מנה, שיעור

מנה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מנה, שיעור

מנה, שיעור

מנה

פורסם לראשונה ב- 16.2.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Ran Etya.
תזכורת: בפוסט שלנו מהשבוע שעבר, שעסק בהרים (ג’באל), רן שאל לגבי הקשר בין השורשים השמיים:
ג’.ב.ל בערבית, שמופיע בעברית במילה כגון גבול והגבלה (הרים כגבולות גיאוגרפיים)
ח.ד.ד בערבית, שעוסק בגבול ובהגבלה
ו- ח.צ.צ, שלפחות בעברית עוסק בחציצה בין דברים
אז מילת היום היא –
חִצַּה حِصَّة וברבים חִצַץ حِصص – מנה, חלק, שיעור (הן כמידה והן בבית ספר); פרק; משך זמן, מרווח זמן; מִכְסָה; נתח שוק; מניה (בבורסה, לא בשימוש)
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי הספרותי ח.צ.צ (בגזרת הכפולים) עוסק בעיקר בחלוקה בין דברים, ובכך הוא מקביל לשורש הזהה לו בעברית, העוסק בחציצה: כשחוצצים בין דברים יוצרים ביניהם חלוקה.
המילה העברית חצץ, אותן אבנים קטנות, מופיעה בערבית דווקא בשורש ח.צ.י (גזרת ל”י), ויש בכך חיזוק נוסף לתיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות:
* הפועל חַצַּ حصَّ בבניין הראשון (אינו בשימוש) – הסיר; גילח שיער; נשר (שיער)
* הפועל חַצַּצ حصَّص בבניין השני – חילק למנות, לחלקים
* הפועל הספרותי תַחַאצּוּא تحاصّوا בבניין השישי – חילקו למנות דבר מה ביניהם
* חִצּ حِصّ – פלח של פרי
* חִצַּתֶ אלְאַסַד حِصَّة الأسد – חלק הארי
רגע של עברית: חלק הארי, בסמיכות, דהיינו: חלקו של האריה (ולא: החלק הארי, כשם ותוארו)
והנה מויקיפדיה, ש”עשתה עבורי את העבודה”:
“חלק הארי הוא ביטוי מליצי שמשמעותו החלק העיקרי, בעיקר במובן של חלוקה בלתי מידתית. הביטוי קיים בשפות רבות, והשימוש בו החל בסוף המאה ה-18.
מקור הביטוי במליצה המיוחסת לאחד ממשלי איזופוס. על פי אחת מגרסאות המשל, יצאו האריה, החמור והשועל לצוד טרף, וכאשר חילקו ביניהם את השלל, הציע החמור חלוקה שווה. בתגובה טרף האריה את החמור, והניח לשועל לבצע את החלוקה. השועל נתן לאריה את החלק העיקרי והותיר לעצמו חלק זעיר. כשהאריה פנה אליו בפליאה ושאל מנין למד את אמנות החלוקה הצודקת, השיב לו: מן החמור.
הביטוי המקביל באנגלית הוא “The lion’s share”, ולפיכך התרגום הנכון הוא “חלק הארי”, צירוף סמיכות שמשמעותו המילולית “חלקו של האריה”. בעברית השתרש לצדו גם השיבוש “החלק הארי”, שהוא לכאורה צירוף של שם עצם ותוארו, אך “ארי” (במלרע) אינו שם תואר, והתוצאה המתקבלת חסרת משמעות (“החלק שהוא אריה”). הקושי בשימוש הנכון בצירוף נעוץ כנראה בעובדה שכיום נפוץ יותר השימוש במילה “אריה”, ואילו המילה “ארי” נחשבת לארכאית ומוכרת בעיקר מצירופים אחרים.
למרות שהביטוי נמצא בשימוש בדיבור היומיומי במגוון הקשרים, לפי חוקר הלשון אבא בנדויד בחיבורו “מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה”, יש להשתמש בביטוי רק בהקשרים של חלוקה לא מאוזנת, ואילו במקרים אחרים יש לבכר ביטויים אחרים מליציים פחות, כגון החלק הגדול, החלק העיקרי”.

התמונה:

שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top