פורסם ב- 12.8.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַקְטוּע מִנֶ אלְבַּנְזִין مَقْطُوع مِن الْبَنْزِين – נגמר לו הדלק
לשמיעה:
יהושע שלח לי סרטון מ- 5.7.22, שזו לשונו:
סלאם עליכם.
מקטוע? אה? מקטוע?
…
בדי אצורכ לאנה שע’לתכ ועמלתכ הדי.
הד’א אלשאב וקף עלא כל רמזון, האי סיארתה, ווקף עלא כל רמזון, וביקול להם מקטוע מן אלבנזין. כל רמזון מנשופה, הד’א אלשאב, היה, האי אלסיארה, אלכאיא, כל מרה ביוקף עלא אלשבאב, ביוקפהם ביקול להם: מקטוע מן אלבנזין ואעטוני אעבי בנזין.
היה, הד’א אלשאב. הדיכ אליום עלא רמזון אלחסבה, והיה אליום עלא רמזון שו אסמה. והאי אלסיארה פיהא בנזין. היה, תערפוא עליה!
עלא כל צפחאת אלבלד בדי אנזלכ! האי פיהא בנזין! האי הדאכ אלשאב מעה שרד.
سلام عليكم.
مقطوع؟ اه؟ مقطوع؟
…
بدّي أصوّرك لأنه شغلتك وعملتك هدي.
هذا الشّابّ وقّف على كلّ رمزون، هاي سيّارته، ووقّف على كلّ رمزون، وبيقول لهم مقطوع من البنزين. كلّ رمزون منشوفه، هذا الشّابّ، هيّه، هاي السّيّارة، الكايا، كلّ مرّة بيوقّف على الشّباب، بيوقّفهم بيقول لهم: مقطوع من البنزين وأعطوني أعبّي بنزين.
هيّه، هذا الشّابّ. هديك اليوم على رمزون الحسبة، وهيه اليوم على رمزون شو اسمه. وهاي السّيّارة فيها بنزين. هيّه، تعرّفوا عليه!
على كلّ صفحات البلد بدّي أنزّلك! هاي فيها بنزين! هاي هداك الشّابّ معه شرد.
שלום עליכם.
נתקעת (בלי דלק)? אה? נתקעת?
…
אני רוצה לצלם אותך כי זה המעשה וזו הפעולה שלך.
הבחור הזה עמד בכל צומת/רמזור, זו המכונית שלו, עמד בכל רמזור, הוא אומר (לאנשים) שנגמר לו הדלק. בכל רמזור אנו רואים אותו, את הבחור הזה, הנה הוא, וזו המכונית, הקיה, בכל פעם הוא עוצר את האנשים, עוצר אותם ואומר להם: נתקעתי בלי דלק, תנו לי למלא דלק.
הנה הוא, זה הבחור. באותו היום בצומת/רמזור של (שכונת) אלחסבה (בירושלים), והנה הוא היום בצומת של איך קוראים לזה. זו המכונית ויש לה דלק. הנה הוא, הכירו אותו!
