פורסם ב- 21.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
לגבי התמונה היום (גם היא לקוחה מהדף “כשאבא ואמא בני דודים”), זו פעם שניה שאנו מבקשים מפתח-תקוואים לקבל אותה בהומור הראוי ועם חיוך 
הכל ברוח טובה!
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
מַכְּיוּד مَكْيُود – מרומה, מי שחתרו תחתיו
לשמיעה:
עובדיה שלח לי סרטון מדף הפייסבוק של השחקנית החלבּית רַשַא חַאצְ’רִי رشا حاضري Rasha Hadri.
השחקנית מופיעה בסרטון.
כותרת הסרטון, שהוא סצינה מתוך סדרה:
פאתו יסרקוהא בס טלעת מַכְּיוּדֶה ואבליס ביאח’ד מנהא דרוס
فاتو يسرقوها بس طلعت مكيودة وإبليس بياخد منها دروس
הם נכנסו כדי לגנוב ממנה אבל התברר שהיא ערמומית ומלאך המוות מקבל ממנה שיעורים
רגע, לפני שנמשיך! מכיוד פירושו מרומֶה.
לדעתי, ולדעת החבר שעזר לי מאוד בהבנת הקטע, נפלה פה טעות, והמילה הייתה צריכה להיות:
מְכַּאיְדֶה مكايدة, בבניין השלישי ולא הראשון: ערמומית ובעיקר מרגיזה, תוקעת אצבע בעין, מעצבנת.
[כותבים לנו בתגובות הקוראים גיא מור-לן וליאור אור שלמילה מכיוד יש גם המשמעויות:
קנאי, חורש רע, נוטר טינה, זה שרוצה להזיק לאחרים]
=-=-=
הסיטואציה: גבר ואישה, גנבים, דופקים על דלת ביתה של אישה.
חברים וחברות, קבלו יצירת מופת קטנה ועשירה בביטויים בלהג הדמשקאי היפה (עם נגיעות חלבּיות):
מין?
לו סמחתי, מאדאם, אנא מנדובה מן שרכה ואלכ מעי אמאנה
ושו האלאמאנה האי?
יעני הון ע אלבאב? ע אלקלילה קולי לי תפצ’לי, פותי
אהלן וסהלן תפצ’לי
סססס, ולא חרף! סמעיני צותכ חתא אטלע לכ חנג’רתכ ברה!
קולוא לי, שו בדכן מני?
שו בדנא מנכ? ואללה ג’איין נעמל לכ תעזילה, בס תעזילה עלא כיפנא
תחרכי! תחרכי לג’וא! אחכי וין אלדהבאת ולא תשאהדי עלא רוחכ, וח’לציני!
אחכי!
הנ בע’רפת אלנום. קאימה אג’יב לכן איאהן.
איה אקעדי!
חביבתי, פותי דורי עליהן וג’יביהן
איה, מן עיוני.
ועם בתקלהא חביבתי? יעני ליש הי מין בתכון, בלא זע’רה?
האי מרתי, בס אלחאג’ה ח’לתנא נשתע’ל היכ שע’ל סוא. בעדין אנתי, שו אלכ עלאקה בהיכ אסאלה?
לא, בס אנא מסתע’רבה כיף ואחד בהאלשח’ציה מתלכ אאח’ד ואחדה מתלהא. יעני הי בצראחה מו חלוה.
הההה האלחכי מו עלי. אצלן כל אלעאלם חאסדתני עליהא ועלא ג’מאלהא ואסתע’רבוא כיף ראחת מעי ח’טיפה.
ח’טיפה?! יעני אנת מו אאח’דהא ערפי?!
לא. כל אלסבב אבוהא, אללה לא יוקפה, מן ורא יבאסת ראסה.
יעני אנא בס בדי אפהם: איש הו עג’בכ פיהא? מא לכ שאיפ כיף מן משיתכ וראהא יעני בצראחה מתל אלתותו? מא הי דקת אלבאב ואנת וראהא, הי ראחת תג’יב אלדהבאת ואנת ואקף, יעני, ואללה מא בתסאהלהא. אנת בתסתאהל ואחדה חלוה ודלועה, אחלא מנהא, מאנכ שאיפהא כיף מתל אלהותה?
