עליהם

עליהם
מיליותLeave a Comment on עליהם

עליהם

עליהם

פורסם לראשונה ב- 30.5.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Baron Ebrani, שכתב לנו:
“שלום ערביט!
אשמח לשאול למה הכוונה ב”עליהום”, האם זה عليهم ואיך זה הגיע למשמעות של “התנפלות המונית”.
תודה!”
אז מילת היום היא –
עַלֵיהֹם عَليهم – עליהם
אין ראוי יותר לפתוח את הפוסט היום מאשר עם:
אַלסַּלַאםֻ עַלַיְכֻּם וַרַחְמַתֻ אללָּה וַבַּרַכַּאתֻהֻ السّلام عليكم ورحمة الله وبركاته – השלום עליכם, רחמי האל וברכותיו
לענייננו:
הופה!
נתפסתי לא מוכן!
תראו, אני עוסק בערבית אוטוטו 40 שנה, ברצף, כשהספירה מתחילה מבחינתי ביום בו למדתי לכתוב את האות הראשונה, אי-שם בתחילת כיתה ז’…
ומאז לא נחתי אפילו ליום…
ולמה הפתיח הזה שלי אמור לעניין מישהו?
מכיוון שאני בהלם מכך שמעולם לא התייחסתי לסוגית המילה העברית “עליהום”. היא מעולם לא “הפריעה” לי.
“תופעת עליהום”, “אווירת עליהום”, ו”עליהום” בכלל…
“מילה עברית” כתבתי??? כן, עברית.
תקשיבו, מעולם לא שמעתי ערבים משתמשים במילת היחס התמימה הזו, שנמצאת בנטיית הקניין, במובן בה משתמשים בה דוברי עברית.
אין ספק שמדובר בהגיה של מילה ערבית, בל נתבלבלה! “עליהום” זה בערבית מדוברת.
אבל השימוש במשמעות העברית… מה מקורו? אני משער שאיזשהו דובר עברית, מתישהו בעבר הרחוק, לקח את המילה התמימה ונתן לה נופך אלים, כי “בערבית דברים כאלה נשמעים טוב יותר”…
בכל מקרה, לפני שכתבתי את הפתיח הדרמטי הזה, פניתי לסמכות מספר 1 בנושא, המורה Avshalom Farjun, שאישר שגם הוא אינו מכיר שימוש כזה בערבית ושכנראה מדובר בתהליך לשוני שקרה בתוך העברית, ורק בה.
כתב לנו בנושא בתגובות רוני הפנר:
הביטוי “עליהום” נכנס לעברית מהעדויות על המתקפה הערבית על תל-חי ב-1920. אני מצרף גזיר עיתון מאותה התקופה.
והוסיף יובל ברגר:
מקור הביטוי הוא בסיפורים מלפני קום המדינה על פרעות הערבים, לפיהם הקריאה שנשמעה הייתה “עליהם!”.
מן עאשר אלקום ארבעין יום יא מנהם יא עליהם – מי שחי בקרב עם ארבעים יום או שהפך לאחד מהם או שהפך לאויבם.
=-=-=-=
יופי. עכשיו צריך לכתוב פוסט, נכון?
אימאל’ה! פוסט שעוסק במילת יחס? זו התאבדות, מכיוון שאלו מילים שימושיות ביותר, שמופיעות בכל מקום: בסביבת פעלים, בסביבת שמות עצם או שמות תואר, בביטויים, בפתגמים… איפה לא…
איפה מתחילים? איפה מסיימים? כמה משקיעים?
ובעיה נוספת: לרוב מילות היחס יש משמעות אחת או מקסימום שתיים. אבל למילת היחס עלא? אתם יושבים?…
עַלַא على – על; על אודות; אל, ל-; בשל; לפי; באופן; ליד; למרות; על אף; עד ש-; נגד, חובה על-; חֶלְקֵי (בחשבון)
במדוברת היא עשויה להופיע בצורה המקוצרת עַ عَ
* עַלַא מַא- على ما- – עד ש-; כפי ש-
* עַלַא מַא יַבְּדוּ عَلَى مَا يَبْدُو – ככל הנראה, כפי שנראה, נראה ש-
* עַלַא מִין?! على مين؟! – על מי? על מי אתה בא לעבוד או לשחק קטע?