בכל הדפים של העיר אני אפרסם אותך! יש בה דלק! הנה, הבחור שאיתו ברח.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
לא מזמן פרסמנו את הדברים ה(ארוכים) הבאים:
מילת היום היא –
קִטְעַה قِطْعَة וברבים קִטַע قِطَع או קִטְעַאת قطعات – חתיכה, קטע, נתח, מִקטע, פרק, יחידה; גזרה, חלקה, כברת ארץ; פרוסה
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ק.ט.ע הוא אחד הנפוצים, “העמוסים” ו”הגדושים” ביותר בשפה. הוא עוסק בקטעים, קטיעות, חלקים והפסקות, בדיוק כמו בעברית:
* הפועל קַטַע قطع בבניין הראשון – חסם, מנע, הפסיק, ביטל; קטע, ניתק, חתך, קרע, קיצץ; חצה, עבר את-; עקר מהשורש; קטע את דבריו של-; פסק ש-, הכריע
* יִקְטַע עֻמְרַכּ! يقطع عمرك! – לך לעזאזל! (מיל’: שאללה יחתוך/יפסיק את החיים שלך)
* קַטַעֶ אלְעיש ואלמלח قطع العيش والملح – ניתק את היחסים עם חבריו, “שרף את הגשרים”, התרחק מהם, שכח אותם (מיל’: ניתק/חתך את הלחם והמלח)
* קַטַע מַסַאפֶה قطع مسافة – עבר מרחק
* קַטַע שַוְטַן قطع شوطًا – עבר כברת דרך, התקדם במידה רבה
* קַטְע قَطْع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קטיעה, חיתוך, כריתה, הפסקה, ניתוק; כשם עצם: שיעור, גודל
* קַטְעַן قطعًا או קַטְעִיַּן قطعيًّا – בכלל, בשום אופן, כלל וכלל, לחלוטין; בהחלט, לגמרי
* קַטְעִיּ قطعيّ – סופי, מוחלט, החלטי
* קַטְעֶ אלְעַלַאקַאת قطع العلاقات – ניתוק היחסים
* קַטְעֶ אלְחַ’טּ قطع الخطّ – ניתוק הקו (בשיחת טלפון)
* קַטְע חַבְּלֶ אלצַּמְת قطع حبل الصّمت – הפסקת השתיקה (מיל’: חיתוך חבל השתיקה)
* קַטְעֶ אללִּסַאן/אלְכַּלַאם قطع اللّسان / الكلام – השתקה (מיל’: קטיעת הלשון/הדיבור)
* קַטְעֶ אלְקַלְבּ قطع القلب – גרימת צער (מיל’: חיתוך הלב)
* קַטְעֶ אלנַּטַ’ר قطع النّظر – הסחת דעת, התעלמות (מיל’: קטיעת המבט)
* קַטְעֶ אלרַּאס قطع الرّاس – עריפת ראש
* הַמְזַתֶ אלְקַטְע همزة القطْع – המזה (עיצור ערבי) עיצורי,, בניגוד להמזת אולצל, או וצלה, שאינה נשמעת
* קַאטֶע قاطِع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חוסם, מנתק; חוצה, חותך, מפריד, חוצץ; כורת. כשם תואר: סופי, מכריע, מוחלט, נחרץ. כשם עצם: סקטור, מגזר
* דַלִיל קַאטֶע دليل قاطع – הוכחה חותכת
* סֻאַאל קַאטֶע سؤال قاطع – שאלה קטגורית
* קַאטֶע טַרִיק/טֻרֻק قاطع طريق/طرق – שודד דרכים; מי שחוסם את הדרך
* קַאטֶעֶ אלנַּפַס قاطع النّفس – עוצר נשימה
* קַאטֶעֶ אלתַּיַּאר قاطع التّيّار – מַפְסק זרם, מתג
* קַאטֶעֶ אלנַּזְף قاطع النّزف – חוסם עורקים (מיל’: חוסם את שטף הדם)
* קַאטִעַה قاطعة וברבים קַוַאטֶע قواطع, בנקבה – שן חותכת; עוף נודד
* מַקְטוּע مقطوع, בצורת הבינוני הפעול – חתוך, כרות, מופרד, מנותק, קטוע; מוחלט, נחרץ; קצוב, מוגבל; עזוב, מבודד
* מַקְטוּע מִנֶּ אלשַּגַ’רַה مقطوع من الشّجرة – נכרת/כרות מהעץ: אדם שאין לו קרובי משפחה, ערירי. איש אינו מתעניין בו והוא חי את חייו לבדו, בודד וגלמוד, כמו ענף שנכרת מעץ
* הפועל קַטַּע قطّع בבניין השני – חתך, קרע לגזרים, גזר, פירק; ניתק, בילה (הפך משהו לבלוי)
* אֶלְחַ’טּ עַם בִּקַטֶּע الخطّ عم بقطّع – הקו משובש, מקוטע
* מֻקַטַּעַאת مقطّعات, בצורת הבינוני פעול רבות – קטעים נבחרים
