עברה דתית

עברה דתית
אִסלאם פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on עברה דתית

עברה דתית

עברה דתית

פורסם ב- 20.7.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַעְצִיַה (מעסיה) مَعْصِيَة וברבים מַעַאצִי معاصي (מַעַאצִן معاصٍ) – עברה, עוון, חטא; עברה דתית; מרד, אי ציות
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
יהושע שלח לי סרטון נוסף מבית היוצר של יקיר הדף החדש, יקיר-דף בהתהוות, השיח’ דוקטור ג’מיל חלים אלחסיני, ראש אגודת השיח’ים הצוּפיים (הסופים) בלבנון الشيخ الدكتور جميل حليم الحسيني، رئيس جمعية المشايخ الصوفية في لبنان.
שם הסרטון, שפורסם ב- 6.6.21:
חכם אלאסתמאע אלא אלאע’אני
حكم الاستماع إلى الأغاني
פסק ההלכה בנושא האזנה לשירים
אלחמד ללה רב אלעאלמין, וצלא אללה עלא סידנא מחמד ועלא אאלה וצחבה אלטיבין אלטאהרין,
אמא בעד, אח’ואני ואח’ואתי, חפט’כם אללה ורעאכם, מא חכם אלאסתמאע אלא אלאע’אני?
אלג’ואב ען הד’א אלסאאל יחתאג’ אלא תפציל: אולן, ליעלם אנ מן אלאע’אני מא כאן בכלמאת מבאחה, ליסת מחרמה וליסת כפריה וליסת ח’בית’ה, תדעו אלא אלספה ואלזנא ואלאנחטאט, ליסת ממא ידעו אלא אלאנחלאל אלח’לקי, לא, ליס מן הד’א אלנוע, ליס מן הד’א אלקביל, אנמא קד תכון ען אמור עאדיה או מת’לן אחיאנן קד תכון ען אלאשג’אר ואלג’באל ואלג’מאל, ומא שאבה, קד תכון ען אלאשח’אצ, קד תכון ען אחואל ח’אצה, קד תכון ען אוצ’אע אג’תמאעיה, אליס מן אלאע’אני מא יכון פיהא תחריכ לחמאית אלוטן וחב אלוטן, או מא יכון פיה אלדפאע ען אלארצ’, מת’לן כפלסטין או מא שאבה, אלחאצל, אנמא כאן מן הד’א אלקביל וליס פיה מן אלכלמאת מא הו מחרם או כפרי, ולם יכן באלמוסיקא אלמחרמה, פאלאסתמאע אליה או אלאשתע’אל בה ליס חראמן, ליס מעציתן, לא יכון ד’נבן, יעני מן סמעתמוה יקול, יתע’נא בד’לכ או ישתע’ל בה, יסתמע אליה, לא תתסרעוא לא תעג’לוא אלא אלתחרים ולא תחכמוא עליה באלמעציה. לא, לאנה הד’א אלקסם אלאול, אלד’י תכלמנא ענה, ליס חראמן. ת’מ אחיאנן קד יכון במג’רד אלדף, או קד יכון מן ע’יר נע’מ באלמרה, יעני מג’רד כלמאת.
ואחיאנן קד תכון אלאע’אני ממא יסמא אלאנאשיד מת’לן, או אלמדאא’ח, אן כאנת אלמדאא’ח אלנבויה או אלזהדיה, אן כאנת בלא אאלאת מוסיקא מחרמה פהי ג’אאזה, כאן כאנת בדף או בדון דף, פהד’א חלאל, לאנ אלדף ליס חראמן. ורד פי ג’אמע אלתרמד’י: “קאל צלא אללה עליה וסלם: אעלנוא הד’א אלנכאח. ואג’עלוה פי אלמסאג’ד ואצ’רבוא עליה באלדף”. הד’א פי ג’אמע אלתרמד’י, והנא אנתבהוא מעי: ליס פקט אסתעמלוא אלדף. בל קאל פי אלמסאג’ד. בל קאל פי אלמסאג’ד! הד’א תאכיד אנה חלאל. הד’א תאכיד עלא חליתה.