בלא כתרת חכי! אצלן אנא עהדת עלא חאלי אני מא אקרב עלא ואחדה ע’ירהא, חתא אני ושמת אסמהא עלא צדרי!
ניאלהא ואללה!
איה לכן!
חביבי, האי אלדהבאת!
בראפו עליכי. וין חאטה אלמצארי? אחכי לאשוף!
בהדיכ אלע’רפה
מאשי. ח’לי עינכ עליהא
מאשי
קאל: יא מאמנה באלרג’אל מתל אלמיה באלע’רבאל. כנתי תטולי באלכ שוי, לסה מא ח’לצנא מן בעצ’
סדי בוזכ אולי! בעדין שו קצדכ יעני מא ח’לצתו מן בעצ’?
שו בדה יכון קצדי יעני? יעני כאן קאעד ועם ביתע’זל פיני ובג’מאלי. יעני. ועם בינדב חט’ה עלא האלורטה אללי תורטהא פיכי
מסתחיל וליד יחכי היכ. אצלן וליד מסתחיל יקרב עלא ואחדה ע’ירי
לא! ואת’קה מן חאלכ כמאן. חביבתי, ג’וזכ ורג’אני אלושמה אללי עלא צדרה ושו האלמלמס אלנאעם. יא ניאלכ עליה. וחכא לי כיף הרבתי מן בית אהלכ ורחתי מעה ח’טיפה, והו נדמאן ע אלסאעה אללי ערפכ פיהא, ועם יסתנא בס תח’לצ האלמהמה תבעכ אנתי ואיאה, ותרוחוא, מנשאן אנא ואיאה נתואעד, ונעמל לנא שי משרוע ג’דיד. בס ערפי! מו ח’טיפה, אנא מא ברוח מתלכ, חביבתי! אנא ע’אליה ומדללה!
לכ ואללה לאח’רב ביתכ, יא וליד! וליד!
יא עאלם, יא נאס! חראמיה בביתי, אלחקוני! דח’ילכן!
– مين؟
– لو سمحتي، مادام، أنا مندوبة من شركة وإلك معي أمانة.
– وشو هالأمانة هاي؟
– يعني هون ع الباب؟ ع القليلة قولي لي تفضلّي، فوتي.
– أهلا وسهلا تفضلّي.
– سسسس، ولا حرف! سمّعيني صوتك حتّى أطلّع لك حنجرتك برّة!
– قولوا لي، شو بدّكن منّي؟
– شو بدّنا منّك؟ والله جايين نعمل لك تعزيلة، بس تعزيلة على كيفنا.
– تحرّكي! تحرّكي لجوّا! احكي وين الدّهبات ولا تشاهدي على روحك، وخلّصيني!
– احكي!
– هنّ بغرفة النّوم. قايمة أجيب لكن ايّاهن.
– ايه اقعدي!
– حبيبتي، فوتي دوّري عليهن وجيبيهن.
– ايه من عيوني.
– وعم بتقلّها حبيبتي؟ يعني ليش هي مين بتكون، بلا زغرة؟
– هاي مرتي، بس الحاجة خلّتنا نشتغل هيك شغل سوا. بعدين انتي، شو الك علاقة بهيك أسئلة؟
– لا، بس أنا مستغربة كيف واحد بهالشّخصيّة متلك آخد واحدة متلها. يعني هي بصراحة مو حلوة.
– هههه هالحكي مو عليّ. أصلًا كلّ العالم حاسدتني عليها وعلى جمالها واستغربوا كيف راحت معي خطيفة.
– خطيفة؟! يعني انت مو آخدها عرفي؟!
– لا. كلّ السّبب أبوها، الله لا يوقّفه، من ورا يباسة راسه.
– يعني أنا بس بدّي أفهم: ايش هو عجبك فيها؟ ما لك شايف كيف من مشيتك وراها يعني بصراحة متل التّوتو؟ ما هي دقّت الباب وانت وراها، هي راحت تجيب الدّهبات وانت واقف، يعني، والله ما بتساهلها. انت بتستاهل واحدة حلوة ودلّوعة، أحلى منها، مانك شايفها كيف متل الهوتة؟
– بلا كترة حكي! أصلًا أنا عهدت على حالي إنّي ما أقرّب على واحدة غيرها، حتّى إنّي وشمت اسمها على صدري!
