פורסם לראשונה ב- 23.11.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
צַ’רִיבֶּה (דריבה) ضَرِيبة וברבים צַ’רַאיֶבּ ضرايب או צַ’רַאאֶבּ ضرائب בספרותית – מס, היטל
אין לי מושג מאיפה הקטע בסרטון לקוח. בכל מקום ברשת הוא מופיע באורך אחר…
בחורה נאה נכנסת למכולת, וזו השיחה שמתנהלת בינה ובין בעל המקום:
– יא הלא! הלא יא עסל!
– אלדכאן אלכ?
– טבען אלי. ובס הי אלדכאן אלי? לסה ענדי כמאן מחלין מאג’רהם, ולסה ענדי כמאן ת’לת’ מח’אזן וענדי ביתין וענדי פילה ולסה ענדי ארבע סיאראת ות’לאת’ שאחנאת, ומסתעד ללזואג’.
– מעכ אלאאנסה סלוא מן אלצ’ריבה
– מעכ מסילמה אלכד’אב, אכד’ב ואחד פי אלמנטקה! אטלעי אסאלי כל אלשארע עני, בערפוני
אכד’ב וכד’אב אלכנדרה!
– מר עלינא ע אלצ’ריבה!
– אכלנא חפיתין ושבשב. יאבי מא מן אלצבח ואללה מא בעת אלא בלורתין ורבע ובכית קבל אמי. שו האלחט’ אלזפת?
– يا هلا! هلا يا عسل!
– الدّكّان إلك؟
– طبعًا إلي. وبس هيّ الدّكّان إلي؟ لسّة عندي كمان محلّين مؤجّرهم، ولسّة عندي كمان ثلث مخازن وعندي بيتين وعندي فيلّة ولسّة عندي أربع سيارات وثلاث شاحنات، ومستعدّ للزّواج.
– معك الآنسة سلوى من الضّريبة
– معك مسيلمة الكذّاب، أكذب واحد في المنطقة! اطلعي اسألي كلّ الشّارع عنّي، بعرفوني
أكذب وكذّاب الكندرة!
– مرّ علينا ع الضّريبة!
– أكلنا حفّيتين وشبشب. يابيّ ما من الصّبح والله ما بعت إلّا بلّورتين وربع وبكيت قبل أمّي. شو هالحظّ الزّفت؟
– שלום! שלום למתוקונת!
– החנות שלך?
– ברור שלי. ורק החנות שלי? יש לי בנוסף שני בתי עסק שאני משכיר, שלושה מחסנים, שני בתים, וילה, ארבע מכוניות ושלוש משאיות, ואני מוכן להתחתן.
– אני סלוא מרשויות המס
– ואני מסילמה השקרן. השקרן הכי גדול באזור! צאי ושאלי על אודותיי בכל הרחוב, הם מכירים אותי
הכי שקרן, שקרן (שפל ובזוי כמו) נעל!
– קפוץ אלינו למשרד המיסים!
– אכלנו אותה (מיל’: אכלנו שתי נעליים וכפכף)! אבאל’ה, מהבוקר מכרתי רק שתי גולות ורבע, ובכיתי מול אמי. מה זה המזל המחורבן הזה?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
מצאתי בקישור הבא את המִקְטע הארוך יותר של הסרטון:
=-=-=
והנה, על הדרך, קצת היסטוריה ומורשת שנלמדים מסרטון מבודח:
מַסְלַמַה בֶּן חַבִּיבֶּ אלְחַנַפִיּ مسلمة بن حبيب الحنفيّ, המוכר גם בשם: מֻסַיְלַמַה בן תֻ’מַאמַה בן כת’יר בן חביב אלְחנפי مسيلمة بن ثمامة بن كثير بن حبيب الحنفي, וכן בכינוי “מסילמה השקרן” مسيلمة الكذّاب היה האדם המפורסם ביותר בתקופת הנביא מוחמד, שייחס לעצמו יכולות נבואה.
כינוי נוסף שלו: אכד’ב מן מסילמה أكذب من مسيلمة – (אין) שקרן גדול יותר ממסילמה.
לפני שמסילמה החל להתנבא הוא שוטט בדרכים ובשווקים של חצי האי ערב, התערבב בין הערבים והפרסים ולמד תחבולות, שקרים והונאות מעובדי כוכבים ומזלות, מקוסמים, מכשפים ומאחזי עיניים ומנביאי שקר.
הוא התפרסם בעשיית טריקים עם ביצים ועפיפונים. הוא נהג, למשל, להשרות ביצים בקליפתן בתוך חומץ, והדהים את צופיו בכך שהצליח להכניס את הביצה לתוך צנצנת קטנה. הוא גם נהג לבנות עפיפונים מנייר ואמר לצופיו שאלו הם המלאכים.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה.
אז מילת היום היא –
מַצְ’רוּבּ (מדרוב) مَضْرُوب – “דפוק”, מוכה, פגום, מקולקל; רמאי, מנוול
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
במקרה של מילת היום, אנשים ממוצא צפון אפריקאי הוגים אותה כמו ז.
