מהומה

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.

אז מילת היום היא –

ע’וֹשֶה غوشة – מהומה, המולה, רעש

לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.

מרק שלח לי סרטון נוסף של “מקלחון הצפון”, הוא סלימאן חאמד.

הסרטון פורסם ב- 7.3.25 וכותרתו:

طلق مرته برمضان عشان رشة ملح

התגרש מאשתו ברמדאן בגלל קורט מלח

טלק מרתה ברמצ’אן עשאן אלאכל כאן מש מאלח. קאל עשאן רשת מלח.

טב, יא זלמה, מא הי צאימה, זיכ זיהא. כיף בדהא תד’וק אלאכל? ת’מ אנה אחמד רבכ אנה אלאכל בדה מלח, מש זאיד מלח. מאהו לו זאיד מלח שו בדכ תסוי? ח’לץ, טלקהא, לו זאיד מלח טלקהא, ח’לץ, ריח ראסכ. אמא נאקץ מלח, יא זלמה. אמסכ שוית מלח ואעמלהן היכ עלא אלאכל, רש רשה וח’לצנא. צאר אלאכל מאלח. משלול, יא זלמה? מש תערף תעמל האי אלחרכה? משלול?

שו האד, יא ג’מאעה? לא ציאם מנערף נצום ולא צלאה מנערף נצלי ולא מעאמלאת מנערף נתעאמל מע אלעאלם. אד’יה ומשאכל, בכל מחל מנעמל ע’ושה: ע אלעיד, באלג’אמע, באלשארע. באלפרח, באלטרח, איש בדכו? ביג’וז באלמקברה. וין בעד, וין? באלטיארה, באלסיארה, באלספינה, באלבחר, בכל-, ליה בכל מחל מנעמל משאכל? יעני, שו, וין, שו פי? שו פי, אחנא וין ראיחין, יא ג’מאעה? שו פי? ולכו, וין ראיחין?

ינען ערצ’ אלקטאיף, יא ג’מאעה. ילען ערצ’ אלקטאיף וערצ’ אלזלאביה, וקברתונא קבר בח’בז אלטאבון, ויא עמי, מש רמצ’אן הדא, מש רמצ’אן!

כול ואשרב, בס מא תקרקענאש אנכ צאים, מא תקרקענאש, יא זלמה! מש היכ! יח’רב ביתכו!

אה, לא! ופי כמאן אללי ביקתל מרתה, עשאן קאל אלפטור מא ג’הזש עלא אלאד’אן. יח’לף עליכ, לא, הדאכ אחסן אללי טלק. ואללה הדאכ גדע טלע.

לא, טלקוא, טלקוא, ח’י, טלקוא. טלקוא, ח’לץ. שו בדכ, יא זלמה? טלק!

طلّق مرته برمضان عشان الأكل كان مش مالح. قال عشان رشّة ملح.

طب، يا زلمة، ما هي صايمة، زيّك زيّها. كيف بدّها تذوق الأكل؟ ثمّ إنّه احمد ربّك إنّه الأكل بدّه ملح، مش زايد ملح. ماهو لو زايد ملح شو بدّك تسوّي؟ خلص، طلّقها، لو زايد ملح طلّقها، خلص، ريّح راسك. أمّا ناقص ملح، يا زلمة. امسك شوية ملح واعملهن هيك على الأكل، رشّ رشّة وخلّصنا. صار الأكل مالح. مشلول، يا زلمة؟ مش تعرف تعمل هاي الحركة؟ مشلول؟

شو هاد، يا جماعة؟ لا صيام منعرف نصوم ولا صلاة منعرف نصلّي ولا معاملات منعرف نتعامل مع العالم. أذيّة ومشاكل، بكلّ محلّ منعمل غوشة: ع العيد، بالجامع، بالشّارع. بالفرح، بالطّرح، ايش بدّكو؟ بيجوز بالمقبرة. وين بعد، وين؟ بالطّيّارة، بالسّيّارة، بالسّفينة، بالبحر، بكل-، ليه بكلّ محلّ منعمل مشاكل؟ يعني، شو، وين، شو في؟ شو في، احنا وين رايحين، يا جماعة؟ شو في؟ ولكو، وين رايحين؟

ينعن عرض القطايف، يا جماعة. يلعن عرض القطايف وعرض الزّلابية، وقبرتونا قبر بخبز الطّابون، ويا عمّي، مش رمضان هدا، مش رمضان!