– نيّالها والله!
– ايه لكن!
– حبيبي، هاي الدّهبات!
– برافو عليكي. وين حاطّة المصاري؟ احكي لاشوف!
– بهديك الغرفة.
– ماشي. خلّي عينك عليها.
– ماشي.
– قال: يا مآمنة بالرّجال متل الميّة بالغربال. كنتي تطوّلي بالك شوي، لسّة ما خلّصنا من بعض.
– سدّي بوزك أولي! بعدين شو قصدك يعني ما خلّصتو من بعض؟
– ايه شو بدّه يكون قصدي يعني؟ يعني كان قاعد وعم بيتغزّل فيني وبجمالي. يعني. وعم بيندب حظّه على هالورطة اللّي تورّطها فيكي.
– مستحيل وليد يحكي هيك. أصلًا وليد مستحيل يقرّب على واحدة غيري.
– لا! واثقة من حالك كمان. حبيبتي، جوزك ورجاني الوشمة اللّي على صدره وشو هالملمس النّاعم. يا نيّالك عليه. وحكى لي كيف هربتي من بيت أهلك ورحتي معه خطيفة، وهو ندمان ع السّاعة اللّي عرفك فيها، وعم يستنّى بس تخلص هالمهمّة تبعك انتي وايّاه، وتروحوا، منشان أنا وايّاه نتواعد، ونعمل لنا شي مشروع جديد. بس عرفي! مو خطيفة، أنا ما بروح متلك، حبيبتي! أنا غالية ومدللّة!
– لك والله لأخرب بيتك، يا وليد! وليد!
يا عالم، يا ناس! حراميّة ببيتي، الحقوني! دخيلكن!
– (בעלת הבית) מי שם?
– (הגנבת) ברשותך, גברת, אני נציגה של חברה, יש לך אצלנו פיקדון.
– איזה פיקדון?
– מה, פה מחוץ לדלת? לפחות תגידי לי בבקשה, היכנסי.
– ברוכה הבאה, בבקשה.
– (הגנב, מאיים עם סכין) שששש! אף מילה! אם תשמיעי קול אני אעקור לך את הגרון!
– תגידו לי, מה אתם רוצים ממני?
– מה אנו רוצים ממך? בחיי, באנו לעשות לך ניקיון יסודי, אבל ניקיון יסודי בדרך שלנו.
– זוזי! זוזי פנימה! תגידי איפה הזהב או שתגידי את השהאדה (העדות המוסלמית) לפני מותך, ונגמור עם זה!
– דברי!
– הוא בחדר השינה. אני אקום להביא לכם אותו.
– שבי!
– (הגנב לגנבת) יקירתי, היכנסי חפשי אותו והביאי אותו.
– בשמחה. (הולכת)
– אתה קורא לה “יקירתי”? למה מי היא, בלי להמעיט מערכה?
– זו אשתי, אבל הנסיבות גרמו לנו לעבוד בעבודה הזו ביחד. חוץ מזה, מה את שואלת שאלות כאלה?
– לא, אני פשוט מתפלאת איך אדם עם אישיות כמו שלך לקח מישהי כמותה. כי היא, בכנות, לא יפה.
– חחחח, הדיבורים האלה לא עובדים עלי. כל העולם קינא בי בגללה ובגלל היופי שלה, והתפלאו איך היא ברחה איתי (ח’טיפה – נערה שנחטפה מבית אביה כדי לחתנה בניגוד לרצון הוריה).
– היא נחטפה? כלומר לא לקחת אותה עם אישור של הוריה?
– לא. הסיבה היא אבא שלה, שאלוהים לא יצליח את דרכו, עשיתי זאת מאחורי גבו.
