פורסם לראשונה ב- 27.12.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכות סרטון שקיבלתי (מצורף לתגובה הראשונה).
אז מילת היום היא –
מִתְצַ’איֶק (מתדאיק. בספרותית מֻתַצַ’איִק) مِتْضَايق – מוטרד, טרוד, חש שלא בנוח, מודאג, דואג; סובל; עצבני, מרוגז; נמצא בצרה
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית, והאות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
בסרטון (החובבני למדי) משוחחים שני חבר’ה צעירים.
גבירותיי ורבותיי, קבלו את הניב העזתי במיטבו:
שו מאלכ זעלאן?
יא זלמה, מתצ’איק כתיר אנא
ליש מתצ’איק?
יא זלמה, פי שע’לה מחירתני, בס נפסי אלאקי להא חל
שו הי?
יא זלמה,
בתרוח ענד אלנג’אר, בתלאקי ח’שב ע אלארצ’
ובתרוח ענד אלחלאק, בתלאקי שער ע אלארצ’
בתרוח ענד אלח’יאט, בתלאקי ח’יטאן וקמאש ע אלארצ’
אשתהית ארוח ע אלבנכ, ואלאקי מצארי ע אלארצ’!
شو مالك زعلان؟
يا زلمة، متضايق كتير أنا
ليش متضايق؟
يا زلمة، في شغلة محيّرتني، بس نفسي ألاقي لها حلّ
شو هي؟
يا زلمة،
بتروح عند النّجّار، بتلاقي خشب ع الأرض
وبتروح عند الحلّاق، بتلاقي شعر ع الأرض
بتروح عند الخيّاط، بتلاقي خيطان وقماش ع الأرض
اشتهيت اروح ع البنك، والاقي مصاري ع الأرض!
– מה קרה לך, אתה כועס?
– בן אדם, אני מוטרד מאוד
– למה מוטרד?
– בן אדם, יש עניין שמבלבל אותי, ואני רוצה למצוא לו פתרון
– מה הוא?
– בן אדם,
אתה הולך לנגר, מוצא עצים על הרצפה
אתה הולך לספר, מוצא שיערות על הרצפה
אתה הולך לחייט, מוצא חוטים ובד על הרצפה
רציתי ללכת לבנק למצוא כסף על הרצפה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי צ’.י.ק (בגזרת ע”י) עוסק בדברים צרים ו/או מציקים, מטרידים ומעיקים.
במדוברת יש כותבים אותו ד.י.ק.
בעברית הוא מופיע במילים כמו הציק, הצקה, מצוקה וכו’, וגם במילים כמו העיק, להעיק, העקה, מוּעקה (מילה מבלבלת מבחינת אבחון השורש), תעוקה וכו’ מהשורש המקביל ע.ו.ק.
* הפועל צַ’אק ضاق בבניין הראשון – חש שלא בנוח, חש מועקה ואי נעימות, היה במצוקה (מכל סוג); נעשה צר
* צַ’אקַ צַדְרֹה ضاق صدره או צַ’אקַתֶ אלדֻּנְיַא פִי צַדְרֹה ضاقت الدّنيا في صدره – קצה נפשו, פקעה סבלנותו; חשך עליו עולמו, הוא היה במצב קשה (מיל’ החזה שלו הוצר/העולם הוצר בחזה שלו)
* צַ’אקַת אַחְ’לַאקֹה ضاقت أخلاقه – נעשה רגזן ובעל אופי רע (מיל’: המוסר שלו הוצר)
* צִ’יק ضيق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפרעה, מצוקה, מועקה, קושי, לחץ; סבל; עוני, מחסור; מצב קשה באופן כללי
* צִ’יקֶ אלְוַקְת ضيق الوقت – קוצר זמן, מחסור בזמן, צוק העיתים
* צִ’יק אלנַּפַס ضيق النّفس – אסתמה, קצרת, קוצר נשימה
* צִ’יק נַפְסַאנִיּ ضيق نفسانيّ – דיכאון, דכדוך, מצוקה נפשית
* צַ’אאִקַה ضائقة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – מצוקה, משבר עוני
* צַ’אאִקַה מַאלִיַּה ضائقة ماليّة – משבר כלכלי, משבר כספי, מצוקה כלכלית
* צַ’אאִקַתֶ אלְוֻקוּד ضائقة الوقود – משבר הדלק
* הפועל צַ’יַּק ضيّق בבניין השני – הצר, צמצם, לחץ, כיווץ, הידק; הפריע, דחק לפינה; דיכא
* הפועל צַ’איַק ضايق בבניין השלישי – הפריע ל-, הטריד את-, הציק ל-, דחק לפינה, היה קשוח כלפי-
* מֻצַ’איַקַה مضايقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הטרדה, הפרעה, הצקה; טרדה, מצוקה, עושק, סבל
* מֻצַ’איַקַה גִ’נְסִיַּה مضايقة جنسيّة – הטרדה מינית
* מֻצַ’איַקַאת مضايقات – מטרדים
* הפועל תְצַ’יַּק تضيّق בבניין החמישי – נעשה צר
* הפועל תְצַ’איַק تضايق בבניין השישי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – התעצבן, הוטרד, נרגז, חש שלא בנוח, היה במצוקה, הרגיש מועקה, חש דיכאון. ברבים, תְצַ’איַקוּא تضايقوا, גם – הציקו אלו לאלו