* עַלֵיכּ… عليك… – אתה חייב לי (כך וכך, בעיקר סכום כסף)
* עַלֵינַא?! علينا؟ – מה, אתה מנסה לעבוד עלינו? (רצוי תוך משיכת העפעף התחתון כלפי מטה עם האצבע…)
* מַא עַלֵינַא ما علينا – בוא נעזוב את זה, בוא לא נדבר על זה (מיל’: לא עלינו)
* עַלַא רַאסִי عَلَى رَاسِي – בחפץ לב, עם כל הלב, ברצון רב (מיל’: על רֹאשי)
והמהדרין יגידו: עַלַא רַאסִי וַעַלַא עֵינִי عَلَى رَاسِي وعلى عيني (מיל’: על ראשי ועל עיני), או: עַלַא רַאסִי מִן פוֹק عَلَى رَاسِي من فوق (מיל’: על ראשי מלמעלה)
* עַשַרַה עַלַא חַ’מְסֶה عشرة على خمسة – עשר לחלק לחמש
* עַלַא רַאחְתַכּ على راحتك – כרצונך, איך שנוח לך
* עַלַא סַבֶּת- على سبة- – כדי ש-
* עַלַא אלְחַגַ’ר / אלְעַצֶ’ם على الحجر / العضم – על השלד, “על האבנים/העצמות”
* עַ אלְקַלִילֶה ع القليلة, עַלַא אלְאַקַלּּ على الأقلّ – לפחות
* עַלַא אַסַאס- على أساس- – על פי-, על סמך-, כך ש-, כדי ש-
* עַלַא חְסַאבּ- على حساب- – על חשבון-
* עַלַא שַאְן- على شأن-, שהפך במדוברת ל- עַלַשַאן علشان או עַשַאן عشان- – מכיוון ש-; בגלל; כדי, למען-
* עַ אלְעֻמוּם ع العُموم – בכל אופן, באופן כללי; בקיצור-
* עַ אלְחַ’טּ ع الخطّ – על הקו, נמצא על הקו (בטלפון)
* עַ אלרִּיק عَ الرِّيق – על בטן ריקה, בלי לאכול ארוחת בוקר, לפני כל דבר אחר בבוקר
יש אומרים: עַ רִיקֶ אלנּוֹם عَ رِيق النّوم – מיל’: על הרוק של השינה
* עַ אלְפַאצִ’י ع الفاضي – לשווא, לריק
* עַ אלסִּכִּין ع السّكّين – “על הסכין” (בשוק)
* עַלַא בַּאבּ אַללָּה عَلَى بَاب الله – מה שיהיה יהיה (מיל’: בפתח דלתו של אלוהים)
* עַלַא אַיֶּ/כֻּלִּ חַאל على أيّ/كلّ حال – בכל מקרה, בכל אופן
* עַלַא כֻּלֶּן على كلٍّ – בכל מקרה (יבוא בתחילת משפט. המקור ספרותי)
* עַ בַּעֶצ’ ع بعض – ביחד
* מִש עַלַא בַּעְצ’ֹה مش على بعضه – אינו במיטבו, אינו כתמול שלשום, לא מרגיש טוב
* עַלַא וִשּ على وشّ- – לקראת-, על סף-, עוד מעט…
* עַלַא מַזַאג’ֹה على مزاجه – כרצונו, איך שהוא רוצה
* עַ שַרְט- ع شرط- – בתנאי
* עַלַא ד’וֹקַכּ على ذوقك – לטעמך, כרצונך
* עַלַא כֵּיפַכּ على كيفك – כרצונךָ, להנאתךָ
* עַלַא מַהְלַכּ على مهلك – לאט לך, לאט לאט, אל תמהר! עשה זאת בנחת
* עַלַא מֻסְתַוַא! على مستوى – על רמה! ברמה!