كول واشرب، بس ما تقرقعناش إنّك صايم، ما تقرقعناش، يا زلمة! مش هيك! يخرب بيتكو!

اه، لا! وفي كمان اللي بيقتل مرته، عشان قال الفطور ما جهّزش على الأذان. يخلف عليك، لا، هداك أحسن اللي طلّق. والله هداك جدع طلع.

لا، طلّقوا، طلّقوا، خيّ، طلّقوا. طلّقوا، خلص. شو بدّك، يا زلمة؟ طلّق!

הוא התגרש מאשתו ברמדאן כי האוכל לא היה מלוח. בגלל קורט מלח.

טוב, בנאדם, אבל היא צמה, כמוה כמוך. איך היא תטעם את האוכל? חוץ מזה, תודֶה לאל שבאוכל חסר מלח, ולא שיש בו יותר מדי מלח. שכן אילו היה בו יותר מדי מלח מה היית יכול לעשות? זהו, (במקרה כזה) תתגרש ממנה, אם יש יותר מדי מלח תתגרש ממנה, זהו, ותהיה רגוע. אבל חסר מלח, בנאדם. קח קצת מלח (את המלחייה) ותעשה ככה על האוכל, תמליח אותו וזהו. הנה האוכל מלוח. מה, אתה נכה, בנאדם? אתה לא יכול לעשות את התנועה הזו? אתה נכה?

מה זה, אנשים? אנו לא יודעים לצום, לא יודעים להתפלל ולא יודעים איך להתייחס לאנשים. סבל ובעיות, בכל מקום אנו עושים מהומה: בחג, במסגד, ברחוב. בשמחה, באירוע, איפה עוד אתם רוצים? אולי בבית קברות. איפה עוד? במטוס, במכונית, בספינה, בים, בכל-, למה בכל מקום אנו עושים בעיות? מה, איפה, מה קרה? לאן אנו הולכים, אנשים? מה קרה? בוא’נה, לאן אתם הולכים?

שהקטאיף (קינוח מוכר ברמדאן) ילכו לעזאזל, אנשים. וגם הזלאביה (קינוח נוסף), והרגתם אותנו עם הלחם מהטאבון, בנאדם, זה לא רמדאן ככה, זה לא רמדאן!

אכול ושתה, אבל אל תבלבל לנו את המוח שאתה צם, אל תבלבל לנו אותו, בנאדם! לא ככה! ייחרב ביתכם!

אה, לא! ויש גם זה שהרג את אשתו כי ארוחת הבוקר (אחריה מתחילים לצום) לא הייתה מוכנה לפני קריאת המואזין (לתחילת הצום). תהיה בריא, לא, ההוא שהתגרש עדיף. בחיי, ההוא יצא גבר-גבר.

לא, תתגרשו, תתגרשו, אחי, תתגרשו. תתגרשו, זהו. מה אתה רוצה, בנאדם? תתגרש!

אחת התגובות לסרטון:

اسا بانتظار غوشه الكراسي بالعيد

עכשיו ממתינים לקטטת כיסאות (הפלסטיק) בחג (עיד אלפטר, בסוף החודש)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

תְעַ’אוַש تْغَاوَش – התקוטט, הסתכסך, רב

לשמיעה:

הפועל תע’אוש אינו מופיע בשום מקום. גם מספר האזכורים שלו בגוגל מועט ביותר.

מה עושים במקרה כזה? הקוראים הוותיקים פה יודעים את התשובה:

פונים לדף הנפלא: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, שתמיד עוזר בממשקים לשוניים בין עברית לערבית.