* צַ’יִּק ضيّق – צר, לוחץ (גם בגד)
* צַ’יִּקֶ אלְאֻפֻק/אלְעַקֶל ضيّق الأفق/العقل – צר אופקים/שכל
* צַ’יִּק אלְחֻ’לֻק/אלצַּדֶר ضيّق – חסר סבלנות
* מַצִ’יק וברבים מַצַ’איֶק במשקל המקומות – מֵצַר (בין שני ימים), דרך צרה בין הרים, מעבר הרים; מצוקה
* מַא תְצִ’יק אִלַּא תִפְרֶג’ ما تضيق إلّا تفرج – אחרי המצוקה חייבת להגיע הרווחה/הישועה
* עִנְדֶ אלצִּ’יק לַא אַח’ וַלַא צַדִיק عند الضّيق لا أخ ولا صدِيق – בשעת צרה אדם מגלה שאין לו ידידים (מיל’: בזמן צרה אין לא אח ולא חבר)
ומנגד, כמו תמיד בפתגמים:
אֶלצַּדִיק עִנְדֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق عند الضّيق
או:
אֶלצַּדִיק וַקְתֶ אלצִּ’יק الصَّدِيق وقت الضّيق
החבר (נמדד) בעת צרה
או:
עִנְדֶ אלצִּ’יק יֻעְרַףֶ אלצַּדִיק عند الضّيق يعرف الصَّدِيق – בזמן הצרה ייוודע מי החבר
=-=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
(1)
“מצרי טיראן (בערבית: مضيق تيران) הם מצרי ים השוכנים בפתחו של מפרץ אילת ומקשרים בינו לבין הים האדום. בגדה המזרחית שלהם חצי האי ערב ובמערבית חופי חצי האי סיני שבמצרים. […]” (ויקיפדיה)
(2)
“מצר הורמוז (בערבית מצ’יק הרמז مضيق هرمز) מקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. בחופו הצפוני שוכנת איראן, ובחופו הדרומי איחוד האמירויות הערביות והמובלעת מוסנדם של צפון עומאן שבחצי האי מוסנדם.
שמו של המצר לקוח, על־פי דעה אחת, משמו של האל הפרסי “הורמוז”, אהורה מאזדה (בפרסית, “האדון החכם”), שאותו החשיבו הפרסים בני הדת הזורואסטרית כאל הטוב, האחראי לבריאת העולם. על־פי דעה אחרת, שמו נגזר מהמילה הפרסית “הור־מוך” שמשמעה “דקל התמר”. […]” (שם)
(3)
“מצר גיברלטר (בערבית: مضيق جبل طارق מצ’יק ג’בל טארק; בספרדית: Estrecho de Gibraltar; באנגלית Strait of Gibraltar) הוא מצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון. בצדו הצפוני (האירופי) שוכנות ספרד והמושבה הבריטית גיברלטר, ובצדו הדרומי (האפריקאי) – מרוקו והעיר סאוטה (מובלעת בשליטה ספרדית בצפון מרוקו). בעת העתיקה נודעו הצוקים שבכניסה המזרחית למצר בשם “עמודי הרקולס”. במצר מצויים מספר איים קטנים, כמו האי פרחיל, שיש מחלוקת בין ספרד ומרוקו על השליטה בו.
מקור השם גיברלטר בשמו של המצביא המוסלמי טארק אבן זיאד, שחצה את המצר בשנת 711 בדרכו לכיבוש ספרד הוויזיגותית. צוק גיברלטר נקרא על שמו, ג’בל טארק (ג’בל בערבית: הר), שם ששובש עם הזמן לגיברלטר”. […] (שם)
=-=-=
נסיים עם רגע של עברית:
(1)
“דָּיֵק
סוללות או מגדלים שנבנו בעבר סביב ערים נצורות, בעת מצור, כדי לירות מהם אל העיר.
“וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב” (מלכים ב׳ כה, פסוק א)” (ויקימילון)
וידידי הקורא עובדיה מזרחי מעיר שהייתי צריך לתזמן את הפוסט הזה לשלשום, יום שישי י’ בטבת…
(2)
“צוֹק
לשון המקרא: מצוקה, לחץ, קושי, צרה. מוכר בעיקר כחלק מהביטוי “צוק העיתים”.
“בצוק העתים האלה, יודעים אתם, אין בודקין לפרנסה…” (סוחר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
מילה זו מופיעה פעם יחידה במקרא: “וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן-מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד-מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים” (דניאל ט, פסוק כה) “
(ויקימילון)
המילה צוּק (בליטת סלע זקופה ותלולה מאוד הנישאת לגובה רב, בעיקר בקרבת חוף) היא מאותו שורש, אך את הביטוי המפורסם יש לבטא: צוֹק העיתים, דהיינו הלחץ של הזמנים.
צוּק העיטים הוא כבר חוויה גיאו-אורניתולוגית…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
