פורסם לראשונה ב- 21.1.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא רותם שדה, שכתב לנו:
“אהלן.
אני מורה נהיגה שמלמד בין היתר תלמידים מהמגזר הבדואי.
כשאני רוצה לומר לתלמיד “תרים/שחרר את הקלאץ׳” אני אומר לו “ארפע” (ارفع) אלקלאץ׳.
יש לי תלמיד (יהודי) שגם מתעניין בשפה בשם יונתן תאג׳ר (שם משפחה שמקורו גם דורש הסבר) שכאשר לימדתי אותו את המילה, הוא אמר לי שמילת הציווי “ארפע” מזכירה לו את המילה- הרפה! (בציווי מלשון רפוי).
האם יש קשר מילולי בין ארפע! ל-הרפה! ?
אשמח לתשובתכם!”
אז מילת היום היא –
תַאגֶ’ר تَاجر וברבים תֻגַּ’אר تجّار – סוחר
החלטתי להתמקד דווקא בשמו של התלמיד, שכן אין קשר בין השורש הערבי ר.פ.ע, העוסק בהרמה פיזית של דברים, והופיע אצלנו בפוסט הבא:
ובין השורש העברי ר.פ.י, העוסק בדברים רפויים, חלשים וחסרי כוח.
לשיטתי הדמיון מקרי בלבד.
=-=-=-=
השורש הערבי ת.ג’.ר עוסק במסחר. בעברית השורש הזהה עוסק גם הוא במסחר, והוא מופיע במילים תַּגָּר או תַּגְרָן – מוכר, רוכל, חנווני, סוחר קטן,
וכן במילה:
“תִּגָּר
ריב, התנגדות; תמיד בצרוף ‘קָרָא תִּגָּר’.
“כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא” (ירושלמי ברכות, פרק ה, ע’ מ)
“עשרים וששה דורות היתה האל”ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש”ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי” (בראשית רבה, פרשה א, סימן י)
“ולא קרא תגר ולא הקפיד.” (בראשית רבה, פרשה מ, סימן ב)” (ויקמילון)
כותב לנו בנושא יאיר גולד:
“אחד הסממנים של מסחר הוא התמקחות. וזה מקרב אותנו לכיוון הוויכוח: קרא תגר על-“
=-=
שימו לב: בשפות השמיות קיימים שורשים ספורים בלבד שהאות (עיצור) הראשונה שלהם היא ת.
* הפועל תַגַ’ר تَجر בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – סחר ב-
* תִגַ’ארַה تجارة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מסחר, סחר; סחורה
* תִגַ’ארַה חַ’ארִגִ’יַּה تجارة خارجيّة – סחר חוץ
* תִגַ’ארַה בִּאלְמֻבַּאדַלַה تجارة بالمبادلة – סחר חליפין
* וִזַארֶתֶ אלתִּגַ’ארַה وزارة التّجارة – משרד (מיניסטריון) המסחר
* אֶלתִּגַ’ארַה שַטַארַה التّجارة شطارة – המסחר (מבוסס) על תחבולות/פיקחות
* תִגַ’ארִיּ تجاريّ – מסחרי
* שַארֶע תִגַ’ארִיּ شارع تجاريّ – רחוב של חנויות ומסחר
* מֻגַ’מַּע תִגַ’ארִיּ مجمّع تجاريّ – קַנְיוֹן, מרכז מסחרי, כלבו
* סוּק תִגַ’ארִיַּ/ה سوق تجاريّ/ة – קניון (מיל’: שוק מסחרי)
* אִעְלַאן תִגַ’ארִיּ إعلان تجاريّ – פרסומת (מיל’: הודעה מסחרית)
* עֻ’רְפַה תִגַ’ארִיַּה غرفة تجاريّة – לשכת סחר/מסחר
* סַפִינַה תִגַ’ארִיַהּ سفينة تجاريّة – אונית/ספינת סוחר
* אַלְבַּחְרִיַּה אלתִּגַ’ארִיַּה البحريّة التّجاريّة או אֶלְאֻסְטוּלֶ אלתִּגַ’ארִיּ الأسطول التّجاريّ – צי הסוחר
