נחוש

נחוש
פעלים שמות תוארLeave a Comment on נחוש

נחוש

נחוש

פורסם לראשונה ב- 21.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Nogah Gadish, שכתבה לנו:
“אהלן,
נתקלתי לאחרונה בביטוי אצם ואבכם أصمّ وأبكم, שמתורגם כחירש אילם. אני מכירה את המילים אטרש ואח’רס أطرش وأخرس, ומעניין לדעת מה מקור המילים הראשונות והיכן הן משמשות מחוץ לשימוש שלהן כצמד. כתבתם במקרה פוסט עליהן בעבר?”
בפוסטים הקודמים עסקנו באטרש ובאח’רס.
היום נעסוק בשתי המילים שפחות נפוצות בשיח.
אז מילת היום היא –
מֻצַמֶּם (מסמם) مُصَمِّم – נחוש בדעתו, מחליט, גומר אומר; מתכנן, מעצב
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
השורש הערבי הספרותי צ.מ.מ (בגזרת הכפולים) עוסק בנחישות, תכנון, עיצוב, סתימת בקבוקים או חללים חלולים ו… חרשות.
בעברית הוא קיים בצורת השורש המרובע צ.מ.צ.ם, עם התכתבות גם עם צמה בעברית, שקשורה ישירות לשורש “האח” הערבי צ’.מ.מ ضمم, ובכל הקשור לחרשות – ייתכן קשר לדממה, בעברית.
* אַצַםּ أصمّ במשקל בעלי המום, בנקבה צַמַּאא’ صمّاء וברבים צֻםּ صُمّ או צֻמַּאן صُمّان – חֵרֵש; קשה, חזק (לא בשימוש במשמעויות אלה)
* הפועל צַמַּ صمّ בבניין הראשון – סגר בבקבוק; נעשה חרש; התמלא (חלל חלול); דקלם וחזר על דברים שלא הבין
* הפועל צַמַּם صمّم בבניין השני, שמילת היום הוא צורת הבינוני הפועל שלו – החליט, גמר אומר, היה נחרץ ונחוש; תכנן, ערך תוכניות; גרם למישהו להתחרש
* תַצְמִים تصميم וברבים תַצְמִימַאת تصميمات או תַצַאמִים أصمّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עיצוב, תכנון; תוכנית, תרשים; נחישות, נחרצות, החלטה לעשות משהו
* תַצְמִים דַאחִ’לִיּ تصميم داخليّ – עיצוב פנים
* תַצְמִיםֶ אלרַּקַצַאת تصميم الرّقصات – כוריאוגרפיה (מיל’: עיצוב הריקודים)
* תַצְמִיםֶ אלְאַזְיַאא’ تصميم الأزياء – עיצוב אופנה (מיל’: עיצוב בגדים)
* מֻצַמֶּם אַזְיַאא’ مصمّم أزياء – מעצב אופנה
* הפועל אַצַמַּ أصمّ בבניין הרביעי – נעשה חרש; הפך את- לחרש; סגר/סתם בקבוק
* הפועל תַצַאמַּ تصامّ בבניין השישי – עשה עצמו שאינו שומע
* צַמַם صَمَم – חירשות
* עַדַד אַצַםּ عدد أصمّ – מספר אי-רציונלי
* צִמַּה صمّة – פקק (מילה ספרותית)
* צִמַאם صمام וברבים צִמַאמַאת صمامات או אַצִמַּה أصمّة – שסתום; שפופרת; פקק של בקבוק
* צִמַאמַה صمامة וברבים צַמַאאֶם صمائم – מרעום (בפצצה)
* צַמִים صميم – אמצע, מרכז, לב; כשם תואר: טהור, זך, צרוף
* פִי צַמִיםֶ אלְקַלְבּ في صميم القلب – מקרב לב
* צַמִיםֶ אלְמַוְצ’וּע صميم الموضوع – עיקר הנושא, עצם העניין
* חַאפְט’ֹה צֻםּ حافظه صمّ – יודע בעל-פה, מכיר היטב
כותב לנו הקורא @איתמר בבאי:
מסכת בכורות, פרק ז משנה ג במשנה עוסקת במומים שפוסלים כהן לעבודה בבית המקדש:
עיניו גדולות כשל עגל, או קטנות כשל אווז, גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו, חוטמו גדול מאבריו או קטן מאבריו, הצמם, והצמע.
איזה הוא צמע, שאזניו קטנות. והצמם, שאזניו דומות לספוג.
כותב גם @Hagai Fodor:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל נאמר כי פירושו של השורש צמם להיות חירש וגם לתכנן. גם בעברית לשורש חרש אותה משמעות כפולה, בדרך כלל בנימה שלילית: חרש מזימות, לחרוש רעה.
=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ב.כ.ם עוסק בשתיקה ובאילמות, והוא אינו קיים בעברית (כפי שהוא, או בכלל):
אַבְּכַּם أبكم במשקל בעלי המום, בנקבה בַּכְּמַאא’ بكماء וברבים בֻּכְּם بُكم – אילם
* הפועל בּכֻּמַ بَكُمَ בבניין הראשון – שתק, החריש, נאלם
* הפועל בַּכִּמַ بَكِمَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה אילם, התקשה בדיבור
* הפועל אַבְּכַּמַ أبكَمَ בבניין הרביעי – השתיק את-
* הפועל תַבַּכַּّמַ تبكّم בבניין החמישי – התקשה בדיבור
* בַּכַּם بَكَم – אילמות
* בַּכִּים بكيم וברבים בֻּכְּמַאן بكمان – אילם, שותק
אַלצֻּםּ וַאלְבֻּכְּם الصّمّ والبكم – חירשים-אילמים (צירוף שמופיע פעמים רבות בצורה זו)
=-=
ותודה לקוראים @Ran Etya ו @Assaf Katz על ההערות הלשוניות שלהם.
=-=-=-=
התמונה לקוחה מהסרט “קראטה קיד” (1984)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top