פורסם לראשונה ב- 11.1.21
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Gal Sade, ששאלה אותנו:
“היי ערביט!
רציתי לשאול האם מקור השם ״סילאן״ (סירופ תמרים) הוא מהשורש ס.ו/י.ל בערבית, שמשמעותו נוזל.
השאלה שלי היא האם סילאן באמת קשור למילה סאא׳ל בערבית”.
סַאאֶל سَائل וברבים סַוַאאֶל سَوائل – נוזל, זורם
גל, בעיקרון, התשובה לשאלתך היא: לא.
סירופ העשוי מתמרים.
על פי הסברה, ארץ מוצאו של הסילאן היא עיראק.
גזרון
פרסית – ‘סילאני דאמה’ הוא הנוזל השקוף של העין. ‘סִילַאנַה’ سیلانه sīlāna, סוג של שזיף על פרותיו (גֻ’גֻ’בִּי). ‘סאילן’ سیلان היא צילון (סרי-לנקה), ממנה נגזרה תיבת סֶלַאן selān סירופ-תמרים”.
(ויקימילון)
בערבית סילאן בכלל נקרא:
אֶלרֻּבּ الرُّب או דִבְּסֶ אלתַּמֶר دبس التّمر (“דבש” תמרים) או עַסַלֶ אלתַּמֶר عسل التّمر (דבש תמרים) או שֻרַאבֶּ אלתַּמֶר شراب التّمر (משקה תמרים)
“סילאן או סילן או דבש תמרים או דבש חרובים הוא סירופ מתמרים או מחרובים מתוקים הידוע גם בשמות: “דובוס”, “חילק”, “שירה”.
הסילאן אינו ריבה אלא מיץ תמרים או חרובים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם, או השרית החרובים וסינון ובישול המשרה. מרקמו נוזלי, דומה לזה של דבש דבורים, אולם טעמו שונה.
מוצאו של הסילאן בארצות המזרח התיכון. בעיראק, שם נהגו היהודים להכין מהסילאן חרוסת לפסח – היו פועלים בעלי מסחטות ניידות גדולות, שהוכשרו במיוחד לחג, עוברים בין הבתים וסוחטים תמרים להכנתו.
בשווקים ניתן למצוא שני סוגי סילאן: סילאן טבעי המכיל 100% תמרים, וסילאן זול יותר המכיל כ-50% תמרים בתוספת סוכר וחומרים נוספים.
“דִבְּס” לעומת דבש
לכאורה המונח דבס מקביל למילה “דבש” בשפה העברית, הארמית ועוד. בספרות הערבית מתכוונים ב”דבס” למיץ הניגר או הנדרך מפירות, כמו משמעות המילה “דבש” בעברית. המילה “דבס” מתייחסת בעיקר לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא “רטב”. אך עם זאת, ל”דבס” אין קשר לדבש המיוצר על ידי דבורת הדבש, הנקרא בשפה הערבית “עסל” (וחלת הדבש: “שהד”).
השורש הערבי ס.י.ל (בגזרת ע”י) עוסק בנוזלים ובזרימה.
בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים.
הקורא אלישע אמידן הציע קישור למילה סילון – זרם של מים, או כל נוזל אחר ואפילו גז – אולם לפי ויקימילון מדובר במקריות:
“מיוונית: solen) σωλην) – תעלה”
שימו לב! מילת היום, סַאאֶל, פירושה גם: שואל.
מבחינה צורנית המילה זהה, אך מבחינת ניתוח דקדוקי, במקרה של “שואל” השורש הוא ס.א’.ל (עם המזה באמצע), העוסק בשאלות, ולא בו עסקינן היום.
* הפועל סַאל سال בבניין הראשון – זרם, זב, נזל, שטף; נמס
* סַיַלַאן سَيلان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – זרימה
* סִילַאן سِيلان – ציילון (סרי לנקה)
* סֻיוּלַה سيولة, בצורת שם פעולה נוספת – נזילות (גם של כסף), זמינות
* סַאאֶל سَائل, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – נוזל (הן כשם עצם והן כשם תואר), והיא תבוא – באופן טבעי – בביטויים רבים, רובם מדעיים
* וֻקוּד סַאאֶל وقود سائل – דלק נוזלי
* סַאאִלִיּ سائليّ – נוזלי; הידראולי
* עִלְם חַרַכַּתֶ אלסַּוַאאֶל علم حركة السّوائل – הידראוליקה (מיל’: מדע תנועת הנוזלים)
* הפועל סַיַּל سيّل בבניין השני – הזרים; המס
* תַסְיִיל تسييل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפיכה לנוזל, הזרמה
* הפועל הספרותי אַסַאלַ أسال בבניין הרביעי – הזרים, הִזִּיל; המס; התיך
* מֻסִיל مُسيل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזרים, מַזִּיל
* עַ’אז מֻסִיל (או מֻסַיִּל, עם הבינוני של הבניין השני) לִלדֻּמוּע غاز مُسيل (مسيّل) للدّموع – גז מדמיע (מיל’: גז מזרים דמעות)
* בַּחַּ’אח’ עַ’אז מֻסִיל לִלדֻּמוּע بخّاخ غاز مُسيل للدّموع – תרסיס גז מדמיע
* הפועל תְסַיַּל تسيّل בבניין החמישי – חלחל, הפך (בעצמו) לנוזל
* הפועל תַסַאיַל تسايل בבניין השישי – זרם
* סַיַּאל سيّال, במשקל בעלי המלאכה – זורם, זורם בהתמדה; זֶרֶם
* סַיַּאלַה سيّالة – מרזב (אחת מהדרכים להגיד את המילה)
* מַסִיל مَسيل, במשקל המקומות – ערוץ מים, מקום זרימת מים
אם הצגנו את השורש ס.י.ל, הבה נציג פה, על הדרך, גם את חמש המילים המפורסמות ביותר בשורש ה”אח” ס.ו.ל (בגזרת ע”ו), העוסק בקיבוץ נדבות:
* סאאל سائل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, בדיוק כמו מילת היום (צורנית) – פושט יד, קבצן
* הפועל סַוַּלַ سوّل בבניין השני – פיתה, חרש רעות
* הפועל תַסַוַּל تسوّل בבניין החמישי – פשט יד, קיבץ נדבות
* תַסַוֻּל تسوُّل, בצורת שם הפעולה של הבניין – פשיטת יד, קיבוץ נדבות
* מֻתַסַוִּל متسوّل, בצורת הבינוני הפועל – פושט יד, מקבץ נדבות
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.