נזיר

נזיר
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נזיר

נזיר

נזיר

פורסם לראשונה ב- 15.9.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Eilona Hadar Koraz.
אילונה, שהיא אחותי, ביקרה במנזר השתקנים בלטרון, ששמו הרשמי הוא “מנזר גְבירתנו של שבעת המכאובים”, וצילמה שם את התמונה (שמופיעה בתגובה הראשונה).
במקום שאתרגם מה כתוב בתמונה, ויקיפדיה עשתה לי את מרבית העבודה:
“ליד הכניסה למנזר, בגן הנקרא “גן האחווה”, נמצאת אנדרטה גבוהה מגולפת בעץ בצורת טוטם, והמכונה בשם “איש באמונתו יחיה”. האנדרטה מציגה שלוש דמויות מהמאה ה-12, בני שלוש הדתות המייצגות לדעת אב המנזר את הסובלנות. הפסל הוצב במקום בדצמבר 2006. הדמויות הן:
* רש”י – גדול מפרשי התנ”ך והתלמוד שדרש “ליבי נוטה אחרי המתירים לסלוח”.
* ברנאר מקלרבו – אבי מסדר הטראפיסטים אשר למרות היותו בין התומכים במסעות הצלב, התנגד לפגיעה ביהודים ואמר כי “לפגוע ביהודים זה כמו לפגוע בבבת עיניו של ישוע”.
* צלאח א דין – לאחר קרב קרני חיטין גילה נדיבות רבה ואפשר לתושבי כל מבצר ועיר צלבנית שנכנעו לחיות בשלום”.
בתמונה מוגדר ברנאר מקלרבו “רַאִיס רֻהְבַּאן אלתְרַאבִּיסְת”, כלומר ראש הנזירים השתקנים/טראפיסטים Trappists.
אז מילת היום היא –
רַאהִבּ رَاهِب וברבים רֻהְבַּאן رهبان – נזיר, סגפן
לשמיעה:

השורש הערבי הספרותי ר.ה.ב עוסק בפחד, אימה ויראה, וגם בנזירות (שנובעת מיראת האל). הוא די זהה במשמעותו לשורש ערבי אחר: ר.ע.ב (חילופי עיצורים גרוניים).
בעברית רַהַב פירושה “תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא” (ויקימילון).
מילון אבן-שושן קורא לילד בשמו המפורש: גאווה, יהירות, התרברבות.
אך גם: עוז, אומץ ואפילו גדולה.
קיים כמובן גם הפועל הרהיב, מרהיב וכו’, שבמקור משמעותו הפחיד, ובהשאלה: הדהים, עורר פליאה, הפעים; עורר גאווה וגדולה.
* הפועל הספרותי רַהִבַּ رهِب בבניין הראשון – פחד
* רַאהִב راهب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, היא מילת היום – נזיר, סגפן; מפחד
* הפועל הספרותי רַהַּבַּ رهّب בבניין השני – הפחיד, הבהיל
* תַרְהִיבּ ترهيب, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפחדה, איום
* הפועל הספרותי אַרְהַבַּ أرهب בבניין הרביעי – הפחיד, הבהיל, הטיל אימה; הפעיל אלימות או טרור
* אִרְהַאבּ إرهاب, צורת שם הפעולה של הבניין, שהיא המילה המפורסמת והנפוצה ביותר מהשורש – טרור, איום
* אִרְהַאבִּיּ إرهابيّ, כשם עצם – טרוריסט, מחבל. כשם תואר – טרוריסטי
* הפועל הספרותי תַרַהַּבַּ ترهّب בבניין החמישי – התנזר, נעשה נזיר, התמסר לדת
* רֻהַאבּ رُهاب – פחד, בַּעַת (מונח פסיכולוגי)
* רַהִיבּ رهيب – מפחיד, נורא, אדיר
* מַרַאהִבּ مراهب – פחדים, חששות
* רֻהְבַּאן رهبان וברבים רַהַאבֵּין رهابين – נזיר
* רֻהְבַּאנִיַּה رهبانيّة – כנסיה (כמוסד, לא מבנה ספציפי)
* אֶלרֻּהְבַּאנִיַּה אֶלְמַארוּנִיַּה אֶללֻּבְּנַאנִיַּה الرّهبانيّة المارونيّة اللّبنانيّة – הכנסייה המארונית הלבנונית
* רַאהִבַּה راهبة וברבים רַאהִבַּאת راهبات – נזירה
בתור ירושלמי, מילדותי אני מכיר את האוטובוסים הפרטיים שכתוב עליהם:
רַאהִבַּאתֶ אלְוַרְדִיַּה راهبات الورديّة, שזה אומר… המממ…. נזירות עם משהו שקשור לוורדים.
יופי, ממש שליטה בחומר…
בקיצור, תשמעו, אני מה-זה מרוצה שאני כותב פה! כי כך גם אני כל הזמן לומד, כל יום.
הנה ליקוטים משני ערכים ויקיפדיים:
“מארי אלפונסין דניל גטאס (4 באוקטובר 1843 – 25 במרץ 1927) הייתה נזירה ערבייה-קתולית, חברת מסדר האחיות “סן ז’וזף של ההתגלות” בירושלים. היא נודעה כמייסדת מסדר אחיות הרוזרי בירושלים, שהיה המסדר הקתולי הראשון בארץ, וכן בהיותה הנזירה המקומית הראשונה שעברה קאנוניזציה בכנסייה הקתולית והוכרזה כקדושה.
[…]
בגיל 19 נשלחה מארי אלפונסין ללמד נצרות בבית ספר בבית לחם ושם חוותה כמה התגלויות של מרים, אם ישו. המשמעותית שבהן התרחשה, כך על פי יומנה, בחג האפיפניה, ב-6 בינואר 1874, שאז התגלתה בפניה מריה והנחתה אותה להקים מסדר-בת עבור נזירות קתוליות בשם “אחיות מחרוזת התפילה” (אחיות הרוזרי). החיזיון חזר על עצמו שוב ושוב, עד שגמלה בלבה ההחלטה להגשימו.
בהיותה אישה לא יכולה הייתה מארי אלפונסין להקים את המסדר לבדה, ולכן חיפשה פטרון שיסייע לה להוציא את התוכנית לפועל. ב-1880 התגייס לעזרתה הכומר יוסף טאנוס, שהיה יועצו של הפטריארך הלטיני בירושלים. יחד קיבצו השניים שבע נערות צעירות שהיוו את המסד למסדר-הבת החדש במשכנו הראשון בעיר העתיקה” […].
=-=-=
“תפילת המחרוזת (בלטינית Rosarium, רוזריום, שיח ורדים) היא תפילה קתולית מסורתית. שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות היוצרות את תפילת המחרוזת”.
ושוב, אלו רק עיקרי הדברים.
גילוי לב: כיהודי, אני מבין דבר או שניים ביהדות; כעוסק בערבית ובערבים, אני מבין דבר או שניים באסלאם.
אבל אז, בכל פעם מחדש, אני נוכח לדעת כמה אינני יודע כמעט דבר על הנצרות, תולדותיה, כנסיותיה, זרמיה ומסדריה.
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top