* הפועל קַאטַע قاطَع בבניין השלישי – עזב את-, נטש; הפסיק להיות בקשר, ניתק את הקשר; הכריז חרם; קרא קריאות ביניים במהלך נאום
* מֻקַאטַעַה مقاطعة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – החרמה, חרם; כשמות עצם: מחוז, נפה, קנטון; מתחם בנייני ממשל, כמו המוקאטעה המפורסמת של אבו מאזן (וקודמו ערפאת) בראמאללה
* הפועל אַקְטַעַ أقطع בבניין הרביעי – הקציב, הקצה
* הפועל תַקַטַּעַ تقطّع בבניין החמישי – נחתך, נפסק
* מֻתַקַטֶּע متقطّع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מקוטע, בלתי רציף; לסירוגין
* תַיַּאר מֻתַקַטֶּע تيّار متقطّع – זרם חילופין (בחשמל)
* עַ’יְר מֻתַקַטֶּע غير متقطّع – ללא הפסקה, בלתי נפסק
* הפועל תַקַאטַעַ تقاطع בבניין השישי – ניתק, נפרד
* תַקַאטֻע تقاطُع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצטלבות, צומת. לרוב בצירוף: תַקַאטֻע טֻרֻק تقاطُع طرق – צומת דרכים
* תַקַאטֻעֶ אלְמַעְלוּמַאת تقاطع المعلومات – הצלבת מידע; הצטלבות ידיעות
* מֻתַקַאטֶע متقاطِع, בצורת הבינוני הפועל – מצטלב
* כַּלִמַאת מֻתַקַאטִעַה كلمات متقاطعة – תשבץ (מיל’: מילים מצטלבות)
* הפועל אִנְקַטַע انقطع בבניין השביעי – נחתך, נפסק, הפסיק, נקטע, ניתק; נכרת; חלף; אזל
* אִנְקַטַע קַלְבֹּה انقطع قلبه – נבהל, נחרד (מיל’: נחתך ליבו)
* אִנְקִטַאע انقطاع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפסקה, הפוגה, היפסקות
* מֻנְקַטִע منقطِع, בצורת הבינוני הפועל, וגם מֻנְקַטַע منقطَع, בבינוני הפעול – (משה) שנפסק, שהופסק
* הפועל אִקְתַטַעַ اقتطع בבניין השמיני – חתך, הפריד
* קִטְע قِطْع וברבים אַקְטַאע أقطاع או קִטַאע قِطاع – קטע, גזרה, חלק; ענף גזום
* קֻטְעַה قُطعة – מקום החיתוך; החלק החתוך
* קִטַאע قِطاع וברבים קִטַאעַאת قِطاعات – גזרה, קטע, חתיכה, חלק, פלח; אזור, חבל ארץ; מגזר, סקטור (קיימים סוגי מגזרים רבים, ובשל אורך הפוסט החלטתי לא לפרטם)
* קִטַאע עַ’זַּה قِطاع غزّة – רצועת עזה
* קִטַאעֶ אלְמַסְאוּלִיַּה قطاع المسؤوليّة – גזרת אחריות
* קִטְעַת אַרְצ’ قطعة أرض – חלקת אדמה
* קִטְעַה סַכַּנִיַּה قطعة سكنيّة – יחידת דיור
* קִטְעַה בַּחְרִיַּה قطعة بحريّة – כלי שיט
* קִטְעַת כַּבְּדִהַא قطعة كبدها – פרי בטנה
* אַלְעַמַל בִּאלְקִטְעַה العمل بالقطعة – עבודה בקבלנות
* קִטַע עִ’יַאר قِطع غيار – חלקי חילוף
* אַקְטַע أقطع, במשקל בעלי המום – גידם, קטוע-יד
* קַטִיע قطيع וברבים קֻטְעַאן قطعان – עדֶר, להק; קבוצה
* קַטִיעַה قطيعة – נטישה, עזיבה; חרם; ניתוק יחסים
* קַטַּאע قطّاع, במשקל בעלי המלאכה – סתת, חוצב אבנים
* מַקְטַע مَقطع וברבים מַקַאטֶע مقاطع – חתיכה, חלק, קטע; קֶרַע; הברה; פסקה; מקום מעבר
* מַקְטַע וַרַק مقطع ورق – גיליון נייר
* מַקְטַע טֻרֻק مقطع طرق – צומת דרכים
* מִקְטַע مِقْطع – כלי חיתוך
* אִסֶם רֻבַּאעִיּ اسم رباعيّ / אסם מִן אַרְבַּעַה מַקַאטֶע اسم من أربعة مقاطع – שם מלא של ערבי, המורכב מארבעה רכיבים: שם פרטי, שם האב, שם הסב ושם המשפחה / חמולה
* וִשּה יִקְטַעֶ אלרִּזֶק وشّه يقطع الرّزق – מביא מזל רע; חמוץ פנים; מכוער (מיל’: פניו מפסיקות את הפרנסה)
הקורא אידוב תורן הפנה בזמנו את תשומת לבנו לעניין הבא:
“הביטוי וַאקְטַע! “واقطع!”, לדוגמה: “ابو ناجح واقطع!”.