* עַלַא בַּאלֹה على باله – במחשבתו
* חַ’טַר עַלַא/פִי בַּאלֹה خطر على / في باله – עלה בדעתו, נזכר לפתע
* אַגַ’א עַלַא בַּאלֹה أجا على باله – התחשק לו; עלה על דעתו
* עַלַא חֵ’יר على خير – בסדר, טוב, כשורה
* תִצְבַּח עַלַא חֵ’יר تصبح على خير – לילה טוב (מיל’: שתקום בבוקר בטוב)
* נְשוּף וִשַּכּ בְּחֵ’יר/עַלַא ח’יר نشوف وشّك بخير/على خير – להתראות; שנתראה (מיל’: שנראה את פניך בטוב)
* עַלַא בַּרַכֶּתֶ אללָּה على بركة الله – בהצלחה, שיהיה בהצלחה (מיל’: לפי ברכת האל)
* עַ אלְבַּרַכֶּה! ع البَرَكة – אדם תמים, נאיבי; “דפוק”, מטורלל
* עַלַא חַ’אטֶר- على خاطر- – בגלל-, מחמת-
* עַלַא חַ’אטְרֹה على خاطره – איך שמתחשק לו
* עַ אלְמַאשִי / אלְוַאקֶף ع الماشي / الواقف – על רגל אחת, בחיפזון; על הדרך (מיל’: בהליכה; בעמידה)
* עַ רַאיֶ אלְמַתַ’ל ع راي المثل – כדברי הפתגם
* עַלַא סַבִּילֶ אלְמִתַ’אל على سبيل المثال – לדוגמה, למשל
* עַ אלְמַכְּשוּף ع المكشوف – בגלוי, בפרהסיה
* עַ אלְמַחְ’פִיּ ع المخفيّ – בנסתר
* עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك! – בעל כורחך; לבריאות! (תשובה מקובלת לברכת “בתיאבון”)
* עַלַא טוּל على طول – מיד, לאלתר, ממש עכשיו; תמיד, לעולם, לעד; כל הזמן, בלי הפסקה; ישירות, ישר, לא בעקיפין; לגמרי; ופשוט התרגום המילולי: לאורך… (למשל: לאורך החוף)
* עַלַא פִכְּרַה على فكرة – דרך אגב
* עַלַא צַעִיד- على صعيد – במישור כך וכך…
* עַ אלסַּרִיע ع السَّريع – במהירות
* עַ אלטַּרִיק ع الطَّريق – בדרך
* עַ אלשַּקַה ع الشقّة – בצד; הצידה; לחוד
* עַלַא אִידַכֶּ אלְיַמִין / אלשְּמַאל على إيدك اليمين / الشّمال – מימינך / משמאלך
* עַלַא אלְאַבְּוּאבּ على الأبواب – (משהו) שמתקרב, שנמצא בפתח (מיל’: על הדלתות)
* עַ אלסֻּכֵּّית ع السّكّيت – בשקט, בלי לומר דבר, בחשאי (ביטוי שאבי המנוח רחמים כהן היה אומר הרבה)
* עַלַא אלְהַוַא على الهَوَا – בשידור חי, שידור ישיר (תרגום שאילה מאנגלית: on air)
* עַלַא הַוַאה على هَوَاه – לפי רצונו
* עַלַא רַוַאק/ה على رواق/ة – בשלווה, בניחותא, בנחת, בראש שקט, “בלי עצבים”, (עשה זאת) בזמנך החופשי. וגם זה ביטוי ששמעתי רבות בבית אבי המנוח
* עַלַא אַאחֶ’רֶ אלְ- على آخر ال- – ב-/לפי ה… האחרון
* עַלַא אַאחֶ’רֶ אלזַּמַן على آخر الزّمن – בסוף החיים, בסוף התקופה (מיל’: בסוף הזמן)
* עַ אלְאַאחֶ’ר ع الآخر – לגמרי, לחלוטין
* עַ אלְאַעְ’לַבּ ع الأغلب – לרוב, בד”כ; ייתכן
* עַלַא אלְעַ’אאֶבּ على الغائب – בעל-פה
