עצב

עצב
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on עצב

עצב

עצב

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אבל רגע, קודם כל
זק +++ מבזק +++ מבזק +++ מב
בזכות רויטל נודע לי שיקיר הדף, סכלאנץ האחד והיחיד, הגיע ביום שישי לארץ! כן כן, לישראל!
למה אף אחד לא הודיע לנו? הייתי הולך לקבל את פניו בנתב”ג…
לטובת מי שאינו בעניינים:
סכלאנץ הוא כינויו של וליד אלנג’אר, ערבי ססגוני ומצחיק בן 65, יליד – או צאצא של תושבי – הכפר יעבד בשומרון.
סכלאנץ ידוע בשפתו העשירה, בכך שאין לו מחסום לפה והוא אומר כל מה שהוא רוצה וחושב, ובכך שהוא מתעב את אבו מאזן ואת הרשות.
הוא גר בוושינגטון בארה”ב, ומשם הכי קל והכי נוח לבקר את כל העולם ואחותו.
הנה, פתאום, הוא הגיע לישראל.
מיום שישי הוא מעלה מספר סרטונים ביום המתארים את מעשיו וביקוריו.
מהסרטונים עולה שהוא משתכן (במלון או בבית פרטי) באזור תל אביב – יפו, והוא כבר ביקר באם אלפחם, נצרת, חיפה, אלטיבה (שאת שמה הוא לא ידע לבטא נכון, אוי לבושה), קלנסוה, זימר ובאקה אלע’רביה.
אז הוא נמצא בישראל, אבל המילה “ישראל” על נטיותיה השונות אינה יוצאת מפיו.
ככל שאני יודע הוא מנוע מלהיכנס לשטחי איו”ש, שכן שם אנשי מנגנוני הרשות יתפסו אותו תוך דקה, אז הוא משוטט לו ברחבי ישראל ואומר בכל מילה שניה “פלסטין” ו”הערבים הפלסטינים”. הוא מתאר את נופי עמק יזרעאל כנופי פלסטין היפהפיים.
והוא מבטיח שהנה, אוטוטו הוא נכנס לג’נין ולשכם. כן…
בחרתי להביא פה תגובה שכתב לו עוקב ערבי, שמסכמת גם את מה שאני חושב עליו בהקשר זה, למרות שאהבתי אליו לא פחתה:
ممنوع يدخل الضفة وجاي عإسرائيل يقنعنا بلدات عربية مين دخلك غير اسرائيل كلنا عارفينك
אסור לו להיכנס לגדה אז הוא בא לישראל לשכנע אותנו שאלו ערים ערביות. מי אִפשר לך להיכנס חוץ מישראל? כולנו מכירים אותך.
=-=-=-=
אז מילת היום היא –
לַהְפֶה لَهْفة – עֶצֶב, צער; אנחה; כיסופים, געגועים; השתוקקות, תשוקה, ערגה
רויטל שלחה לי סרטון שפורסם ב- 8.3.23.
כולכם ודאי שמעתם על חתונת בתו של המלך הירדני עבדאללה.
אשתו של עבדאללה היא המלכה ראניא, במקור מטולכרם בשומרון.
בסרטון:
الملكة رانيا تقيم حفل حناء للأميرة ايمان
המלכה ראניא עורכת את טקס החינה לנסיכה אימאן
אהלא וסהלא פיכם, ואחנא כתיר כתיר, אנא ואלעילה, מבסוטין אנכם מוג’ודין מענא, תשארכונא פרחתנא. יעני אכיד האי מנאסבה מש עאדיה, אול מרה בכון אנא אם אלערוס.
והלק ימכן ברצ’ו אול מרה בערף כיף אמי שערת למא אנא ואח’תי דינא תג’וזנא. הי יעני משאער מח’תלטה, בתכון פרחה ולהפה ועג’קה וכמאן שוית ח’וף יעני.
כל אם תערף אנה בנתהא בעד פתרה בתציר מתל צאחבתהא. פימכן צעב עלי אתח’יל אנה אימאן מש חתכון ג’נבי דאימן, בס מא שאא’ אללה עליהא כברת בסרעה, אימאן, וצארת ערוס, אחלא ערוס, ויעני אללה ירצ’א עליהא ויבארכ אלהא, טול עמרהא הניה וטול עמרהא קלבהא ביוסע אלכל.
פאלף מברוכ, אימאן, ובתתהני אנ שאא’ אללה, ומרה ת’אניה אן שאא’ אללה דאימן אחנא נג’תמע ע אלאפראח ובאלמנאסבאת אלחלוה.
أهلا وسهلا فيكم، واحنا كتير كتير، أنا والعيلة، مبسوطين إنّكم موجودين معنا، تشاركونا فرحتنا. يعني أكيد هاي مناسبة مش عاديّة، أوّل مرّة بكون أنا أمّ العروس.
وهلّق يمكن برضو أوّل مرّة بعرف كيف أمّي شعرت لمّا أنا وأختي دينا تجوّزنا. هي يعني مشاعر مختلطة، بتكون فرحة ولهفة وعجقة، وكمان شوية خوف يعني.
