נזק

נזק
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on נזק

נזק

נזק

פורסם לראשונה ב- 27.9.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי תמונה של מכונית עם מדבקה בזו הלשון:
خلّك شي عابر يمرّ ولا يضرّ חַ’לַּכּ שִי עַאבֶּר יְמֻרּ וּלַא יְצֻ’רּ
ואז שאל אותי אם אני מבין מה המשפט אומר.
אז מילת היום היא –
צַ’רַר (דרר) ضَرَر וברבים אַצְ’רַאר أضرَار – נזק, הפסד
לשמיעה:

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
אני מודה; לא ידעתי מה לענות ליפתח שכן לא היה לי מושג איך לתרגם את זה.
זיהיתי מילה פה, מילה שם, אבל מה זה ביחד, כמשפט?
בשלב הראשון פניתי לחברים, שאמרו לי שהכוונה היא ככוונת הביטוי עֵ’ימֶה וּלַא בֻּדּ עַאבְּרַה غيمة ولا بدّ عابرة – זהו ענן שאין ספק שיחלוף
ואז פניתי, כפי שאני נוהג בחודשים האחרונים בעת מצוקה, לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
וחיש קל, כרגיל, קיבלתי את ההסברים הבאים:
הפועל חַ’לַּכּ הוא הגרסה הבדואית של חַ’לִּיכּ خلّيك – הֱיֵה, הישאר!
אחרים טענו שזו צורה מקוצרת מוכרת של הפועל, לאו דווקא בקרב בדואים.
ואז גם קיבלתי את התרגום ההולם: תהייה כמו עובר אורח, הולך ולא מזיק
יפה, משפט יפה שכדאי לאמץ.
השורש הערבי צ’.ר.ר. (בגזרת הכפולים) עוסק באילוצים ובנזקים. בעברית הוא מופיע במילים כמו צר, צרה, צורר וכו’, רק שבעברית אין רואים דגש שכן ריש עברית אינה סובלת דגשים.
צרור יריות או צרור פרחים מתכתב עם השורש הערבי צ.ר.ר.
* הפועל צַ’רּ ضَرَّ בבניין הראשון – הזיק, גרם נזק
* רֻבַּّ צַ’ארַּה נַאפִעַה رُبّ ضارّة نافعة, עם צורת הבינוני הפועל בנקבה של הבניין – לפעמים דבר מזיק גם מועיל
* הפועל צַ’רַּר ضَرَّر בבניין השני – הזיק
* הפועל אַצַ’רַּ أضَرَّ בבניין הרביעי – הזיק
* מֻצִ’רּ مضِرّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזיק, משחית, רע
* הפועל תַצַ’רַּר تضَرَّر, בספרותית, בבניין החמישי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִנְצַ’רּ انضرّ, במדוברת, בבניין השביעי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִצְ’טַרּ اضطرّ במדוברת בבניין השמיני – נאלץ, היה מוכרח
* בספרותית, אִצְ’טַרַּ اضطَرَّ בבניין השמיני, בצורה הפעילה, פירושו אילץ, הכריח, ו- אֻצְ’טֻרַּ اُضْطُرَّ, בצורת הסביל, פירושו נאלץ. במדוברת, בה לא שרדו צורות הסביל בפועל, הצורה הפעילה קיבלה את המשמעות הסבילה
* אִצְ’טְרַאר اضطرار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכרֵחַ, כורח
* אִצְ’טִרַארִיּ اضطراريّ – הכרחי. הֻבּוּט אִצְ’טִרַארִיּ هبوط اضطراريّ – נחיתת אונס
* מֻצְ’טַרּ مضطرّ, בצורת הבינוני של הבניין – נזקק, נאלץ
* צֻ’רַּה ضرّة וברבים צַ’רַּאת ضرّات או צַ’רַאאִר ضرائر – צרה, אשתו הנוספת של בעלי (כאשר לבעל יש מספר נשים); קושי, מצוקה; עוני (תחשבו על זה; בעיני האישה אחת אשתו הנוספת של בעלה, בשתי השפות, היא פשוט… צרה צרורה)
* צַ’רוּרַה ضرورة וברבים צַ’רוּרַאת ضرورات – צורך, הכרח
* צַ’רוּרִיּ ضروريّ – הכרחי, דחוף; חיוני
* עִנְדֶ אלצַּ’רוּרַה عند الضّرورة – בשעת הצורך
* לִלצַּ’רורה للضّرورة – בשל הצורך
* לִלצַּ’רורה אַחְכַּאם للضّرورة أحكام – אין ברירה; כשאין ברירה (מיל’: לצורך/הכרח חוקים [משלו])
* צַ’רִיר ضرير – עיוור (אחת מכמה מילים בערבית לעיוור)
* אֶלטַּמַע צַ’רּ מַא נַפַע الطمع ضرّ ما نفع – תפסת מרובה – לא תפסת (מיל’: החמדנות פוגעת במה שמועיל. מי שחומד דברי מעבר ליכולתו עלול לאבד גם את מה שכבר ברשותו)
כותבת לנו Gila Yona:
אני מכירה פתגם סורי: “אִללִּי בִּינְפַעְהֹם – בְּבַּלַאש מַא בְּיאחְ’דוּה, וּאִללִּי בִּיצִ’רְּהֹם – בִּישְתְרוּה בְּמַצַארִי” إللي بينفعهم – ببلاش ما بياخذوه، وإللي بيضرهم – بيشتروه بمصاري. המשמעות מה שמועיל (לבני אדם)- (אפילו) בחינם הם לא מקבלים/מעוניינים, אך מה שמזיק להם – הם קונים (אפילו) בכסף. לדוגמה: עצה שניתנת בחינם וסיגריות שקונים בכסף.
על אדם אינטרסנט אומרים: “בַּאחִבַּכּ יַא נַאפִעְנִי” باحبك يا نافعني
=-=-=
אגב, הפועל אצ’טר בבניין השמיני הוא פועל “מסכן”, ונפלא, כי אפשר ללמד עליו כמה חוקים לשוניים-פונטיים במילה אחת:
גם הבניין השמיני, גם התנהגות גזרת הכפולים בבניין וגם מה קורה כשאות השורש הראשונה היא צ’: ה- ת העדינה של הבניין הופכת ל- ט נחצית (השוו בעברית הצטלם במקום *התצלם, הצטנע, הצטמק וכו’).
במקור הפועל היה אִצְ’תַרַרַ.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top