* עַ אלְעַ’פְלֶה ع الغفلة – פתאום
* עַלַא אלְאַרְצ’ / עַלַא אַרְצֶ’ אלְוַאקֶע على الأرض / على أرض الواقع – בשטח, בפועל, דה פקטו
* עַלַא וִשֶּ אלְאַרֶצ’ على وشّ الأرض – על פני האדמה
* עַלַא גַ’אנֶבּ على جانب – בַּצַּד. חַטּ עַלַא ג’אנב حطّ على جانب – חסך (מיל’: שם בצד)
* עַלַא אַבּוּ גַ’נַבּ على أبو جنب – בפזיזות, ברשלנות
* עַלַא אלְאִטְלַאק! على الإطْلَاق – בשום אופן!; לחלוטין; ללא יוצא מהכלל
* אֶלְעֵין מַא בְּתִעְלַאש עַלַא אלְחַאגֶ’בּ العين ما بتعلاش على الحاجب – כל אחד צריך לדעת את מוקמו (מיל’: העין [לעולם] לא תהיה מעל הגבה)
* טַפְרַאן עַלַא אלחַדִידֶה / אלְבַּלַאט / אלְגִ’לְדֶה طَفْرَان على الحديدة / البلاط / الجلدة – חסר פרוטה (מיל’: מרושש שאין לו גרוש על הנשמה, “על חתיכת ברזל / על הבלטות, הרצפה / על העור”)
* עַלַא רַאסֹה רִישֶה على راسه ريشة – חושב את עצמו, מחזיק מעצמו, מתהלך כמו טווס. מיל’: (מתהלך כאילו) על ראשו נוצה
* עַלַא טִיזִי! على طيزي – על התחת שלי!!
* עַלַא אֵירִי! / אִגְ’רִי! على ايري / إجري! – על הז ין שלי!! (מיל’, באופציה השנייה: על הרגל שלי)
* עַלַא קַדּ قدّ – בהתאם ל-, לפי
* עַלַא קַדֹּה على قدّه – לפי יכולתו
* עַלַא קַדֶּ לְחַאפַכּ מִדּ אִגְ’רֵיכּ على قدّ لحافك مدّ إجريك – חיה בהתאם ליכולתך! (מיל’: בהתאם לאורך שמיכתך פרוס רגליך)
* חַאלֹה עַלַא קַדֹּה حاله على قدّه – הוא צנוע, הוא חי חיים ממוצעים (מיל’: מצבו לפיו [לפי יכולתו])
* אֶלדֻּנְיַא עַלַא כַּףّ עַפְרִית الدّنيا على كفّ عفريت – העולם הפכפך (מיל’: העולם על כף ידו של שד)
* עַלֵיה כַּלַאםֶ כְּתִיר عليه كلام كتير – מרכלים עליו (מיל’: יש עליו דיבור רב)
* אַללָּה יְנַוֶּר עַלֵיכּ الله ينوّر عليك = עַלֵיכּ נוּר عليك نور – כל הכבוד! יפה דיברת! (מיל’: שאלוהים יאיר אותך/עליך; יש עליך אור)
* עַלַא עֵינַכּ יַא תַאגֶ’ר على عينك يا تاجر – בגלוי, בפרהסיה, לעין כל, “עם כל הקלפים על השולחן”; איך אתה לא מתבייש? (מיל’: על העין שלך, סוחר)
* עַלַא אַבּוּ מוּזַה على أبُو موزة – “שם פס”, “צפצף” על-
ונסיים עם הדברים הבאים:
צַלִּי עַ אלנַּבִּיּ! صلّي ع النّبيّ – התפלל על הנביא!
בספרותית: صلِّ على النّبيّ
האמירה הזו נאמרת בכמה מקרים:
* כשהדובר מעוניין להיזכר במשהו ששכח והוא צריך כמה שניות למחשבה…
* כשהדובר מנסה להרגיע את בן שיחו הכועס, ואז נתרגם: תירגע!
* כשהדובר מנסה “להכניס מילה” ברצף הדיבור הבלתי פוסק של בן שיחו, ואז נתרגם: תשמע, תקשיב רגע!
