מספיק! חלס!

מספיק
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מספיק! חלס!

מספיק! חלס!

מספיק

פורסם לראשונה ב- 11.11.18

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חַ’לַץ (חלס) خَلَص – מספיק!
היה לנו פוסט בנושא, אבל מסיבות טכניות הוא אינו קיים. אז אין סיבה טובה יותר מבקשתה של חיה כדי להחזירו לחיים:
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yechiam Badichi, שכתב לנו:
“אני סטודנט למזרח תיכון באוניברסיטה בן גוריון ואני מאוד מתענג על המילים שלכם.
לפני כשנה נולד לי בן, אני מת עליו ואנחנו עושים המון שטויות ביחד.
הבעיה החלה – כשהייתי שולח סרטונים או תמונות שלי ושל הילד וחברים היו מגיבים לי שאני “אבא פגום”
למשל, מסתבר, שלא לגיטימי לנדנד ילד בן חצי שנה בתוך מכונת הכביסה,
או לא לגיטימי לצאת לקניות איתו בתוך סל של רמי לוי.
בקיצור – אני אבא פגום.
ניסיתי לבדוק איך אומרים את זה בערבית ולא הצלחתי
“אבו חרבאנה?”
או מהי בכלל המילה פגום.
אשמח לקבל תשובה”.
אז מילת היום היא –
חַ’לַץ خَلَص – מספיק! די! זהו!
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל, והאות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
ח’לץ???
איך המילה ח’לץ קשורה למה שכתב לנו יחיעם?
טוב, אני מודה; אני (שָלֵו) אשם:
אני זכרתי, ותכף תבינו למה, את השורש של היום. אולם בחרתי במילה הלא מתאימה להצגה כאן… לא נורא.
(אה, סתם הערה: ח’רבאנה בערבית זה עם ח’…)
לפני שניכנס לדיון הלשוני, הנה מה שעניתי בזמנו ליחיעם:
“טוב, לאחר דיון מעמיק עם ימאמה שלנו, אלו המסקנות:
כמו שבעברית אי אפשר להגיד על בן אדם שהוא פגום, אלא רק על מכשיר, דומם (ואני מודע לשימוש המודרני), כך גם בערבית.
האפשרויות הן:
خالص تاريخه – חַ’אלֶצ תַארִיח’ֹה – פג תוקף (מיל’: שהמועד, תאריך שלו, נגמר)
عايف حاله – עַאיֶף חַאלֹה (שום קשר לעייפות בעברית) – כבר לא סובל את המצב שלו
خربان חַ’רְבַּאן – מקולקל. יותר משתמשים בהקשר של ילדים “מקולקלים”
مش نافع מֻש נַאפֶע – לא מועיל
خالص חַ’אלֶצ – ‘גמור’ “
הו! הנה השורש! רואים?
השורש הערבי ח’.ל.ץ עוסק בתחומי משמעות רבים, שכמה מהם מתכתבים עם המשמעויות של השורש המקביל בעברית, ח.ל.ץ (שבעברית עוסק בחילוצים ובחלוצים…):
* הפועל הספרותי חַ’לַצַ خَلص בבניין הראשון – ניצל מ-, שרד; נגמר
* הפועל חִ’לֶץ خِلص במדוברת, באותו הבניין – נגמר, אזל; הושלם
* חַ’לַאץ خلاص, אחת מצורות שם הפעולה של הבניין – ישועה, הצלה
* חֻ’לַאצַה خلاصة, צורה נוספת של שם פעולה, בספרותית – תמצית, עיקר
* הפועל חַ’לַּץ خلّص בבניין השני – הציל, חילץ; גמר, סיים; פטר מ-
* תַחְ’לִיץ تخليص, שם הפעולה/מצדר של הבניין – חילוץ; (וגם, או בעיקר) פדייה, למשל: תַחְ’לִיץ גֻ’מְרֻכִּי تخليص جمركيّ – פדייה ממכס
* הפועל הספרותי אַחְ’לַצַ أخلص בבניין הרביעי – היה נאמן
* אִחְ’לַאץ إخلاص, שם הפעולה של הבניין – נאמנות, כנות
* מֻחְ’לֶץ مخلص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נאמן. אין תלמיד, ערבי או מי שלמד ערבית, שלא כתב לפחות פעם אחת חיבור שנושאו “אַלצַּדִיקֶ אלְמֻחְ’לֶץ” الصّديق المخلص – החבר הנאמן
* הפועל תְחַ’לַּץ تخلّص בבניין החמישי – ניצל מ-, נפטר מ-
* אִסְתִחְ’לַאץ استخلاص, בספרותית, צורת שם הפעולה של הבניין העשירי – הסקת מסקנות, הפקה
* חַ’לְצַאן خلصان, במדוברת – תשוש, מותש, גמור, “הרוס”
* חִ’לֶץ מִנֶּ אלְמוֹת, תְגַ’נַּן خلص من الموت تجنّن – מהפח אל הפחת (מיל’: ניצל מהמוות, השתגע)
* אַללָּה יְחַ’לֶּצְנַא מִנֹּה الله يخلّصنا منّه – שימות כבר! (מיל’: שאללה יפטור אותנו ממנו)
למרות שכבר התרחקנו מהבניין הראשון, קבלו את-
* חַ’אלֶץ خالص, צורת הבינוני הפועל של הבניין – נקי, טהור; חופשי; מותר, מוכן. במדוברת משמש גם כתואר הפועל: לגמרי, בהחלט!, למשל: אַנַא תַעְבַּאן חַ’אלֶץ! أنا تعبان خالص – אני לגמרי עייף. וגם כשם עצם/תואר – גמור, מותש
לפני שנסיים, חשבתי לשתף אתכם:
שנים, שנים שאני מתחרפן כשתלמידי ערבית כותבים את מילת היום בכתיב ח’לאץ (שמושפע, מן הסתם, מדרך הכתיבה בעברית – חלאס!, שמנסה להכניס למילה נופך ערבי, אך בכוח).
חברים, הכתיב הערבי מביע הטעמה (איפה מאריכים את המילה):
מילת היום היא במלעיל: חַ’לַץ خلص, קצר כזה…
חַ’לַאץ خلاص, במלרע, כפי שראינו באוצר המילים של היום, זה ישועה. ובסדר, במצרים מבטאים גם את מילת היום בצורה ח’לאץ. אבל אנו לא מצרים.
אין שום קשר, נכון?
אז ח’לץ כבר עם זה!!!
תודה
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top