פורסם ב- 24.12.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה מכיוון שהופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
עַצַר عَصَر – סחט
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
בסרטון הקומי מופיעים שלושה גברים שמדברים זה עם זה.
השלושה הם שחקנים מפורסמים, אחד מהם הוא עִמַאד פַרַאגִ’ין عماد فراجين האחד והיחיד, שמשחק אדם בשם אַבּוּ וַהְדַאן.
וזהו תוכן הסרטון, שמצורף לתגובות:
ואללה יא אבו והדאן אלמרה אללי פאתת כנת מרוח מן אלשע’ל, תעבאן, תעבאן
בדור עלא מפתאח אלבית אלא אנא נאסיה באלשע’ל
אה, שו בדי אעמל, ארוח אג’יב אלמפתאח מן אלשע’ל? כנת מכסל
ואללה ואעצר לכ חאלי ואנזל מן תחת אלבאב.
נפס אללי צאר מעי אלאסבוע אלמאצ’י
בדור ע אלמפתאח, בדור ע אלמפתאח, פש מפתאח
צ’לית אעצר בחאלי, אעצר בחאלי, דח’לת מן דח’לת אלמפתאח
אסכת! אסכת אנת ואיאה!
אללי צאר מעכו ולא אשי באלנסבה ללי צאר מעי
אמבארח רוחת ע אלדאר
אח’לע, אלא אלמפתאח צ’איע.
שו תסוי, יא אבו והדאן, שו תסוי?
טלעת ע אלסטח
דח’לת ג’וא ח’זאנ אלמי
ואעצר לכ חאלי, אעצר אעצר
ג’וא מואסיר אלמי, אעצר, יא אבו והדאן, אעצר, אעצר,
לוצלת אלחנפיה.
אח’לע! אלא אלחנפיה מסכרה
טיב שו צאר מעאכ?
ט’ליכ אנקט ללצבח!
ואללה מן ח’רטתכ יא אבו והדאן וקעת אלערישה!
والله يا أبو وهدان المرّة اللّي فاتت كنت مروّح من الشّغل، تعبان، تعبان
بدوّر على مفتاح البيت إلّا أنا ناسيه بالشّغل
اه، شو بدّي أعمل، أروح أجيب المفتاح من الشّغل؟ كنت مكسِّل
والله وأعصر لك حالي وأنزل من تحت الباب.
نفس اللّي صار معي الأسبوع الماضي
بدوّر ع المفتاح، بدوّر ع المفتاح، فش مفتاح
ضلّيت أعصر بحالي، أعصر بحالي، دخلت من دخلة المفتاح
اسكت! اسكت انت وايّاه!
اللّي صار معكو ولا إشي بالنّسبة للّي صار معي
امبارح روّحت ع الدّار
اخلع، إلّا المفتاح ضايع.
شو تسوّي، يا أبو وهدان، شو تسوّي؟
طلعت ع السّطح
دخلت جوّا خزّان الميّ
وأعصر لك حالي، أعصر أعصر
جوّا مواسير الميّ، أعصر، يا أبو وهدان، أعصر، أعصر،
لوصلت الحنفيّة.
اخلع! إلّا الحنفيّة مسكّرة
طيّب شو صار معاك؟
ظلّيك انقّط للصّبح!
والله من خرطتك يا أبو وهدان وقعت العريشة!
דובר ראשון:
בחיי, אבו והדאן, בפעם הקודמת יצאתי הביתה מהעבודה, עייף, עייף
חיפשתי את המפתח של הבית, אבל שכחתי אותו בעבודה
מה אעשה? אלך להביא את המפתח מהעובדה? התעצלתי.
בחיי, סחטתי (דחסתי) את עצמי וירדתי (נכנסתי) מתחת לדלת.
דובר שני:
בדיוק מה שקרה לי בשבוע שעבר:
חיפשתי את המפתח, חיפשתי את המפתח, אבל אין מפתח.
התחלתי לסחוט את עצמי, לסחוט את עצמי, נכנסתי מהחריץ של המפתח.
דובר שלישי:
שתוק! ת’שתקו אתה והוא!
מה שקרה לכם זה כלום לעומת מה שקרה לי:
אתמול הלכתי הביתה
והמפתח אבד.
