו מחסום.
בדקי אותו, הריחי אותו, חקרי אותו, לאן הוא הולך, הביני את הפרטים, רשמי על דף, אין בעיה. הביאי מאזניים ושקלי אותו. בכניסה וביציאה (מהבית), לאן נוטים המאזניים, הוא אכל ארוחת ערב פה או פה. אין ביטחון בעולם הזה.
למה? כי הבעל המשכיל, שיש לו משרה ומשרד, אחוז הבגידות אצלו גבוה פי מאה מיליון מזה שאינו משכיל, כלומר פועל שמקבל שכר יומי,
כי להוא (המשכיל) תמיד יש תירוצים: “יש לי עסקה, אני צריך ללכת למשרד, באה החֶבְרה”, ותמיד יש נשים שמעורבות בנושא.
אבל בעלך הוא פועל בניין או טייח, מה הוא עושה ביום שבת בשעה 4 אחה”צ ב”ביג”, ב”ארומה” טבריה? מה הוא עושה שם? עם מי הוא יושב? עם המהנדסת שבאה לבדוק את טיב הטיח? היא באה (לבדוק) אם הוא טוב, לבדוק לו את הטיח?
אני המגן של האישה הערבייה, השבח לאל, שאלוהים יאפשר לנו לקבץ ראש אחד על שתי כריות.
יא אחיות שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
רגע רגע רגע! מה הוא אמר בסוף?
לקבץ ראש אחד על שתי כריות?
מאיפה הוא הביא את זה? מה זה אומר?
מה עושים במקרה כזה? נכון, פונים ישר לדף البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
ושם ניתנו ההסברים הבאים:
Homa Frohar
هي مفروض راسين على مخدة وحدة.. بمعنى الله يقدرنا نزوّجهم.
راسي على مخدتين هي بس ما تعرف تنام ورقبتك توجعك بتقدر تستعمل كمان مخدة!
זה שני ראשים על כרית אחת, כלומר שאלוהים יאפשר לנו לחתן אותם.
“הראש שלי על שתי כריות” נאמר רק כשמישהו אינו מצליח להירדם והצוואר כואב לו אז הוא משתמש בעוד כרית.
Ahmad Jhjah
من أين أتيت بهذا المثل؟! المثل الدارج هو “نجمع راسين على مخدة”.
מאיפה הבאת את הפתגם הזה?! הפתגם הרווח הוא: “לקבץ שני ראשים על כרית”.
Amjad Hilmi Yaish
الاصل هو .. نيال مين وفق راسين على مخدة ..
يعني سهل ويسر لهم طريق للزواج يعني שדכן בעברית ביידיש
(אמג’ד, תושב שכם):
המקור הוא: אשרי מי שהצליח להביא שני ראשים על כרית.
כלומר הוא הקל להם את הדרך לנישואין, כלומר שדכן בעברית ביידיש
كلثوم علاء الدين عياد
راسين ع مخدة 
معناها بأن يتم الزواج بين شخصين حصل بينهم تعارف عن طريق شخص مشترك
معناها بأن يتم الزواج بين شخصين حصل بينهم تعارف عن طريق شخص مشتركשני ראשים על כרית, כלומר שתהיה חתונה בין שני אנשים, שנוצרה ביניהם היכרות בתיווכו של אדם משותף
=-=
הבנו ולמדנו פתגם חדש ויפה. מצוין.
אבל למה אשרף אומר אותו הפוך?
כתבה לי
Hajar Masarwah
بحكي عن الخيانة, يعني الرجل لما يخون زوجته بكون رأسه على مخدتين.
הוא מדבר על בגידה, כלומר כשהגבר בוגד באשתו הראש שלו מונח על שתי כריות.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש המרובע ר.ש.ר.ש הוא וריאציה של השורש ר.ש.ש בגזרת הכפולים, העוסק, כמו בעברית, בריסוס ובהתזה.
* הפועל רַשְרַש رَشْرَش על דרך הבניין השני, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – התיז מים, ריסס; טפטף, נרטב; נעשה רפוי ורך
* רַשְרַשַה رَشْرَشة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התזת נוזלים
* הפועל תְרַשְרַש تْرَشْرَش על דרך הבניין החמישי – נזל, טפטף
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yael Navon.
