מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.
אז מילת היום היא –
וַרַק קְזַאז وَرَق قْزَاز – נייר זכוכית
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
קפץ לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.
הסרטון פורסם בפסח האחרון.
– רח אעמל מסאבקה מע אבוי. שאיפין כל הדול? אד'א אבוי קדר יערפהם, והו מע'מץ' עיניה, חאאדיה כל עידיתי, ואנתו עארפין אנה אלוצ'ע טפראן ע אלאאח'ר. אכיד אבוי רח יקבל. תאעוא נשוף. באבא, בדי אעמל מעכ מסאבקה. אד'א רבחתהא באדיכ כל עידיתי. ג'אהז?
– איש אלמסאבקה?
– בלשנא?
– בלשנא
– רח אע'מץ' עיניכ ואדיכ אשיאא. אד'א ערפת כל אלאשיאא באדיכ כל עידיתי
– כל עידיתכ?
– אה
– טיב
– ע'מץ' עיניכ, באבא
– תעטיני כל אלעידיה?
– כל אלעידיה. איש בתשוף, באבא?
– איש בשוף? בשוף אלעידיה תבעתכ, בדי אאח'ד לכ איאהא כליאתהא אלי
– הלק מנשוף. בדנא נבדא באלסהל. איש האד, באבא?
– הדא מוזה
– זחלקת מענא אול סאאל, באבא. ושו האי?
– למונה
– צח! שאטר, באבא! ואיש האי? האי שוי צעבה
– כלמנתינה
– אחסנת! הלק נשופכ תעמל אלצעב שוי. שו האי?
– אפוכאדו?
– אנת אחסן אבו מן אלאפוכאדו!
– ההההה ראחת עליכ אלעידיה. האתהא!
– לסא צ'איל אאח'ר אשי, באבא
– ילא, איש אאח'ר אשי?
– פכר מניח, באבא!
– ורק קזאז?
– אאח'ר ג'ואב ענדכ? באבא, חאסס עליהא!
– איש אלחכי אלפאצ'י אלמכתוב הנא?
– איש, באבא, קלבת לטה חסין?
– בינפע מסאעדה?
– ביאכלוהא באלעיד ובידהנוא עליהא שוכולאתה
– שוכולאתה ביצ'א ולא סמרא?
– אלתנתין!
– מרבא, טטלי, בינפע?
– כמאן טטלי בינפע
– מש עארף, איש האי?
– ראחת עליכ אלעידיה, בס רבחת מענא מצה מע שוכולאתה
– טיר מן קדאמי, טיר!
– טיב
– رح أعمل مسابقة مع أبوي. شايفين كلّ هدول؟ إذا أبوي قدر يعرفهم، وهو مغمّض عينيه، حاأدّيه كلّ عيديتي، وانتو عارفين إنّه الوضع طفران ع الآخر. أكيد أبوي رح يقبل. تاعوا نشوف. بابا، بدّي أعمل معك مسابقة. إذا ربحتها بأدّيك كلّ عيديتي. جاهز؟
– ايش المسابقة؟
– بلّشنا؟
– بلّشنا
– رح أغمّض عينيك وأدّيك أشياء. إذا عرفت كلّ الأشياء بأدّيك كلّ عيديتي
– كلّ عيديتك؟
– اه
– طيّب
– غمّض عينيك، بابا
– تعطيني كلّ العيدية؟
– كلّ العيديّة. ايش بتشوف، بابا؟
– ايش بشوف؟ بشوف العيديّة تبعتك، بدّي آخد لك اياها كلياتها الي
– هلق منشوف. بدّنا نبدأ بالسّهل. ايش هاد، بابا؟
– هدا موزة
– زحلقت معنا أوّل سؤال، بابا. وشو هاي؟
– لمونة
– صحّ! شاطر، بابا! وايش هاي؟ هاي شوي صعبة
– كالمنتينة
– أحسنت! هلق نشوفك تعمل الصّعب شوي. شو هاي؟
– أفوكادو؟
– انت أحسن أبو من الأفوكادو!
– ههههه راحت عليك العيدية. هاتها!
– لسا ضايل آخر اشي، بابا
– يلّا، ايش آخر اشي؟
– فكّر منيح، بابا!
– ورق قزاز؟
– آخر جواب عندك؟ بابا، حاسس عليها!
– ايش الحكي الفاضي المكتوب هنا؟
– ايش، بابا، قلبت لطه حسين؟
– بينفع مساعدة؟
– بياكلوها بالعيد وبيدهنوا عليها شوكولاتة
– شوكولاتة بيضا ولا سمرا؟
– التنتين!
– مربّى، ططلي، بينفع؟
– كمان ططلي بينفع
– مش عارف، ايش هاي؟
– راحت عليك العيديّة، بس ربحت معنا מצה مع شوكولاتة
– طير من قدّامي، طير!
– طيّب
– (הבן של ברהום) אעשה חידון עם אבא שלי. אתם רואים את כל אלה (הוא מחזיק צלחת עם בננה, לימון, קלמנטינה, אבוקדו ומצה)? אם אבא שלי יצליח לזהות אותם כשהוא עם עיניים מכוסות, אתן לו את כל מתנת החג שלי, ואתם הרי יודעים שהמצב (הכלכלי) על הפנים. ברור שאבא שלי יסכים. בוא נראה. (הוא הולך לברהום) אבא, אני רוצה לעשות לך חידון. אם תזכה אתן לך את כל מתנת החג שלי. מוכן?