מה תעשה, אבו והדאן, מה תעשה?
עליתי לגג
נכנסתי לתוך דוד/מכל המים
סחטתי את עצמי, סחטתי, סחטתי
בתוך צינורות המים, סחטתי, אבו והדאן, סחטתי, סחטתי,
עד שהגעתי לברז.
אבל הברז היה סגור.
הדובר השני: אז מה קרה לך?
הדובר השלישי: נשארתי לטפטף עד הבוקר!
הדובר הראשון: בואנ’ה, מהשטויות/שקרים שלך, אבו והדאן, נפלה הסוכה/הסכך!
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי ע.צ.ר עוסק בסחיטה ובמיצים, אך גם בתקופות ובעידנים ואף בשעות הצהריים המאוחרות.
בעברית השורש עוסק בתחום משמעות אחר לגמרי: עצירה, מעצורים ומעצרים.
* הפועל עַצַר عصر בבניין הראשון – סחט (מילת היום)
* עַצְר عصر וברבים אַעְצַאר أعصار או עֻצוּר عصور, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סחיטה; עצירה; כשם עצם: תקופה, עידן, דור; שעות אחר הצהריים המאוחרות, השעות לפני שקיעת השמש
* עַצְרֶ אלזַּיְתוּן عصر الزّيتون – סחיטת הזיתים
* אַלְעַצְרֶ אלְבִּדַאאִיּ العصر البدائيّ – העידן הפרימיטיבי
* אַלְעַצְרֶ אלְגַ’לִידִיּ العصر الجليديّ – תקופת הקרח
* אלעצרֶ אלְחַגַ’רִיּ العصر الحجريّ – תקופת האבן
* אַלְעֻצוּרֶ אלְוֻסְטַא العصور الوسطى – ימי הביניים
* עַצְרֶ אלנַּהְצַ’ה/אלְבַּעְת’ عصر النّهضة / البعث – תקופת הרנסנס, תקופת התחייה (Renaissance – תחיה, לידה מחדש)
* עַצְרֶ אלְאַנְוַאר/אלתַּנְוִיר عصر الأنوار / التّنوير – תקופת/עידן האוריינות (היכולת לקרוא ולכתוב)
* עַצְרֶ אלְמַעְלוּמַאת عصر المعلومات – עידן המידע
* אלעצרֶ אלְחַדִית’ العصر الحديث – העת החדשה
* אַלְעַצְרֶ אלדַּ’הְבִּיּ العصر الذّهبيّ – תור הזהב (בתולדות אומה)
* צַלַאתֶ אלְעַצְר صلاة العصر – תפילת אחר הצהריים
* עַצְרִיּ عصريّ – עכשווי, מודרני, חדיש
* עַצְרִיַּה عصريّة – מודרניות
* הפועל עַצַּר عصّر בבניין השני – סחט; חידש, עדכן; נערה שהגיעה לפרקה
* הפועל הספרותי עַאצַרַ عاصر בבניין השלישי – חי בתקופה של-, היה בן דורו של-
* מֻעַאצַרַה معاصرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מודרניות
* מֻעַאצִר معاصر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בן אותו הדור, בן אותו הזמן; בן זמננו, מודרני, עכשווי
* הפועל הספרותי אַעְצַרַ أعصر בבניין הרביעי – התרחש בזמן בין הערביים
* אִעְצַאר إعصار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סופה, הוריקן
* הפועל תְעַצַּר تعصّر בבניין החמישי, או אִנְעַצַר انعصر בשביעי – נסחט
* הפועל הספרותי אִעְתַצַרַ اعتصر בבניין השמיני – סחט; עצר; סחט (מטאפורית) תחת לחץ, ניצל, הפעיל סחטנות
* הפועל התנייני המרובע עַצְרַן عصرن על דרך הבניין השני – הפך את- למודרני
* עַצִיר عصير – מיץ; יין
* עֻצַאר عُصار או עֻצַארַה عصارة – תמצית, מיץ
* עֻצַארַת פִכְּרִהִ عصارة فكره – תמצית מחשבותיו
* עֻצַארַה הַצְ’מִיַּה عصارة هضميّة – מיצי עיכול
* עַצַּארַה عصّارة, במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מסחטה
* עַצַּארַתֶ אלזַּיְתוּן عصّارة الزّيتون – בית בד (מיל’: מסחטת הזיתים)
* מִעְצַר مِعصر או מַעְצַרַה مَعصرة וברבים מַעַאצֶר مَعاصر, וגם מִעְצַאר (ביחיד) مِعصار – מסחטה; מכבש סחיטה, בית בד; גת; יקב; דוכן למכירת מיצים
* בְּתַאע כֻּלֶּ אלְעֻצוּר بتاع كلّ العصور – מתאים לכל תקופה ולכל זמן
* בַּאעֶ אלְכַּרְם וּאשְתַרַא מַעְצַרַה باع الكرم واشترى معصرة – עשה מעשה שטות (מיל’: מכר את הכרם וקנה יקב)
=-=-=-=
כותב לנו בתגובות הקורא הידען יאיר גולד:
אפשר לציין גם את: אֶלְעַצְרִיַּאת العصريّات – שעות אחה”צ, שעות בין הערביים.