מילת היום היא –
רַשֶּת מִלֶח رَشّة مِلح – הַמְלָחָה (מיל’: התזת/פיזור מלח)
לשמיעה:
השורש הערבי ר.ש.ש (בגזרת הכפולים) עוסק בהתזה ובריסוס, ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל לו, ר.ס.ס:
* הפועל רַשּ رَشّ בבניין הראשון – התיז, ריסס, השפריץ; המטיר; השתין
* רַשּ رَشّ וברבים רִשַאש رِشاش, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריסוס, התזה; זריה, פיזור; סיוד; גשם קל
* גִ’הַאז רשּ جهاز رَشّ – מרסס, תרסיס (מיל’: מכשיר ריסוס)
* טַאאִרַת רַשּ طائرة رَشّ – מטוס ריסוס
* רַשֶּה رَشّة, היא מילת היום (הנסמך בסמיכות רשת מלח) – ריסוס אחד, המקרה הבודד של שם הפעולה רש (כתב לנו בהקשר הקורא יוסי דאיה: “רשה” היא למעשה יחידת המידה הבסיסית של אימהות מזרחיות בכל הנוגע לתיבול אוכל. יש לציין שהכמות ביחידת מידה זו משתנה בין תבשיל לתבשיל.
* רַשַּתֶ אלְעֵין رَشّت العين – העין הזילה דמעה
* הפועל הספרותי אַרַשַּ أرَشّ בבניין הרביעי – ענן שהוריד גשם קל
* רַשַּאש رَشّاش, במשקל בעלי המלאכה – מַקְלֵעַ, תת-מַקְלֵעַ; מרסס, ספריי; זרנוק; ממטרה (שימו לב! בעברית הצורה הנכונה היא מַקְלֵעַ ולא מִקְלָע. מדובר במשקל המכשירים: מַפתחַ, מַרצעַ, מַחשב, מַגבּר, ולא במשקל המקומות: מִפעָל, מִטבח, מִשרד)
* רַשַּאשֶ אלְמַיּ رَشّاش الميّ – רובה מים
* רַשַּאשֶה رَشّاشة, בנקבה – מזלף גינה; מרסס; המיכל בו נמצא בושם
* מִרַשֶּה مرَشّة – מזלף מים
* בִּתְרֶשֶּ אלְמִלֶח מַא בִּנְזֶלֶש بترَشّ الملح ما بنزلش – צפוף מאוד, יש הרבה מאוד אנשים/קהל (מיל’: [אם] תפזר מלח [על האנשים] הוא לא ירד/יגיע [לרצפה])
* אִללִּי בִּרִשְּנִי בִּאלְמַיֶּה אַרִשֹּה בִּאלדַּםּ اللّي برشّني بالميّة أرشّه بالدّمّ – מי שיפגע בי מעט אפגע בו מאוד/הרבה (מיל’: מי שמרסס עלי מים ארסס עליו דם)
* רַשּ עַלַא אלְמַיֶּת סֻכַּר رَشّ على الميّت سكّر – התעלם מהמציאות הקשה והמרה, ניסה ליפות מצב אבוד (מיל’: פיזר על המת סוכר)
אה, ואל תבלבלו עם עַ’שּ غشّ. השורש ע’.ש.ש עוסק ברמאות ובהונאה.
כתב לנו בזמנו הקורא אבי קאופמן:
أمّ الرّشراش, אום אלרשרש/אלרשראש, הוא כמובן גם שמה ההיסטורי והמוכר של העיר אילת.
כמה אגדות ערביות יש לשם זה. אחת מהם מספרת שבגלל החום הכבד בעיר היו תושבי העיר נאלצים כל הזמן לזרות מים על האוהלים בהם חיו.
אגדה נוספת מספרת על רופאה תושבת המקום שהייתה זורה אבקות מצמחים על פצעיהם של עולי הרגל שעברו במקום ונזקקו לטיפול, והיא קיבלה את השם אם אלרשרש.
וכתב דביר כחלון:
אצל יהודי לוב יש כלי בשם “מַרַשּ” مَرَشّ, שממלאים אותו בבשמים ומתיזים ממנו על הציבור בבית הכנסת כשיש שמחות.
ואני מוסיף: מרש הוא כל מכשיר ריסוס או תרסיס, למשל של מים, בושם וכו’.
צילום: Kenny Eliason
זה היה הפוסט ה- 2,134 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