ת’מ אלמסאלה אלמחרמה הי אד’א כאן פי אלע’נאא’ מא הו כפר, מא כאן פי אלע’נאא’ מא הו כד’ב, מא הו מחרם, מא הו מחרכ ללזנא, ללח’בת’, ללפסק, ללפסאד. הד’א חראם. אן כאן בדף או בלא דף, אן כאן באאלאת מוסיקיה מחרמה או בלא אאלאת מוסיקיה מחרמה. הו חראם. ואן אנצ’אפ אליה אאלאת מוסיקיה מחרמה פיכון אנצ’אפ אלא אלחראם חראם אאח’ר.
الحمد لله ربّ العالمين، وصلّى الله على سيّدنا محمّد وعلى آله وصحبه الطّيّبين الطّاهرين،
أمّا بعد، إخواني وأخواتي، حفظكم الله ورعاكم، ما حُكم الاستماع إلى الأغاني؟
الجواب عن هذا السّؤال يحتاج إلى تفصيل: أوّلًا، ليُعْلَم أن من الأغاني ما كان بكلماتٍ مباحة، ليست محرّمة وليست كفريّة وليست خبيثة، تدعو إلى السّفه والزّنى والانحطاط، ليست ممّا يدعو إلى الانحلال الخلقيّ، لا، ليس من هذا النّوع، ليس من هذا القبيل. إنّما قد تكون عن أمور عاديّة أو مثلًا أحيانًا قد تكون عن الأشجار والجبال والجمال، وما شابه. قد تكون عن الأشخاص، قد تكون عن أحوال خاصّة، قد تكون عن أوضاع اجتماعيّة. أليس من الأغاني ما يكون فيها تحريك لحماية الوطن وحبّ الوطن، أو ما يكون فيه الدّفاع عن الأرض، مثلًا كفلسطين أو ما شابه. الحاصل، إنّما كان من هذا القبيل وليس فيه من الكلمات ما هو محرّم أو كفريّ، ولم يكن بالموسيقى المحرّمة، فالاستماع إليه أو الاشتغال به ليس حرامًا، ليس معصيةً، لا يكون ذنبًا، يعني مَنْ سمعتموه يقول، يتغنّى بذلك أو يشتغل به، يَستمع إليه، لا تتسرّعوا، لا تعجّلوا إلى التّحريم ولا تحكموا عليه بالمعصية. لا، لأنّه هذا القسم الأوّل، الذي تكلّمنا عنه، ليس حرامًا. ثمّ أحيانًا قد يكون بمجرّد الدّفّ، أو قد يكون من غير نغمٍ بالمرّة، يعني مجرّد كلمات.
وأحيانًا قد تكون الأغاني ممّا يُسمّى الأناشيد مثلًا، أو المدائح، إن كانت المدائح النّبويّة أو الزّهديّة، إن كانت بلا آلات موسيقى محرّمة فهي جائزة، كإن كانت بدفّ أو بدون دفّ، فهذا حلال، لأنّ الدّفّ ليس حرامًا. ورد في جامع التّرمذيّ: “قال صلّى الله عليه وسلّم: أعلنوا هذا النّكاح. واجعلوه في المساجد واضربوا عليه بالدّفّ”. هذا في جامع التّرمذيّ، وهنا انتبهوا معي: ليس فقط استعملوا الدّفّ. بل قال “في المساجد”. بل قال “في المساجد”! هذا تأكيد أنّه حلال. هذا تأكيد على حلّيّته.
ثمّ المسألة المحرّمة هي إذا كان في الغناء ما هو كفر، ما كان في الغناء ما هو كذب، ما هو محرّم، ما هو محرّك للزّنى، للخبث، للفسق، للفساد. هذا حرام. إن كان بدفّ أو بلا دفّ، إن كان بآلات موسيقيّة محرّمة أو بلا آلات موسيقيّة محرّمة. هو حرام. وإن انضاف إليه آلات موسيقيّة محرّمة فيكون انضاف إلى الحرام حرام آخر.
השבח לאל ריבון העולמים, ותפילת האל על אדוננו מוחמד ועל משפחתו וחבריו הטובים והטהורים,
לעצם העניין, אחיי ואחיותיי, שהאל ישמור עליכם, מה אומרת ההלכה באשר להאזנה לשירים?