פרסמתי את השאלה, ותוך חמש דקות קיבלתי את התשובות הבאות (התרגומים המצורפים הם שלי):

تغاوشت، يعني تخانقت، تقاتلت مع مرتي

هاي الكلمة شائعة بالشمال، بالمثلث غير مستعملة

המשמעות היא “רבתי עם אשתי”.

המילה נפוצה בצפון, היא אינה בשימוש במשולש.

=-=

غوشة يعني طوشة، يعني تناقروا…اتخانقوا

يعني تهاوشوا، يعني اتطاوشو، يعني اتصايحوا ويعني רבו בניהם

ע’ושה היא קטטה, כלומר הם רבו.

=-=

تغاوشت تدليع لتطاوشت

بتوقف بس على الصراخ

اما تطاوشت ممكن تلحق ايدين

הפועל הוא צורה מעודנת יותר למילה מריבה. כאשר מדובר רק בצעקות (בין הרבים). כשאומרים תטאוש זה עשוי להיות מלווה במכות פיזיות.

=-=

تغوشت من غوش يعني صراخ او صياح

تغوشت = تصايحت

إتغاوش

اتهاوش

اتناوش

اتدافش

اتطاوش

اترافش

كلها أفعال على وزن إتْفاعَلْ وتدل على خناقه حاميه مع لعن سنسفيل والدين، وعادة تسبب الندم بعد فوات الأوان

השורש עוסק בצעקות וצרחות. כלומר: צעקנו אלו על אלו.

פעלים נוספים (עם משמעות דומה): תע’אוש, תהאוש, תנאוש, תדאפש, תטאוש, תראפש.

כולם פעלים בבניין השישי, שמעידים על מריבה לוהטת עם קללות קשות, שבד”כ מביאה לצער עם חלוף הזמן.

=-=

كلمه بالعاميه تدل على انه وكريمته اختلفا

מילה במדוברת שמעידה על כך שהוא ואשתו רבו

=-=

كلمة عامية الاغلب بستخدمها بدل كلمة طوشة ولكن البعض بستخدمها ايضاً كدلالة على الشكوك وعدم الارتياح لامر ما

מילה במדוברת שלרוב משתמשים בה במקום המילה קטטה, אך יש מי שמשתמש בה גם כהוכחה לספקות ולחוסר נינוחות מעניין כלשהו

=-=

כרים אבו מח’, שהוא אחד הכותבים הפורים בדף, סיכם בעברית:

“מר שלו, ראית כמה ביטויים יש לריב בין הגבר הערבי לאשתו, אני ספרתי 7 גרסאות במעט התשובות שקיבלת.

לעניינינו, تغاوشت שמעתי אותה אצל הבדוים, כמעט לא קיימת במשולש ואני לא בטוח שנמצאת בגליל, ותמיד המילה הזכירה לי את “התגוששתי” “.

=-=

זה יפה, הקישור שכרים עשה לפועל העברי התגושש, אם כי לפי מילון אבן-שושן השורש שלו הוא ג.ש.ש (בגזרת הכפולים), והחילופים ע’ (ערבית) עם ג (עברית) הם יותר פונטיים מאשר אטימולוגיים.

=-=-=-=

כפי שראינו, השאלה שלי עוררה עניין ותגובות. אחד הקוראים בדף הפופולארי, שיש לו למעלה מ- 30,000 עוקבים, החליט לבדוק מיהו היהודי הזה ששואל שאלות בערבית, והוא נכנס להציץ לי בפרופיל.

הוא מצא שם פוסט שלי מלפני שנתיים, שהוא מבין הפעמים היחידות שהתבטאתי בצורה פוליטית ברורה בפייסבוק. והוא הבין אותו… איך אומר זאת בעדינות… לא נכון, ואז הוא תקף אותי וקרא לי שקרן וטיפש.

