מחשבה

מחשבה
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מחשבה

מחשבה

מחשבה

פורסם לראשונה ב- 10.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Etay Chatow, שכתב לנו:
“שלום!
האם אפשר לדבר על המילה ״באל״- بَال (תודעה)?
שמתי לב שישנן מילים ואמרות רבות בערבית אשר כוללות בתוכן את המילה באל: דיר באלכ- תזהר, עמבאלי- דווקא, ג׳אי עלא באלי- בא לי/ מתחשק לי.
תודה!”
אז מילת היום היא –
בַּאל بَال – מחשבה
לשמיעה:

נתחיל מזה ש- עמבאלי זה כנראה, אם אני מבין נכון, אִמְבַּלַא, והיא אינה קשורה לענייננו היום…
היה לנו בעבר פוסט על המילה:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
דִיר בַּאלַכּ دِير بَالَك – שים לב! היזהר!
🎵

אם פונים לאישה, הן הפועל והן הכינוי צריכים להשתנות: דִירִי בַּאלֶכּ ديري بالك! (הסבי את תשומת לבך)
ולרבים: דִירוּ(א) בַּאלְכֹּם! ديروا بالكم!
דוברי עברית פונים לכולם בצורה הקפואה “דיר באלכ!”, אולם יש כאן משפט שלם, צריך לעבוד איתו בעדינות ובכבוד.
מילת היום היא כפי שראינו זה עתה משפט תחבירי עצמאי ושלם.
אל המילה “דיר” נתייחס פה בשורה, שכן את השורש הערבי ד.ו.ר פגשנו פה לא פעם (למשל פה https://bit.ly/3m75AzL):
משמעות הפועל דַאר دار בבניין הראשון היא הסתובב, אולם כאן פירושו סובב, והסיבה לכך שהוא בעצם בבניין הרביעי. בערבית מדוברת רוב הפעלים של הבניין הרביעי בספרותית קיבלו צורה של בניין ראשון (או שני).
רוצים הוכחה? צורת העתיד (גם במדוברת) של הפועל בבניין הראשון היא יְדוּר يدور (במדוברת. בספרותית יַדוּרֻ).
הצורה עם צליל i מתכתבת היטב עם הבניין הרביעי הספרותי:
אַדַארַ أدار ובעתיד יֻדִירֻ يدير.
המילה באל מעניינת, מכיוון שהשורש שלה, ב.ו.ל, עוסק בה או בכל הקשור ל… שתן. כן. פיפי:
* הפועל בַּאל بال בבניין הראשון – השתין
* בַּוְל بول, בספרותית, בּוֹל במדוברת, צורת שם הפעולה/מצדר של הפועל – שתן.
זוכרים/מכירים את המערכון המיתולוגי “אופסייד סטורי” של הגשש החיוור? במערכון, שופט כדורגל אשכנזי (אף אחד לא מושלם…, בגילומו של פולי ז”ל) מגיע לבית משפט אזרחי מול אוהד אותנטי של בית”ר ירושלים (גברי), כשהשופט גם הוא מזרחי עסיסי (שייקה).
השופט יהויכין פנדלוביץ’ אומר לשופט שמר שמעון כסאח, האוהד, קילל אותו במהלך המשחק: “תלך לרופא עיניים, יא אִבְּנֶה אלְבּוּלֶה”.
השופט ממהר לתקן שמקללים: אֶבְּנֶ אלְבּוֹלַה (מיל’: בן של פיפי) אבל מר כסאח מתערב ומדגיש שהוא צעק: אִבְּן בּוֹלַה. השופט מבקש לכתוב (בפרוטוקול) את הגרסה המדויקת…
זה היה עוד קטע מבריק מיצירות המופת של השלישייה הזו ושל כותב מרבית המערכונים המאוחרים שלהם, יוסי בנאי ז”ל.
* בַּאל بال – מחשבה, דעה; תשומת לב; זיכרון. בספרותית גם: מצב, עניין; חשיבות
* דַאר בַּאלֹה دار باله – שם לב, היה קשוב; השגיח, שמר (זו מילת היום שלנו בצורתה ה”ניטראלית” כפועל בעבר נסתר)
* אַחַ’ד’ בַּאלֹה أخذ باله – שם לב, השגיח
* חַטֹּה פִי בַּאלֹה حطّه في باله – חשב עליו, היה בראש שלו (מיל’: שם אותו בראשו)
* חַ’טַר פי בַּאלֹה خطر في باله – הופיע במחשבתו, נזכר ב-
* אַגַ’א עַלַא בַּאלֹה أجا على باله – התחשק לו; עלה על דעתו
* טַוַּל בַּאלֹה طوّل باله – התאזר בסבלנות
* טוּלֶת בַּאל طولة بال – סבלנות
* טוּלְתֶ אלְבַּאל תְהֶדֶּ גְ’בַּאל طولة البال تهدّ جبال – הסבלנות משתלמת (מיל’: הסבלנות מזיזה/מרעידה הרים)
* רַאחַתֶ/הַדַאוֶתֶ אלְבַּאל راحة/هداوة البال – שקט נפשי, רוגע
* בַּאלֹה פַאצִ’י باله فاضي – נטול דאגה (מיל’: מחשבתו ריקה)
* בַּאלֹה מַשְע’וּל باله مشغول – מודאג, מוטרד (מיל’: מחשבתו עסוקה)
* אִנְשַעַ’ל בַּאלֹה انشغل باله – הוטרד מ-
* שַעַּ’ל בַּאלֹה شغّل باله – (משהו) הטריד אותו
* בִּקִי בַּאלִי بقي بالي – אני דואג, אני חרד
* אִללִּי בַּאלִי בַּאלַכּ اللّي بالي بالك – שנינו יודעים במה מדובר (מיל’: מה שבמחשבה שלי במחשבה שלך)
* צַאחֶבֶּ אלְמַאל תַעְבַּאן וּאלטַּפְרַאן מִרְתַאחֶ אלְבַּאל صاحب المال تعبان والطّفران مرتاح البال – מרבה נכסים מרבה דאגה (מיל’: בעל הכסף/ההון עייף/חולה והמרושש מרוצה)
לפיכך, דיר באלכ, מילולית, פירושו: הסב את תשומת ליבך!
ושוב, נסיים את הפוסט היום עם הקלאסיקה הבאה:
השיר יַא מְסַהַּרְנִי يا مسهّرني (אתה משאיר אותי ערה בלילות/גוזל את שנתי [מרוב אהבתי אליך]), שמוכר גם לפי שורת הפתיחה שלו: מַא חַ’טַרְתֶש עַלַא בַּאלַכּ יוֹם תִסְאַל עַנִּי مخطرتش على بالك يوم تسأل عنّي (“לא עליתי במחשבתך אף פעם [אף יום] שתשאל על אודותיי”) במקור של האלילה אם כלת’ום, וכאן בביצועו של הזמר המצרי סַיִּד מַכַּאוִי سيّد مكّاوي