– אני רק רוצה להבין: מה מצאת בה? אתה לא רואה איך אתה הולך אחריה, בכנות, כמו כלב. היא זו שדפקה על הדלת כשאתה מאחוריה, היא הלכה להביא את הזהב ואתה עומד, כלומר אתה לא ראוי לה. אתה ראוי למישהי יפה ומפונקת, יפה ממנה, אתה לא רואה איך היא כמו מפלצת?
– בלי הרבה דיבורים! אני התחייבתי לעצמי שלא אתקרב לאף אחת מלבדה, אפילו עשיתי קעקוע של שמה על החזה שלי!
– אשריה, בחיי!
– ברור!
– (הגנבת חוזרת) יקירי, הנה הזהב!
– כל הכבוד. (פונֶה לבעלת הבית) איפה את שמה את הכסף? דברי!
– בחדר ההוא.
– טוב. שימי עין עליה. (הולך)
– טוב.
– (בעלת הבית פונה לגנבת) שנאמר: הו המאמינה לגברים, את כמו (זו שבוטחת) במים שיישארו במסננת. היית צריכה להתעכב עוד קצת, עדיין לא סיימנו זה עם זו.
– שתקי! חוץ מזה, מה כוונתך לא סיימתם זה עם זו?
– מה כבר יכולה להיות כוונתי? הוא ישב והתעסק איתי והחמיא ליופיי. והוא מצר על מזלו בשל התסבוכת שהסתבך איתך.
– אין סיכוי שוליד ידבר כך. אין סיכוי שוליד יתקרב למישהי מלבדי.
– לא, את מה-זה בטוחה בעצמך! יקירתי, בעלך הראה לי את הקעקוע על החזה שלו, וכמה המגע שלו היה נעים. אשריך שהוא שלך. הוא סיפר לי איך ברחת מבית הוריך וברחת איתו, והוא מתחרט על השעה שהכיר אותך, ומחכה שהמשימה הזו שלכם תסתיים, ותלכו, כדי שהוא ואני נקבע להיפגש, ונעשה לנו איזה פרויקט חדש. אבל כמו שנהוג ומקובל! אני לא בורחת מבית הוריי, אני לא כמוך, יקירתי! אני איכותית ומפונקת!
– אוי, בחיי, אני אחריב את ביתך, וליד! וליד!
– אנשים! יש גנבים בבית שלי! הצילו, אנא מכם!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Edov Toren , שכתב לנו:
“שלום שלו,
נתקלתי בפתגם
اصبر على كيد الحسود فأن صبرك قاتله، فالنّار تأكل بعضها إن لم تجد ما تأكله
המילה كيد לא הייתה מוכרת לי.
كيد קנאה (במובן הכי שלילי ולא מפרגן של הקנאה).
مكيود האדם הנושא עמו كيد, כלומר הקנאי.
אשמח לפוסט על המילה كيد.
תודה!”
אז מילת היום היא –
מַכִּידַה مَكِيدَة או מַכִּידֶה וברבים מַכַּאאִד مكائد או מַכַּאיֶד مكايد – תחבולה, תכסיס, מזימה, מלכודת ; רשעות לב
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי כ.י.ד (בגזרת ע”י) עוסק בתחבולות ובהונאה:
* הפועל כַּאדַ كاد בבניין הראשון – רימה, הונה; חרש מזימות, רקם תככים; חתר תחת-; הרגיז
* כַּיְד كَيْد וברבים כֻּיוּד كيود, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תחבולה, תכסיס, מזימה, הונאה; מלחמה (לא בשימוש במשמעות האחרונה)
* מַכְּיוּד مكيود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מרומה, מי שחתרו תחתיו (לא בשימוש והופיע במילון בודד)
* הפועל כַאיַדַ كايَد בבניין השלישי – רימה, הונה
* הפועל תַכַּאיַדוּא تكايدوا בבניין השישי – רימו אלו את אלו
* הפועל אִכְּתַאדַ اكتاد בבניין השמיני – רימה, הערים
* כַּיַּאד كيّاد, במשקל בעלי המלאכה – בעל תחבולות ותכסיסים
* אִרְתַדַּ אלְכַּיְד אִלַא נַחְרִהִ ارتدّ الكيد إلى نحره – חופר בור בו ייפול; נפל בפח שטמן לאחרים (מיל’: המזימה שלו חזרה לגרון שלו)
* אַללָּהֻמַּ רִדַּ כַּיְדַהֻם פִי נֻחוּרִהִם וַאגְ’עַל תַדְמִירִהִם פִי תַדְבִּירִהִם اللهمّ ردّ كيدهم إلى نحورهم واجعل تدميرهم في تدبيرهم – אלוהים! השב מזימתם אל גרונותיהם והחרב את הסדר שעשו לעצמם (זו תפילה למפלת האויב)
ונשווה לתנ”ך: כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב (משלי כ”ו 27)
=-=-=
נחזור לשאלה איתה פתח אידוב:
אני לא מצאתי “כיד” במובן קנאה, גם לא בשאר מילות השורש. כל התרגומים שמצאתי צוינו פה למעלה.