– מה החידון?
– שנתחיל?
– נתחיל
– אני אכסה לך את העיניים ואתן לך (למשש) דברים. אם תזהה את כל הדברים אתן לך את כל מתנת החג שלי
– את כל מתנת החג שלך?
– כן
– טוב
– עצום את עיניך, אבא
– תיתן לי את כל מתנת החג?
– את כל מתנת החג. (ברהום מכסה את עיניו) מה אתה רואה, אבא?
– מה אני רואה? אני רואה את מתנת החג שלך, אני רוצה לקחת לך את כולה לעצמי
– עכשיו נראה. אנו נתחיל עם משהו קל. מה זה, אבא?
– זו בננה
– הצלחת את השאלה הראשונה, אבא. ומה זה?
– לימון
– נכון! כל הכבוד, אבא! ומה זה? זה קצת קשה
– קלמנטינה
– כל הכבוד! עכשיו נראה אותך עם משהו קשה קצת. מה זה?
– אבוקדו?
– אתה אבא יותר טוב מהאבוקדו! (בערבית זה משחק מילים)
– חחחח הלך על המתנה שלך. תן אותה!
– עדיין נשאר הדבר האחרון, אבא
– קדימה, מה הדבר האחרון?
– תחשוב טוב, אבא!
– נייר זכוכית?
– מה התשובה האחרונה שלך? אבא, תמשש את זה!
– מה זה השטויות האלה שכתובות פה?
– מה, אבא, הפכת ל- טה חסין*?
– אפשר עזרה?
– אוכלים אותה בחג ומורחים עליה שוקולד
– שוקולד לבן או רגיל (חום)?
– שניהם!
– גם ריבה?
– גם ריבה
– לא יודע, מה זה?
– הפסדת את המתנה, אבל הרווחת מצה עם שוקולד
– עוף ממני, עוף!
– טוב
* "טָאהָא חוסֵיין (בערבית: طه حسين, בתעתיק מדויק: טה חסין; 14 בנובמבר 1889 – 28 באוקטובר 1973), אינטלקטואל משפיע, היסטוריון, סופר ומבקר מצרי, אשר על אף עיוורונו, היה מייסד ורקטור של אוניברסיטת אלכסנדריה וכיהן כראש האקדמיה המצרית ללשון ערבית וכשר החינוך של מצרים. מכונה "הדיקן של הספרות הערבית", נחשב כגדול האינטלקטואלים המצרים במאה העשרים, ונמנה עם חלוצי התנועה המודרניסטית במצרים". (ויקיפדיה)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@brho…/video/7624885183820483847…
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
קְזַאז قْزَاز – זכוכית
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/pdUxF
וגם: לפני שנים רבות רבות פרסמנו את הפוסט הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shahar Alharal, שכתב לנו:
"יש מצב לפוסט אודות הפתגם: اللي بيته من قزاز ما بيرمي حجار على بيت جاره؟
שאיפה בחיי היא להיות בקרדיט תחילת הפוסט…"
אז קודם כל, שחר, אנו שמחים להגשים לך חלום…
שנית, לפתגם נתייחס בגוף הפוסט,
ושלישית,
מילת היום היא –
קְזַאז قْزَاز – זכוכית, שמשה, חלון
לשמיעה: https://clyp.it/jtnlzjwj
השורש הערבי ק.ז.ז עוסק בשני תחומים שונים בתכלית: בערבית ספרותית הוא עוסק בסלידה, אולם במדוברת הוא עוסק בזכוכיות, ומדובר כנראה בשיבוש של המילה הספרותית לזכוכית, זֻגַ'אג' زجاج.
* בֵּית קְזַאז بيت قزاز – חממה (מיל': בית זכוכית)
* קַזַּאז قزّاز, במשקל בעלי המלאכה – מוכר זכוכית, זגג
* זַיֶּ אלְקֶזַאז! زيّ القزاز – ברור, צלול, נקי! (בהתייחסות לקול או לתמונה. מיל': כמו זכוכית)
* הפועל קַזַּז قزّز בבניין השני – זיגג, הרכיב זכוכיות
* קְזַּאזַה قزّازة – בקבוק, בעיקר מזכוכית, אבל גם משתמשים במילה בשביל לתאר בקבוק פלסטיק
הפתגם ששחר הביא הוא:
אִללִּי בֵּיתֹה מִן קְזַאז מַא בִּירְמִי (בִּרְמִי) חְגַ'אר עַלַא בֵּית גַ'ארֹה اللي بيته من قزاز ما بيرمي حجار على بيت جاره – מי שפגיע, שלא יפגע באחרים. מיל': מי שביתו (עשוי) זכוכית, שלא יזרוק אבנים על בית שכנו
וריאציות נוספות לפתגם:
אללי ביתה מן קזאז מא יִרְמִיש / יִצְ'רֹבְּשֶ אלנַּאס בִּאלֶחְגַ'ארַה اللي بيته من قزاز ما يرميش / يضربش النّاس بالحجارة – מי שביתו מזכוכית שלא יזרוק (/יכה) על אנשים אבנים
כתב לנו אידוב תורן:
القزاز المكسور ما يزبط – אֶלְקַזַאזֶ אלְמַכּסוּר מַא יִזְבֶּט – זכוכית שנשברה אי אפשר לסדר. כלומר: יש דברים/מעשים שלא ניתן להשיב לאחור/לתקן. את שנעשה אין להשיב.
התמונה: ChatBox
זה היה הפוסט ה- 3,141 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