הכוונה: אבו נאג’ח התותח, אין כמו אבו נאג’ח, רק אבו נאג’ח.
אם אני מבין נכון הכוונה המילולית היא “חתוך” בציווי”.
אז אידוב צדק בכל מה שכתב, וגם היום, כמו אז, אין לי מושג מה מקור הביטוי.
=-=-=-=-=-=
הקורא אושר כתר כתב לנו לפני שבועיים:
“בעוד שבועיים יהיה ט”ו באב (يوم الحب) וחשבתי שאולי תעשו פוסט על המילה חֻבּ حبّ (אהבה) או משהו שקשור לנושא.
הנה סרטון חמוד מאוד שראיתי ביוטיוב”.
אז מכיוון שכבר הקדשנו פוסט לשורש, ומכיוון שפוסטים אצלנו “נסגרים” כחודש וחצי מראש, אבל לא רציתי לאכזב את אושר, הנה הסרטון:
הסרטון פורסם בפברואר 2017 ושמו:
חיאת עילתנא: עיד זואג’ אם סנד ואבו סנד
حياة عيلتنا: عيد زواج أم سند وأبو سند
“חיי משפחתנו” (זה שם הסדרה ממנה לקוח הקטע): יום הנישואין של אם סנד ואבו סנד
– דינא! דינא! קומי ח’לינא נפיק אלולאד
– חאצ’ר! סנד! סאלי!
– צבאח אלח’יר!
– שו הדא חביבתי?
– איש מאלכ מאמא? האי בכלת אלשער. ארבטי לי איאהא זי אמבארח באלצ’בט
– מאמא! מש מלאקי כלסאתי!
– מעקול? מעקול אנה נאסי עיד זואג’נא? בס אלחק מש עליה. אלחק עלי אנא אללי בתד’כר כל שי. ולא תלפון מן אלצבח? ולו!
– מאמא, לסה מא ח’לצתי ג’לי? ילא סמעיני עשאן אלעב אלאכס בוכס
– תאח’ר הדא אלזלמה. יעני מש עאדתה. אבצר באיש משע’ול. ליכון מא לה אשי. ארן עליה? אה, ליש מא ארן עליה? עאדי, בתצרף עאדי וטביעי. וכמאן משע’ול במכאלמה אח’רא??!?! מע מין עם ביחכי? מעקול פי חדא לאחס מח’ה? מעקול פי ואחדה ת’אניה? אה מעקול, ולא עמרה נסי עיד זואג’נא!
– מרחבא יא ג’מאעה!
– כאנכ תאח’רת שוי!
– אליום כאן צ’ע’ט מש עאדי. אנהלכת באלשע’ל. דאח’ל אתחמם. אע’לבכ תתאכדי אנה פי מי באלתנכ פוק? מא בדי אנקטע בנצ אלחמאם
– הדא אללי נאקצ! כמאן אטלע ע אלתנכאת פוק!
– כל סנה ואנת סאלמה יא אחלא זוג’ה!
– ען ג’ד? כל סנה ואנא סאלמה? שכרן יא אחלא זוג’ באלדניא!
– צדק מא אנת קליל, יא אבו סנד!
– אלו! אנת סאמעני? רג’אאן תחדד לי מוקע מאסורת אלמג’ארי אלמכסורה!
