סמרטוטים

סמרטוטים
בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on סמרטוטים

סמרטוטים

סמרטוטים

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
שַרִיטַה, במדוברת שְרִיטַה شريطة וברבים שַרַאאֶט شَرَائط, במדוברת שַרַאיֶט شَرَايط – סמרטוט, סחבה, מטלית; חוט, סרט, סרט מצח, שרוך, רצועה, כבל; בספרותית, שַריטה – תנאי
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני מהנד אלעסלי.
הסרטון פורסם ב- 28.12.23 וכותרתו:
بلاخير صارت شرايط????????
בסוף היא הפכה לסמרטוטים
וינכם? כיף אלבלוזה? שריתהא ג’דיד
אה? חלוה
לו אעטיתני חקה כאן ג’בת לכ 10 זיה מן אלבאלה, בס מקבול יעני
אח’וי, אחסן(?) האי לון בנאתי, אעטיני איאהא!
יא זלמה, אנא כל אשי בדי אג’יבה תחכי לי הדא לון בנאתי? בדיש אעטיכי איאהא!
מהנד, אעטיני איאהא, אנא בלבסהא בעד סנה
יא זלמה, חל עני אנת כמאן! בדי אטלע אטש פיהא, סלאם
בעד סנה:
אח’תי, מש צח האי אלבלוזה מרה קלתי לי בדכ איאהא? ח’לץ, אנא מא בדי איאהא, ח’דיהא
אה, בדי איאהא! אעטיני
בעד סנתין:
בדיש איאהא. חמודה, תאח’דהא?
אה אה, אנא בדי איאהא!
אמסכ!
יאי!
בעד ארבע סנואת:
חדא בדה האי אלבלוזה ולא לא?
לא לא, אנא מא בדי איאהא
ח’לץ, כביהא!
שו אכבהא? בעמלהא שראיט!
وينكم؟ كيف البلوزة؟ شريتها جديد
اه؟ حلوة
لو أعطيتني حقّه كان جبت لك ١٠ زيّه من البالة، بس مقبول يعني
أخوي، أحسن(؟) هاي لون بناتي، أعطيني ايّاها!
يا زلمة، أنا كلّ اشي بدّي أجيبه تحكي لي هدا لون بناتي؟ بدّيش أعطيكي ايّاها!
مهنّد، أعطيني ايّاها، أنا بلبسها بعد سنة
يا زلمة، حلّ عنّي انت كمان! بدّي أطلع أطشّ فيها، سلام
بعد سنة:
أختي، مش صحّ هاي البلوزة مرّة قلتي لي بدّك ايّاها؟ خلص، أنا ما بدّي ايّاها، خديها
اه، بدّي ايّاها! أعطيني
بعد سنتين:
بدّيش ايّاها. حمّودة، تاخدها؟
اه اه، أنا بدّي ايّاها!
امسك!
ياي!
بعد أربع سنوات:
حدا بدّه هاي البلوزة ولّا لا؟
لا لا، أنا ما بدّي ايّاها
خلص، كبّيها!
شو أكبّها؟ بعملها شرايط!
מהנד: איפה אתם? איך החולצה? קניתי חדשה
אבא: אה? יפה
אמא: אילו היית נותן לי את הכסף הייתי מביאה לך 10 כמותה מאלבאלה (שוק בעיר ארבד בירדן), אבל היא בסדר
אחות: אחי, עדיף שתיתן לי אותה, היא בצבע של בנות!
מהנד: בן אדם (כן, כך הוא פונה לאחותו), כל דבר שאני רוצה את אומרת לי שזה צבע של בנות? לא רוצה לתת לך אותה!
אח, חמודה: מהנד, תן לי אותה, אני אלבש אותה עוד שנה
מהנד: בן אדם, עזוב אותי גם כן אתה! אני יוצא לעשות איתה סיבוב. שלום
כעבור שנה:
מהנד: נכון אמרת לי פעם שאת רוצה את החולצה הזו? זהו, אני לא רוצה אותה, קחי אותה
אחות: כן, אני רוצה אותה! תן לי
כעבור שנתיים:
אחות: אני לא רוצה אותה. חמודה, תיקח אותה?
חמודה: כן כן, אני רוצה אותה!
אחות: תפוס!
חמודה: יש!
כעבור ארבע שנים:
אמא: מישהו רוצה את החולצה הזו או לא?
מהנד: לא, אני לא רוצה אותה
אבא: זהו, זרקי אותה לזבל!
אמא: מה לזרוק אותה? אעשה ממנה סמרטוטים!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
שֻרְטִיּ شُرْطِيّ וברבים שֻרְטִיִּין شُرْطِيّين, או: רַגֻ’ל (ברבים רִגַ’אל) שֻרְטַה رجل شرطة – שוטר, איש משטרה
שֻרְטַה شُرْطَة – משטרה
השורש הערבי ש.ר.ט עוסק בתנאים ובשיטור, אך גם בסרטים ואף בשׂריטות ובקרעים (בעיקר של בד).