ואז, אם בן השיח הוא מוסלמי טוב, והוא תמיד כזה כשאומרים לו צלי ע אלנבי (כי אינו יכול להתעלם מהנחייה/ציווי להתפלל על הנביא), הוא יענה אחת משתי תשובות, ואז ימשיך בדבריו, ברגיעה, או יעביר את זכות הדיבור לדובר השני:
* אַללָּהֻמַּ צַלִּי עַלַא סַיֶּדְנַא מְחַמַּד اللّهُمَّ صلّي على سيّدنا محمّد – אלוהים, התפלל על אדוננו מוחמד
* עַלַיְהִ אֶלצַּלַאה וַאלסַּלַאם عليه الصّلاة والسّلام – עליו התפילה והשלום
=-=-=
עַלַא הַאמַאן, יַא פַרְעוֹן? عَلَى هَامَان، يَا فَرْعون؟
מיל’: על המן, הו, פרעה?
משפט זה נאמר כאשר אדם מרגיש שאדם מתוחכם או רשע (או שניהם), להלן פרעה, בא “לסדר” אותו, אבל הוא בעצמו חריף ומתוחכם כמו המן, והוא עלה על ה”תרגיל”. פתגם שאפשר להחליפו באמירה “עלינא??!!” תוך מתיחת עפעף העין התחתון וגו’…
=-=-=-=
תוספות הקוראים:
אבשלום פרג’ון הוסיף את:
* עלא כתאף אלאג’אויד / ע חסאב אלאג’אויד / ע כיס אלאג’אויד على كتاف الاجاويد / ع حساب الاجاويد / ع كيس الاجاويد – חיים על חשבון אחרים.
* ע אלבארד אלמסתריח ع البارد المستريح – ללא כעס או מאמץ או חיפזון, באופן שקט.
* ע אלג’נט / ע אלחדידה / ע אלחצירה ع الجنط / ع الحديدة / ع الحصيرة – “על הפנים”
* עלא חפת קברה على حفة قبره – על סף המוות.
* עלא ראוס אלאשהאד على رؤوس الاشهاد – כינוי למי שאומר את כל האמת ללא מורא.
* ע אלשנכאש ع الشنكاش – כפי הנראה.
* ע אלטאיר / ביפהמא ע אלטאיר ع الطاير / بيفهمها ع الطاير – מבין עניין, חכם, פיקח.
* עלא בלטה على بلطة – ישר לפנים, ללא כחל ושרק.
חגי פודור הזכיר לי את:
* אַנַא וּאַח’וּי עַלַא אִבְּן עַמִּי וּאַנַא וּאִבֶּן עַמִּי עַלַא אלְעַ’רִיבּ أنا وأخوي على ابن عمّي وأنا وابن عمّي على الغريب – בעת סכסוך משתפים פעולה עם הקרוב ביותר שבנמצא נגד הזר (מיל’: אני ואחי נגד בן דודי, אך אני ובן דודי נגד הזר). תשמעו, זה אחד הפתגמים, שמראה שבחיים, לצערנו, הכל מונע מאינטרסים והכל יחסי ברמת הליכוד החברתי, משפחתי, עדתי, דתי, לאומי וכו’.
רוני ברדה הזכיר את:
* עַלַא טַרַף לִסַאנִי على طَرَف لساني – על קצה לשוני
וכתב יאיר גולד:
לגבי הביטוי במדוברת עלא אסאס אפשר להוסיף למגוון הפירושים גם את הפירוש של “נראה ש-” וגם: “משום ש-“.
מוכר גם הביטוי מא עליכ (אל)שר – שלא תדע צרות [נוספות].
ביטוי נוסף בעברית שלא ברור אם מקורו בערבית: עליי (אני אדאג לזה, אני אשלם את זה).
לגבי הביטוי הראשון שהזכרת – עלא מא – ניתן אולי להוסיף תרגום של “כפי ש-” כמו בביטוי עלא מא יבדו (כפי הנראה).
למשמעויות הבסיסיות של עלא שציינת אפשר להוסיף את המשמעות של “אל”, “ל-” (וצלנא ע-לחפלה) וכן משמעות של באמצעות [כלי תחבורה]: וצלת ע-לבאצ, ע-לאקדאמ.
אלחק עליכ – אתה טועה.
ע-טאיר (מייד).
=-=-=-=
בתמונה: אמא אופוסום ועליה אופוסומיה הקטנים…
זה היה הפוסט ה- 1,352 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x