https://www.youtube.com/watch?v=IJpzyzRlpcw

=-=-=-=
רגע, מה עם עברית?
בעברית אלו מופעי השורש, שהם לא ממש עבריים:
בּוּל
(לשון המקרא) החודש השמיני מניסן, חודש חשוון.
* ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת“ (מלכים א׳ ו, פסוק לח)
גיזרון
אולי ממקור אכדי: “גשם”, כמו מבול
=-=
בּוּל
פיסת ניר קטנה שמדביקים על מעטפות מכתבים לסימן ששולמו דמי המשלוח.
* בול הדואר הראשון הידוע הוא “הפני השחור” שהדפיסה ממשלת בריטניה.
* הדבקתי את הבול למעטפה ושלשלתי אותה אל תיבת הדואר.
גיזרון
* בולה (bulla-לטינית) בועה, ומכאן חותמת שעווה או עופרת על מכתב.
* מילה ביוונית עתיקה: “אובּוֹלוֹס” – ὀβολός‏‏‏‏, שישה אובולוס היו שווים דרכמה אחת, המילה נדדה לפרסית “פּוֹל” پول‏‏‏‏ – מטבע בעלת ערך נמוך.
* טורקית: pul (נהגית: בּוּל)‏ ←‏ ערבית: بُول (בּוּל)‏ ←‏ עברית: בּוּל‏.
=-=
בּוּל
* בהשאלה: קריאת התלהבות כאשר ישנה פגיעה מדויקת במטרה או כאשר אדם עומד על דיוקו של דבר מסוים.
“אז לקחתי אקדח של מים / וישר בין העיניים / השפרצתי בול / – הוא ברח כמו חתול.” (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)
* מרכז המטרה במשחק “קליעה למטרה”.
גיזרון
מאנגלית: bull’s eye, מילולית: “עין השוֹר”.
(ויקימילון)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top