אם כבר, הקנאה נמצאת במילה חסוד.
באשר לפתגם:
אצבר עלא כיד אלחסוד
ואנ צברכ קאתלה
כאלנאר תאכל בעצ’הא
אן לם תג’ד מא תאכלה
اصْبر على كَيدِ الحَسُودِ
فإنَّ صبركَ قاتلُه
كالنَّارِ تأكلُ بعضَها
إن لم تجد ما تأكلُه
הציטוט מיוחס לעבדאללה בן אלְמֻעְתַזּ عبد الله بن المعتزّ, שהיה משורר ממוצא עיראקי בן המאה התשיעית.
התרגום החופשי שלי:
המתן בסבלנות לטמון פח לקנאי
שהרי סבלנותך היא שתהרוג אותו
כפי שהאש מכלה את עצמה
אם לא תמצא מה לאכול
=-=-=
השורש הזה מחזיר אותי תמיד לכיתה י”ב ולשני פסוקים, 4-5, מסורת יוסף בקוראן:
אִד’ קַאלַ יוּסֻף לִאַבִּיהִ יַא אַבַּתִ אִנִּי רַאַיְתֻ אַחַדַ עַשַרַ כַּוְכַּבַּן וַאלשַּמְסַ וַאלְקַמַרַ רַאַיְתֻהֻם לִי סַאגִ’דִין
קַאל יַא בֻּנַיַּ לַא תַקְצֻץ רֻאְיַאכַּ עַלַא אִחְ’וַתִכַּ פַיַכִּידוּא לַכַּ כַּיְדַן אִנַּ אלשַּיְטַאן לִלְאִנְסַאן עַדֻוּ מֻבִּין
إِذْ قَالَ يُوسُفُ لِأَبِيهِ يَا أَبَتِ إِنِّي رَأَيْتُ أَحَدَ عَشَرَ كَوْكَبًا وَالشَّمْسَ وَالْقَمَرَ رَأَيْتُهُمْ لِي سَاجِدِينَ
قَالَ يَا بُنَيَّ لاَ تَقْصُصْ رُؤْيَاكَ عَلَى إِخْوَتِكَ فَيَكِيدُواْ لَكَ كَيْدًا إِنَّ الشَّيْطَانَ لِلإِنسَانِ عَدُوٌّ مُّبِينٌ
יוסף אמר לאביו: אבא, ראיתי אחד עשר כוכבים ואת השמש ואת הירח. ראיתים, והנה הם משתחווים לי
אמר: בני, אל תספר את חלומך לאחֶיך פן יחרשו עליך רעה. הן השטן אויב מושבע הוא לאדם
(תרגום רובין)
המעוניינים בגרסה המקורית מוזמנים לעיין בבראשית ל”ז 9 ואילך.
מי שבקיאים בדקדוק ערבי, שמתם לב ל- אלמפעול אלמטלק (מושא פנימי) בפסוק השני?…
=-=-=
דוברי הערבית בין הקוראים שחיפשו פה את המשמעויות של “כמעט” ו- להיות קרוב ל-“, כלומר פועל מ”האחיות של כַּאנַ” – אז הן אינן קשורות לענייננו היום שכן הן משורש הקרוב אך שונה כ.ו.ד.
זה היה הפוסט ה- 1,781 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
