נעל בית

נעל בית
בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נעל בית

נעל בית

נעל בית

פורסם לראשונה ב- 15.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
שַחַּאטַה شَحَّاطَة וברבים שַחַּאטַאת شَحَّاطَات או שַחַאחִיט شحاحيط – נעל בית
לשמיעה:

(ותודה ל- Yehoshua Wizel Sankari על עדכוננו באשר לצורת הריבוי)
הקורא Itzhac Zisk גם מוסיף את הצורה שַחְוִיטַה شحويطة וברבים שַחַאוִיט شحاويط.
וכן, כן, יש דרכים רבות להגיד נעל בית בערבית ספרותית או מדוברת, אבל היום נעסוק בשורש ש.ח.ט.
עובדיה מכיר את המילה מבית הוריו, יוצאי סוריה.
שחאטה, במקור, היא נעל בית של פעם, עשויה עור.
צירפתי פה בתגובות תמונה של נעל כזו, “שריד” מחנותו של אבי, רחמים כהן ז”ל, שהיה סוחר נעליים בשוק מחנה יהודה בירושלים, ומכר, בין השאר, נעלי בית כאלה. הקשקושים שמופיעים על הנעל הם זכר למזכרת לאחיותיי ולי, שאחותי Dorit Lerman הכינה מהנעליים, אך הקישוטים נשרו עם השנים שחלפו.
נעל בית כיכבה לא פעם בסדרה “עבודה ערבית”, כאשר אבו אמג’ד נהג להשליכה מדי פרק על בנו הסורר אמג’ד…
אגב, כל מה שקשור לנעליים, ובמיוחד לסוליות שלהן, הוא בזוי ומלוכלך מאוד בתרבות הערבית.
כששאלתי את ימאמה שלנו לגבי המילה, היא אמרה לי ששחאטה شُحّاطة זה קופסת גפרורים, ובמילונים מופיע גם גפרור.
מילוני הספרותית בהם בדקתי חלוקים בדעתם אם מדובר בנעל בית או בגפרור. באזורנו המילה משמשת בעיקר לגפרורים, בעוד שבסוריה ובלבנון – נעל בית.
אשרי הגפרור.
אגב, גוגל-תמונות, שהוא אחלא אינדיקציה להבנה איך מילה מובנת ומשומשת בפועל, בשטח, גורס רק נעל בית. מעניין.
השורש הערבי ש.ח.ט עוסק במשיכה ובשפשוף. מה הקשר לשחיטה בעברית? נראה שאין קשר, ואם יש, הוא לשורש הערבי הקרוב ס.ח’.ט.
* הפועל שַחַט شحط בבניין הראשון – גרר, סחב, משך בכוח; שרט, שפשף; מחק במתיחת קו; הדליק גפרור (בחיכוך, שפשוף). בספרותית בנוסף: עלה על שרטון; (מנוע ש)תפקד בצורה לא רציפה, “גמגם”
* סַפִינַה שַאחִטַה سفينة شاحطة, בספרותית, עם צורת הבינוני הפועל בנקבה – ספינה שעלתה על שרטון
* הפועל שַחַּט شحّط בבניין השני – גרר רגליו בעייפות
* שַחַט شحط (במצרים) – מגודל לא יוצלח; אדם בעל גוף גדול ושכל “קטן”
* שַחַּאט شحّاط, בספרותית (לא בשימוש) – רחוק
וכמובן המילה המוכרת ביותר מהשורש:
שַחְטַה شحطة וברבים שַחְטַאת شحطات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מקל של גפרור; שאיפה מסיגריה או מנרגילה; שריטה; קו מפריד (סימן פיסוק, מה שלא פעם מבולבל עם מקף. בערבית השם הספרותי הוא שַרְטַה شَرطة); בהשאלה: מעט, קצת
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top