שימו לב שבעברית השורש של משטרה הוא שורש דומה עם אותן אותיות (עיצורים) אך בסדר שונה: ש.ר.ט מול ש.ט.ר.
באשר לשריטות, השורש קיים כפי שהוא גם בעברית, עם “שין שמאלית”, והשורש העברי ס.ר.ט ממחיש את המעתק הרגיל בין עברית לערבית של סמך/סין מול שין.
לא צריך להיות בלשן גדול כדי להבין שאין קשר מיידי וישיר בין תנאים ובין שיטור.
אני סבור שהמשמעות של משטרה עברה לערבית מעברית, עם שיכול העיצורים, ואז נוצרה זהות שורשים בתוך הערבית, לשתי משמעויות שונות.
נעיף מבט קצר בויקימילון, באשר לעברית:
שׁוֹטֵר
מי שנמנה על כוחות הבטחון, ועוסק בשמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק.
”וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר.“ (שמות ה, פסוק ו)
”שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ…“ (דברים טז, פסוק יח)
”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. “ (משלי ו, פסוקים ו – ח)
”שוטרים מנומסים ולבושים שחורים צועדים שם בשלוה ומגינים על המטיילים והשוכבים מפני איזו מפריעים בלתי נראים.“ (ראש־חודש מאי, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
מקור המילה בשורש השמי שׁ־ט־ר שמשמעותו היסודית היא כתיבה. מאכדית: šāṭiru – סופר, לבלר; נגזרת של šaṭāru – כתיבה. הדבר נובע מהבירוקרטיה ועבודה הפקידותית של השוטרים, שכן בעת העתיקה האוריינות הייתה נחלתם הכמעט בלעדית.
מקבילה בערבית: شُرْطِيّ (שֻׁרְטִיּ) בשיכול עיצורים (אם כי בד”כ ש’ ימנית בערבית מקבילה ל־ש’ שמאלית בעברית ולהיפך).
פרשנים מפרשים
רש”י: שופטים ושוטרים – שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט.
רשב”ם: השפטים מצוים לשוטרים [לרדות באלו] המסרבים בדברי השפטים.
אבן עזרא: ושוטרים – הם המושלים, מגזרת שוטר ומושל (משלי ו, ז), וכן משטרו בארץ (איוב לח, לג). והטעם, כי השופט ישפוט והשוטר יכריח המעוות.
מצודת ציון: שוטרֵי – הם הממונים להשמיע להעם דברי המושל ולהכריח על קיומם.
מִשְׁטָרָה
ארגון ממשלתי האחראי על אכיפת החוק והסדר הציבורי.
גיזרון
מחידושי אליעזר בן-יהודה. על יסוד המילה המקראית שוטר.
=-=-=-=
נחזור לערבית:
* הפועל שַרַט شَرَط בבניין הראשון – התנה, הציב תנאי; שרט; חתך, קרע בד
* שַרְט شَرْط וברבים שֻרוּט شروط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תנאי; קרע של סמרטוט
* בִּשַרְט- بشرط או: בִּשַרְט אַן- بشرط أن או: עַלַא שַרְט- على شرط – בתנאי ש-
* מֻש שַרְט مش شرط או: מִן דוּן שַרְט من دون شرط – ללא תנאי/ם, זה לא הכרחי, אין הֶכְרֵחַ
* גֻ’מְלֶה שַרְטִיֶּה جملة شرطيّة – משפט תנאי (בתחביר)
* אַדַאת שַרְט أداة شرط – מילת תנאי
* גֻ’מְלֶת פִעְלֶ אלשַּרְט جملة فعل الشّرط – נושא התנאי, המשפט הצמוד למילת התנאי: אם ירד מחר גשם (לא נצא לטיול)
* גֻ’מְלֶת גַ’וַאבֶּ אלשַּרְט جملة جواب الشّرط – הסיפא במשפט תנאי: (אם ירד מחר גשם) לא נצא לטיול
* מַשְרוּט مشروط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מותְנֶה
* עַ’יְר מַשְרוּט غير مشروط – בלתי מותנה, ללא תנאים
* הפועל שַרַּט شرّط בבניין השני – גידר; שם סרט סביב-; קרע, חתך לגזרים
* הפועל הספרותי שַארַטַ شارَط בבניין השלישי – התנה תנאים
* מֻשַארַטַה مشارطة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצבת תנאים; הסכם הדדי
* שַחַּאד וּמְשַארֶט شحّاد ومشارط, עם צורת הבינוני הפועל של הבניין – “קבצן ומציב תנאים”, ביטוי דומה במשמעותו לביטוי העברי: “נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד”