השורש הערבי צ’רב עוסק בעיקר במכות; הוא נפוץ מאוד ונציג פה רק את עיקרי מופעיו. בעברית הוא מופיע בשורש צ.ר.ב:
* הפועל צַ’רַבּ ضرب בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – היכה, הרביץ; ירה; טלפן (צ’רבּ תֶלֶפון); ניגן על כלי נגינה (צ’רב עלא); הכפיל
* צַ’רְבּ ضرب, שם הפעולה/מצדר של הבניין – מכה, דפיקה; ירי
* גַ’דְוַלֶ אלצַּ’רְבּ جدول الضّرب – לוח הכפל
* חַרְבּ וּצַ’רְבּ حرب وضرب, שהפך בפי דוברי עברית ל: חרבו דרבו – מהומה, קטטה (מיל’: מלחמה ומכות)
* צַ’רְבֶּה ضربة, צורת הנקבה של שם הפעולה – מכה אחת, מהלומה; הפגזה; פעימת לב
* צַ’רְבַּה חֻרַּה ضربة حرّة – בעיטה חופשית (בכדורגל)
* אַכַּל צַ’רְבּ أكل ضرب – “אכל” מכות, קיבל מכות
* הפועל הספרותי אַצְ’רַבַּ أضرب בבניין הרביעי – שבת
* אִצְ’רַאבּ إضراب, שם הפעולה של הבניין – שביתה
* תַצַ’ארֻבּ تضارب, שם הפעולה הספרותי של הבניין השישי – סתירה, קונפליקט
* הפועל אִנְצַ’רַבּ انضرب בבניין השביעי – הוכה, נפגע
* אִצְ’טִרַאבּ اضطراب וברבים אִצְ’טִרַאבַּאת اضطرابات, צורת שם הפעולה של הבניין השמיני – מהומה, אי שקט, אי סדר; מרד
* אִצְ’טִרַאבַּאת נַפְסִיַּה اضطرابات نفسية – הפרעות נפשיות
* צַ’רִיבֶּה ضريبة וברבים צַ’רַאיֶבּ ضرايب – מס
* צַ’רִיבֶּתֶ אלדַּחֶ’ל ضريبة الدّخل – מס הכנסה
* צַ’רִיבַּתֶ אלְקִימַה אלְמֻצַ’אפַה ضريبة القيمة المضافة – מס ערך מוסף
* תַנְסִיק צַ’רִיבִּיּ تنسيق ضريبيّ – תיאום מס
* אֻצְ’רֹבֶּ אלְחַדִיד וּהֻוֶּ סַחֶ’ן/חַאמִי أضرب الحديد وهوّ سخن / حامي – הכה בברזל בעודו חם
* אֻצְ’רֹבֶּ אלטִּינַה פִי אלְמַלְתִינַה. אִן מַא לִזְקַת עַ אלְחֵיט – בִּתְעַלֶּם أضرب الطّينة في الملتينة. إن ما لزقت ع الحيط – بتعلّم – תמיד כדאי לנסות
מיל’: זרוק את הבוץ/הטיט על דבק השפכטל. גם אם הוא לא יידבק, הוא ישאיר סימן.
גרסה מוכרת יותר היא (עם קיר במקום דבק שפכטל):
אִרְמִי / אצ’רב אלטינה עַלַא אלְחֵיט, אִדַ’א מַא עַלַּקַת – בתעלם إرمي / أضرب الطينة على الحيط إذا ما علّقت بتعلّم
המשמעות זהה.
ואי אפשר לסיים בלי אחד הפתגמים השחוקים ביותר בערבית באוזני דוברי העברית, בעיקר כי הם נמצאים בשימוש בפיהם של פוליטיקאים ישראליים:
צַ’רַבְּנִי וּבַּכַּא, סַבַּקְנִי וּאשְתַכַּא ضربني وبكى سبقني واشتكى – איזו צביעות! (מיל’: הוא היכה אותי ובכה [כאילו אני היכיתיו], הקדים אותי והתלונן)
=-=-=
הקוראת אירית דוש-וינברג כתבה לנו על צ’ריבה:
זו מילה סוציולינגוויסטית. המילה מעידה על יחס החברה למס. הוא אכן מכה לכיס.
=-=-=
תוספות הקוראים לפוסט הזה:
כותבת גילה יונה:
טעמו צ’רבה/קתלה طعمو ضربة/قتلة היכהו
מוסיף יאיר גולד:
בדיאלקט צפוני ביצ’רב ראס(ה) ב(א)לחיטאנ بيضرب راسه بالحيطان – נאמר על אדם שהוא במצב של חולי, מצב של גמילה מסמים, במצוקה, בייאוש (מיל. מטיח ראשו בקירות)
וגם יהודה כץ:
התעלם: ضَرَبَ عَرْضَ الْحائِط צ’רב ערצ’ אלחאא’ט
מכת שמש: ضَرْبةُ شَمْس צ’רבת שמס
קוצב לב: مُنَظِّمُ ضَرْباتِ الْقَلْب מנט’ם צ’רבאת אלקלב
שביתת מחאה: إضْراب احْتِجاجِيّ אצ’ראב אחתג’אג’י
זה היה הפוסט ה- 1,538 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