كلّ أم تعرف إنّه بنتها بعد فترة بتصير متل صاحبتها. فيمكن صعب عليّ أتخيّل إنّه إيمان مش حتكون جنبي دايمًا، بس ما شاء الله عليها كبرت بسرعة، إيمان، وصارت عروس، أحلى عروس، ويعني الله يرضى عليها ويبارك الها، طول عمرها هنيّة وطول عمرها قلبها بيوسع الكلّ.
فألف مبروك، إيمان، وبتتهنّي إن شاء الله، ومرّة ثانية إن شاء الله دايمًا احنا نجتمع ع الأفراح وبالمناسبات الحلوة.
ברוכים הבאים, אנו מאוד, אני והמשפחה, שמחים מאוד שאתם נמצאים איתנו, משתתפים בשמחתנו. ברור שזה אירוע לא רגיל, זו פעם ראשונה שאני אם הכלה.
ועכשיו זו אולי הפעם הראשונה שאני מבינה איך אמי הרגישה כשאני ואחותי דינא התחתנו. מדובר ברגשות מעורבים, שמחה, עצב, לחץ, וגם קצת פחד.
כל אמא יודעת שבתה בשלב כלשהו תהפוך להיות כמו חברה שלה. אז קצת קשה לי לדמיין את זה שאימאן לא תהיה לצידי תמיד, אבל בלי עין הרע היא גדלה במהירות, אימאן, והפכה לכלה, הכלה הכי יפה, שאלוהים יברך אותה, שכל חייה תהיה בריאה ושכל חייה בלב שלה יהיה מקום לכולם.
אלף מזל טוב, אימאן, תהיי בריאה בעזרת האל, ופעם נוספת, מי ייתן שתמיד ניפגש בשמחות ובאירועים טובים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ל.ה.ף עוסק בהשתוקקות אך גם בצער ובעצב:
* הפועל לַהִפַ لَهِفَ בבניין הראשון – השתוקק ל-, נכסף; הצטער על אובדן, נאנח
* הפועל לַהַף لَهَف גם בבניין הראשון אך במשקל אחר, ובמדוברת – תפס בכוח, חטף לעצמו; גנב, סחב
* לַהְף لهْف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שמילת היום היא צורת הנקבה שלה – צער, עצב; חרטה
* יַא לַהְפַ! يا لهفَ! או: יַא לַהְפַאה! يا لهفاه! – כמה חבל!
* יַא לַהְפִי עַלַא- يا لهفي على- – כמה אני מצטער על-
* לַאהֶף لاهف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עגום; נאנח, דואב; משווע לעזרה, קורא לעזרה
* מַלְהוּף ملهوف, בצורת הבינוני הפעול – דואב, נוגה, אפוף צער וערגה; עשוק, שנעשה לו עוול
* לַאהֶפֶ אלְקַלְבּ لاهف القلب או מַלְהוּפֶ אלְקַלְבּ ملهوف القلب – שבור-לב
* הפועל אַלְהַפַ ألهف בבניין הרביעי – היה להוט
* הפועל תַלַהַּפַ تلهّف בבניין החמישי – הצטער, דאב, כאב על-; השתוקק
* הפועל אִלְתַהַפַ التهف בבניין השמיני – יקד, בער; נשבר ליבו מצער
* לַהִיף لهيف או לַהְפַאן لهفان – מצטער, מתחרט; משתוקק, מתאווה; מתייסר בגעגועים, מוכה צער; עשוק; קורא לעזרה
בתמונה:
” “הילד הבוכה” הוא כינוי לציור שהיה נפוץ ומוכר מאוד בישראל, בו מוצגת דמותו של ילד לבוש מעיל, שדמעות זולגות על לחייו. ציור זה הוא אחד מתוך סדרת דיוקנאות של ילדים (ברובם בנים, אך גם בנות) בעלי הבעה רצינית או עצובה ודמעות על פניהם, שהיו נפוצים ברחבי העולם בשנות ה-70 וה-80.
הציור מיוחס לצייר האיטלקי ברונו אמאדיו (Bruno Amadio) שנודע גם בשם ג’ובאני בראגולין (Bragolin). בראגולין צייר מאות ציורים בסגנון זה. הציורים ברובם אינם חתומים ותאריכיהם אינם ידועים. התמונות היו מן הראשונות ששוכפלו בצבע בקנה מידה רחב כבר בשנות ה-60, וככל הנראה צוירו שנים לפני כן. ציורי הילדים הבוכים היו פופולריים באירופה ובדרום אמריקה, ונמכרו על פי ההערכה במיליוני עותקים, ללא תמלוגים כלשהם לצייר”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 2,044 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x