פורסם לראשונה ב- 7.2.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן היא מופיעה בשיר ששנים אני רוצה לפרסם פה.
אז מילת היום היא –
מְסַהֶּר مْسَهّر – משאיר ער בלילות
השיר הוא “(יא) חַבִּיבִּי יַא עֵינִי”, שהוא לשיטתי אחד השירים המרקידים ביותר שיש.
רוב הישראלים מכירים אותו, כולל עבדכם הנאמן, מגרסתו המיתולוגית מסוף שנות ה- 80 של הזמר הישראלי סמיר שוכרי.
העניין הוא שכשמתעמקים במילים של סמיר מבינים שהמצב פה די מורכב:
חלק מהשיר/גרסה של סמיר הוא אכן השיר המקורי, שהושר במקור על ידי מַאיַא יַזְבֶּכּ مايا يَزْبِك, שהיא זמרת לבנונית נוצרייה ילידת 1967.
אולם חלקו השני של השיר הוא בכלל שיר אחר, מצרי במקור.
אין לי מושג מה שמו המקורי, אך הוא ניתן לאיתור ברשת לפי השורה הראשונה שלו:
יַא תַאעֶבְּנִי, חַ’לַּיכּ עַלַא רַאחְתַכּ يا تاعبني خلّيك على راحتك
ומי הזמר המקורי? אין לי מושג. קיימות גרסאות של הזמר המצרי אַחְמַד עַדַוֶיַּה أحمد عدويّة וגם של המצרי סַעִידֶ אלְחִלוּ سعيد الحلو, ואפילו של הלבנוני ג’ורְג’ וַסוּף جورج وسوف, אבל אין “תיעוד” רציני וחד-משמעי של שם השיר ושל המבצע המקורי.
אולי אתם יודעים? שתפו אותנו…
يا حبيبي يا عيني يا عيني يا ليلي יא חביבי יא עיני, יא עיני יא לילי
يا مسهّر عيني بنهاري وليلي יא מסהר עיני בנהארי ולילי
والله اشتقنا وحياة عيونك ואללה אשתקנא, וחיאת עיונכ
يا مفارقنا اشتقنا لعيونك יא מפארקנא, אשתקנא לעיונכ
بوجودك يا أبو سمرا بيحلى السّهر باللّيل בוג’ודכ יא אבו סמרא ביחלא אלסהר באלליל
والحلوة بيطْول عمرها ونغنّي يا عيني يا ليل ואלחלוה ביטול עמרהא, ונע’ני יא עיני יא ליל
المُغْني حياة الرّوح يشفي القلب المجروح אלמע’ני חיאת אלרוח ישפי אלקלב אלמג’רוח
يلّا نرقص ونغنّي ونعيش بأحلى جنّة ילא נרקצ ונע’ני, ונעיש באחלא ג’נה
يلا يلا يلا يلا ילא ילא ילא ילא
يلا يا باسم طبّل لي شوي ילא יא באסם טבל לי שוי
وأنت يا يزبك قسّم لي شوي ואנת יא יזבכ קסם לי שוי
وانتي يا مزيكا دقّي لي شوية ואנתי יא מזיכא דקי לי שויה
חביבי, עיניים שלי
מי שמשאיר את עיני פקוחה בימים ובלילות
בחיי, התגעגענו, בחיי העיניים שלך
הו מי שנפרד מאיתנו, התגעגענו לעיניים שלך
כשאתה נמצא, שחרחר, ההישארות ערים בערב הופכת מתוקה/יפה
שתהיה בריאה היפה, ונשיר “יא עיני יא ליל”
מי שמעשיר את חיי הנפש ירפא את הלב הפצוע
קדימה, נרקוד ונשיר, ונחיה בגן עדן הכי יפה
יאללה…
יאללה באסם, תופף לי קצת
ואתה, יזבכ, חלק לי קצת
ואת, מוזיקה, נגני לי קצת
يا تاعبني خلّيك على راحتك יא תאעבני ח’ליכ עלא ראחתכ
ده أنا وحياتك لاورّيك قنزحتك דה אנא וחיאתכ לאוריכ קנזחתכ
وأسقيهم يا معلّمة على عيني يا معلّم ואסקיהם יא מעלמה, עלא עיני יא מעלם
حبايبنا يا معلّمة على عيني يا معلّم חבאיבנא יא מעלמה, עלא עיני יא מעלם
شامبنيا يا معلّمة على عيني يا معلّم שאמבניא יא מעלמה, עלא עיני יא מעלם
والويسكي يا معلّمة على عيني يا معلّم ואלויסכי יא מעלמה, עלא עיני יא מעלם
عمّر لي يا واد الشّيشة حطّ لي عليها تحشيشة עמר לי יא ואד אלשישה, חט לי עליהא תחשישה
أهلين بسعادة البيه نوّرت علينا يا بيه אהלין בסעאדת אלביה, נורת עלינא יא ביה
أهلين بسعادة البيه ما قلت لنا تشرب إيه / ما لك ما بتشرب ليه؟ אהלין בסעאדת אלביה, מא לכ מא בתשרב ליה?
