נָכֶה

נכה
בריאות ורפואה פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות תוארLeave a Comment on נָכֶה

נָכֶה

נכה

פורסם לראשונה ב- 26.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“נתקלתי במילה נָכֶה: מָשלֻול مشلول ופירושים אחרים שלה בערבית.
האם תוכל בבקשה לכתוב על مشلول ועל הנושא של מוגבלויות בערבית.
ראיתי פירושים נוספים כמו מֻעָאק معاق
מכָּרסָח مكرسح
כָּסִיח كسيح
יהיה מעניין לקרוא על כל העניין הזה בערבית. נכות, אנשים עם מוגבלות ונגישות. כל מה שתוכל להקיף בפוסט מן הסוג הזה. תודה!”
אז מילת היום היא –
מֻעַאק مُعَاق וברבים מֻעַאקִין مُعَاقين – נָכֶה; מפגר
לשמיעה:

נתחיל עם משלול, מכיוון שהיה לנו כבר פוסט בנושא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nissim Elalof, שכתב לנו:
“אני מנסה לשבור את הראש אם יש קשר בין המילה שלאל – מפל, ל- משלול – נכה”
אז מילת היום היא –
שַלַּאל شَلَّال וברבים שַלַּאלאת شلّالات – מפל מים
לשמיעה:

השורש הערבי ש.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בשיתוק, בפקעות חוטים ובמפלים. מה הקשר? לא נראה לי שיש כזה (מסתבר שיש. ראו מיד בהמשך).
בעברית בהקשרים של מים הוא מופיע במילה שלולית:
* הפועל הספרותי שַלַּ شَلَّ בבניין הראשון – שותק, לקה בשיתוק
* שַלַל شَلَل, שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיתוק
* מַשְלוּל مشلول, צורת הבינוני הפעול של הבניין – משותק, נכה
* הפועל שַלַּל شَلَّل בבניין השני – תפר תפירה גסה, הכליב
* אִתְשַלּ اتشَلّ, במדוברת מצרית (אין לי מושג באיזה בניין לסווג את הפועל…) – קיבל שיתוק
* שִלֶּה شلَّة וברבים שִלַל شلل – צרור, חבילה, פקעת חוטים; חבורה, קבוצה
ומה קורה עם השורש הזה בעברית?
השורש ש.ל.ל בעברית מופיע בשלושה תחומי משמעות:
שלילה, שלל במלחמה ושתי מילים משנאיות-תלמודיות:
לפי מילון אבן-שושן, המשמעויות של שלילה ושלל מלחמה אינן מתכתבות עם ערבית.
אולם שֶלֶל או שְלָל מלשון חכמים משמעותן פקעות חוטים ותפירה בחוט גס, ובכך יש לנו שני “בינגו” מול הערבית. חשוב לציין שגם בערבית משמעויות אלו אינן באמת בשימוש.
ואז כתב לנו הקורא Amos Noy:
בשירת דבורה כתוב: הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא, שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה.
ובהחלט ייתכן ששלל צבעים מדבר אף הוא על פקעת חוטים (ויש פה משחק מלים בין משמעויות טיפוסי לשירה המקראית). בין שלילה ובין שלל יש קשר הדוק, כמו בין בוז וביזה. המלה הקונקרטית עברה אבסטרקציה (הפשטה).
=-=-=-=-=-=
המילה מֻעאק היא מהשורש הספרותי ע.ו.ק, העוסק בעיכובים, מניעות ונכויות. בעברית השורש הזהה עוסק בהעקה, מועקה, תעוקה, להעיק וכו’:
* הפועל עַאקַ عاق בבניין הראשון – עיכב, עצר, מנע
* עַוְק عوْق וברבים אַעְוַאק أعواق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מכשול, מניעה
* עַאאִק عائق וברבים עַוַאאִק عوائق בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מכשול, מעצור, מחסום
* עַוַק عَوَق – רָעָב
* הפועל עַוַּקַ عوّق בבניין השני – עיכב, שם מכשול
* מֻעַוִּק معوِّق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מכשול
* מֻעַוַּק معوَّق, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נכה
* תַעְוִיק تعويق, שם הפעולה של הבניין – עיכוב
* הפועל אַעַאקַ أعاق בבניין הרביעי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – עיכב, הניא, מנע
* אִעַאקַה إعاقة, בצורת שם הפעולה של הבניין – השהיה, חסימה, הפרעה, נָכוּת
* הפועל תַעַוַּקַ تعوّق בבניין החמישי – התעכב
=-=-=
המילה: מְכַּרְסַח مكَرْسَح – נכה ברגליו
היא משורש מרובע, כ.ר.ס.ח, שקיים רק במדוברת ועוסק בנכות ברגליים:
* הפועל כַּרְסַח كرسح על דרך הבניין השני, שהמילה מכרסח היא צורת הבינוני הפעול שלה – הפך מישהו לנכה; שבר את רגלו של מישהו; הפך מישהו לצולע; “כיסח”
* אֶלְקַאיֶם קַאעֶד וּאלֶמְכַּרְסַח מַאשִי القايم قاعد والمكرسح ماشي – עולם הפוך, עולם מבולגן (מיל’: זה שיכול לעמוד יושב והנכה ברגליו הולך)
=-=-=
המילה: כַּסִיח كسيح – פיסח, משותק ברגליו, חולה רככת
היא מהשורש כ.ס.ח, העוסק בנכות ברגליים ובגירוד, קיצוץ.
השורש קיים בעברית במובן של קיצוץ צמחיה (למשל: מכסח דשא) עוד מימי חז”ל לפני כ- 2,000 שנה:
* הפועל כַּסַח كَسَحَ בבניין הראשון – טאטא; גרד שכבה עליונה של משהו, גילח; עקר מהשורש; היכה, “כיסח”
* הפועל הספרותי כַּסִחַ كَسِحَ בבניין הראשון, אך במשקל שונה – נעשה פיסח או משותק ברגליו
* כַּסַח كَسَح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיתוק ברגליים
* כַּאסִח كاسح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גורף, סוחף
* כַּאסִחַת אַלְעַ’אם كاسحة ألغام, עם צורת הנקבה – ספינה שולת מוקשים; מערכת פינוי מוקשים (מגוב) המורכבת בחזית של טנק
* כאסחַת גַ’לִיד كاسحة جليد – אוניה שוברת קרח
* הפועל תַכַּסַּחַ تكسّح בבניין החמישי – הפך לנכה ברגליו
* אַכְּסַח أكسح, במשקל בעלי המום – משותק ידיים או רגליים; צולע
* מֻגְ’תַמַע כַּסִיח مجتمع كسيح – חברה מפגרת
* מִכְּסַחַה مكسحة – מַגְרֵד
מסקנה: שתי המילים האחרונות עוסקות בעיקר בנכות ברגליים, שמשפיעה על יכולת העמידה וההליכה.
ורגע, לא סיימנו:
לפני כמה ימים פגשנו בפוסט שעסק בשורש ק.ע.ד את:
* הפועל הספרותי אַקְעַדַ أقعد בבניין הרביעי – הושיב; הפך לנכה, למשותק
* מֻקְעַד مقعد – בצורת הבינוני הפעול – נכה, פיסח
=-=-=
ונסיים עם רגע של עברית:
הוא נָכֶה, היא נָכָה, הם נָכים, כל אלו סובלים מ- נָכוּת.
שמתם לב? יש קמץ מתחת לנון, ולא צרה או סגול כמו שרוב דוברי העברית מבטאים, כנראה ב”אשמת” צורת הנסמך בסמיכות, עם שווא נע:
“וְלִיהוֹנָתָן בֶּן-שָׁאוּל, בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם; בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל […]” (שמואל ב׳ ד, פסוק ד).
והשוו: הוא יָפֶה ורָזֶה, היא יָפָה ורָזָה, הם יָפים ורָזים… (מסתבר שהשפה לגמרי מושפעת ממודל היופי המודרני…..)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top