* עַלַאמַה תִגַ’ארִיַּה علامة تجاريّة – סמל סימן מסחרי Trade Mark
* רַמְז עַלַאמַה תִגַ’ארִיַּה מֻסַגַּ’לַה رمز علامة تجاريّة مسجّلة – סמל סימן מסחרי רשום Registered
* מִנְטַקַה תִגַ’ארִיַּה חֻרַּה منطقة تجاريّة حرّة – אזור סחר חופשי (פטור ממכס)
* סִגִ’לּ תִגַ’ארִיּ سجِلّ تجاريّ – סמל מסחרי
* תַאגֶ’ר תַגְ’זִאַה تَاجر تجزئة – קמעונאי, וגם: תַאגֶ’רֶ אלְקַטַּאעִיּ تَاجر القطّاعيّ או תַאגֶ’רֶ אלְמֻפַרַּק تَاجر المفرّق
* תַאגֶ’ר גֻ’מְלֶה تَاجر جملة – סיטונאי
* הפועל תַאגַ’ר تَاجَر בבניין השני – סחר ב-, עסק במסחר. תַאגַ’ר פִיה تَاجِر فيه – עשה בו כרצונו
* מֻתַאגַ’רַה متَاجرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סחר, מסחר
* מֻתַאגַ’רַה בִּאלְבַּשַר متَاجرة بالبشر – סחר בבני אדם
* הפועל אִתַּגַ’רַ اتّجر בבניין השמיני – סחר ב-
* מַתְגַ’ר مَتجر וברבים מַתַאגֶ’ר متاجر, במשקל המקומות – בית מסחר; מסחר, פעולת המסחר; סחורה
* תַאגַ’ר בִּנַפְסִהִ تاجر بنفسه – ניצל את עצמו, סחר בעצמו
* תַאגַ’ר בִּאַצְדִקַאאִהִ تاجر بأصدقائه – ניצל את חבריו, “מכר” אותם
* עַלַא עֵינַכּ יַא תַאגֶ’ר على عينك يا تاجر – בגלוי, בפרהסיה, לעין כל, “עם כל הקלפים על השולחן”; איך אתה לא מתבייש? (מיל’: על העין שלך, סוחר)
* פִי אלתִּגַ’ארַה רִבֶּח וּחַ’סַארַה في التّجارة ربح وخسارة – במסחר לפעמים מרוויחים ויש ימים פחות מוצלחים (מיל’: במסחרה רווח והפסד)
* אִללִּי יְעַלֶּמְהֹם תִגַ’ארְתֹה יַא חְ’סַארְתֹה اللّي يعلّمهم تجارته يا خسارته – אוי לזה אשר מגלה את סודות מקצועו (מיל’: מי שמלמד אותם את דרך המסחר שלו – אוי לו/הוא יצא נפסד)
והנה, לזכר אבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, ביטוי שהיה אומר הרבה, כסוחר, ובכלל:
מִנְהַא זִיַארַה וּמִנְהַא תִגַ’ארַה منها زيارة ومنها تجارة – שתי ציפורים במכה (מיל’: יש בעניין ביקור [הנאה] ויש בו מסחר [עיסוק, פרנסה])
=-=-=-=
בתמונה:
“סוחר הים הוא משחק מחשב משנת 1989 אשר נוצר על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית והשתמש במצב תצוגה של CGA (ארבעה צבעים) והרמקול הפנימי של המחשב.
המטרה במשחק היא לסחור ברחבי הים התיכון בתקופת זמן מוגבלת של שבוע ובמהלכה לצבור רווחים גבוהים ככל האפשר. לרשות השחקן עומדים שלושה נמלים – בישראל, במצרים ובטורקיה (בגרסה המחודשת זמינים גם נמלים בקפריסין וביוון), בהם הוא יכול לקנות או למכור נחושת, זיתים וחיטה. המחירים של הסחורות הללו משתנים מיום ליום ומנמל לנמל כך שהשחקן יכול לנצל את הפרשי המחירים. מפעם לפעם השחקן ייתקל במכשולים שונים כגון ספינות פיראטים עוינות וסופות אשר עלולים לגרום לנזקים. המשחק מתריע לפני מזג אוויר סוער במיוחד, אך ההחלטה הסופית נתונה בידי השחקן”. (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
