מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קַלַם قَلَم וברבים אַקְלַאם أَقْلَام – עט; משרד, אגף, מזכירות; פס, קו; סגנון כתב ערבי (כלשהו); שם של סורה: הקולמוס
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RjT8c
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
hasanaboali19971997
ابو علي شخصياً ١٩٩٧
אבו עלי, אישית, 1997
לחסן אבו עלי יש 31,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
ابتسم 
فالابتسامة تذيب الهموم والاحزان
وتوقظ السعادة من سباتها 
חייך
שכן החיוך ימיס את הדאגות והצער
והאושר יתעורר מתרדמתו
מתוכן הסרטים שלו עולה שהוא גר בעזה.
הסרטון פורסם ב- 23.9.23 וכותרתו:
ايام زماان
פעם
זמאן, למא כנא נמשי מע שלת צחאב, כאן ואחד מנא ירוח ידק ע ג’רס באב אלג’יראן וישרד, ויח’לינא כליאתנא נשרד מעה.
כנא פי אלמדרסה נברי אלקלם מן אלשקתין, עשאן למא ינכסר ואחד נלאקי אלשקה אלת’אניה שע’אלה.
למא אלאסתאד’ כאן יסאל סאאל, אנא בערף אג’אבתה. כנת ארפע אידי בחרקה ואקול לה: “אנא, יא אסתאד’!” עשאן אג’אוב, ומא ירצ’א יח’ליני אג’אוב, מא ירצ’א יח’תארני. ולמא יסאל סאאל אנא מא בערף אג’אבתה, ואנא מא ברפע אידי אסאסן, ירוח יח’תארני אנא.
למא נשתרי לידן או עלכה כאן יטלע מעהא רסמה זע’ירה, רסמת טבעה. כנא נחטהא עלא אידנא. אסאסן כנא נשתרי אללידן עשאן ח’אטר אלטבעה.
למא חד יטלב מנא כאסת מיה כנא נרוח נשרב מנהא, וקבל מא נעטיה איאהא נרוח נמסח תמנא עשאן מא יערף אנה אחנא שרבנא מנהא.
כאן למא ינבעת’ אלבאלון נרוח נמסכה ונחטה פי תמנא ולחד מא יציר באלון זע’יר, ונקעד נחרכ פיה בסנאנא.
כאן פי שיבס עבארה ען חלקאת זע’אר, כנא נחטה פי אצאבענא ונעמל מנה ח’ואתם ונקעד נאכל פיה.
כאנת למא אמכ בתעמל אלפטור, בתחצ’ר אלפטור, כאנת תעמל צחן בטאטא אול אשי, וכנא נתסלבד כל שוי, מנרוח נאח’ד חבה. ונרג’ע ת’אני נתסלבד ונאח’ד חבה לחד מא יח’לץ אלצחן ואמכ לסה מש חאטה אלפטור.
כנא נרוח עלא אלת’לאגה, נקעד נפתח פי אלבאב ונסכר, עשאן נשוף וקתיש אלצ’ו ביפתח ווקתיש ביסכר.
מין פינא מא עמלש אלשע’לאת הדי והו זע’יר?
زمان، لمّا كنّا نمشي مع شلّة صحاب، كان واحد منّا يروح يدقّ ع جرس باب الجيران ويشرد، ويخلّينا كليّاتنا نشرد معه.
كنّا في المدرسة نبرّي القلم من الشّقّتين، عشان لمّا ينكسر واحد نلاقي الشّقّة الثّانية شغّالة.
لمّا الأستاذ كان يسأل سؤال، أنا بعرف إجابته. كنت أرفع ايدي بحرقة وأقول له: “أنا، يا أستاذ!” عشان أجاوب، وما يرضى يخلّيني أجاوب، ما يرضى يختارني. ولمّا يسأل سؤال أنا ما بعرف إجابته، وأنا ما برفع ايدي أساسًا، يروح يختارني أنا.
لمّا نشتري ليدن أو علكة كان يطلع معها رسمة زغيرة، رسمة طبعة. كنّا نحطّها على ايدنا. أساسًا كنّا نشتري الليدن عشان خاطر الطّبعة.
لمّا حد يطلب منّا كاسة ميّة كنّا نروح نشرب منها، وقبل ما نعطيه ايّاها نروح نمسح تمنا عشان ما يعرف إنّه احنا شربنا منها.
كان لمّا ينبعث البالون نروح نمسكه ونحطّه في تمنا ولحدّ ما يصير بالون زغير، ونقعد نحرّك فيه بسنانّا.
كان في شيبس عبارة عن حلقات زغار، كنّا نحطّه في أصابعنا ونعمل منّه خواتم ونقعد ناكل فيه.
كانت لمّا أمّك بتعمل الفطور، بتحضّر الفطور، كانت تعمل صحن بطاطا أوّل اشي، وكنّا نتسلبد كلّ شوي، منروح ناخد حبّة. ونرجع ثاني نتسلبد وناخد حبّة لحدّ ما يخلص الصّحن وأمّك لسّة مش حاطّة الفطور.
