סגל
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on סגל

סגל

סגל

פורסם לראשונה ב- 21.12.18

מרחבא,
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Raz Kapiluto, שכתב לנו:
“האם יש קשר בין הפירוש של קאדר בעברית לפירוש בערבית?
“איזה קאדר זה”/”כל הזמן מקדרים אותי”.
כלומר במשמעות של עשיית משהו שהוא עול/מעמסה”.
אז מילת היום היא –
כַּאדֶר كَادر וברבים כַּוַאדֶר كَوادر – סגל; איש סגל
לשמיעה:

וגם: תקן; מסגרת
טוב, זה מסוג המקרים שגורמים לי להיות שמח שאני כותב פה פוסטים, שכן בזכותם גם אני לומד דברים, ובעיקר – מודע לטעויות שעשיתי בערך שלושים שנה…
כשעניתי לרז בתכתובת המקורית שלנו, אמרתי לו בביטחון ש-
“אין שום קשר לערבית.
הקאדרים/קדרים הצבאיים, שכולנו עברנו בצבא (בהנחה ששירתנו בצבא…), הם ראשי תיבות של:
קידום דרך רגליים”.
אח”כ גם בדקתי ב”מילון הסלנג המקיף” של רוזנטל, שהוא אחד הספרים שנמצאים אצלי תמיד בהישג יד וב”שליפה מהירה” בספריה.

הזירה הלשונית • רוביק רוזנטל
רוזנטל גורס “כמוני”: קליטה דרך רגליים.
מה זה “קדר” בצבא?
איך מלמדים חיילים למלא אחר פקודות, שרובן אינן הגיוניות בעליל במהלך טירונות (אבל ככה הופכים אזרח לחייל. אין הרבה ברירות…)?
נותנים להם לרוץ כל היום ומענישים אותם באמצעות תרגול גופני. מקדמים אותם, או גורמים להם לקלוט, דרך הרגליים…
יפה, נכון? לפחות מבחינה לשונית…
וכך ניגשתי שאנן לאסוף חומר על הפוסט הזה, מתוך הנחה שאכתוב שתיים-שלוש מילים, ונתפנה כולנו לקבל את שבת המלכה…
ואז הופתעתי משני דברים:
ראשית, השורש הערבי הספרותי (הדי נדיר) כ.ד.ר עוסק בעכירות ובמרורים, ואינו בשימוש. בפירוש ייתכן שהוא מתכתב עם השורש העברי הדומה ק.ד.ר (קדרות, מזג אוויר קודר. אגב, מילון אבן-שושן אינו גורס כמוני, והוא מקשר בין ק.ד.ר העברי ל- ק.ד’.ר قذر הערבי).
אך מילת היום, כאדר, כלל אינה ערבית; היא שאולה מצרפתית:
Cadre:
סגל קצינים ומש”קים בצבא, האחראים על הדרכת היחידות השונות (וייתכן שישנם שימושים נוספים למילה בצרפתית, שהיא שפה שאינני דובר בעוונותיי).
ומהצבא המילה עברה לשאר התחומים בחיים בהם קיים סגל מקצועי זה או אחר.
אבל לא זה מה שהפיל אותי מהרגליים. גם לא הקאדר עצמו…
בשיטוט אחר השורש במילונים הספרותיים, וזאת מתוך הנחה שלא אתייחס פה לשום מילה מהם, שכן אין קשר בין הדברים, מצאתי ש-:
* הפועל כַּדַּרַ كدّر בבניין השני – נתן נזיפה משמעתית
* תַכְּדִיר تكدير, שם הפעולה/מצדר של הבניין – נזיפה
ואומר בנושא מילון אַלְמַעַאנִי הנפלא:
“כשקצין ‘כידר’ חייל פירושו של דבר: הענישו; נתן לו לעשות משהו מתיש כגמול על טעות”.
המילון גם נותן את המינוח חַבְּס תַכְּדִירִיּ حبس تكديريّ, שפירושו עונש קל.
וברשת מופיע גם המינוח עֻקוּבַּה תַכְּדִירִיַּה عقوبة تكديريّة – עונש “תכדירי”, כלומר עונש של מאסר או מחבוש שנמשכים בין יום לעשרה ימים, וזאת בשל עבירות משמעת. כך, קוראים יקרים, לפי “הפורום של עורכי הדין של סוריה”.
מֻחַמַּד אַבּוּ-רִישֶה מירדן, שהוא פרשן ירדני מומחה, גורס שההליך כרוך גם בתשלום קנס, וזו גם גרסת ויקיפדיה בערבית.
בכל מקרה, נראה שאין מדובר בהליך משפטי צבאי בלבד, אלא כללי, אבל מה לי ולעולם המינוח המשפטי בתחום הענישה?…
אז גבירותיי ורבותיי, יש לי תחושה שעליתי (לבדי? לראשונה?) על מקרה “קשה” של אטימולוגיה עממית:
נראה שאין מדובר בראשי תיבות: לא קידום, לא דרך ולא רגליים.
מדובר במינוח צבאי שלקוח, ככל הנראה, מערבית של הצבאות השונים.
וזה נפלא בעיניי. אחד מרגעי האושר שלי פה, ביושבי ככותב הפוסטים…
תודה, רז!
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
אגב, התמונה אקראית.
ימאמה, שלו ורני
=-=-=-=-=
זוכרים שאתמול התייחסנו למילה (מפחפח) שהופיעה בסרטון קומי, שהוא חלק מסדרה, ששלחה לנו עידית בר?
זוכרים שאמרתי שאני מכיר את הסדרה אך אינני יודע עליה דבר או חצי דבר, שלא לדבר על השחקן הראשי שבה?
אז דקות לאחר פרסום הפוסט אתמול כתבו לנו הקוראים מיכה חנונה ו- Dvir Dimant ש:
“השחקן הוא שאדי צלאח شادي صلاح, במקור ח’לילי (חברוני) ולכן הלהג שלו נפלא. והוא אכן שחקן וקומיקאי שעושה מערכונים אחרים וגם סטנדאפים לייב. ואני מצטרף בחום להמלצה על טכסימן, אחד החומרים הטובים ברשת לתרגול ערבית בצורה ברורה וקלה להבנה”.
“שאדי הוא סטנדאפיסט יליד חברון שחי בירדן, מדבר בלהג ארץ ישראלי ובאופן ברור. יש לו כמה “סדרות” נחמדות, תאכסי מן, אנא טביב נפסי, סטנדאפים עצמאיים וגם דרך N20 comedy, שהם חבורה של סטנדאפיסטים ירדנים לא רעים”.
המדהים בכל הסיפור הוא, ששאדי בכבודו ובעצמו עשה לייק לתגובה של דביר.
לשנינו אין מושג איך הוא הגיע לפוסט ו/או לתגובה.
אז שאדי, אהלן וסהלן פיכ! Shady Salah

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top