– دينا! دينا! قومي خلّينا نفيّق الولاد
– حاضر! سند! سالي!
– صباح الخير!
– شو هدا حبيبتي؟
– ايش مالك ماما؟ هاي بكلة الشّعر. اربطي لي ايّاها زي امبارح بالضّبط
– ماما! مش ملاقي كلساتي!
– معقول؟ معقول إنّه ناسي عيد زواجنا؟ بس الحقّ مش عليه. الحقّ عليّ أنا اللّي بتذكّر كلّ شي. ولا تلفون من الصّبح؟ ولو!
– ماما، لسّة ما خلّصتي جلي؟ يلّا سمعيني عشان ألعب الأكس بوكس
– تأخّر هدا الزّلمة. يعني مش عادته. أبصر بإيش مشغول. ليكون ما له إشي. أرنّ عليه؟ اه، ليش ما أرنّ عليه؟ عادي، بتصرّف عادي وطبيعي. وكمان مشغول بمكالمة أخرى؟؟!؟! مع مين عم بيحكي؟ معقول في حدا لاحس مخّه؟ معقول في واحدة ثانية؟ اه معقول، ولا عمره نسي عيد زواجنا!
– مرحبا يا جماعة!
– كأنّك تأخّرت شوي!
– اليوم كان ضغط مش عادي. انهلكت بالشّغل. داخل أتحمّم. أغلّبك تتأكّدي إنّه في ميّ بالتّنك فوق؟ ما بدّي أنقطع بنصّ الحمّام
– هدا اللّي ناقص! كمان أطلع ع التّنكات فوق!
– كلّ سنة وانت سالمة يا أحلى زوجة!
– عن جدّ؟ كلّ سنة وأنا سالمة؟ شكرًا يا أحلى زوج بالدّنيا!
– صدّق ما انت قليل، يا أبو سند!
– الو! انت سامعني؟ رجاءً تحدّد لي موقع ماسورة المجاري المكسورة!
– דינא! דינא! קומי, צריך להעיר את הילדים
– טוב. סנד! סאלי!
– בוקר טוב!
– מה זה, יקירתי?
– מה קרה לך, אמא? זו סיכת השיער. קשרי לי אותה כמו אתמול בדיוק
– אמא, אני לא מוצא את הגרביים שלי!
– הגיוני? הגיוני שהוא שכח את יום הנישואין שלנו? אבל האשמה לא עליו. האשמה עלי שאני זוכרת כל דבר. שום טלפון מהבוקר? מה זה!
– אמא, עדיין לא סיימת לשטוף כלים? קדימה, הקשיבי לי כדי שאוכל לשחק אקס בוקס
– הבן אדם מאחר. זה לא אופייני לו. אני לא יודעת במה הוא עסוק. אולי קרה לו משהו. שאתקשר אליו? כן, למה שלא אתקשר אליו? רגיל, אתנהג באופן רגיל וטבעי. הוא בשיחה ממתינה?!?!? עם מי הוא מדבר? הגיוני שמישהי סובבה לו את הראש? הגיוני שיש לו מישהי אחרת? כן, הגיוני, הוא אף פעם לא שכח את יום הנישואין שלנו!
– שלום חבר’ה!
– נראה שאיחרת קצת!
– היה לי היום לחץ לא נורמלי. נגמרתי בעבודה. אני נכנס להתקלח. אוכל להטריד אותך ולבקש שתבדקי שיש מים (חמים) בדוד למעלה? אני לא רוצה להפסיק באמצע המקלחת
– זה מה שהיה חסר לי! גם לעלות לדודים למעלה!
– יום נישואין שמח לאישה הכי טובה!
– ברצינות? יום נישואין שמח? תודה לבעל הכי טוב בעולם!
– אתה ערמומי, אבו סנד!
– הלו, אתה שומע אותי? בבקשה בדוק לי את מיקום צינור הביוב השבור! (זה השכן שכנראה הקשיב לטריק של גיבורנו ורוצה לעשות הפתעה דומה לאשתו. שָלֵו)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
זה היה הפוסט ה- 1,797 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