كنّا نروح على الثّلّاجة، نقعد نفتح في الباب ونسكّر، عشان نشوف وقتيش الضّو بيفتح ووقتيش بيسكّر.
مين فينا ما عملش الشّغلات هدي وهو زغير؟
פעם, כשהיינו הולכים עם קבוצת חברים, אחד מאיתנו היה הולך לצלצל בדלת של השכנים ולברוח, והיה גורם לכולנו לברוח יחד איתו.
בביה”ס היינו מחדדים את העיפרון משני הצדדים, כדי שאם צד אחד יישבר, הצד השני יהיה מוכן (מיל’: פעיל).
כשהמורה היה שואל שאלה וידעתי את התשובה, הייתי מרים את היד בהתלהבות ואומר לו: “אני, המורה!”, כדי לענות, אך הוא לא נתן לי לענות, הוא לא רצה לבחור אותי. אך כאשר שאל שאלה שלא ידעתי עליה את התשובה, ובכלל לא הרמתי את ידי, הוא היה בוחר דווקא אותי.
כשהיינו קונים ליידן (מותג של מסטיקים) או מסטיק, היה מצורף להם ציור קטן, שאפשר להדביק. היינו מדביקים אותו על ידנו. היינו קונים את הליידן בכוונה בגלל המדבקה.
כשמישהו ביקש מאיתנו כוס מים היינו שותים ממנה, ולפני שהיינו נותנים לו אותה היינו מנגבים את הפה כדי שהוא לא ידע ששתינו ממנה.
כשבלון היה מתחיל לאבד אוויר היינו הולכים לתפוס אותו ושמים אותו בפה שלנו עד שהוא היה הופך לבלון קטן, אותו היינו מזיזים עם השיניים שלנו.
היה צ’יפס בצורת טבעות קטנות, היינו שמים אותו על האצבעות שלנו, הופכים אותו לטבעות ואז אוכלים אותו.
כשאמא הייתה מכינה ארוחת בוקר היא הייתה מכינה קודם כל צלחת עם תפוחי אדמה. היינו מתגנבים* מדי כמה דקות ולוקחים חתיכה. חוזרים שוב, מתגנבים ולוקחים חתיכה עד שהצלחת הייתה מתרוקנת ואמא עדיין לא הניחה את ארוחת הבוקר (על השולחן).
היינו הולכים למקרר, פותחים את הדלת וסוגרים אותה, כדי לראות מתי האור נדלק ומתי הוא נכבה.
מי מאיתנו לא עשה את הדברים האלה כשהיה קטן?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* לא הכרתי את הפועל תסלבד והוא אינו מופיע במילונים. לפי חיפוש בגוגל התרגום הוא:
كلمة فلسطينية. تطلق على الشخص الذي يضمر الشر بقصد ايذاء شخص آخر
מילה פלסטינית שנאמרת על אדם שחורש רעות בכוונה לפגוע באדם אחר.
אז מסתבר שבעזה אפשר לחיות כמו ילדים רגילים. חבל שחלק מהם גדלו להיות המחבלים שהפכו.
=-=-=-=-=
השורש הערבי ק.ל.ם עוסק בעטים ובקיצוצים.
* הפועל קַלַמַ قَلَمَ בבניין הראשון וגם קַלַּמַ قلّم בשני – קצץ, גזר, גזם, חידד
* מֻקַלַּם مقلّم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – שיש בו פסים, משורטט; גזום
* בִּקַלַם- بقلم- – מאת- (במאמרים או ספרים)
* קַלַם חִבְּר قلم حبر – עט נובע (מיל’: עט דיו)
* קלם רַצַאץ قلم رصاص – עיפרון (מיל’: עט עופרת)
* רַאִיסֶ אלְקַלַם رئيس القلم – מנהל משרד
* רֻאוּס אַקְלַאם رؤوس أقلام – ראשי פרקים
* פַלְתַת / זַלַּת / שַטְחַת קלם فلتة / زلّة / شطحة قلم – פליטת קולמוס
* זַלַּת / שַטְחַת קלם زلّة / شطحة قلم – משיכת קולמוס (כן, הביטויים דו-משמעיים)
* בִּאלְקַלַםֶ אלְעַרִיץ’ بالقلم العريض – בפירוש (מיל’: בפס רחב)
* מִקְלַמַה مِقلمة – קלמר
* מִקְלַאם مِقلام – מזמרה, מגזזה
קלם, וקולמוס בעברית, מקורם ביוונית: kalamos) καλαμος) – קנֶה ומוצרים רבים העשויים מקנה, ביניהם עט (ויקימילון).
קלמר מקורו ב- kalamarion) καλαμαριον) – תבה לקולמוסים (שם).
צילום: Art Lasovsky
זה היה הפוסט ה- 2,260 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