* הפועל תְשַרַּט تشرّط בבניין החמישי – התנה תנאים
* הפועל הספרותי תַשַארַטוּא تشارطوا בבניין השישי – התנו תנאים אלו לאלו
* הפועל אִשְתַרַט اشترط בבניין השמיני – התנה; חייב
* אִשְתִרַאט اشتراط, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – העמדת/הצבת תנאים
* אִשְתִרַאטִיּ اشتراطيّ – על תנאי
* שַרַט شَرَط וברבים אַשְרַאט أشراط – סימן; התחלה, ראשית
* שַרִיט شريط וברבים אַשְרִטַה أشرطة – סרט; חבל, רצועה; שרוך; כבל. המילה מופיעה בצירופים רבים מאוד, בחרתי להביא פה רק את:
* שַרִיט פִידְיוֹ شريط فيديو – סרט וידאו
* שַרִיט עַאזֶל شريط عازل – סרט בידוד
* שַרִיט חֻדוּדִיּ شريط حدوديّ – רצועת גבול
* אֶלשַּרְט נוּר الشّرط نور, וגם: אִללִּי אַוַּלֹה שַרְט אַאחְ’רֹה נוּר/רִצַ’א إللّي أوّله شرط آخره نور/رضا – מוטב להתנות תנאים בהתחלה, זה כבר ימנע חילוקי דעות בהמשך (מיל’: התנאי הוא אור; מה שתחילתו תנאי סופו אור/נחת רוח)
מוסיפה הקוראת גילה יונה:
שַרְט בִּאלְאַוַּל וַלַא עַתַבּ בִּאלתַּאלִי شرط بالأوّل ولا عتب بالتّالي – תנאי מההתחלה חוסך נזיפה בסוף
=-=
באשר למילת היום, שרטה, משטרה, גם מילה זו מופיעה בצירופים רבים מאוד (באופן טבעי וצפוי). להלן החשובים שבהם, לשיטתי:
* שֻרְטַתֶ אלנַּגְ’דַה شرطة النّجدة – משטרת הסיור
* שֻרְטַתֶ אלְמֻרוּר וַאלנַּגְ’דַה شرطة المرور والنّجدة – משטרת התנועה והסיור (ברצועת עזה)
* שֻרְטַתֶ אלסַּיְר شرطة السّير – משטרת התנועה
* שֻרְטַה עַסְכַּרִיַּה شرطة عسكريّة – משטרה צבאית
* שֻרְטַת אִנְצִ’בַּאט شرطة انضباط – משטרת (אכיפת) המשמעת
* מֻנַטַּ’מַתֶ אלשֻרְטַה אֶלְגִ’נַאאִיַּה אֶלדַּוְלִיַּה منظّمة الشّرطة الجنائيّة الدّوليّة – הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי (International Criminal Police Organization, ובקיצור – The International police – INTERPOL) הוא ארגון מודיעין משטרתי בינלאומי לצורכי שיטור פלילי. על אף שמו, אין מדובר בארגון אכיפת חוק, ועובדיו אינם מבצעים עבודת אכיפה משטרתית, אלא רק איסוף ועיבוד מודיעין פלילי בינלאומי, לשימוש גופי השיטור במדינות החברות בארגון”. (ויקיפדיה)
* מַחַטַּת / מַרְכַּז / נֻקְטַת / מַחְ’פַר שֻרְטַה محطّة / مركز / نقطة / مخفر شرطة – תחנת משטרה
* שֻרְטִיּ شُرْطِيّ וברבים שֻרְטִיִּין شُرْطِيّين, או: רַגֻ’ל (ברבים רִגַ’אל) שֻרְטַה رجل شرطة – שוטר, איש משטרה
הקורא דניאל גנור מימון מזכיר לנו:
במדוברת משטרה היא בּוּלִיס بوليس (גם למשטרה, וגם לשוטר). המקור, כמובן, משפות אירופאיות
כותב ידידי הקורא אמג’ד עתאמנה:
سمّيت “الشرطة” بهذا الاسم نسبة إلى شريط من القماش يوضع في اليد فوق ثوب رجل الأمن للتمييزهم عن عامة الناس في عهد الخليفة عبد الملك بن مروان
משטרה נקראת כך בערבית על שם סרט בד שהיה מונח על ידיהם של אנשי הביטחון מעל הבגד כדי להבחין ביניהם ובין שאר האנשים. זה קרה בתקופתו של הח’ליפה עבד אלמלכ בן מרואן (במאה השביעית לספירה. התרגום שלי. שלו)
מוסיף הקורא חגי פודור:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל נגזרת המילה שוטר מ- מסטרה, סרגל. סטר בספרותית זה לסמן קווים על נייר וגם לכתוב. שוטר במקור התייחס לסופר ולפקיד, למשרת המלך ובמשך הזמן לממונה על הסדר.
צילום: Shraga Kopstein
זה היה הפוסט ה- 2,353 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x