حواليك الورد البلدي أيّامنا عليك وعليه חואליכ אלורד אלבלדי, איאמנא עליכ ועליה
قول / والتلاتة، تلاتة وبس والمزيكا والغنا والرّقص קול / ואלתלאתה, תלאתה ובס, ואלמזיכא עלא אלע’נא ואלרקצ
يلا يا حبيبي يلا يا عيوني ילא יא חביבי, ילא יא עיוני
يلا يلا يلا يلا ילא
يلا يا حبيبي عجّل لي شوية ילא יא חביבי, עגל לי שויה
אתה שמתיש/מעייף אותי, הישאר נינוח/עשה כרצונך
אני, נשבע בחייך, “אראה לך” על שחצנותך
השקי אותם, גברת, אין בעיה, אדון
הם יקירינו, גברת, אין בעיה, אדון
שמפניה, גברת, אין בעיה, אדון
וויסקי, גברת, אין בעיה, אדון
תכין לי, ילד, את הנרגילה, שים לי עליה חשיש
שלום לכבוד האדון, הארת עלינו (בנוכחותך), אדון
שלום לכבוד האדון, לא אמרת לנו מה אתה שותה / מדוע אינך שותה?
מסביבך הפרחים מהכפר(?), ימינו עליך ועליו (?)
תגיד שלוש, שלוש וזהו: המוזיקה, השירה והריקודים
קדימה, חביבי, קדימה, עיניים שלי
קדימה…
קדימה חביבי, הזדרז עבורי קצת
זו הגרסה של סמיר:
וזו המקורית של מאיא יזבכ. בכל מקרה, הכינו את הידיים, הרגליים, המותניים ושאר הגוף:
(התרגום שלי. שָלֵו)
ואז בא חברי Haim Monsonego ועשה סדר:
הזמר המקורי של ה”חלק” המצרי הוא אכן אחמד עדויה, והבתים האלה מתכתבים עם שיר ארוך יותר שלו שנקרא:
יַא בַּלַדִי יַא וַאד يا بلدي يا واد
https://www.youtube.com/watch?v=Gy9hGbAKwNg
חיים גם עזר לי לצאת מהקיבעון של המילה “אנזחה” שמופיעה בשיר, שנראה שאיש אינו מכיר את פירושה ושאינה מתקיימת ברשת פרט לשיר הזה (על מילונים בכלל אין מה לדבר).
מסתבר שהכתיב “הנכון” הוא קנזחה, עם קאף שנהגית כאלף, כמקובל במצרים (ולא רק בה), ותרגומה שחצנות.
אה, כן, יש גם גרסה ישראלית מודרנית, מעורבת טכנו, של רינת בר. אבל החובבנות, אוחחח, החובבנות…
=-=-=-=-=
באשר לשורש של היום, פרסמנו עליו פוסט בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
אז מילת היום היא –
סַהְרַאן سَهْرَان וברבים סַהְרַאנִין سَهْرَانين או סַהַארַא سَهَارَى – מי שמבלה בלילות
בנקבה: סַהְרַאנֶה سَهْرَانة או סַהְרַא سَهْرَى
השורש הערבי ס.ה.ר עוסק בהישארות ער בלילה, בבילוי או פשוט בעירנות. הוא מתכתב עם השורש העברי הזהה לו, העוסק בסַהַר, הוא הירח החסר, החרמשי, ובסהרוריות.
בנוסף, גרסה כמעט זהה של השורש בערבית עוסקת בחודשים: ש.ה.ר.
אה, ואין שום קשר למדבר סהרה, שהוא שיבוש של המילה הערבית צַחַארַא صحارى, ברבים, שפירושה: מדבריות. שורש אחר, משמעות אחרת לגמרי.
* הפועל סִהֶר سهر במדוברת, סַהִרַ سَهِرَ בספרותית, בבניין הראשון – נשאר ער בלילה; סבל מנדודי שינה; בילה במהלך הלילה. סִהֶר עַלַא- سهر على – שקד על-
* סַהַר سَهَر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ערנות לילית
* סַהְרַה سهرة – נשף, חגיגה לילית
* סַאהֶר ساهر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שנשאר ער בלילה
* הפועל סַהַּר سهّر בבניין השני או אַסְהַרַ أسهر ברביעי – השאיר ער בלילה
* סֻהֵיר سُهير, שם פרטי של אישה, במשקל ההקטנה – נדודי שינה
* מַן טַלַבַּ אלְמַעַאלִי סַהִרַ אללַּיַאלִי من طلب المعالي سهر اللّيالي – כדי להצליח צריך לעבוד קשה ולהשקיע מאמצים (מיל’: מי שמעוניין להגיע רחוק/גבוה/לגדולות נשאר ער בלילות)
* סַאהוּר ساهور – הילת הירח
* סֻהַאר سُهار – נדודי שינה
* סַהַּאר سهّار במשקל בעלי המלאכה או מִסְהַאר مسهار – מי שמרבה להיות ער בלילות
* סַהַּארַה سهّارة, בנקבה – מנורת לילה (שם יפהפה, לדעתי)
* סַהִירַה سهيرة – נערת ליווי (פעילה בלילות…)
* אַלְעַיְנֶ אלסַּאהִרַה العين السّاهرة – העין הפקוחה והמשגיחה; מעיין איתן (עין בערבית, כמו עין בעברית, היא גם איבר הראייה וגם מעיין).
זהו גם כינויים המטאפורי של כוחות הביטחון ברבות מארצות ערב.
* בַּאבֶּ אלסַּאהִרַה باب السّاهرة – אחד משמותיו של שער הפרחים בירושלים
לשם זה של השער יש כמה הסברים:
אומרת ויקיפדיה בעברית:
“השם ‘שער הפרחים’ הוא שיבוש השם הערבי מימי הביניים ‘באב אל-סאהרה’, “שער המהלכים בלילה” (הסהרורים), כשמו של בית קברות מוסלמי הנמצא מול השער, א־סאהרה. בשולי בית הקברות ניצב תותח הרמדאן, היורה מדי ערב בחודש הרמדאן כדי לציין את תום הצום. שם בית הקברות מתייחס למתים שיקומו לתחייה באחרית הימים, ככתוב בקוראן ‘ואולם רק תקע (בשופר) אחד… והנה הם בא־סהרה’.
שיבוש הגייה בין האותיות ס’ ו-ז’ הפך את שם השער ל’באב א־זאהרה’ שפירושו “שער הפרחים”, ומכאן הטעות. הטענה כאילו מקור השם הוא בעיטורי הפרחים שעל השער אינה נכונה, שכן כל שערי החומה מעוטרים בפרחים.
השם המקובל בלשונות אירופה לשער הפרחים הוא “שער הורדוס”, בשל האמונה השגויה כי בתקופת הבית השני ניצב ביתו של הורדוס אנטיפס בקרבת מקום”.
ויקי בערבית מגישה את התכנים בצורה נעימה וקריאה יותר:
סמוך לשער נמצאת שכונת באב אלזאהרה, ששמה הוא שיבוש של השם אלסאהרה, שהוא שם התל ובית הקברות שנמצאים מחוץ לשער.
בבית הקברות הזה נקברו אלו שזכו בחייהם לעלות לרגל למכה ולקבל את התואר “חאג'”.
המונח מופיע בקוראן, סורה 79 (המושכים النّازعات) פסוקים 6-14:
يَوْمَ تَرْجُفُ الرَّاجِفَةُ
تَتْبَعُهَا الرَّادِفَةُ
قُلُوبٌ يَوْمَئِذٍ وَاجِفَةٌ
أَبْصَارُهَا خَاشِعَةٌ
يَقُولُونَ أَإِنَّا لَمَرْدُودُونَ فِي الْحَافِرَةِ
أَإِذَا كُنَّا عِظَامًا نَخِرَةً
قَالُوا تِلْكَ إِذًا كَرَّةٌ خَاسِرَةٌ
فَإِنَّمَا هِيَ زَجْرَةٌ وَاحِدَةٌ
فَإِذَا هُمْ بِالسَّاهِرَةِ
ביום אשר תרעיד הרעדה [מסימני יום הדין: תרועת השופר הראשונה, שתרעיד את העולם ותמית את כל היצורים]
ועוד אחת אחריה
ביום ההוא יפרכסו לבבות
ומבטיהם יושפלו
ויגידו: הייתכן כי היינו כבראשונה [הוקמנו לתחייה]
לאחר שהתפוררו עצמותינו?
יגידו: זאת היא שיבה אומללה
לא תישמע אז כי אם תרועה יחידה [תרועת השופר השנייה]
ואז יקיצו על פני האדמה [אלסהארה, במקור. יש גורסים שהכוונה להר ליד ירושלים, כלומר תחיית המתים תתרחש בארץ ישראל]
(תרגום רובין, שמן הסתם אינו מופיע בויקיפדיה. גם את הפסוקים עצמם הבאתי בעצמי. שָלֵו)
אחרים גורסים ש- סאהרה בערבית פירושה עמק או מישור.
=-=-=-=
לגבי חגהּ של העדה הכורדית, הסהרנה, לא מצאתי מהו מקור השם ואם הוא בכלל שֵמי.
בכל מקרה, מחיפושיי ברשת הופתעתי לקרוא שהאירוע החגיגי הזה בחג סוכות כבר אינו מתקיים, בעצם.
=-=-=
שמעתם על כַּאטֶ’םֶ אלסַּאהֶר كاظم السّاهر?
כאט’ם, יליד 1957 בעיר מוֹצֻל (מוסול), הוא אחד הזמרים העיראקיים המפורסמים ביותר.
התרגום המילולי של שמו ושם משפחתו, סתם בשביל הספורט והכיף, הוא:
מי שעוצר את כעסו וזעמו בשקט, ומבלה בלילות…
=-=-=
ושוב, נסיים את הפוסט היום עם הקלאסיקה הבאה:
השיר יַא מְסַהַּרְנִי يا مسهّرني (אתה משאיר אותי ערה בלילות/גוזל את שנתי [מרוב אהבתי אליך]), שמוכר גם לפי שורת הפתיחה שלו: מַא חַ’טַרְתֶש עַלַא בַּאלַכּ יוֹם תִסְאַל עַנִּי مخطرتش على بالك يوم تسأل عنّي (“לא עליתי במחשבתך אף פעם [אף יום] שתשאל על אודותיי”) במקור של האלילה אם כלת’ום, וכאן בביצועו של הזמר המצרי סַיִּד מַכַּאוִי سيّد مكّاوي
https://www.youtube.com/watch?v=IJpzyzRlpcw
שיהיה יום נהדר
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