התשובה לשאולה הזו דורשת פירוט: קודם כל, יש לדעת שיש שירים עם מילים מותרות, שאינן אסורות, אינן כופרות ואינן מגונות, כאלו שמעודדות בערות, ניאופים והתנוונות, מילים שאינן מעודדות הידרדרות מוסרית, לא, אינן מהסוג הזה. מדובר בשירים על עניינים רגילים, למשל על העצים, ההרים והיופי, וכו’. שירים על אנשים, על עניינים אישיים, על מצבים חברתיים. האם אין שירים שקוראים להגן על המולדת ולאהוב את המולדת, או כאלו שיש בהם הגנה על הארץ, למשל פלסטין וכו’. בקיצור, אם מדובר בשירים מהסוג הזה, ללא מילים אסורות או דברי כפירה, ובלי מנגינה אסורה, אז ההקשבה להם או עיסוק בהם אינם אסורים, אינם עברה דתית, אינן חטא, כלומר מי ששמעתם אותו אומר, מתרברב בעניין או עוסק בזה, או מאזין (לשירים כאלה), אל תמהרו ואל תחושו לאסור עליו ואל תגזרו עליו עברה דתית. לא, שכן החלק הראשון הזה, עליו דיברנו, אינו אסור. לפעמים (השיר מלווה בנגינה) רק של תוף, או ללא מנגינה בכלל, כלומר רק מילים.
(פה הוא נותן דוגמה לחדית’ בו הנביא דיבר עם אשתו עאא’שה על תוף, ולכן תוף הוא כלי נגינה מותר).
לפעמים השירים הם מה שנקרא שירים דתיים, או שירי תהילה, בין אם מדובר בשירי תהילה לנביא או לסגפנות, אם מדובר בשירים ללא ליווי כלי נגינה אסורים, הרי שהם מותרים, בין אם יש בהם תוף או לא, שכן הוא מותר, התוף אינו אסור. צוין בספרו של אלתרמד’י (מחברם של אחד מששת ספרי החדית’ים המהימנים. שָלֵו): “אמר (הנביא) תפילת האל עליו וברכתו לשלום: הכריזו על הנישואין האלה. קיימו אותם במסגדים והכו בתוף”. זה מופיע בספרו של אלתרמד’י, ושימו לב יחד איתי: אין מדובר רק בשימוש בתוף. הוא אמר: “במסגדים”. הוא אמר “במסגדים”! זו הוכחה שזהו כלי מותר. זו הוכחה לחוקיותו/התרתו.
(פה הוא מזכיר חדית’ נוסף שמתיר שימוש בתוף).
באשר לסוגית (השירים) האסורים, מדובר במקרים בהם יש בשירה דברי כפירה או שקר, דברים אסורים, מניעים לניאוף, למעשים מגונים, לפריצוּת ולשחיתות. זה אסור, בין אם יש תוף או אין, בין אם מדובר בכלי נגינה אסורים או לא. זה אסור. ואם צירפו (לשיר) כלי נגינה אסורים, הרי שנוסף לאיסור איסור נוסף.
(הוא מציין חדית’ נוסף בו הנביא אסר להשתמש במיתרים בכלי נגינה אסורים.
בסוף הקטע הוא טוען כי האזנה לשירים עם כלים אסורים, למשל במסיבות בתשלום, גורמת להוספת חטא על פשע.
לפעמים האזנה לשירים אסורים ברכב גורמת לשירים לחלחל למוחו של הגבר, והוא מתחיל לחשוב על דברים אסורים. אנשים זכי לב מאזינים לשירים האלה בתום לב, והנה פתאום הם מוצאים עצמם עם נשים בניגוד להלכה ומפספסים את מועדי התפילות).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
עסקנו בשורש הזה כשהצגנו בזמנו את נחל ה- עאצי שהיה בזמנו בחדשות. להלן עיקרי הפוסט:
מילת היום היא –
עַאצִי (עאסי) عَاصِي (עַאצִן عَاصٍ) וברבים עֻצַאה عُصاة – פורק עול, מורד, סורר ומורה
השורש הערבי הספרותי ע.צ.י (בגזרת ל”י) עוסק באי ציות ובמרדנות.
בעברית הוא אינו קיים.
