ערוץ

ערוץ
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on ערוץ

ערוץ

ערוץ

פורסם לראשונה ב- 25.9.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal, שכתבה לנו:
“אשמח לפוסט על המילה קנאה قناة ועל הקשר לאפיק ול- channel.
וגם להתייחסות למילים שמסתיימות ב اة והגיית ה ة בהן כתאא גם כשה ة לא בסמיכות”
אז מילת היום היא –
קַנַאה قَنَاة וברבים קַנַוַאת قَنَوات – ערוץ, אפיק, מסלול; תעלה; רומח, כידון, מקל; צינורית
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי הספרותי ק.נ.ו (בגזרת ל”ו) עוסק ברומחים ובאפיקים, והוא זהה לשורש העברי ק.נ.י, העוסק בקניות ובקנים (כמו קנה סוף):
* הפועל אִקְתַנַא اقتنى בבניין השמיני – קנה, רכש (בדיוק כמו קנה בעברית, רק שהפועל הזה ספרותי להחריד ואינו שימושי)
* קֻנְו قنو או קַנַא قَنَا – אשכול תמרים; רומח
* קַנַאה סִרִּיֶּה قَنَاة سرّيّة – ערוץ חשאי
* קנאה אִחְ’בַּארִיֶּה قَنَاة إخباريّة – ערוץ חדשות
* קנאה פַצַ’אאִ’יֶּה قَنَاة فضائيّة – ערוץ (טלוויזיה) בלוויין
* קנאתֶ אלסֻּוֵיס قَنَاة السّويس – תעלת סואץ
* קנַוַאתִ אתִּצַאל قَنَوات اتّصال – ערוצי/אפיקי תקשורת
המילה הזו מעניינת מאוד מבחינת התפתחותה הסמנטית (מבחינת משמעויות):
ערוץ בעברית, שהיא מילה תנ”כית, ו- channel באנגלית, הן מילים ותיקות מאוד שמתייחסות לפלגי מים שונים, ערוצי נחל וכד’.
עם הזמן האנגלית, ככל שהבנתי נכון – ואולי לא רק היא, אבל זה קרה בשפות אירופאיות – הרחיבה באופן מטאפורי את המשמעות לערוצים של תקשורת, החל מכאלו ממשיים, כמו ערוצים בטלוויזיה שלכם (“הערוץ הראשון”, “ערוץ 2”), וכלה במופשטים, כמו ערוצי תקשורת חשאיים בין ישראל לחמאס.
יפה שזה קרה גם בשפות אירופאיות וגם בשפות שמיות (שמן הסתם העתיקו את התופעה).
מורן שאלה על עניין נוסף, פונטי במהותו, העוסק בשמות עצם בערבית, המסתיימים ברצף –אה اة.
בואו נעצור רגע בצד; הדיון הבא, שאשתדל שיהיה קצר, הוא לשוני לחלוטין, ועלול להישמע כסינית לאחדים מכם, אז הבחירה אם להישאר ולקרוא היא שלכם:
אז ככה, מורן: הנושא הזה הציק לי מהרגע שהתחלתי להקשיב לערבים מדברים.
בעיקרון, כללי ההגייה של הצירוף הזה הם כשל כל מילה שמסתיימת בתא מרבוטה (בהנחה שאין עליה ניקוד סופי ספרותי מחייב):
המילה במעמד עצמאי? לא שומעים צליל t. המילה במעמד נסמך בסמיכות? נשמע את הצליל:
זַכַּאה زكاة – צדקה – zakaa
אבל:
צַלַאתֶ אלזֵּין صلاة الزّين – תפילת היופי
אז איפה הבעיה?
ישנם אנשים שמבטאים t גם בסוף המילים האלה כשהן במעמד עצמאי: מצוות ה- זכאת, פתאת (נערה), חיאת (חיים, אולי כדי לא להתבלבל עם חיאא’, בושה) וכו’.
מטופש? ללא ספק. אבל אי אפשר להתווכח עם מאות מיליונים דוברים ילידים.
מדוע הם עושים זאת? ראשית, כי מדובר במילים מלרעיות, גם במדוברת, עם תנועת a ארוכה בסופן. עניין חריג, במדוברת.
אולי הם מבטאים כך מחשש שהדובר יחשוב שהם מדברים על מילה אחרת, אז הם מדגישים את סיומת הנקבה באופן כפוי. אין לי הסבר אחר.
אני, בכל מקרה, מעולם לא הגיתי את המילים האלה בדרך “השגויה”.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top