מספר קוראים יצאו להגנתי. אני רוצה להביא פה – כפי שהם – את דבריו של אחד מהם, בעיקר כי הוא השתמש בפועל חינני מאוד בעיניי:

أخي، الصفحة لها هدف وقد تمّ تعريفه وتم تحديد شروطها، والتي لا تنص بوجوبية كون المنتسب او السائل من عرق او دين محدد. بالمقابل تنص على مبدأ الاحترام. وبدون التشكيك بوطنيات بعضنا البعض، هذه الصفحة هدفها غير سياسي. السائل سأل سؤال يخص اللغة وما أساء لأحد. بالمقابل أنت رحت بحبشت صفحته مشان اتدور على غسيل وسخ اله وتيجي تنشره هون قدام الكل، ومع إساءه كمان. يعني الأحرى كان انك تسأله بالأول شو المقصود بقصة الأعلام. والزلمة برضو جاوبك وقلك شو كانت نيته، وانت برضو مش مصدقه. اذا بدك صفحات سياسه لنقاش وتكسير روس أكيد في صفحات هاي هدفها، روح هناك وانزل فيهم كاسساح وانا باجي معك كمان…

أتمنى انك تتقبل رأيي برحابة صدر، ورمضان كريم

אחי, לדף יש מטרה ידועה, שתנאיה הוגדרו, ושאינה מחייבת את החבר או השואל להיות ממוצא או דת מוגדרים. מנגד, היא דוגלת בעיקרון הכבוד (ההדדי), בלי הטלת ספק בלאומיות של החברים, שכן מטרת הדף הזה אינה פוליטית. השואל שאל שאלה שנוגעת לשפה והוא לא פגע באיש. מנגד, אתה חיטטת בדף שלו כדי לחפש כביסה מלוכלכת, אותה פרסמת לעיני כולם, תוך כדי פגיעה (בו). היית אמור לשאול אותו קודם כל מה כוונתו בפוסט. והאדם גם ענה לך ואמר לך מה הייתה כוונתו, ואתה עדיין לא מאמין לו. אם אתה מחפש דפים פוליטיים לצורך דיון ו”שבירת ראשים” ודאי תמצא כאלה, לך לשם ותיכנס באם אמא שלהם, ואני אצטרף אליך גם כן…

אני מקווה שתקבל את דעתי בצורה חיוביות, רמדאן כרים.

=-=

הפועל שאהבתי בתגובה הוא בַּחְבַּש بحبش – חיטט, נבר.

=-=-=-=-=

בדיקה עדכנית מלמדת שהמילון ליבינג ארביק גורס שמקור המילה ע’ושה הוא פרסי: گوش – דיבור.

השורש הערבי ע’.ו.ש (בגזרת ע”ו) קיים, ממה שהבנתי, רק בערבית מדוברת, כאשר בנוסף לפועל שהוא מילת היום, שהוא בבניין השישי – אף על פי שיש מי שכותב אותו בצורה תְעַ’וַּש تغوّش בבניין החמישי – קיימים שני הבניינים הבאים:

* הפועל עַ’אש غاش בבניין הראשון – הרעיש, צרח. מילה היום ע’ושה היא בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין

* הפועל עַ’וַּש غوّش בבניין השני – הרעיש, צרח; היטשטש, התעמעם

פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”

“אַבּוּ גוֹשׁ (בערבית: أبو غوش, תעתיק מדויק: אַבּוּ ע’וֹשׁ) היא מועצה מקומית במחוז ירושלים בישראל (בפוסט המקורי הובאו פה דברים נוספים מוויקיפדיה)”.

=-=-=

על אִבְּרַאהִים ע’וֹשֶה إبراهيم غوشة שמעתם? הוא היה מבכירי תנועת חמאס ודוברה הרשמי בין השנים 1991 עד 1999.

כתב לנו יובל ברגר:

היה גם אחד, סמיר ע’ושה, שעמד בראש “חזית המאבק הערבי” – ארגון פלס’ שהזדהה אידיאולוגית, כמדומני, עם הבעת’ העיראקי.

צילום: Hasan Almasi

זה היה הפוסט ה- 2,761 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני