מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק ניסים ברעד, שכתב לנו ב- 8.4.24:
“עכשיו יום יום אנו שומעים על משאיות שנכנסות לעזה והיום אמרו נכנסו 200.
המילה شَاحِنَة היא אקטואלית לערביט”.
אז מילת היום היא –
שַאחְנֶה شَاحْنة וברבים שַאחְנַאת شاحنات – משאית
בלי קשר, חברי משה סלמון שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
yahyaa25
يحيى/yahyaa
ליחיא, שהוא חברוני, יש כ- 48,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
فإن مع العسر يسرا إن مع العسر يسرااضحك يا عزيزي فش اشي مستاهل
“אחר הקושי תבוא הקלה! אחר הקושי תבוא הקלה!
(ציטוט מסורת הרווחה [אלשרח, 94], פסוקים 5-6. (תרגום רובין)
צְחק, יקירי, אין דבר שמצדיק (להיות רציניים)
הסרטון פורסם ב- 1.2.24 וכותרתו:
ازا صاحبك هيك منشنو@
אזא צאחבכ היכ מנשנו@
אם חבר שלך כזה תייג אותו@ (שמתם לב למילה האנגלית to mention שהפכה לערבית?)
רן עלי צאחבי יום אלח’מיס פי אלליל, וקאל לי: אנת ואלשבאב מעזומין ענדי בעד צלאת אלג’מעה.
כל שי להון תמאם. ולאכן קבל מא ארוח ע צלאת אלג’מעה מפכר ליש עזמנא. פי אשי פי אלמוצ’וע. חאסס פי אשי. יעני קלבי ביקול לי פי אשי. דיר באלכ.
אלמהם, למית האלשבאב בעד צלאת אלג’מעה וט’לית ראיח עליה.
כל שי תמאם להון? כל שי תמאם.
ואללה קעדנא ואכלנא ואחנא בנץ אלאכל, סאמע צות שאחנה בתרג’ע: תי תי תי
אסתע’שית מן אלמוצ’וע. בקול לה: יא צאחבי, פי שאחנה בבאב דארכו בתרג’ע.
ביקול לי: לא לא, פש אשי, פש אשי. כמל אכלכ, כמל.
ואללה ואנא אכלת ואנא מסתע’ש ברצ’ו, פי אשי.
הלקית בעד מא אכלנא והצ’מנא ומד עלינא האלכנאפה ואכלנא. קלנא ילא, מנאכל.
אלמהם, אלא ביקול לנא: שבאב, בעד אד’נכו, פי נקלת נחאתה, אד’א בתקדרוא תטלעוהא מעי ע אלטאבק אלח’אמס עשאן פש אסאנסיר.
ואללה כנת שאיח'(?) מן אלבדאיה, יא צאחבי.
رنّ عليّ صاحبي يوم الخميس في اللّيل، وقال لي: انت والشّباب معزومين عندي بعد صلاة الجمعة.
كلّ شي لهون تمام. ولاكن قبل ما أروح ع صلاة الجمعة مفكّر ليش عزمنا. في اشي في الموضوع. حاسس في اشي. يعني قلبي بيقول لي في اشي. دير بالك.
المهمّ، لمّيت هالشباب بعد صلاة الجمعة وظلّيت رايح عليه.
كلّ شي تمام لهون؟ كلّ شي تمام.
والله قعدنا وأكلنا واحنا بنصّ الأكل، سامع صوت شاحنة بترجع: تي تي تي
استغشّيت من الموضوع. بقول له: يا صاحبي، في شاحنة بباب داركو، بترجع.
بيقول لي: لا لا، فش اشي، فش اشي. كمّل أكلك، كمّل.
والله وأنا أكلت وأنا مستغشّ برضو، في اشي.
هلقيت بعد ما أكلنا وهضمنا ومدّ علينا هالكنافة وأكلنا. قلنا يلّا، مناكل.
المهمّ، إلّا بيقول لنا: شباب، بعد إذنكو، في نقلة نحاتة، إذا بتقدروا تطلّعوها معي ع الطّابق الخامس عشان فش أسانسير.
والله كنت شايخ(؟) من البداية، يا صاحبي.
חבר שלי התקשר אלי ביום חמישי בלילה, ואמר לי: אתה והחבר’ה מוזמנים אלי אחרי תפילת יום שישי.
עד כאן הכול בסדר. אבל לפני שהלכתי לתפילת יום שישי חשבתי מדוע הוא הזמין אותנו. יש איזה עניין. אני מרגיש שיש משהו. כלומר הלב שלי אומר לי שיש משהו. שים לב.
בקיצור, אספתי את החבר’ה אחרי תפילת יום שישי והלכתי אליו.
עד כאן הכול בסדר? הכול בסדר.
ישבנו ואכלנו, כשהיינו באמצע האוכל שמעתי קול של משאית נוסעת לאחור: טי טי טי
חשדתי בעניין. אמרתי לו: חבר, יש משאית בפתח הבית שלכם, שנוסעת לאחור.
הוא ענה לי: לא לא, אין כלום, אין כלום. סיים לאכול, סיים.
בחיי, אכלתי וגם חשדתי, שיש משהו.
אחרי שאכלנו ועיכלנו הוא הגיש לנו כנאפה, אז אכלנו. אמרנו, יאללה, נאכל.
בקיצור, הוא פתאום אמר לנו: חבר’ה, ברשותכם, יש מטען של חצץ, אם תוכלו להעלות אותו איתי לקומה החמישית כי המעלית מקולקלת.
בחיי חשדתי(?) מהתחלה, חבר שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
שַאחֶן شَاحن – מַטְעֵן
שַאחְנֶה شاحنة וברבים שַאחְנַאת شاحنات – משאית
לשמיעה: https://clyp.it/tnxof1be
השורש הערבי ש.ח.ן עוסק בהטענה, מטענים והעמסה:
* הפועל שַחַן شحن בבניין הראשון פירושו הטעין, מילא, טען
* צורת שם הפעולה שלו (מצדר) שַחֶן شحن (בזכר, שם קיבוצי) או בנקבה שַחְנֶה شحنة, וברבים שַחְנַאת – מִטְעָן, משא; טעינה, משלוח, העמסה, תובלה
* וַתִ’יקַת שַחֶן وثيقة شحن – שטר מטען
* שַאחֶן شاحن, צורת הבינוני הפועל הזכר, פירושה מַטְעֵן, גם בצורה: גִ’הַאז שַחֶן جهاز شحن (מיל’: מכשיר טעינה)
ומילת היום שלנו, שאחנה, היא צורת הבינוני הפועל בנקבה, שבעבר פירושה היה קרון משא. משאית, אגב, ניתן לומר גם סַיַּארַת שַחֶן سيارة شحن, דהיינו רכב משא
* מַשְחוּן مشحون, בצורת הבינוני הפעול, פירושה עמוס, מלא, גדוש; מלא בעיות; טעון, גם כמו הטלפון הנייד שלכם; טעון רגשית
* הפועל הספרותי שַאחַנַ شاحَنَ בבניין השלישי – שנא את- (לא בשימוש)
* שַחַּאן شحّان, במשקל בעלי המלאכה – מַטְעֵן
שימו לב: אם לא ננקד גם את התרגומים בעברית – לא נוכל להבין מה הכוונה.
שנית, השוני בין שחן (מִטְעָן) ל- שאחן (מַטְעֵן) הוא בהארכת ההברה הראשונה
כנ”ל לגבי שחנה (מִטְעָן) ל- שאחנה (משאית). מסקנה: בערבית יש חשיבות להגיית האותיות (העיצורים), להדגשת הדגשים וכן להארכת ההברות באופן מדויק.
כתב הקורא יהודה כץ:
יש משתמשים עבור ‘משאית’ במילה האנגלית לוֹרִי.
מזג האוויר שלנו שָחוּן.
תגובתי:
לורי אומרים בעיראק, על דרך האנגלית הבריטית. בסוריה יש אומרים קאמיון (כמיון) על דרך הצרפתית.
הקוראת שירה פריד אביבי שאלה:
אז מכאן הגיעה המילה משחן (שבגללו פעם רצו להפיל את הממשלה)?
ומה הקשר – אם יש – למזג אוויר שחון?
תגובתי:
המילה משחן חדשה, זה מה שכותב עליה ויקימילון:
מַשְׁחֵן
עברית חדשה: התקן בדוד קיטור של טורבינה או של מנוע קיטור, המשמש לחימום נוסף של הקיטור, כדי להופכו מ”קיטור רטוב” ל”קיטור יבש” ללא תכולת מים כלשהי.
המשחן מונע נזק ללהבי טורבינת הקיטור.
“הקיטור הרטוב זורם מתוף הקיטור והמים אל סלילי המשחן […].” (יעקב רוזנטל, קיטור (דוודים, טורבינות מתקני עזר), 1978)
גיזרון
מן ש-ח-ן, הִשְׁחִין בלשון חז”ל.
ועד הלשון העברית, מונחים לדודי קיטור (תש”ב), 1942; מונחי כימיה (ת”ש-תש”ג), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הנדסה כימית (תשמ”ט), 1989.
השורש הערבי הקרוב הוא ס.ח’.ן
=-=
מזג אוויר שחון קשור לשורש הערבי הדומה, אך השונה לגמרי: ס.ח’.נ. (השורש בפוסט הזה הוא ש.ח.נ). השורש הזה קשור לחום, למשל הסחנה ליד בית שאן, שזה מים חמים (מאא’ סאח’נה, בערבית), או כפי שמרוקאים קוראים ליום חמסין: סח’וניה דל מות (חום של מוות).
כתב לנו יאיר גולד:
בסוריה יש משרד שנקרא: מכתב אלתח’ליץ ואלשחן مكتب التخليص والشحن – משרד הפדייה ממכס וההעמסה.
ואני מוסיף: הביטוי אלשחן ואלתח’ליץ אלג’מרכי الشّحن والتّخليص الجمركي נפוץ במקומות נוספים, לא רק בסוריה.
צילום: Mariusz Kluzniak
זה היה הפוסט ה- 2,439 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