לגבי השורש בעברית, ניתן לציין את המלה המקראית עצר (בצירוף יורש עצר). המשמעות היא: שלטון. ואולי יש כאן קשר עקיף למשמעות הערבית בשדה סמנטי של הפעלת כוח. (שדה סמנטי של תקופות נראה פחות קשור).
מופע נוסף של ע.צ.ר כ- שלט: שמ”א ט’ יז : זה יעצור בעמי.
לציין גם, שבעברית לפעולה של סחיטת הזיתים לייצור שמן קוראים: עצירת זיתים – אולי בהשפעת ארמית. במקרא מופיע גם הביטוי: עצר כוח. וכאן המשמעות היא של “אסף”, “החזיק משהו באופן חזק, תקיף”. ואולי דווקא זו המשמעות הקדומה ביותר של השורש, וממנה נובעת המשמעות של שלטון (לרכז, לאסוף אנשים ואז לנהל אותם).
=-=
אגב, גם הקוראת עופרה מהודר התייחסה בתגובות לעניין יורש העצר, בעברית.
=-=-=
כותב חגי פודור:
עיינתי במילון האטימולוגי של שטאל.
עצראן בספרותית הוא זמן בציר הענבים שאז סוחטים אותם להכנת היין. פירוש נוסף למילה הוא על שם העונה בה נעשית פעילות זאת והיא הסתיו.
אעצר בספרותית זה להגיע לערוב ימיו, תקופה שמדמים אותה לסתיו, סתיו חייו.
מעצר בספרותית היא נערה העומדת על סף מחזור לראשונה (מוזכר בפוסט) ועל כן היא בסתיו נעוריה, לפני הגיעה לבגרות.
הזמן המקביל לסתיו ביממה הוא אחה”צ, הנקרא עצר. משמעות המילה התרחבה ל: תקופה, מאה, עידן באופן כללי.
=-=-=-=
הקורא אלון חדד מזכיר לי ששכחתי את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
והפעם:
“עסירה א-שמאליה (בערבית: عصيرة الشماليّة, תעתיק מדויק: עצירה אלשמאליה) היא עיירה בנפת שכם, כשישה קילומטרים צפונית לעיר שכם.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 מנתה אוכלוסיית העיירה למעלה מ-7,500 תושבים.
התוספת א-שמאליה (קרי, “הצפונית”) לשם העיירה באה להבדילה מן העיירה בעלת השם הדומה מדרום לעיר שכם. העיירה הדרומית נקראת בהתאם עצירה אל-קבליה (“עסירה הדרומית”).
ב-26 באוגוסט 2000 ערכה יחידת דובדבן בעיירה את מבצע סימפוניית החיים, במטרה ללכוד את המחבל מחמוד אבו הנוד. במהלך המבצע אירע ירי דו-צדדי שבו נהרגו שלושה מחיילי היחידה, ואבו הנוד נמלט”. (ויקיפדיה)
ואני מוסיף: השם עצירה, על שם מה? על שם כרמי הזיתים הרבים הנמצאים באזור, שקדמו להם, בתקופה הביזנטית, כרמי ענבים רבים. בכל מקרה השורש של היום, עצר, מתאים…
זה היה הפוסט ה- 1,569 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