שימו לב: עצה בעברית היא מהשורש י.ע.ץ, ו- עצים הם מהשורש הדו-עיצורי ע.ץ, שלימים הפך, באופן “מלאכותי”, לשורש העברי הנדיר ע.צ.י, העוסק בהפיכת דברים לעציים.
* הפועל עַצַא عصى בבניין הראשון – מרד ב-, לא ציית, המרה את פיו של-, לא שמע בקולו של-
* עִצְיַאן عصيان, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התמרדות, מרידה, אי ציות
* עִצְיַאן מַדַנִיּ عصيان مدنيّ – מרי אזרחי
* הפועל עַאצַא عاصى בבניין השלישי – מרד ב-, לא ציית
* הפועל תַעַצַּא עלא تعصّى على בבניין החמישי – התמרד נגד-
* מֻתַעַצִּי متعصّي (מֻתַעַצִּן) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, קשוח, עקשן; מחלה חשוכת מרפא
* הפועל אִסְתַעְצַא استعصى בבניין העשירי – התקשה לעשות משהו. בצירוף עלא – התמרד נגד-
* מֻסְתַעְצִי مستعصي (מֻסְתַעְצִן) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קשה, עקשן; מסובך
* עַצִיּ عصيّ וברבים אַעְצִיַאא’ أعصياء – מורד, מתמרד, לא מציית; קמצן
* עַצַּאא’ عصّاء, במשקל בעלי המלאכה – מורד, לא מציית
* מַעְצִיַה معصية וברבים מַעַאצִי معاصي (מַעַאצִן معاصٍ) – עברה, עוון, חטא; עברה דתית; מרד, אי ציות
מנגד, עומד לו השורש ע.צ.ו (בגזרת ל”ו), העוסק ב… מקלות, ופה רואים את הקשר ל- עץ העברי:
* הפועל עַצַא عصا בבניין הראשון – היכה במקל את-
* הפועל עַצִיַ عَصِيَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – לקח בידו מקל
* עַצַא عصا (עַצַן عصًا) וברבים עֻצִיּ عُصيّ, או עְצַאיֶה عصاية – מקל, מטה, מוט; שרביט; משענת
באופן טבעי, המילה מופיעה בביטויים ובפתגמים רבים (שאת רובם לא הבאתי פה)
* מַרְמַא עַצַא/חַגַ’ר مرمى عصا / حجر – מרחק קצר (מיל’: [מרחק] של זריקת מקל/אבן)
* עַצַא אלְקִיַאדַה عصا القيادة – סטיק, מוט היגוי; שרביט מנצחים
* עַצַא אלְמַשִי عصا المشي – מקל הליכה, “מקל סבא”
* הַוַּלֶ בְּעַצַא هوّل بعصا – איים במקל
* אִללִּי בְּיּאכֶּלֶ אלְעֻצִי מֻש מִתֶל אִללִּי בִּעֶדְּהַא الّلي بياكل العصي مش مثل الّلي بعدّها – מי שנמצא בצרה אינו דומה למי שמסתכל מהצד (מיל’: זה הסופג, “אוכל”, את מכות המקל אינו כמו זה [העומד מהצד] וסופר אותן)
כתב לנו בזמנו הקורא יאיר גולד:
השורש הנדיר ע.צ.ה קיים בעברית במשמעות של אטם, סגר, או אולי קרץ. על פניו, אין קשר ישיר לשורשים הערביים שהוזכרו. כמו כן קיימת חוליה בגב התחתון שנקראת עצה atse. מלה יחידאית במקרא. אולי ניתן להקביל לשורש ע.צ.ו הערבי.
והוסיף הקורא יובל ברגר:
אלחיה – ראסהא ואלעצאיה الحيّة – راسها والعصاية – הנחש – ראשו עם המקל (כל נחש צריך לקבל מקל בראש. למותר לציין שאני מסתייג מהמסר)
מוסיף הקורא אושרי כהן:
אַלְעַצַא לִמַן עַצַא العصا لمن عصى
המקל (מיועד להרבצה) למי שמורד / למי שלא מציית.
משפט שנאמר לתלמידים בבית ספר כשיטת חינוך.
=-=-=-=
בתמונה: המערכון “יום כיפור” של “הפרלמנט”, לשיטתי אחד המערכונים הגאוניים בעת החדשה.
זה היה הפוסט ה- 1,780 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x